תקופת תמוז: תנו לטבע להבשיל

האדמור מסתרי חיים בלג בעומר (8)
האדמור מסתרי חיים בלג בעומר (8)

בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ"א סעיף ט"ז, בסוף הלכות תשעה באב, כתוב: יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חודש (אב) ויש אין נמנעים אלא בשבת זו, ויש מתענים מי"ז בתמוז עד תשעה באב, ע"כ. סעיף י"ז: טוב להיזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש אבל פדיון הבן אומר ולא יחמיץ המצווה. ע"כ. הבאתי לכאן לשון המחבר שנדע ונבין שכל עניין קיום המצוות הן עשה והן אל תעשה כולן שורשן באור האין סוף, אשר כולל כל מה עתיד להשתלשל ממנו, ולכן כיוון שכל מעשה ודיבור כלולים קודם כל במחשבה, כך כל ציווי כלול בעילת העילות.

אנו נמצאים בשבוע האחרון של חודש תמוז, אחרי שעברנו את י"ז בתמוז, בחודשים אלו השמש בארץ ישראל בשיא תוקפה ולכן להתקרר לקראת חודשי הסתיו.

מה הקשר בין הלכות שהחיינו לבין שלשת השבועות ובין תוקפה של השמש? אחת התשובות היא שאדם צריך לנהוג במחשבתו, דיבורו ומעשיו בהרמוניה עם הבריאה והמקום שבו הוא חי ומתגורר, כבר ידוע ומפורסם בעולם ב"ה שהאויר אותו אנו נושמים וממלא וזן את כל תאי גופנו מורכב מאור ויו"ד אטום, כפי שמובא בפירוש הראב"ד על ספר יצירה וכן בתיקוני הזהר ועוד ספרים.

עובדה זו שנחקרת לאחרונה על ידי מדענים בכירים בעולם וקיבלה את השם ביופוטוניקה לומדת ומלמדת את הקשר שבין התקשרות בשפת האור שיש בין כל הבריאה כולה מחלקיקי האטום בין לבין עצמם דרך הפרודות התאים ועד גרמי השמים, כלי המדידה הטכנולוגיים מאפשרים לאדם לזהות תקשורת זו ואולי יום אחד לפענח את מסריה להיטיב לבני אדם. אולם מי שמחזיקים בספר החוקים והוראות הבורא צריכים קודם כל להישמע לטוב והמטיב, כאשר אנו נמצאים בתקופת שלא לחינם נקראת תקופת תמוז שהדינים כבר למדנו הולכים וגוברים בה.

אנו חייבים להתאים את עצמנו לרוח התקופה, שאם לא רוח התקופה תעיף אותנו למחוזות לא נעימים ולא רצויים. בתקופת השנה שבה השמש בשיא תוקפה, האור הגדול והחזק הזה פועל ומפעיל את הבריאה אשר מוארת ממנו.

כאשר לומדים פיסיקה של אטומים אנו יודעים שפגיעת קרני אור באטום גורמות למטען חשמלי שנטען בו אלקטרון ונע ממקומו. תהליך זה היה בראש פיתוח מקורות אנרגיה סולאריים הנקראים אנרגיה נקיה. אולם אין מנוס מלהכיר בעובדה שהחומר מתכלה בתהליך מואץ זה, במקרה הרע נהרס קליל ובמקרה הטוב מתקרר ומתחדש.

כל הבריאה כולה מדומם צומח חי ומדבר מופרית בחודשי הקיץ ואם חלילה וחס מתערבים תוך כדי תהליכים, אז מוציאים את הבריאה מאיזון וגורמים להרס ואם מניחים לתהליכים לבוא אל סיומם אז הפירות ובעלי החיים בשלים לשמח את האדם.

ידוע שאדם שאוכל חלילה פרי או ירק שאינו מבושל די צורכו, כאילו מכניס חרבות לגופו, וזאת משום שהקיבה שלנו הינה בעלת חומציות בגובה מסוים, אם מחממים את הקיבה יותר על המידה מתפתחים בתוכה חיידקים שהורסים את המרקם שלה ונוצרים פצעים כואבים מאד הנקראים בפי העם "אולקוס". אם מזינים את הקיבה במאכלים מקררים, ידוע שחום הקיבה מניע את תהליך תנועת החיים ולכן עלולים למות מכך.

לכן חייבים לשים לב שחום הקיבה יישמר מאוזן. על כן בתקופת השיא של השנה, שהטבע זקוק להגיע להבשלה, לגוף האדם נוצרת תקשורת חזותית, שפת צבעים שמודיעה לאדם כמו תמרורים בכביש מה מותר ומה אסור לאכילה.

פעם זכיתי לקרוא ספר של יהודי ת"ח עצום שהסביר על פי תורה ומצוות את התקשורת החזותית שיש בין כל חלקי הבריאה כולה עם אלו וכיצד כולם משוחחים עם האדם שחי בתוכם. גם כאן בראשית המאמר הנ"ל ציטוטי הלכה פשוטה לכאורה שאוסרת על קטיפת פרי חדש שכעת מתבשל על העץ. הצבע החם הנוטה לאדום יבליט את הפרי המוכן מהעלים הירוקים שסובבים אותו ויורה לאדם לקטוף אותו כי מוכן הוא למאכל, הנה לכם שילוב נפלא ומרומם של חכמת התכנים והטבעים המדידים בתקשורת עם חכמת הנפש של האדם, ביופוטוניקה הלכה למעשה.

מחקרים רבים בעולם מלמדים ששיא השמחה של האדם הינה חיבור גוף נפש, את החיבור ביניהם ניתן ליצור אך ורק ע"י חכמה. כך מציין האר"י הקדוש "בעץ חיים" שער הנו"ן שאם האדם נלחם ביצר הרע הנקרא ש"ד הוא בתהליך של הרס עצמי עד מוות, הדרך הנכונה והרצויה הינה הוספת יו"ד חכמה לש"ד ומתקבל שד"י ראשי תיבות שומר דלתות ישראל.

השארת תגובה