הגר"ש אויערבך בכינוס בארנה – הנאום המלא

הגר"ש אויערבך שליט"א במשאו בכינוס 'בני תורה': "איננו אומרים דעות לאחרים שסבורים אחרת, אבל אנחנו רוצים להמשיך בדרכו של הרב שך" ■ "הגזירה נוראה במיוחד בגלל הטשטוש והבלבול שגורמת מבפנים; זה משחק באש. לא משחקים בנשמות של כלל ישראל" ■ "יש רדיפות בתוך המחנה, דברים שלא שמענו. זה דבר בלתי מובן שלא יהיה שלום ואחוה בין יראי השם"

אמש התקיים כינוס "אז נדברו" באצטדיון ארנה בירושלים, במעמד אלפי בני אדם. "כל הזמן" מביא כאן לראשונה את נאומו המלא של מנהיגה הרוחני של תנועת "בני תורה" אמש בכינוס.

"ברוכים הבאים בשם ד', ברכנוכם מבית ד'. באנו פה להרבות כבוד שמים, שיתקיים "יהי כבוד ד' לעולם ישמח ד' במעשיו", "ברכנוכם" שתחזור הברכה גם כן "מבית ד'", שהרי "כמים הפנים לפנים" ההוא בדברי תורה כתיב.

"לא צריך הרבה הקדמות, ידוע לכל כי הזמן בו אנו נמצאים, עת צרה היא ליעקב, שעה של גזירות קשות ורעות ומרות מהעומדים עלינו ח"ו. עת צרה היא, צרה גדולה, וממנה יוושע, שהקב"ה יעשה עמנו תשועה גדולה.

"בתקופה זו כאשר עומדים עלינו, והדברים לא נעשים בצנעא, כי אם מנסים לעקור את התורה בפרהסיא. בגלוי, ח"ו, נעשית עקירת התורה. וזה מדאיג כל אשר נקרא בשם חרד לדבר ד', שהרי המושג של 'חרדים', זה המינימום להבין ולפחד, "הירא את דבר ד'".

"והצרה נוראה יותר בגלל הטשטוש והבלבול שגורמת, הן מבפנים והן מבחוץ. אנו עם שבעי רוגז והרבה צרות, כבר עברו עלינו גזירות ושמדות, אבל במידה מסוימת צרה זו נוראה במיוחד, בגלל הבלבול. זו צרה נוראה וקשה להתבטא יותר, נורא נוראות.

"התאספו פה ציבור גדול ב"ה, אשר ישנו פה ואשר איננו פה, ויותר רבים אשר אינם עמנו, וכולם רוצים לקיים "על משכנות הרועים".

"אנחנו עוד זוכרים את הזמנים הקשים שהיו לפני שנים רבות, כשלא היו ציבור מאוחד של בני תורה והיתה אזלת יד ותשות כח מהנציגות של היהדות החרדית ולא היתה זקיפות קומה של היהדות החרדית ובני התורה. זו היתה התקופה מיד אחרי השנים של השואה הנוראה, של הצרה הנוראה הגדולה שהיתה לכלל ישראל, היה אז פחד פחדים, שהיה נדמה שחס וחלילה שלא ישמע ולא ייזכר עוד כבוד לתורה. היתה חולשה מאנשים רחוקים עם קצת השכלה. אני זוכר את הזמן שהטשטוש היה גדול מאד, ועדיין לא היה אצלנו העוז והגבורה. עוד חייתי את הזמנים הללו בצעירותי.

"עד שהגיע כמלאך שלוח ממרום מרן רבינו הגדול החזון איש זיע"א, ועמו רבינו הגאון החסיד רי"ז הלוי זלל"ה, ומרן רבינו שר התורה מטשעבין זלל"ה, גדולי התורה והחסידות, ומרנא החזו"א הפך את העולם, ואף על פי שישב בבית מדרשו בתוך ד' אמות של הלכה, משם הצליח להפוך ולהחזיר את כל קומת היהדות. הקב"ה שלח לנו את אותם גדולים להפוך את המציאות אחרי החורבן הנורא, ולהחזיר את העולם למקומו, להשמיע את הצו הגדול והנורא "אין לנו שיור רק התורה הזאת".

"אמרו במדרש: "לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, וכי מה נשתייר להם לישראל שלא נגעלו ושלא נמאסו, והלא כל מתנות טובות שניתנו להם ניטלו מהם, מה נשתייר להם – זה ספר תורה שאם לא היה קיים לישראל לא היו משונים מאומות העולם כלום". כינוס בני תורה בארנה

"כבר אין לנו מקדש ואין לנו נבואה, אבל מה שנשאר לנו זה "רק התורה הזאת", ובזכות זה נקרא ש'לא מאסתים', ועד כמה שיש חסרון בתורה, חסר גם בקיום של בית המקדש. "כי מציון תצא תורה", ומבואר בגר"א שצורת בית המקדש הוא עם לשכת הגזית שממנו תצא הוראה, כי התורה היא עיקר החיים, והחורבן הוא ש'אין תורה".

"אבל מ"מ עדיין נשאר "התורה הזאת", ויחידי עולם הם שניצלו את מה שנשאר, זה עיקר החיים ומי שבתורה הוא ברום המעלה, והם, רבותינו זיע"א, "הרימו" את כלל ישראל והחדירו שמי שמקיים ועוסק בתורה הוא ברום המעלה. וקשה לפרט את הדברים מפני הכבוד, אך מי שיודע יודע, איך בפעלם העצום הם קיימו את ההבטחה, ואז התחילו לכבד יותר ויותר את עמלי התורה, הרימו את הראש של כלל ישראל, "נשא את ראש בני ישראל", והמצב התהפך שהתרבה כבוד התורה.

"ואחריהם החזיק את עולם התורה, בעוז נורא ובגבורה נוראה רשכבה"ג מרן בעל האבי עזרי זיע"א, שגם מרנן החזו"א והרב מבריסק זיע"א הפליגו עליו, וכל העם ראו שדבר ד' בפיו ואת כח עמידתו בעוז ובגבורה נוראה ממש. אז התחיל תור הזהב של הנהגת מרן בתוקף ואין גבול, כשעמו מרן הגאון הצדיק הסטייפלר זלל"ה.

"אז התחילה תקופת הזהב של כבוד התורה שהיה בעוז ובתוקף, ואמנם אין גבול לרוחניות אבל היה תקופת הזהב ממש, ומה שנשאר היום כאן זה מכוחו, ובן דוד עוד לא בא ונשארה עוד עבודה, הקב"ה יעזור שזה ימשיך ויבנה ויכונן עולם התורה עד למעלה למעלה!

"כשהיה לנו המנהיג הגדול הזה, ושמעתי כמה פעמים מאבי מורי גאון ישראל זלל"ה, שהרבה זמן לא היה בכלל ישראל מנהיג שכזה, בכזה עוז והדר, וכמה פעמים שמעתי ממנו שהוא היה אומר: מה היינו עושים בלעדיו, ועכשיו סומכים שהוא פוטר אותנו מהמחויבות, בדאגה שלו לכל כלל ישראל ולעולם התורה. ואחריו המשיך מרן הגרי"ש זלל"ה.

"התאספנו כאן ציבור גדול, הציבור שנמצא פה וצריך להדגיש שגם הציבור שאנחנו יודעים שאיננו פה, המטרה פשוטה לכולנו שאנו רוצים להמשיך כפי שאנו מבינים ומשיגים את מה שקבלנו מרבותינו, להחזיק במשכנות הרועים. איננו אומרים דעות לאחרים שאוחזים אחרת, אבל הרבה מהנחמה היא בזה שיש ציבור גדול כל כך שזה מה שהוא רוצה, להמשיך על משכנות הרועים כפי שאנחנו מבינים, אבל עם כל זאת אין לנו להסיח את הדעת מהגזירה, ולהרבות בתורה ובתפילה שהיא בנפשנו כפשוטו ממש, והיא עת צרה ונקהלנו בזה לעמוד על נפשנו. ובעת שכזאת, התאספנו כאן, ואמרתי בלבי 'חבר אני לכל אשר יראוך' להצטרף לציבור הזה, שגם אני  אחד מהם.

"חבל שצריכים לפרט להסביר את הגזירות הנוראות, ולפני קצת זמן (אני מתבייש להגיד לפני כמה קצת שנים) אז כל בן תשע או בן עשר לפי חורפיה, היו אצלו הדברים פשוטים.

"והרי גדולי עולם כששמעו והזכירו להם מעניין הגיוס של בני הישיבות היו נרתעים ומתפחדים, כך אצל מרן הרב מבריסק ומה שכבר סיפרתי שראיתי בעיני אצל הרב מטשעבין, שנעצר בדיבורו, כמעט לא יכל לדבר, וצעק כי 'נוגעים בלב של כלל ישראל'!

"ועדיין לחלוחיתם קיימת, וכאשר כזה ציבור הגיע והתאסף זה מראה שעדיין לחלוחיתם קיימת, וזה בעצמו נותן ומחיה את הדברים הפשוטים, כדברי הגמרא: "כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא אל תקרי למוצאיהם, אלא למוציאיהם בפה", שזה נקרא חיים כשמוציאים הדברים בפועל.

"ובוודאי כששומעים שמדברים להוציא מהישיבות ולהגיד "זה כן וזה לא" – הרי זה נורא נוראות, לא יעלה על הדעת, לא יעלה ולא יקום, אבל גם צריכים לעמוד על נפשנו, כפשוטו ממש.

"אי אפשר לדבר ולהזכיר דברים שהם מכבשונו של עולם, אבל כל הצרות הגדולות של כלל ישראל   התחילו מאיזה שורש. והנה, אחר המעמד הגדול של מעמד הר סיני קרה האסון הנורא של מעשה העגל, והוא המעשה הכי גרוע עד כדי שחז"ל השוו אליו שיום הקשה לישראל הוא 'כיום שנעשה בו העגל'.

"ואז מי שגרם את החטא היו הערב רב שהשפיעו על כלל ישראל. ורבינו הגאון כתב בזה דברים נוראים, שהערב רב היתה להם שייכות לדור המדבר והקב"ה אמר למשה רבינו 'לך רד כי שחת עמך' –  כי הם היו שייכים למשה.

"ויותר מזה יש ברבינו הגאון החסיד דברים עמוקים ונסתרים, שכבר בחטא של אדם הראשון היה מעורב ענין הנשמה של הערב רב, ואחר מתן תורה אז היה הדבר הנורא של חטא העגל שאין לך כל פקידה ופקידה שאין מהחטא הזה, וכמו שאמרו על 'וביום פקדי ופקדתי', אם כן אפשר לומר שאין לך חטא וגזירה שאין בו מהערב רב, וכל הגזירות הנוראות נמשכים מזה. ואז משה רבינו הרעיש עולמות וצם ארבעים יום, 'ויחל משה', אבל מצינו הרבה בדרשות חז"ל שבאחרית הימים זה יהיה עיקר הגלות, עיקר הצרות, וזה הדבר היסודי.

"וזה בשורש נפשנו שכל מה שקרה בגלל שאנו לא הרחקנו אותם כמטחווי קשת ורצינו להתחשב בהם, אז כנגד זה אנחנו התרחקנו כמטחווי קשת. וזה יש ללמוד שלא להתפשר ושלא צריך להתחשב איתם, כי זה הדבר הכי אומלל שיכול להיות. ואותו ערב רב שמאז שנברא העולם הם כל הצרות. וכנגד זה 'ויקהל משה', כמו שאמרו חז"ל שחזר ותיקן את מדריגת הפירוש של הערב רב בחטא העגל ע"י שהקהיל ואסף את ישראל.

"אנו עומדים עכשיו בזמן נורא כזה של שלטון הערב רב, ויש בתי מדרשות של תורה ותמיד יש בזה דרגות דרגות ויש שנהיים גאונים וכו', אבל העיקר הוא שכל אחד שנמצא בבית המדרש – בורח מהם. והרמב"ם – מקור החכמה והשכל, מקור התבונה והדעת – אמר ונתן עצה: "ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע – ייצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים", ואמרו רבותינו החזו"א והגרי"ז שהיום לברוח למדבר הכוונה היא לישיבות הקדושות שהם "המדבר", רק שם אפשר לשאוב את גופי התורה והיהדות.הגרש אויערבך בארנה

"יש כבר צרות מיום ליום, כל יום שומעים צרות נוראות ביותר, גזירה קורעת כל לב ממש, יש כבר שכופים על הגזירה ויש פיתויים על כל חמדתנו. כל מה שנשאר לנו, כל מה שהקב"ה השאיר לנו בהשגחתו, זה מכוח ההבטחה ש'לא מאסתים ולא געלתים', וזה מה שיש עוד ישיבות קדושות על טהרת הקודש, כי הם חיינו ואורך ימינו. ועל זה לבוא ולהתפשר, זה ממש לפגוע בלב, בנשמה וברוח של כלל ישראל. וכמו שאמרנו שכבר לא מדברים בזה בסתר, ואין זה רק 'חשדות' כמו שרצו לומר, נורא נוראות. ואצלנו גם צריך בדק הבית, מה שאפשר לדבר, שיש אנשים מתוכנו שמחלישים ומייעצים לעזוב את הכולל אחרי קצת שנים בכולל, וכבר נמשכים, באים לאברכים שאין להם דאגות של פרנסה, להחליש אותם, וכבר הם נמשכים אחר רוח טומאה.

"וצריך לידע את דברי הגאון על הפסוק: "אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה", ופירש מה הם שתי הקצוות, כי האדם נקרא הולך ועל כן צריך לילך תמיד מדרגה לדרגה, ואם לא יעלה למעלה, בהכרח יירד מטה מטה ח"ו. ואם אם לא מחזיקים בעוז ובגבורה את התורה הזאת, גבורה 'למעלה למשכיל' שרק את זה ואי אפשר בלי זה- בא עד גזירת שמד של יהרג ואל יעבור, וכמו שאמר מרן רי"ז הלוי שליבו אומר לו, וכי אפשר שלא יפול ר"ל. והכל בטענות של פרנסה וכדו', הכל זה מביא קרירות.

"וכך נכנס כל הקרירות של עמלק שהיה 'אשר קרך' ומגיעים עד שאול מטה, כפשוטו. ומבואר בגר"א שעמלק אינו איזו מידה רעה אלא הוא הרע בעצם. ומתי עמלק הגיע 'ברפידים', כשרפו ידיהם מן התורה, ח"ו כשאנו ברפיון אנו מזמינים את הגזירות הנוראות ח"ו. וכשיש גזירות אסור ח"ו להיות מסייע ע"י שמקרר.

"אנחנו לא אומרים דעות לאחרים, אלא רוצים להמשיך בדרך שלנו. קשה להזכיר זאת, אבל יש רדיפות בתוך המחנה, דברים שלא שמענו, ובוודאי בטעות יסודם, זה דבר בלתי מובן שלא יהיה שלום ואחוה בין יראי ד', מסתמא זה מתוך טעות, הרי הכל רוצים לדבר אחד, ש'יהי כבוד ד' לעולם' ו'ישמח ד' במעשיו', איך יכול להיות דברים כאלה, בודאי שזה בטעות,  וד' יערה רוח טהרה ממרום שיתפסו את הדברים ואת המציאות.

"דבר ראשון ונשגב, שנזכור את החובה שלנו להתחזק, מרן ר' חיים עוזר כותב בהקדמה לאחיעזר שלכאורה לא נראה שבזמן כזה של מלחמה מתאים להוציא חידושי תורה, אבל אדרבה היא שעמדה לנו, וכן היה בכל הזמנים שהיו עמלים בתורה בזמני גזירות. זה הזמן, אנחנו ממשיכים!

"בעלי התוספות כתבו הרבה תוספותים בזמן השמד, וכבר הזכרנו מה שמקובל איש מפי איש שביום שהוציאו את בעלי התוספות להריגה אז כתבו את התוספות הגדול בבבא קמא של 'פרה מטמאת טומאת אוכלין'.

"צריכים להיות מוכן, אמרתי קודם שאני רק בגדר 'חבר אני לכל אשר יראוך', ויש לשבח את צעירי הצאן שבכל ליבם ובכל נפשם מראים שיש להם כח טהרה וגבורה לברוח מהערב רב, וזה 'מפי עוללים ויונקים יסדת עז', וזה הקיום של ה'לא תשכח' כי 'מפי זרעו'. שימשיכו בעוז דגבורה, שיהיה רוח ממרום שלא יהיה ח"ו בין יראי ד' דברים שלא שמענו.

"נתאספנו ביחד, נתאחד בזה ונבין שאלו גזירות נוראות של עקירת הדת, ולא משחקים במספרים ובחשבונות – כי זה משחק באש. לא משחקים בנשמות של כלל ישראל! זה נורא נוראות, לא תהיה כדבר הזה להתפשר בזה.

"ועכשיו בעקבתא דמשיחא זה לא זמן להתרפות, אדרבה זה הזמן להתחזק יותר ויותר, לחזק את לימוד התורה, קיום התורה, בין אדם לחבירו, מוסר, יראת שמים, הכל.

"עד עכשיו עמדנו בכל הגזירות והשמדות, עוד קצת נתאמץ ונעמוד, כמו שקיבלנו מרועי ישראל מדור דור עד היום הזה.

"יהי רצון שכל מה שנתאספנו נתחזק לעמוד על נפשנו ולהרבות שלום ורעות. עץ חיים היא למחזיקים בה, התורה משמחת לב ומשיבת נפש. צריך להתחזק יותר ויותר בתורה ובמידות טובות, מוסר ויראת שמים, נעמוד על נפשנו ולברוח כמו מהאש מהערב רב, עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר, משמח לב, מאירת עינים.

הגר"ש חתם את נאומו: "יהי רצון שכל מה שהתאספנו פה, כל הציבור שבא, ואני מדגיש גם אלו שלא יכלו לבוא, יהיה להרבות כבוד שמים בכל המושגים, בכל מכל כל, להרבות שלום בין יראי השם, אין לנו שיור אלא התורה הזאת, וצריכים לעמוד בעוז ובגבורה, לחשוב בשם ד' לעמוד על נפשנו ולא לזוז שום דבר מהמסורת הקדושה. הקב"ה יחזקנו לטובה ולברכה בגבורה, לחזק אותנו ברוח של קדושה ושיהיה רוח טהרה על כל ישראל.

השארת תגובה