חג מתן תורה, החמצן והשמחה

האדמור מסתרי חיים בלג בעומר (6)
האדמור מסתרי חיים בלג בעומר (6)

חודש סיון מביא עמו בשורה נפלאה שאין כמותה בכל חודשי השנה – ו' סיון חג מתן תורה, דיו כאוקיאנוס נשפף, גווילים כיריעות השמים נכתבו, עם כל זאת, דור דור ודורשיו. בהכנעה ושפלות קומה נביא עוד נקודה קטנה שהיא כקוצו של יו"ד הכלולה מחכמת מרפא גדולה למאוד. כתוב כידוע בתורה עניין השמחה בחג, והשמחה כתוב עליה אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה. עוד מובא בחז"ל 'אין שמחה אלא ביין ובשר'. האמרות הללו יסודן בטבע האדם אשר ממנו יכול וצריך להתעלות למדרגות רוחניות נעלות של שמחה. מובא בגמרא ידוע ששאלו חכמים את אליהו הנביא בשוק מי כאן בן העולם הבא, התבונן באנשי השוק וראה שניים שהם משמחים ומצחיקים בני אדם, ענה לחכמים ואמר אלו בני העולם הבא.

מבחינה ביוכימית, החיוניות וחדוות החיים קשורה באופן ישיר עם כמות החמצן הזורם בדמו של האדם. מדידת כמות זו נקראת רסטורציה, אחוז החמצן בדם. צריכים אתם לדעת שעיקר מזונם של כל תאי הגוף הם מחד סוכרים ומאידך חמצן, כאשר אנו נושמים אנו שואפים חמצן לריאות ונושפים דו-תחמוצת הפחמן, החמצן הינו החיים ודו-תחמוצת הפחמן הינו שארית מתאים מתים, על כן ברור שכדי שאדם ישיג שמחה יתירה, יצא מקיפאון או מדיכאון, אנו חייבים להרבות החמצן בדמו. חלק מהדרכים המעשיות להשגת שמחה מתחלקות לשתיים, האחת קשורה לפעילות גופנית, והשנייה למזונות אותם אנו אוכלים.

פעילות גופנית ארובית או אנארובית גורמת למאמצים שהם לא בגדר הרגלם של רוב בני תרבות המערב, אשר הצליחו להביא אל המסך שמולם את רוב צרכיהם. אם פעם האדם היה צריך לעבוד עבודת כפים בכדי להתפרנס או בכדי להשיג את מזונותיו, כגון עבודת השדה, המרעה או הצייד, היום בלחיצת כפתור האוכל מגיע ארוז לבית, אם פעם בכדי לצאת מהבית לכל מקום שהוא היו צריכים ללכת או לרדת ולעלות מדרגות, כיום ישנם מעליות, חניונים ועוד. אם מערכת השרירים שלנו אינה צריכה לעשות מאמצים מיוחדים כל יום, היא אינה צורכת סוכרים וחמצן, על כן רמת הצריכה היומית יורדת, וכאשר הריאות אינן שואפות ופולטות חמצן, מערכת חילוף החומרים בגופנו מועטת ועמה נשימות יותר קטנות ופחות מאומצות.

עוד עליכם לדעת, שהמח שלנו שהינו מחשב העל של גופנו, צורך את כמות החמצן הגדולה ביותר מכל חלקי הגוף, ולכן גוף שאינו מתאמץ נקרא גוף שאינו מתחמצן, וכאשר כמות החמצן היומית קטנה פעילות המוח והיעילות שלו לבצע את תפקידו יורדת באופן משמעותי ביותר. על כן, כאשר אדם מרגיש עייף בלא שום חשק או רצון לצאת מהבית כי "אין לו כוח", הפתרון השגוי לא לבזבז כוח ולצאת, הינו עצת העצלות והכבדות ולא אמיתת הצורך הגופי.

להיפך, צריך לצאת ולהתאמץ, ועל ידי מאמץ גופני מערכת השרירים מעלת את ביקוש הסוכרים והחמצן מכאן למערכת הנשימה שבתורה מגבירה פעילות, הגברת הפעילות מעלה באופן ישיר את פעילות הלב ושניהם יחד נקראות מאמץ לב ריאה. מכאן לחמצון המוח, שבתורו מעלה את פעילותו והעלאה זו של פעילות מוחית משחררת קבוצה של הורמונים למערכת הדם שנותנת לנו את תחושת השמחה.

עד כאן עצה אחת להוסיף שמחה בחיינו הינה ללא שום ספק ובמיוחד בדור הטכנולוגי הזה לאמץ את שרירינו. אטום החמצן שהינו כאמור החשוב ביותר לצורכי שמחתנו מצליח להתקשר או להישאר בדמנו בזכות אטום אחר שנקרא ברזל. כאשר רמת הברזל בדם נמוכה, כמות החמצן יורדת, לתופעה זו קוראים אנמיה.

כידוע ניתן לבדוק את נוכחות הברזל בדם או על ידי בדיקת דם או פשוט בהורדת העפעף התחתון של העין, אם צבעו אדום כנראה שבדמנו יש מספיק ברזל ואם המקום נוטה ללבן צריך מיד לקחת ברזל. מכאן אנו למדים שעצבות או נטייה לדיכאון קשורים באופן ישיר בכמות הברזל שבדמנו. בבדיקת דם פשוטה מצוין ערך הנקרא המוגלובין, שהינו חלבון פיגמנט אדום שנמצא בכדוריות הדם האדומות ותפקידו נשיאת חמצן לתאי הגוף. המזונות הזמינים להעלאת הברזל הינם עלי סלק אדום ורוב העלים הירוקים של עשבי השדה, פירות שחורים כגון שזיפים יבשים ועוד. טוב לפנות לבית טבע, לרכוש עבור אנשים אנמיים רדומים וכדומה צמחי מרפא עשירים ברזל.

עם כל האמור לעיל, יש להיזהר מצריכה מופרזת של ברזל, היכולה לגרום לעצירות קשה. על כן כידוע מחכמתו של שלמה המלך החכם באדם "דרך הממוצע היא דרך הישר". סוד גדול מונח תחת בעיית צריכת יתר של ברזל בגופנו ומכאן לירידה בכמות החמצן הנראית לעין כאמור בעיניים, אולם גם שחור סביב העיניים ועור צהוב במקצת יצביעו על תופעה זו.

כאשר שני אנשים שמתגוררים באותו בית ואוכלים את אותו אוכל, כיצד יתכן שלאחד תהיה רמת המוגלובין או רסטורציה תקינה ולשני לא? שאלת צריכת הברזל קשורה עם רמת החיים של האדם, כאשר בזמנו ובעתו מתחיל האדם בתהליך פטירתו, אחד המדדים שמראה על כך הינו ההמוגלובין, כלומר ירידה בהמוגלובין תציין ירידה בחמצן שמציין פטירה.

אנשים שנוטים להיכנס מטבעם למצבים רגשיים שליליים, צורכים חמצן יותר מאנשים שמחים ואליטיזם בטבעם, לכן אותם אלו שמזהים אצלם נטייה לאנמיה, קוצר נשימה ומחלות הקשורות לחמצון הדם, חובתם לסגל לעצמם תפריט עשיר בברזל, מגורים בשפלת הארץ ולא בהרים ששם האוויר דליל בחמצן, ופעילות גופנית קבועה כגון הליכה חדר כושר וכדומה.

זכינו לראות אנשים שהחליטו לדוגמה לעלות ולרדת במדרגות במקום להשתמש במעלית או לרדת כמה תחנות לפני בכדי ללכת יותר, מצב רוחם השתפר מאד, השמחה עלתה ועמה אופן החשיבה, תגובות, שינה ועוד. זכור הוספת חמצן בדם – מביאה שמחת עולם.

השארת תגובה