הרבנית ביקשה להתלונן על בעלה הרב…. אבל הכבוד שקיבלה 'בילבל' אותה

הרב-אלבז-1
הרב-אלבז-1

"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" (בראשית יח, ד). רבותינו אומרים (בבא מציעא פו ע"ב) שכל מה שאברהם אבינו עשה עבור האורחים בעצמו, נתן הקב"ה שכר לבני ישראל במדבר בעצמו. דזה הכלל בדרך שאדם הולך בה מוליכים אותו (מכות י ע"א), ובמידה שאדם מודד בה מודדים לו (סוטה פ"א מ"ז).

אברהם נתן פת לחם לאורחים בעצמו, ובשכר זה קיבלו ישראל את המן על ידי ה' יתברך בכבודו ובעצמו, הִֽנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם (שמות טז, ד). אברהם נתן בשר לאורחים בעצמו, ובשכר זה קיבלו ישראל את השלו על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו, וְנָתַן ה' לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם (במדבר יא, יח). וכן אברהם עמד ליד האורחים ודאג לסיפוקם, ובשכר זה קיבלו ישראל את ענני הכבוד שסיככו והגינו עליהם.

אולם את המים לא הביא אברהם בעצמו אלא על ידי משרת, "יֻקַּח נָא"-על ידי שליח, ואף הקב"ה לא נתנם לישראל אלא על ידי שליח – משה רבינו, וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה (במדבר כ, ב), וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם (שם, יא).

בארה"ב היו שני שופטים בכירים, ג'ק וסטיב, שלמדו יחד ונעשו חברים טובים. ג'ק היה מתון בדרכיו ותמיד הסתכל על התועלת היוצאת מהמשפט לטובת הכלל והפרט הנשפט לפניו ועושה את כל דבריו במתינות והתחשבות, מטה כלפי חסד, ופעמים שהיה רואה לנכון שיש צורך לשקם ולעודד את הנשפט, ולכן היה משתדל להסדיר לו עבודה וכדו'.

לעומתו סטיב היה שופט קשוח המטיל אימה ועונשים כבדים על אף שלא תמיד היו לו ראיות חותכות. וכך נהיה שגור בפי המון העם שאצל השופט סטיב לעולם אי אפשר לצאת זכאי.

ביום בהיר אחד הלשינו על שני השופטים הבכירים שהעסיקו עובדים זרים בבתיהם ללא דיווח לרשויות, לאחר חקירות ודרישות גילו השלטונות שאמת יש בדבר. השופט העליון שנבחר לשפוט בדין זה היה ג'ורג' סטיוארט, הוא הכיר את טבעם של שני השופטים ועל פי זה התחיל את הדיון הסוער, שני השופטים הודו באשמה, ופסק דינם היה שכל שופט יישפט לפי איך ששפט בדיונים דומים שהיו לו בעבר בנושא זה.

מיד פתח ג'ק את מחשבו האישי, חיפש "עובד זר" והציג בפני חברי בית הדין את כל המשפטים שדן בעניין זה. ברוב המשפטים פסק לקנוס את הנאשם בכמה מאות דולרים ובנוסף שלוש שבועות עבודות שירות.

"מצוין", אמר שופט בית הדין העליון, "כך תקבל!" שמח ג'ק על פסק הדין הקל ויצא מבית המשפט בשמחה ובטוב לבב. לאחר מכן הגיע פסק דינו של סטיב, פתח את המחשב ומצא שפסק בדין זה קנס של 12,000 דולר ושלושה חודשים מאסר בפועל! "בבקשה", אמר שופט בית הדין העליון בנחרצות, "קבל עליך את הדין שפסקת בעצמך!"

וכך הוא להבדיל גם בעבודת ה' יתברך, האדם דן את עצמו, כפי איך שדן אחרים, כך ידונו אותו.  לפי ההתאמצות וההשקעה שמשקיע האדם במצוות ובחסדים, כך יקבל לעצמו ולבניו אחריו, וככל שיגביר חסדיו בכמות ובאיכות, כך יגביר ה' יתברך חסדו עליו!

אברהם אבינו אמר "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" (בראשית יח, ד), על ידי שליח, ולכן קיבלו בניו את המים על ידי שליח, ואם לא היה זאת, לא היה נקנס על משה רבינו להישאר במדבר, היה נכנס ונעשה למשיח (זוהר ח"א רנג, א) בונה את בית המקדש ולא היה חרב, אבותינו לא היו גולים ומיד היה מגיע המשיח!

בגלל הכאת הסלע היה צריך משה רבינו למות במדבר וכל המעלות הגדולות נאבדו מאיתנו, למה? כי אברהם עשה על ידי שליח דבר שהיה צריך לעשות בעצמו, עד כמה וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד (תהילים נ, ג), מדקדק הקב"ה עם חסידיו כחוט השערה (יבמות קכא ע"ב).

***

לחבבה על בעלה

"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל" (בראשית יח, ט). א"ר יהודה אמר רב יצחק יודעין היו מלאכי השרת ששרה באוהל היתה, אלא מאי הנה באוהל, להודיע שצנועה היתה, כדי לחבבה על בעלה (בבא מציעא פז ע"א).

עמל התורה של הגאון רבי ברוך בער לבוביץ זצ"ל בעל "ברכת שמואל", ראש ישיבת קמניץ, היה ידוע ומפורסם. כשהיה מתעמק בסוגיה, שוכח היה לאכול ולישון, וככל שניסתה הרבנית לשכנעו שיזהר בבריאותו ויקפיד על סדר יום קבוע- לא עלה בידה. עד שיום אחד החליטה הרבנית שהדרך היחידה היא לנסוע לרבן של ישראל-החפץ חיים זצ"ל, שיעמיד את בעלה על כך שהדברים נוגעים להלכות שמירת הגוף והנפש, ולדבריו ודאי ישמע.

הגאון בעל ה"ברכת שמואל" ביקש ברחמים שלא תיסע ולא תכריחו לשנות ממנהגו, אך נחושה הייתה בדעתה, קמה ונסעה. כשהגיע לבית החפץ חיים, היה הרב יושב ולפניו תלמידי הישיבה שבאו לשמוע לקחו.

כשנודע לו מי הבאה, מיד קם ממקומו מלוא קומתו באמרו "בפני אשת חבר של אותו גאון וצדיק, חייב אני לעמוד!" ומיד קמו אחריו כל בני הישיבה. והרבנית מקמניץ נרעשה נוכח הכבוד הרב שחלקו לבעלה וההערכה שמעריכים אותו, התבלבלה לגמרי עד ששכחה את מה שרצתה לומר. ביקשה להתברך מפי הרב ושבה לקמניץ.

באותו מעמד נכח תלמיד החפץ חיים, הגאון רבי שמואל וולאקין זצ"ל, בראותו כל זאת המתין עד שכל הנוכחים יצאו, וכשנשאר לבדו במחיצת החפץ חיים ניגש ושאל: "רבי, תורה היא וללמוד אני צריך, האמנם יש לחלוק כזה כבוד לאשת חבר?", ענהו החפץ חיים, "הנהגה ראויה היא לשָבֵּח איש באזני אשתו ואשה באזני בעלה. כי במלה אחת של שבח אפשר להסיר כמה וכמה הקפדות וטרוניות ולהחליקם".

ומקור ההנהגה בתורתנו הקדושה שהמלאכים שאלו את אברהם אבינו "אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ". והשיב "הנה באהל", צנועה היא. ושאלוהו זאת כדי לחבבה עליו. ואם באבותינו הקדושים היה ענין 'לחבבה על בעלה', כל שכן שהדברים אמורים לגבינו!

יהי רצון שנזכה להרבות אהבה ואחווה בעם ישראל ונראה בקרוב בקרוב בישועת ישראל השלימה, אמן.

השארת תגובה