סירב לרכוש לבנו המאומץ בגד אדום, "יש בזה סממן של עזות"

נשיא מוסודת אור החיים וחבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי ראובן אלבז, בדברי הגות ומוסר השזורים במעשיות חז"ל מתוך פרשת השבוע ולימי הרחמים והסליחות

הרב-אלבז-1
הרב-אלבז-1

לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם (דברים כב, ט). התורה הקדושה התירה לאדם לאכול וליהנות משלל הפירות והירקות שברא הקב"ה בעולמו, תפוחים, אגסים, שזיפים, אבוקדו, אבטיח מלון וכדומה, ואף נתן לנו הקב"ה את ארצנו הקדושה שהאקלים בה ממוזג ויכולה לקלוט כמעט את כל הפירות שיש כיום בעולם, אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּֽאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹֽא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ (דברים ח, ט), לפני עשרות שנים חשבו שלא יצליחו לגדל בארץ ישראל דובדבנים, אך לאחר שניסו נוכחו לראות בהצלחה הגדולה, וכן פרי הקיווי ועוד כהנה וכהנה.

אולם ציווה הקב"ה בתורתו שלא נזרע כלאים, שני סוגי זרעים יחד, ואם יבוא אדם וישאל מדוע התורה אוסרת זאת, מבאר המטה משה בשם רבו החתם סופר במשל לילד קטן שנעשה יתום מאביו ומאמו ונשאר זרוק ברחוב ללא בית, וללא משען ומשענה, יום אחד עבר ברחוב אדם עשיר ונכבד וראה את הילד מוטל ברחוב, שאל אודותיו והשיבו לו שהוא התייתם מהוריו וכעת אין לו בית לגור בו, מיד נכמרו רחמיו של העשיר והחליט לקחתו לביתו ולאמצו בתור אחד מילדיו.

העשיר דאג לאותו בן מאומץ והשווה אותו לבניו האחרים ולא החסיר ממנו דבר, וכך גדל הילד. כשהגיע לגיל שמונה עשרה לקחו אביו המאמץ לבית מסחר של בדים וביקש ממנו לבחור כמה סוגי בדים שרוצה כדי שיתפור לו חליפה יפה ויוקרתית. הסתכל הבן בבדים וראה בד בצבע אדום כהה, ובחר בו, נרתע האב ואמר לבנו המאומץ שהוא מסכים לו לבחור את כל הצבעים חוץ מהצבע הנ"ל שאינו אוהבו לפי שיש בו מעין סממן של עזות.

המשיך החתם סופר ואמר, נתאר לעצמנו, אם אותו בן מאומץ היה יודע שזה לא באמת אביו הביולוגי אלא אדם זר שהחליט לאמצו ולגדלו ולתת לו את כל מחסורו, ובכל זאת היה מורד הבן ומשיב לאביו שלא יכתיב לו ויאמר לו מה לבחור, ולכן הוא רוצה לבחור דווקא את הבד האדום, מה היינו אומרים על אותו ילד? שהוא בעל עזות מצח גדולה וכפוי טובה שלאחר כל הטובות שעשה לו אביו המאמץ, כך משיב לו רעה תחת טובה.

זהו המשל, והנמשל לאדם, ה' יתברך נותן לנו הכל, חיים, בריאות, פרנסה וכלכלה, זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל, וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל (מנוסח ברכת המזון), ובסך הכול מבקש כמה בקשות קטנות שלא ילבש האדם בגד מסוים העשוי משעטנז, ולא יזרע כלאים, וכן הלאה, דברים ששנואים בעיני ה' יתברך ומבקש מאתנו שלא נעשה אותם. כמה עזות פנים צריכה להיות לאותו אדם שימרוד בציווי המלך, מלך מלכי המלכים הקב"ה, שמחיה אותו בכל רגע ורגע ולא מחסיר ממנו דבר.

וככל שיתחזק האדם בהכרת הטוב לבורא יתברך כך יהיה קל בעיניו לשמור מצוותיו וחוקותיו בשמחה ובטוב לבב.

ימי היריד

נמצאים אנו בעיצומם של ימי אלול הקדושים, הזמן חולף ועובר, עוד יום עובר ועוד יום עובר, ורבותינו אמרו (ע"ז ג ע"א) מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ומי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת? אלול זה כמעט אותה בחינה של מי שטרח בערב שבת. מי שטורח בחודש אלול- ערב השנה החדשה יאכל ויהנה בשנה הבאה עלינו לטובה.

בספרים הגדירו את ההכנה שאנו מכינים בחודש אלול כחודש של יריד מבצעים, רק תבוא ותקנה, אדם חכם מסתער מיד על כל מה שיש באפשרותו ונהנה מאותו יריד במשך כל השנה הבאה, וכך אנחנו, צריכים לקנות עוד ועוד מצוות בחודש הקדוש הזה, לקנות אמירת סליחות מעומק הלב, לקנות תפילות, לקנות קריאת תהילים, לקנות קריאת תיקוני זוהר הקדוש, לקנות הלכות, לקנות שיעורי תורה, לקנות צדקות, זה הזמן לנצל את החודש של היריד הגדול, שיננא (שנון, חריף), חטוף ואכול, חטוף ושתי (עירובין נד ע"א).

אם נכין את עצמנו ליום הדין, נוכל לעבור אותו בעזרת ה' יתברך בקלות, ה' יתברך חפץ שנזכה בדין ולא נוזק חלילה ממשפטי ה', אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה (יחזקאל לג, יא), ה' יתברך לא חפץ במיתת בריותיו שהרי הוא זן ומפרנס ומכלכל אותם בכל אלא, אך כן מצוה אותנו להכין את עצמנו כדי לזכות בדין.

והזכייה בדין תלויה בחזרה בתשובה ובריבוי הבכיות והתחנונים לפניו יתברך, וכדברי אור החיים הקדוש בפסוק וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים (דברים כא, יג), ירח ימים אלו ימי חודש אלול. "ובכתה את אביה"- את הקב"ה, על עוזבה את ה'. "ואת אמה" זה כנסת ישראל.

בזוהר הקדוש מובא שלפני שהנשמה יורדת לעולם הזה, לוקחה הקב"ה ומראה לה שמונה עשר מקומות עליונים שיושבים בהם צדיקי הדורות ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, ואומר הקב"ה לנשמה, "בתי, את רואה, את כל זה את יכולה לקבל בעצמך, כעת את יורדת לעולם הזה, העולם הגשמי, אך אל תשכחי ותבזבזי את זמנך בדברי הבל ורעות רוח, אל תתפתי לקרובים וקרובות המרחיקים אותך מקיום מצוותי, אלא תעסקי בתורה, במצוות ומעשים טובים וכך תוכלי לזכות גם את ליהנות מכל טוב הצפון לצדיקים לעתיד לבוא". והנשמה בוכה ומתפללת לפני ה' יתברך שיהיה לה את הכוח והזכות לכך.

יש ביד כל יהודי ויהודי לזכות לכל הטובה הזאת, אך דבר זה דורש קצת התאמצות, להשתדל בקיום התורה והמצוות, להרבות בלימוד התורה, להתפלל מעומק הלב, לבכות מעט לה' יתברך, לקרוא תהילים ודף זוהר הקדוש בכל יום, לפתוח ספרי מוסר ולקרוא בהם, וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ (מושאל משמות ב, ו).

יהי רצון שנזכה לנצל את ימי היריד הגדולים בהם אנו נמצאים, נרבה בלימוד התורה, בקיום המצוות והתפילות והתחנונים מעומק הלב, ובזכות כך נזכה ונראה בגאולת ישראל השלימה בקרוב ממש, אמן.

השארת תגובה