יש לדאוג לקדושת הארץ המתקיימת מתוך שמירת המקום

פרשיות אלה אנו קוראים בתקופת המעבר מחודש אב לחודש אלול, אלה הימים שהם ימי רצון, ועוד משעה שנבחרו לעם, שחטאו ישראל בעגל ונשתברו הלוחות, עלה משה בשנית להר סיני בראש חודש אלול ושהה שם עד יום הכיפורים שהוא גמר כפרה

הרב-אריה-שטרן
הרב-אריה-שטרן

בשבועות אלה אנו נמצאים בעיצומה של הקריאה בתורה בספר דברים וכבר בהתבוננות בסדר הפרשיות יש לנו לימוד גדול על העקרונות המרכזיים של מסגרת חיינו. ולא בכדי מצינו שנתנו חשיבות גדולה למשנה תורה עד שאמרו שאין קורין ביום הקהל, אלא משנה תורה בלבד ככתוב בפרשת המלך.

בתחילה חוזר משה בדבריו אל העם על קבלת התורה בעשרת הדברות, ואחר כך מצווה שיקבלו עול מלכות שמים בפרשה ראשונה של קריאת שמע, וקבלת עול מצוות בפרשה שניה של קריאת שמע, כאשר הכל מתקיים דווקא בארץ ישראל, שעל שבחיה יש דברים הרבה: "ארץ חיטה ושעורה וגו'", ארץ…. אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגו'".. ואולם מדרגתה הרוחנית גבוהה עוד יותר, שכן זוהי "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", וזה מחייב…

לכן יש לדאוג לקדושת הארץ המתקיימת מתוך שמירת המקום אשר יבחר ה', עליו נצטווינו: "ולשכנו תדרשו ובאת שמה".

לאחר ההפנמה של עקרונות אלה ממשיכה התורה וקובעת לנו מסגרת של חיים ממלכתיים מתוקנים: "שופטים ושוטרים תיתן לך וגו'" ו"צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשתה את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך".

כמו כן, "שום תשים עליך מלך וגו'", כשיש להקפיד שיכתוב ספר תורה – "והייתה עמו וקרא בו כל ימי חייו… לבלתי רום לבבו מאחיו ולבתי סור מן המצווה ימין ושמאל למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו ובקרב ישראל".

את פרשיות אלה אנו קוראים בתקופת המעבר מחודש אב לחודש אלול, אלה הימים שהם ימי רצון, ועוד משעה שנבחרו לעם, שחטאו ישראל בעגל ונשתברו הלוחות, עלה משה בשנית להר סיני בראש חודש אלול ושהה שם עד יום הכיפורים שהוא גמר כפרה.

זהו אם כן הזמן לחשבון הנפש של כל אחד ואחד באופן פרטי, אבל ביותר מזה של כולנו כאן כעם שזכה לחזור לארצו להקים מדינה, שצריך לראות איך הוא חוזר אל עצמו, לקיים את כל הדברים הכתובים בספר התורה הזה.

אחד הנושאים היותר חשובים בהקשר הזה של דורנו הוא ביחס שבין התשובה לגאולה ויש על זה בירורי דברים במסכת סנהדרין דף צז–צח, ומה שברור הוא שגם אם ההלכה היא שאין הגאולה תלויה בתשובה, מכל מקום הכול מודים שגדולה תשובה שמקרבת את הגאולה כמבואר במסכת יומא (דף פז). ואף אנו נוסיף אולי כבר מתוך ניסיון של דורנו, שדרגת הקושי של הגאולה תלויה בוודאי בתשובה.

בפסוקי התשובה שעיקרם בפרשת ניצבים אנו לומדים על כמה דרגות בתשובה. בתחילה "ושבת עד ה' אלוקיך" ואחר כך "כי תשוב אל ה' אלוקיך". ושני הפסוקים מובאים בקשר לגאולתם של ישראל, הוי אומר שמצות התשובה קשורה בקשר אמיץ עם פרשת הגאולה.

נראה שיש כאן באמת שתי דרגות של תשובה האחת מקדימה והשנייה משלימה, ואפשר לומר, וכך למדנו בבית מדרשנו, כי עצם ההתעוררות לבוא לארץ ישראל היא בעצם התשובה הראשונה. ואולם לאחריה יש להמשיך בתשובה הגדולה העתידה להתגלות בעז"ה כהבטחת התורה בעצמה.

כשאנו מוצאים את עצמנו במצב רוח שאינו כל כך מרומם, שומה עלינו להתאזר בגבורה בכוחה של התשובה, ובלשונו של משורר התשובה, הלוא הוא מרן הרב קוק זצ"ל, בספרו אורות התשובה: "אז תהיה לנו התשובה עם כל הגיונותיה חטיבה נעימה ומתוקה שנהגה בה תמיד ועל פיה נסדר את כל מצעדי חיינו לטובתנו הפרטית והכללית".

השארת תגובה