מכשירים את הנופש: ראיון עם הרבנים המובילים בתחום הכשרות

לרגל ימי 'בין הזמנים' יוצאים רבים לבתי מלון שונים, בפיקוח ובהשגחה 'מהודרת' • כתב 'כל הזמן' שוחח עם שלושה מהרבנים המובילים בתחום הכשרת ופיקוח על בתי מלון, ושמע מהם על הבעיות המורכבות, המכשולות הנפוצים וכמה מקרים בהם ניצלו אלפי יהודים מאיסורים • הרה"ג משה נחשוני, הרה"ג שמואל בורנשטיין והרה"ג יעקב ג'אן בחלק ראשון של פרויקט הכשרות בימי 'בין הזמנים'

הרב נחשוני במטבח מלון
הרב נחשוני במטבח מלון

המוני יהודים, עמך בית ישראל, עוזבים בתקופה זו של ימי 'בין הזמנים' את בתיהם ונוהרים למקומות נופש שונים בארץ הקודש וברחבי העולם. חלקם בוחרים בבתי הארחה בהם העלויות זולות יותר, אחרים יעדיפו בתי מלון מפוארים, ורבים אף מרחיקים לארצות אירופה ועוד. כמובן – הדבר הראשון אותו מבררים לפני שמזמינים חבילת נופש, הוא נושא הכשרות במקום, ואכן, כמעט כל מקומות הנופש הפונים לקהל החרדי והדתי היום, מקפידים על תעודת כשרות מסודרת מההכשרים המהודרים ביותר ומשגיחים צמודים בשטח.

אך מתברר שהדבר אינו כל כך פשוט וקל. עבודה קשה ומורכבת ביותר כרוכה בנושא המטבחים של בתי הארחה ובתי המלון, וזאת מלבד הנושא החשוב לא פחות, והוא, שמירת גדרי הצניעות וההפרדה בשטח המקום, (ועל כך נדרשת יריעה נפרדת, בשבוע הבא בחלק ב' אי"ה).

לקראת ימי בין הזמנים ישבנו לשיחה מעניינת ומרתקת במיוחד עם שלשה רבנים חשובים, מומחי כשרות ומזון, הלא הם הרה"ג משה נחשוני – חבר לשכת הרבנות ורב מחלקת הכשרות בעיר ראשון לציון, ששימש בעבר כראש מחלקת הכשרות במדינת ישראל וכיום הוא מנהל מערך כשרות מסועף גם בבתי מלון ומסעדות ואף חתום על מחלקת המזון בטיסות לחו"ל מטעם מדינת ישראל. עמו הרה"ג שמואל בורנשטיין – מומחה מפורסם לכשרות המזון שבתי מלון ובתי הארחה רבים ברחבי הארץ עומדים תחת כשרותו המהודרת, ומצטרף לשיחה גם הרה"ג יעקב ג'אן – ממומחי הכשרות בצפון הארץ, האחראי גם על נושא הכשרות במקומות רבים באוקראינה הרחוקה.

בשיחה זו הם משתפים אותנו על קצה המזלג בנושא הרגיש כל כך ונותנים לציבור תובנות ו"טיפים" חשובים ביותר, מלווים בעובדות בשטח, המלמדות עד כמה מגיעה הזהירות הנדרשת בדברים אלו.

תחילה, רצינו לשמוע קצת על הנושאים החשובים ביותר הדורשים השגחה וזהירות.

"ראשית", פותח בדבריו הרב בורנשטיין, "קיים כמובן הבדל הגדול בין מלון או מקום נופש אחר המתהדר בתעודת כשרות 'מהדרין', לאלה המסתפקים בתעודת כשרות רגילה. הדבר בא לידי ביטוי בתחומים רבים, כגון בבישול האוכל. במקומות עם כשרות רגילה, די בעובדה שיהודי מדליק את הגז והתנורים, ואילו בהשגחת 'מהדרין' דורשים שיהודי יהיה אחראי על כל מהלך הבישול ושיתאים על פי כל השיטות וההידורים. כמו כן, המשגיח במקום חייב לדאוג ולפקח בשבע עיניים על קבלת הסחורה, שהכל יהיה מסודר גם בתחום תרומות ומעשרות וערלה, וכן כשרות העלים וכו'.

"ישנה תופעה מוכרת של רבים הנופשים במקומות שאין להם הכשר 'מהדרין' ומסתפקים בכשרות רגילה, ובשעת הארוחה הם פונים למשגיח ומבררים מה יוכלו לאכול וממה עדיף להימנע. כמובן עדיף כך מאשר לאכול בלי הגבלה, אבל גם בזה צריך לדעת שהדבר לא 'גלאט', כי עד האוכל עצמו ישנו תהליך ארוך שהמטבח עובר והדבר מורכב ביותר.

"אחד הדברים העיקריים בנושא זה הוא כשרות הכלים והפרדה מוחלטת בין בשר לחלב על כל המשתמע מכך. בדבר זה חייב המשגיח להיות ערני בכל רגע ורגע. פעמים רבות נעלמים פריטי סכו"ם בשרי, ובאינסטינקט של רגע נוטלים עובדי המטבח סכו"ם חלבי ונותנים לציבור האורחים, וכן להיפך. באחד הימים אני מקבל שיחת טלפון בהולה ממשגיח מסויים באחד מבתי המלון העומדים תחת הכשרות שלנו. הוא מספר לי כי במטבח המלון נעלמו פריטים רבים של סכו"ם חלבי, ואחד מהאורחים במקום נתן הוראה לעובדים להוציא סכו"ם בשרי. המשגיח מצידו הרים קול זעקה וניסה למנוע את הדבר מספר פעמים ללא הועיל.

"קמתי ונסעתי בעצמי לאותו מלון", ממשיך הרב בורנשטיין, "נכנסתי לחדר האוכל בעיצומה של הארוחה, הלכתי משולחן לשולחן ולעיניהם הנדהמות של האורחים שלפתי את כל הכפיות מהכוסות והצלחות כשעיני סגורות מרוב אי נעימות שדבר כזה קורה אצלנו בהשגחה. בצעד הזה שעשיתי – מלבד הצורך להוציא את הסכו"ם הבשרי מהמקום, רציתי גם ובעיקר להדגיש עד כמה הדבר חמור בעינינו, ועד כמה חשוב שלא יחזרו דברים כאלו על עצמם. הבאתי את כל פריטי הסכו"ם למנכ"ל המלון וסיפרתי לו על העניין. כמובן הוא הבין את כוונתי ההחלטית ונתן את מילתו שדבר כזה לא יקרה שוב.

"סיפור נוסף מעין זה, היה זה לפני תקופה מסויימת, יהודי עשיר מארה"ב רכש את אחד מבתי המלון בירושלים וערך אירוע פתיחה מפואר עם מוזמנים רבים וביניהם אישים מפורסמים ואילי הון. האירוע היה מבוסס על תפריט חלבי עשיר ביותר, והשתתפו בו כ-400 מוזמנים. במהלך הסעודה" – חושף הרב בורנשטיין – "הבנתי כי משהו לא ברור קורה כאן, החלק החלבי במטבח המלון לא יכול להכיל כמות גדולה כזו של מנות ובמגוון כזה. נכנסתי מיד למטבח ושאלתי את הטבח היכן המשגיח. הוא ענה לי בגמגום כי המשגיח חטף כאב שיניים והלך מהמקום. בעוד אני משוחח עמו הבחנתי כי החלק הבשרי במטבח מעלה עשן… בבדיקה מהירה התברר כי חלק מהאוכל החלבי התבשל ונאפה במטבח הבשרי… כמובן הוריתי מיידית להפסיק להוציא אוכל מבושל החוצה.

"מארגני האירוע נכנסו למטבח והחל ויכוח סוער במקום, חלקם טענו כי יש צדדים להתיר את הדבר בדוחק, ואכן למרות שישנם צדדי היתר בדבר, כגון אם עבר זמן מסויים מאז שהתבשל אוכל בשרי במקום, לא הועילו כל ההסברים ולעיני כל הנוכחים לקחתי את כל האוכל, הכנסתי אותו לאחד מהתנורים הגדולים במקום, הדלקתי אותו על החום הגבוה ביותר למשך זמן ממושך עד שכולו הפך לגחלים. הסברתי לנוכחים חד משמעית כי למרות שיש אפשרות הלכתית להתיר, אנחנו חייבים לשמור על נהלים, ואם נתיר בפעם הזאת את הדבר, יבואו עובדי המטבח להתיר גם דברים אחרים חמורים יותר.

"כשעמדתי לצאת מהמקום, פגש אותי אחד מחשובי האורחים, משב"ק האדמו"ר מסאטמר, וסיפר לי שהוא שמע כי במקום זה ניתן לאכול ללא פקפוק, 'עכשיו אני מבין גם מדוע', אמר. ואכן נקודה זו היא חשובה ביותר, כי גם במקרים בהם ניתן למצוא פתרונות שונים, תמיד צריך להקפיד על כללים ונהלים גם במצבי לחץ בהם הניסיון הוא גדול שבעתיים".

בעניין בישול ישראל מוסיף לנו הרב נחשוני נקודה חשובה ביותר, והוא שיש הבדל בין המנהג של האשכנזים הדורש שיהודי ידליק את האש ויהיה אחראי בזמן הבישול, לבין ההקפדה אצל בני עדות המזרח על כך שיהודי יהיה זה שאף יניח את הסירים על האש ויכניס את האוכל לתנורים, ועל כן כשמזמינים חבילת נופש מן הראוי לברר נקודה זו.

כמו כן בענין הבשר ה'חלק' שיהיה אכן חלק לפי כל הדעות וגם לפי שיטת מרן הבית יוסף. "פעמים רבות" – הוא אומר לנו – "המילה 'מהדרין' מטעה את הציבור, כי גם במהדרין ישנם דרגות שונות, לא תמיד המשגיחים ונותני ההכשרים מקפידים על מה שהציבור מקפיד כל אחד בביתו, וצריך לשים לב לכך. בית המלון או מקום הנופש מפרסם את שמו של המשגיח כשהוא מצמיד לו את התואר 'הרב הגאון'… מילים משכנעות… אך לא תמיד הגאונות מספיקה בתחום זה, ולא תמיד הוא אכן גאון…

"הנה דוגמא, יהודי הזמין חדר במלון מסויים וסיפר לי כי הבטיחו לו שזה בהכשר של רב מפורסם עם שם ידוע. אני טענתי לו כי לא יתכן שרב זה יתן את כשרותו למלון זה, הנמצא במקום מרוחק ורחוק מלעמוד בכללי הכשרות המחמירים שלו. מבירור קצר התברר כי אכן ישנו רב אחר הנושא את אותו שם משפחה, והמלון מצידו מתהדר בשם זה, שאמנם הוא מבין בכשרות ואף מהדר, אך עדיין רחוק מרמת ההידור של הרב המפורסם.

"ובאותו עניין", משתף אותנו הרב נחשוני בסיפור נוסף מעניין ואף משעשע, שהיה בעיר ראשון לציון, בה הוא מכהן בתפקידו החשוב. "באחת השנים בחג הפורים, רבים מבני העיר הביאו לי משלוח מנות, ובין המוצרים בלטה חבילת עוגיות מרשימה שהתהדרה בהכשר בד"ץ, היה זה מוצר חדש וטעים במיוחד על פי מה ששמעתי, ואכן המוצר חזר על עצמו בעשרות משלוחים. במוצאי חג הפורים החלטתי לברר מי הרב שנותן את ההכשר לעוגיות אלו. לאחר בירור הפנו אותי אל רב מסויים בעיר רמלה. התקשרתי אליו לברר את הנושא, והוא אכן אישר כי הוא זה האחראי על כשרותו של המוצר, ואף שיבח את ההכשר והדגיש כי מדובר בבד"ץ כפי שהופיע על האריזה. לאחר חקירות ודרישות הוא הרים את קולו ושאל 'מדוע לכולכם מותר לכתוב בד"ץ ולנו היהודים מהודו אסור?' הייתי בהלם.

"התברר כי מדובר ברב של קהילה מסויימת יוצאי המזרח הרחוק, שבתמימותם כתבו על האריזות את המלה המפורסמת 'בד"ץ' בלי לעמוד אכן על חומרת העניין. ושוב, אין בדברים אלו בכדי לזלזל ברב מסויים או בקהילה מסויימת, אך כשמתהדרים במותג הכשר מסויים חייבים להיזהר שאכן יהיה כיסוי מתאים לחותמת זו".

איך באמת מתמודדים משגיחי כשרות עם נושא רגיש כל כך?

"אכן", אומר לנו הרב ג'אן, "הדבר כרוך כאמור בעירנות מתמדת הנדרשת על ידי המשגיחים בכל מקום נופש, ובפרט אצלנו בבתי המלון באוקראינה בין הגויים, המשגיח חייב לשים לב לכל דבר הנכנס למטבח וכל דבר היוצא מהמטבח, אם זה בענין בישולי גויים או בענין יין נסך המצריך זהירות רבה, לאור העובדה כי עובדי המטבח ברובם הינם גויים מקומיים, ולפעמים אף השף בעצמו.

"ואכן ארע פעם באחד מבתי המלון שהטבח ניסה כל העת לשפר את טעם האוכל שיגיע לרמה גבוהה ככל היותר, עד שהחליט בזמן מסויים להוסיף חמאה לתבשיל מסויים בארוחה בשרית, אך כמובן שבסיוע המצלמות שהיו במטבח והמעקב שערך המשגיח המסור במקום, נמנע מכשול זה בסייעתא דשמיא.

"משגיח חייב שימת לב לפרטי פרטים, מהדברים הגדולים ועד לפרטים הקטנים ביותר. באחד מבתי המלון נכנס המשגיח למטבח בעיצומן של ההכנות לארוחה. הוא עוקב אחרי אחד העובדים שעסק בפתיחת ביצים, העובד כבר הספיק לפתוח כ-30 תבניות ביצים, ואז קלט המשגיח שהביצים לא עברו בדיקה מנקודת דם. באומץ לב לא פשוט ניגש המשגיח לעובד, לקח ממנו את הקערה הענקית של הביצים והשליך הכל באחת לתעלת הביוב שעברה במטבח. העובד הרים קול זעקה, אך זה היה כבר לאחר מעשה… וזה רק אחד מעשרות ומאות דברים עליהם משגיח צריך לתת את דעתו כל רגע ורגע".

מדברים אלו מובן כי המשגיח חייב להיות תלמיד חכם ובקי וראוי לתפקיד, אכן כך?

"בודאי", אומר לנו הרב בורשטיין, "המשגיח צריך להיות בקי ומומחה ואף תלמיד חכם היודע פרק או שניים בענייני הלכות כשרות המזון על כל פרטיו, אך חייבים להדגיש, הדבר העיקרי הוא דוקא המקצוענות. משגיח שיהיה תלמיד חכם ובקי בהלכות אך לא יהיה בעל מקצוע ובעל חושים מחודדים – לא יוכל למנוע מכשולות שיצוצו במטבח בכל רגע נתון חלילה, רק שילוב של ידע, וותק ומקצוענות יכול לסייע במקרים אלו, וכמובן רק בסייעתא דשמיא, כך גם במסעדות ובבתי אוכל, ובפרט בבתי מלון בהם המכשולות הם רבים בהרבה.

"וכאן כדאי לעורר על נקודה נוספת בענין, והיא שרבים מהאורחים במקומות נופש בודקים את המשגיח על פי מראהו, בגדיו וגודל זקנו… זוהי טעות חמורה, כי שוב כמו שאמרנו מה שחשוב ביותר הוא תחום המומחיות והמקצוענות בשטח. אמנם בדרך כלל הלבוש של הבן אדם מסגיר גם את פנימיותו, אך זה לא מספיק בשביל לסמוך על כך בזמן אמת, וצריך לברר עליו שוב ושוב".

"המשגיח" – מוסיף הרב נחשוני – "צריך לחשוב על פרטים שאיש רגיל לא אמור לחשוב עליהם, למשל, בעת שאוספים את שאריות הלחם בסעודות שבת וקושרים אותם בשקית, על המשגיח לדאוג שלא תהיה קשירה קיימת האסורה בשבת קודש, וכך בעוד אלפי נקודות רגישות בהלכות שבת.

"בהזדמנות מסויימת סיפר לי משגיח", מספר הרב נחשוני, "כי הוא נתקל ברמאות מצד סוחר שסיפק מזון למטבח בו הוא משמש בתפקידו. 'הכול מסביב היה מתוקתק כמון שעון' סיפר המשגיח, 'המשקל, הצבע והכמות, הכל תאם להזמנה שעשינו, אך בדיקה מעמיקה יותר שעשיתי גיליתי כי הדבר היחיד שלא תואם הוא תאריך ההספקה שהיה מוקדם ב-3 חודשים לפני התאריך האמיתי…' המשגיח שהיה יסודי לא ויתר, ותיחקר את אותו ספק, עד שהתברר כי הוא מחזיק ברשותו 'אוצר' של תעודות מתאריכים שונים שהיו אמורות להגיע למטבחים שונים, אך ביניהם היו בעלי מטבחים שהדבר לא עניין אותם כלל וכלל והם לא דרשו את התעודה. אותו ספק ניצל את ההזדמנות ושמר על תעודות אלו ו'דחף' אותם לאנשים אחרים בהזדמנויות שונות, וכך גם עשה הפעם, אלא שהפעם בסייעתא דשמיא הוא 'נפל' על משגיח אחראי ומסור שקלט במהרה את הענין ופעל בהתאם, כמובן הסחורה הוחזרה ומאז הוקשחו הנהלים בנושא".

גם הרב ג'אן חוזר ומדגיש לנו כי המשגיח חייב כל העת לחשוב על מה צריך עוד לשים דגש וזהירות, ונותן לנו דוגמא נוספת שלא חשבנו עליה. "אם במהלך הבישול במטבח מתרחשת למשל הפסקת חשמל שבעקבותיה נכבים כל מכשירי החשמל במטבח, יצטרך המשגיח להתחיל הכל מהתחלה. לא די בהרמת ה'שאלטר' והכל נדלק אוטומטית, צריך בישול ישראל מחדש על כל המשתמע מכך, וכמובן כל עדה לפי המנהגים שלה, כאמור.

"כיום" – ממשיך הרב ג'אן – "המלאכה קלה בהרבה מאי פעם, בעקבות טכנולוגיית המצלמות הקיימת בכל מטבח ובכל מקום, הדבר גורם גם לזהירות יותר מצד העובדים היודעים כי כל פעולותיהם מתעודות און ליין, וגם לכך שהמשגיח יכול להסתכל על דברים רבים בבת אחת ולבדוק מה טעון תיקון מיידי. ישנם עוד חידושים מעניינים מתקדמים בימינו המקלים על נושא הכשרות בתחומים רבים, אך כמובן המלאכה עדיין לא קלה ודורשת מאמץ רב וסייעתא דשמיא בכל צעד וצעד ובכל רגע ורגע".

השארת תגובה