הפרופסור, הסטודנטים ומפגש הכרות עם ערימת אבני חצץ

"נכנסים אנו לחודש אב, אשר עתיד להיות אב לכל החודשים, דמאחר שנעשו בו רבות רעות, מוכרח שיהיו בו טובות מרובות יותר מכל חודשי השנה"

הרב ראובן אלבז
הרב ראובן אלבז

נכנסים אנו לחודש אב, אשר עתיד להיות אב לכל החודשים, דמאחר שנעשו בו רבות רעות, מוכרח שיהיו בו טובות מרובות יותר מכל חודשי השנה (בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים בהקדמה על פי דברי חז"ל).

שנו רבותינו (נדרים פא ע"א) מאי דכתיב (ירמיה ט, יא): מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר? דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו, דכתיב (שם, יב): וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ.

לכל אדם יש זמן לשבת ולעסוק בתורה, אין לך אדם שאין לו שעה (אבות פרק ד, משנה ג), אך צריך לקבל החלטה נחושה לנצל את הזמן הזה ללימוד תורה, לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם (קהלת ג, א), יכול האדם גם להתעסק בפרנסתו ולהביא טרף ביתו וגם לפנות בכל יום זמן קבוע ללימוד התורה.

אחד מהפרופסורים הגדולים בארה"ב מסר שיחה במשך שעה שלימה בפני סטודנטים צעירים בנושא ניצול הזמן, מהם הכלים והאפשרויות בהם ניתן לנצל את הזמן ולמלאות אותו תוכן. במהלך ההרצאה הורה הפרופסור להניח על השולחן קנקן גדול מזכוכית, ולמלאותו על כל גדותיו באבנים גדולות. לאחר מכן שאל הפרופסור את התלמידים האם לדעתם הקנקן התמלא לגמרי, על פניו נראה שכן, לא ניתן להכניס בתוכו אבן נוספת, אך למעשה יש בו עוד מקום רב.

הורה הפרופסור להביא כמות גדולה של חצץ דק, אבנים קטנות יותר, וציווה לשפוך אותם לתוך הקנקן, והפלא ופלא, כל החצץ נכנס לתוך הקנקן ולא נשאר אפילו אבן קטנה בחוץ.

פנה שוב הפרופסור לתלמידים ושאלם בביטחון, "נו, עכשיו הקנקן מלא?"

"בוודאי", ענו התלמידים, לא ניתן להכניס בתוכו מאומה.

"טעות", השיב הפרופסור, "הקנקן עדיין לא מלא", הורה הפרופסור להביא שקית של חול ולתנה בתוך הקנקן המלא באבנים הגדולות והקטנות, והפלא ופלא, כל החול נכנס לתוך הקנקן.

המשיך הפרופסור ושאל את התלמידים, נו, עכשיו בוודאי אתם חושבים שהקנקן מלא ולא ניתן להכניס בתוכו מאומה, אך זה אינו, הוא עדיין לא מלא, הורה הפרופסור להביא צנצנת מים וציווה לשפוך את כולה לתוך הקנקן.

סיים הפרופסור ואמר, דרך האדם לחשוב שאין לו מקום וזמן במהלך היום לעשות פעולות רבות ולהחכים בעוד דברים, אך האמת היא שהזמן הוא גדול ורב, רק צריך לדעת איך למלאותו, תחילה צריך לשים את הדברים הגדולים והחשובים, לימוד התורה, התפילות, הבריאות ופרנסת האדם, ושאר הדברים החיוניים לבריאות גופו ונפשו של האדם, לאחר מכן אפשר למלאות את הזמן בדברים פחות חשובים.

הזמן של האדם הוא כמו גומי, אפשר לשחק עמו ולמתוח אותו למרחקים גדולים, וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי, היה להם זמן רב ללמוד ולעסוק בתורת ה', אך הם לא ניצלו זאת, לא השכילו והבינו שלימוד התורה הקדושה הוא הבסיס לקיום האומה בכלל וכל העולם בפרט, אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי (ירמיה לג, כה), והיא הנותנת את השמירה, הכוח והעוצמה, אֲנִי חוֹמָה (שיר השירים ח, י), זו תורה (פסחים פז, ע"א), היא מהאבנים הגדולות והחשובות שיש לתנם תחילה בצנצנת הזמן.

אם כל אחד ואחד מאיתנו ישכיל להבין זאת ויעסוק בתורה בקביעות בכל יום, ראו יראה  הוא כיצד מתברכים שאר מעשיו וענייניו, ובזמן מועט יצליח לעשות מעשים שלא יכול היה לעשותם בזמן מרובה, זכה-מלאכתו נעשית על ידי אחרים (יעוי' בברכות לה ע"א).

הסרת המחיצות

שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה (תהילים צ, טו), בראש חודש אב נפטר אהרון הכהן, עמוד השלום, אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה (אבות פ"א מי"ב).

על אהרון נאמר "וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ, כט) וביארו רבותינו (אבות דרבי נתן פרק י"ב ד"ה אוהב שלום) שכולם בכו בפטירתו של אהרון, אנשים נשים וטף, וזאת מפני שהועיל לכלל עם ישראל בהשכנת השלום והאחווה, שזהו העיקר, לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום (עוקצין פ"ג מי"ב).

אהרון הכהן היה הכלי של עם ישראל להחזקת השלום, הוא הצליח להסיר את המחיצות שהיו בין יהודי ליהודי, בין איש לאשתו, בין שכן לשכנו ובין אדם לחבירו.

יש מחיצות שנוצרות בין בני אדם, הרבה פעמים אלו מחיצות הנובעות מדמיון שמדמיין האדם, "תראה את פלוני שעשה כך, הוא התכוון לעשות כך וכך, תיזהר ממנו", ואליבא דאמת יכול להיות שלא הייתה בליבו שום כוונה רעה אלא אדרבה רצה להועיל, אולם במציאות מחיצות אלו מפרידות בין בני האדם ואהרון הכהן היה דואג להסירן בכל יום ויום.

ולכן הזכירה התורה את תאריך פטירתו של אהרון, ללמדנו שמיד משנכנס אב ניתן לב לרדוף ולאהוב השלום, ולשמוח במעלות ובהצלחות חברנו. ועל ידי כך נזכה שתתרבה השמחה בחודש זה בגאולתנו ופדות נפשנו.

מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים (ברכות לב ע"ב), העבודה המוטלת עלינו היא להסיר את המחיצות המפרידות והמבדילות בינינו, להרבות באהבה ואחווה שלום ורעות, וכך במידה כנגד מידה תוסר המחיצה הנוראה המפסיקה בינינו לבין בוראנו, ונזכה לראות בגאולה השלימה במהרה.

יהי רצון שנזכה להתחבר לתורתנו הקדושה ונרבה בלימודה והרבצתה לעם ישראל מתוך אהבה ואחווה שלום ורעות, ובזכות כך נזכה לראות בגאולה השלימה, בבניין בית קודשנו ותפארתנו בנוי לתלפיות, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים במהרה, אמן.

 

השארת תגובה