לרגל שבוע הספר: ראיון עם שלושת מוציאי הספרים הגדולים

: לרגל שבוע הספר, שוחח 'כל הזמן' עם שלושה מגדולי מזכי הרבים בספרות התורנית – הרה"ג צבי כהן, הרה"ג שלמה שו"ב והסופר הנודע ר' ירוחם יצחק לנדסמן • באלו סיפורי השגחה פרטית נתקלו, עבור מי הם מכוונים להוציא את הספרים והאם התקדמות הטכנולוגיה פגעה ברכישת הספרים המודפסים

שבוע הספר
שבוע הספר

חודש הספר, שבוע הספר, עם הספר, אנשי ספר, אוצר הספרים, כל כך הרבה מושגים סביב הספר, כי אכן הספר מקבל אצל העם היהודי משמעות מיוחדת ומקום של כבוד. כך היה לכל אורך ההיסטוריה וכך גם בימינו, ולמרות העידן הטכנולוגי בו אנו נמצאים, עדיין כבוד הספר נשמר בכל בית יהודי, אם זה כאשר מדובר בספרים תורניים על התורה והמדרשים וכדו', ואם זה ספרי מוסר וסיפורי צדיקים – כי אכן כל המשך הדורות בדרך ישראל סבא מושתת על ארון הספרים היהודי.

לכבוד חודש הספר ושבוע הספר, ישבנו לשיחה עם שלושה סופרים הזוכים להוציא לאור ספרים המקבלים מקום של כבוד בבתים רבים, הלא הם הרה"ג ר' צבי כהן הי"ו, מגדולי מזכי הרבים בתחום הוצאת הספרים, ספרי הלכה ומנהגים, וכן ספרי ייצור והנחת תפילין וכדו'; עמו הרה"ג ר' שלמה שו"ב הי"ו, איש חינוך מפורסם בעיר בני ברק ומחבר ספרים ידוע; ויחד עמם הסופר ר' ירוחם יצחק לנדסמן הי"ו, איש הקולמוס שידיו רב לו בהעשרת ארון הספרים בסיפורים ומוסר השכל מצדיקי הדורות וגדולי החסידות. בשיחה זו אנו שומעים בעיקר על חשיבות העניין של הוצאת ספרים בעיקר בדורות שלנו, ועל יחסם של גדולי ישראל לנושא חשוב זה.

מתי התחלתם בעבודת הקודש, ואלו ספרים זכיתם להוציא עד היום?

"הספר הראשון אותו זכיתי להוציא בסייעתא דשמיא היה בשנת תשל"ד בענייני ערב פסח שחל להיות בשבת", מספר הרב כהן, "וכך משנה זו לאורך השנים יצאו ספרים נוספים על טבילת כלים ועוד עניינים רבים שלהם חשיבות רבה בהלכות הבית היהודי. מאוחר יותר יצא לאור הספר 'תפילין, הלכה למעשה' המדבר בענייני ייצור והנחת תפילין עם תמונות מרהיבות ביותר. הספר יצא בהשקעה מרובה ביותר בכמה שפות, ואכן כשאנשים קולטים את ההשקעה שבדבר, ההערכה גוברת, וכדי לשבר את האוזן – הצלם שליווה אותנו לאורך השנים של הוצאת הספר נזקק לצלם במשך 13 שנה תמונות מכל מיני סוגים ומקומות שונים בכדי לתת מענה מושלם למטרת הספר".

גם הרב שו"ב מצביע לנו על ספרים רבים שזכה להוציא עד היום, וביניהם "סיפור מן ההפטרה" שמדבר מענייני ההפטרה על פרשיות השבוע בצורה מובנת וברורה, וכן ספרים נוספים בענייני זוגיות ושלום בית וכו'. "מגיל ילדות", הוא משתף אותנו, "אהבתי להעלות כל חידוש הכי קטן וכל רעיון תורני שעלה בראשי על גבי הכתב, וכך שמרתי כתבים רבים, ולאחר מכן החלטתי כי 'מגו דזכי לנפשיה' מוטל עליו לזכות עוד יהודים, וכך התחלתי להוציא לאור ספרים, וכך לאט לאט גיליתי שנושאים רבים המהווים בסיס בעם היהודי – הספרות דלה ביותר, ובפרט ספרות שתהיה שווה לכל נפש, אם זה נושא הכרת הטוב, מעלת הצדקה וכו', ובעיקר שתתאים גם למבוגרים וגם לתינוקות של בית רבן".

מספר לנו הרב צבי כהן כי את רעיון ההוצאה לאור, את האהבת התורה, הוא ינק מאביו שהיה מניצולי מאורעות תרפ"ט, הרה"ג ר' דוב זצ"ל שחיבר את סדרת הספרים "סדר השולחן" ללומדי הוראה ועוד, וכן מאמו שלימדה אותם מסירות נפש ללימוד התורה וכתיבת חידושי תורה.

"בשנות ילדותי, התגוררנו במדינה מסוימת במערב ארה"ב, מדינה רחוקה מרחק נסיעה של 4 ימים ברכב מניו יורק, ואחי למד בישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק. כשאחותי התחתנה, הוא הגיע מהישיבה להשתתף בחתונה, ואז מטבע הדברים הוא התעכב מספר ימים נוספים בבית. כשאמי ראתה זאת היא לא יכלה לשאת את הדבר ומיד הודיעה כי אותי היא תשלח למקום רחוק עוד יותר שיגרום לי להישאר בישיבה בלי אפשרות כמעט לחזור הביתה, וכך נשלחתי לארץ הקודש. אמי הגיעה איתי ביחד ונשארה פה כמעט שנה עד שהתאקלמתי בארץ. כך חונכתי וכך חונכו כל בני משפחתי.

"אכן", מסכם לנו הרב כהן, "גם אחי מוציאים לאור ספרים תורניים רבים, וביניהם הרה"ג ר' שמחה כהן הי"ו הידוע בספריו הרבים בענייני הבית היהודי".

אתם חשים תחושת שליחות בעבודתכם?

כאן פותח בדבריו הרב לנדסמן הי"ו, ומעביר לנו את התחושה אותה הוא חש כל העת בחיבורו על צדיקי הדורות. "במהלך השנים הבנתי ואף קיבלתי על כך עידוד מגדולי ישראל, כי מעבר להוצאת הספרים התורנית, חייבים לגרום לציבור ובפרט לנוער צימאון להכרת תולדותיהם ואורחות חייהם של גדולי עולם, ובצורה שתעניין אותם לא פחות מהתעדכנות ב'נייעס' למיניהם, שתחבר אותם אל דמויות ההוד של צדיקי הדורות.

"כשכתבתי למשל את הסיפור על הרה"ק רבי ליבר הגדול מבארדיטשוב זיע"א שעמד ביער ושאג 'ברוך שאמר' בתפילתו עד שלא הרגיש כלל כי משרתי הפריץ חובטים בו ופוצעים אותו, כוונתי הייתה אל הקורא שידע לאלו דרגות ניתן להגיע בדבקות בתפילה, וכשסיפרתי על הרה"ק רבי זושא מאניפולי זיע"א שהיה פותח בכל בוקר את החלון בביתו ומכריז 'צפרא טבא לכל עם ישראל', ייחלתי שהקוראים ולפחות חלק מהם יחדירו ללבם קצת מושגים באהבת ישראל, כי אכן סיפורי צדיקים כוחם עצום בחינוך הטהור אפילו של ילד יחידי לשעה ולדורות.

"נקודה נוספת וחשובה ביותר היא ליידע את הקורא כי האידישקייט הוא עולם נפלא וקסום המביא שמחה וסיפוק רוחני גם מעבר לקיום הפיזי של התורה והמצוות, כי אכן היופי שביהדות טמון בדברים אלו, וכפי שמופיע בספר הק' 'נועם אלימלך' בענייני יציאת מצרים, שכאשר שומעים סיפורים על גדולי הדורות מתלהב לב האדם לעבודת הבורא".

וכאן מעלה הרב לנדסמן את הנקודה שסופרים רבים מדברים עליה, והיא קריאת ספרי קומיקס. "כילדים", הוא מספר, "היינו כמהים לחומר קריאה מרתק, הקריאה מפתחת את המוח וגורמת לרצות לקרוא עוד ועוד, אך כיום בעידן הקומיקס לא מאפשרים למוח להתפתח בצורה זו ומתחברים לסיפורים בצורה לא נכונה, הכול בהמחשה ילדותית ובלי חומר קריאה מספר, וכך הדבר משפיע גם על הלימוד וההבנה, כי אכן כשהילד מגיע לתחום הלימוד – שם יש כן צורך לקרוא יותר טקסטים ופחות המחשות, הוא נתקל בקשיים רבים, לאחר שהתרגל למשהו בסגנון אחר, וחבל. זוהי בעצם חשיבות הספרים בצורתם המקורית".

ואפרופו חשיבות העניין של העברת סיפורי צדיקים לנוער ואף למבוגרים, מביא לנו הרב לנדסמן סיפור בשם המשפיע החסידי רבי בן ציון גרוסמן – בנו של הגאון רבי ישראל גרוסמן זצ"ל ראש ישיבת פינסק קארלין. "בימי הצום הארוכים כשאביו היה חוזר לביתו מתפילת ערבית, היה מתיישב במרפסת לשאוף אויר צח במשך זמן רב, ורק אחר כך היה שובר את הצום. שאלתי אותו – מספר הבן, רבי בן ציון – איך הוא מסוגל להמשיך את הצום בלי לטעום משהו, ועל כך הוא ענה לי כי הוא 'כחלא לגבי חמרא' (כחומץ בפני יין), כי אביו הסבא רבי זלמן גרוסמן היה ממתין מספר שעות לאחר הצום, ואילו הוא עצמו 'מסתפק' רק בשעה אחת".

ומהי הסיבה באמת? "זה שהסבא היה ממתין שעות מספר לפני שבירת הצום, הסיבה קשורה לסיפור המסופר על המגיד הקדוש ממעזריטש זיע"א, שהיה מתפלל כידוע ביגיעה עצומה של הגוף והנפש שלו ושל תלמידיו, עד שלאחר כל תפילה היו שטופי זיעה והיו מוכרחים לנוח ולשתות מעט מים. בבית המדרש היה שמש מיוחד שתפקידו היה לעבור מאחד לאחד ולהגיש כוס מים אותם היה שואב מבורות הסמוכים לבית המדרש. המים לא היו נקיים והיו ראויים לשתייה רק לאחר זמן, כשהעפר היה יורד ושוקע בקרקעית הכוס. הם ראו בכך הזדמנות לעבודה על שבירת התאוות.

"באחת הפעמים ארע שאחד התלמידים לא היה מסוגל להתאפק ושתה מיד את כוס המים בלי להמתין, ואמר על כך הרבי הקדוש ה'בית אהרן' מקרלין שבמעשה זה 'נפל אותו תלמיד מכל מדרגותיו בעבודת ה' שהשקיע במשך זמן רב', ורבו המגיד ממעזריטש זיע"א היה צריך להתאמץ במשך זמן ארוך להחזיר לתלמידו את המדרגות מהם נפל. ובגלל עובדה מדהימה זו – נהג הסבא רבי זלמן גרוסמן להמתין כל פעם כשעתיים עד לשבירת הצום, ואחריו גם בנו רבי ישראל זצ"ל. מכאן לומדים עד כמה גדול כוחו של סיפור חסידי להשפיע לדורי דורות".

"וכדאי לציין בהזדמנות זו את העובדה כי בשמחת הבר מצוה של כל נער שהגיע למצוות, המתנה אותה יביא כל אורח היא כמובן – ספר, אם זה ספר תורני או סיפורי צדיקים וספרי מוסר, כי אכן בתחילת דרכו של הנער אל העולם הגדול מן הראוי ללמדו ולהחדיר לו את חשיבות העניין, ושייקח עמו 'צידה לדרך' ראויה, ולמרות שספרים רבים נשארים זמן רב בארון הספרים בלי שהוא יעיין בהם, בכל זאת הרעיון חודר לו בוודאי לתוככי הנפש ומסייע לו להבין מה החשוב ביותר בחיי היהודי".

גם הרב שו"ב והרב כהן הי"ו מדגישים את תחושת השליחות והאחריות שבכתיבת חידושים תורניים והוצאתם לאור, וכאן משתף אותנו הרב כהן בעובדה מדהימה של 'בדידי הוה עובדא', שהוא ראה בה בהחלט רמז מהשמים לתחושה אותה הוא חש.

"כשהדפסנו את הספר על 'טבילת כלים' עסקו פועלים בריתוך דלת בקומת בית הדפוס, ניצוץ שהתלקח גרם להתלקחות חומרים דליקים שהיו במקום והמקום הפך למאכולת אש, אך בחסדי שמים בדרך לא מובנת, הדבר היחיד שנשאר לפליטה זה הכתבים של הספר שהיה באמצע הדפסתו, וכך בסייעתא דשמיא התאפשר לנו להדפיס אותו מחדש. ברור שסיפור מהסוג הזה נתן לי מרץ ועידוד להמשיך בעובדת הקודש", הוא מסכם.

האם ישנה היענות רחבה לספרים שיוצאים לאור בימינו?

אכן – אומרים אנשי שיחנו, גם בדורנו, ולמרות ההתפתחות הטכנולוגית, יש ברוך השם מגמה ברוכה בציבור לרכישת ספרים, ובפרט בעידן ההוצאה לאור הנוכחית שהספרים יוצאים בכריכות מרהיבות עין ובצורה קולחת וברורה, וכאן מעלה באוזנינו הרב כהן נקודה חשובה, "ציבור הקוראים הוא עצלן במעט, והדבר מתבטא בספרים שכתובים בסגנון של פעם עם הערות וכוכביות וכו', כיום אנו משתדלים לכתוב הכול בצורה מושלמת שיהיה ניתן לקלוט בקריאה ראשונה בלי להקשות על ציבור הקוראים, ולהגיש את התוכן על מגש של כסף. אך יחד עם זאת, עבודת הקודש בתחום זה אינה תלויה במספר הקוראים או מספר הקונים, כי על כן התחושה היא שגם אם יהיה מכך חיזוק וסיוע לאנשים בודדים או אפילו לאדם אחד – כבר הייתה שווה כל העבודה".

כראיה לכך מביא לנו הרב שו"ב סיפור שהיה עם מרן החפץ חיים זיע"א בתקופה בה מכר את ספריו הרבים לתועלת וזיכוי הרבים. "באחד הימים הגיע אליו יהודי אחר שהיה עשיר גדול וגם למדן עצום, והודיע למרן הח"ח כי הוא מעוניין לרכוש את כל הספרים שיצאו לאור, חוץ מהספר 'שמירת הלשון', והסביר כי הוא מנהל עסקים רבים ומטבע הדברים הוא מגיע מידי פעם לוויכוחים עם פועלים, וכן עם אנשי עסקים איתם הוא בקשר, ומידי פעם אף נזקק הוא לפטר עובדים וכו', ועל כן יקשה עליו ביותר לשמור על הלכות שמירת הלשון. ענה לו על כך מרן זיע"א, כי הוא עצמו הגיע עם שאלה זו למרן רבי ישראל מסלנט זיע"א, אבי תנועת המוסר, כי אכן רבים הם האנשים המתעסקים בעבודות אלו, ואז ענה לו רבי ישראל זיע"א במילים אלו: 'אפילו אם לא תצליח אלא לעקור אנחה אחת מלבו של יהודי בצערו על כישלון בדיבור לשון הרע – כדאית כל טרחתך בחיבור זה הספר'".

"ובאותו ענין, הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל היה קובל על כך כי אנשים חושבים שמרן החפץ חיים זיע"א קיבל את דרגותיו בשמירת הלשון בדרך קלה, ההיפך הוא הנכון! הח"ח היה מטבעו דברן, אך בנושא זה הוא עבד על עצמו מגיל צעיר בעבודה קשה ביותר לשמור את פיו מדיבורים שאינם על פי ההלכה, ואכן בזכות עבודה זו הוא הגיע לדרגתו העצומה בזהירות בדיבור. אגב כך, זוהי נקודה נוספת אותה צריכים מחברי הספרים ליישם, והוא פשוט להתחבר לדברים אותם הם מנחילים לדור, וכך תהיה הכתיבה אמיתית יותר הנובעת מעומק הלב, ודברים היוצאים מן נכנסים אל הלב כאשר אמרו חכמינו ז"ל.

"גם מרן רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל מקברניטי יהדות גרמניה, כותב בהקדמה לספר שהוציא לאור על הלכות שבת קודש "כי השכר הגדול ביותר על כתיבה יהיה כשיהודים יתעוררו מתוך הספר להתחזק בשמירת שבת", ועל כך הוא מוסיף כי "גם אם משפחה יהודית אחת תתעורר מתוך קריאת ספרו – הרי ששווה הייתה כל מלאכת הכתיבה".

הרב לנדסמן מוסיף בעניין זה ומגלה כי הדבר מופיע כבר בדברי הרמב"ם שכתב כי "בשביל קורא אחד שווה לעמול על כתיבת ספר שלם", ואם כך בשביל קורא אחד – על אחת כמה וכמה בשביל קוראים רבים שיפיקו תועלת מהספרות התורנית וסיפורי הצדיקים.

מספר הרב לנדסמן: "מספרים כי הרבי הקדוש רבי ישראל מרוז'ין זיע"א היה נמנע מלהיכנס לעריכת השולחן הטהור, אם היה נוכח בבית המדרש אדם אחד שהוא לא רצה לראותו ב'טיש', ולהיפך פעמים שהיה יוצא לעריכת ה'טיש' רק בשביל אדם אחד שהיה חשוב לרבי שישתתף ב'טיש'. רואים מסיפור זה כמה חשיבות ישנה בתועלת אפילו ליחיד, והוא הדבר גם בכתיבת חידושים וסיפורים שיכולים לחזק, ולו אפילו יהודי אחד בודד".

האם יש בכל זאת השפעה משמעותית של ההתקדמות הטכנולוגית?

הרב שו"ב חוזר ומדגיש לנו כי גם אם יש ירידה קלה ברכישת ספרים וקריאתם, לאחר שהכול נמצא היום בצורה מסודרת בטכנולוגיה המתקדמת מיום ליום, בכל זאת הציבור עדיין צמא לספרות תורנית וספרי קריאה שעושים את העבודה בצורה מקורית יותר. כדוגמא הוא מביא לנו את ההתפתחות המרשימה בירידי הספרים למיניהם שמתרבים בקצב משמעותי, ובפרט בחלק גדול מהציבור החרדי שלא מחובר כל כך לטכנולוגיה, ודאי שעדיין מתעניינים ורוכשים ספרים חדשים היוצאים לאור. וכמו בשבוע הספר החל בימים אלו.

השארת תגובה