בואו נבין איך חברו מדינות ערב לחזית מאוחדת נגד קטאר

מינויו של השייח' אל ת'אני לתפקיד שליט קטאר, הפך את המדינה העשירה למבודדת מתמיד • בשנים האחרונות, השקיעה קטאר הון רב בכלי תקשורת ובארגוני טרור במטרה להיות כוח עולה ומשפיע בעולם הערבי • מדינות המפרץ המתונות ובראשן סעודיה, לא ראו את התהליך בעין יפה והרבו להתעמת עם הנסיכות • השבוע המאבק הגיע לשיא: חמש מדינות הודיעו על ניתוק הקשרים עם קטאר • המשמעות: ארגון החמאס ספג פגיעה קשה, אך דווקא מצבו הירוד מעלה את החשש מפתיחת סבב לחימה מחודש בדרום

טראמפ והשייח'
טראמפ והשייח'

מדינת קטאר לא האמינה כשהגרוע מכל קרה: סעודיה, מצרים, בחריין ואיחוד הנסיכויות הודיעו (שני) על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם המדינה, בשל מה שהגדירו כתמיכתה בטרור. בהמשך היום הודיעו גם תימן והמלדיביים כי הן מנתקות את קשריהן עם קטאר. ניתוק הקשרים, הנחשב לדרמטי במיוחד בעולם הערבי, הגיע על רקע המתחים בעת האחרונה בשל התקרבותה של קטאר לאיראן והזדהותה עם הטרור.

בהודעה רשמית של הממשל בסעודיה הוסבר כי ההחלטה על ניתוק הקשרים הגיעה בשל "הפרעות חוזרות ונשנות" מצד קטאר למערכת היחסים בין המדינות, ומטרתה להגן על הממלכה מפני טרור וקיצוניות. בהודעה ציינה סעודיה כי אזרחי קטאר השוהים בשטחה, נדרשים לעזוב את המדינה תוך 14 יום וכי מעברי הגבול היבשתיים עם קטאר ייסגרו לצד נתיבים אוויריים.

גם שאר המדינות נקטו בשורת פעולות כנגד קטאר. איחוד הנסיכויות הודיעה לדיפלומטים הקטארים כי עליהם לעזוב את שטחי המדינה תוך 48 שעות בלבד. מצרים הודיעה לשגריר קטאר לעזוב גם הוא כאשר במקביל היא החזירה את השגריר שלה בעיר הבירה דוחה. "השגריר הקטארי קיבל הודעה רשמית על פקיעת סמכותו כשגריר במצרים. הוא קיבל 48 שעות לעזוב את המדינה", נמסר ממשרד החוץ המצרי. מלבד זאת, נקטו המדינות המוחרמות הגבלות שונות כמו סגירת נמלי התעופה והים בפני כלי טיס ושיט קטארים..

המתיחות בין המדינות החלה עוד לפני כשנתיים, אז סעודיה, בחריין ואיחוד הנסיכויות החזירו את שגריריהן בשל תמיכתה של קטאר באחים המוסלמים וקשריה עם איראן. החרם נמשך כשמונה חודשים עד שהשגרירים שבו למדינה, לא לפני שקטאר הבטיחה להתיישר עם הקו הערבי. במשרד החוץ של קטאר אמרו השבוע כי מטרת החרם מצד המדינות הערביות, הוא להפוך אותה למדינת חסות ומהווה פגיעה בריבונותה.

סעודיה, בעלת הגבול היבשתי היחיד עם קטאר, נקטה כל העת בקו מיליטנטי ובשעות הערב של יום שני סגרה את משרדי הערוץ הקטארי המשפיע אל-ג'זירה. בריאד אמרו כי "קטאר דואגת לארגוני טרור וארגונים עדתיים שמטרתם לערער את היציבות באזור, בהם האחים המוסלמים, המדינה האיסלאמית (דאעש) ואל-קאעדה. היא מקדמת את המסרים ואת המזימות של הארגונים האלה באמצעות כלי התקשורת שלה באופן קבוע", נמסר באמצעות סוכנות הידיעות הסעודית הממלכית SPA.

עולם מלא תהפוכות

בכדי להבין את משמעותו מרחיקת הלכת של המהלך, יש לחזור אחורה בזמן, אל תהליכי המיתון שחוותה תנועת "האחים המוסלמים". היא הוקמה במצרים של שנות ה-20 ומטרתה היה להטמיע את האסלאם הסוני בחוקה המצרית. תהפוכות רבות עברה התנועה, במהלכם אף נחשבה כארגון טרור, אך בעשורים האחרונים התמתנה והפכה ללגיטימית בעיני מוסלמים רבים. בשיא פריחתה, שלטה התנועה במצרים בתקופת שלטונו של מוחמד מורסי. לאחר ההפיכה במדינה, הוצאה התנועה מחוץ לחוק ומאז הדרדר מעמדה בקרב מדינות ערב, חוץ ממדינה אחת: קטאר. זו התאמצה לגלות סימני אמפתיה לתנועה ומימנה חלק מפעולותיה.

לאחים המוסלמים מתנגדים רבים במדינות ערב. בראש המתנגדים ניצבות איחוד האמירויות הערביות, יחד עם ערב הסעודית (סעודיה) ובחריין שבשנות שלטונם של האחים במצרים, בשנת 2014, הוציאו מדינות אלו את שגריריהן מקטאר בשל תמיכתה באחים המוסלמים. קטאר אף גינתה את עלייתו לשלטון של נשיא מצרים הנוכחי א-סיסי וקראה למהלך "הפיכה צבאית" זאת לאחר שזה תפס את הגה השלטון עם נפילת האחים המוסלמים. בהמשך, עם התערבות כווית, השגרירים הוחזרו והשקט בגזרה הערבית חזר כמקודם.

למרות התדמית הרגועה שהציגו מאז מדינות ערב מול קטאר, הרי שמתחת לפני השטח שרר מתח רב. על פי דיווחים בכלי תקשורת, במהלך 2014, לאחר שהוחזרו השגרירים, מימנה ממשלת איחוד האמירויות קמפיין רחב היקף כנגד קטאר כשהטענה המרכזית המוצגת בו היא שקטאר מממנת טרור, מה שהיה נכון למחצה. מטרת הקמפיין היה לעורר את המודעות לפעילותה של קטאר בתחום ולהשפיע על עיתונאים אמריקנים בסוגיה זו, מה שיכול היה לסייע למאבק בקטאר.

יריבות עם סעודיה

המדינה המשמעותית ביותר בסכסוך הנוכחי מול קטאר, היא ללא ספק סעודיה, המחזיקה גם בגבול היבשתי היחיד עם קטאר – המוקפת במי הים התיכון. בתחילת המאה הקודמת, ניסתה סעודיה לספח את קטאר, אך האחרונה העדיפה חסות בריטית, ממנה פרשה כאשר הכריזה על עצמאותה בשנת 1971. בשלב זה, היחסים בין המדינות היו טובים והתקיים ביניהם שיתוף פעולה במישורים רבים.

בשנים האחרונות, עם מינויו של חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני לתפקיד אמיר קטאר, היחסים בין המדינות התקררו, בעיקר בעקבות עלייתה של קטאר ככוח מרכזי במזרח התיכון ובשל עושרה הרב. המדען הפוליטי נביל אנסארי הגדיר את היחסים בין המדינות כ"המלחמה הקרה במפרץ". בהמשך, עם תמיכתה של קטאר באחים המוסלמים, היווה הדבר סיבה רשמית לפרוץ סכסוך בין המדינות שאליו הצטרפו מדינות ערביות נוספות.

לפני כ-3 שנים, חלה התפתחות משמעותית כאשר סעודיה הכריזה על האחים המוסלמים כארגון טרור והוציאה אותו מחוץ לחוק. היה זה מהלומה עבור הארגון שחודשים ספורים קודם לכן ספג הכרזה דומה במצרים, שם שלט עד אז באמצעות הנשיא לשעבר א-סיסי.

התפתחויות אלו ואחרות, יצרו חלוקה דיכוטומית בעולם הערבי: אלו תמכו בקטאר ובארגוני הטרור, ואלו נלחמו בקטאר. הצד הפרוגרסיבי והמשמעותי במדינות ערב כולל את סעודיה, ירדן, מצרים, תוניסיה, בחריין ואיחוד האמירויות. מדיניות החוץ של מדינות אלו מונחית על ידי התנגדות לעליית האסלאמיסטים ומלחמה בטרור העולמי.

בצד השני נמצאת קטאר וטורקיה התומכות באחים המוסלמים ובארגון החמאס. פרשן סעודי תיאר את המדינות הללו ככאלו המבקשות לקדם את האינטרסים הזרים שלהם באמצעות תמיכת האיסלאמיסטים. האינטרסים הם בין היתר חיזוק כוחם העולמי ושליטה על שטחים. במסגרת זו, תמכה קטאר בצד הקיצוני במלחמת האזרחים בסוריה, בצד האיסלאמי במלחמת האזרחים בלוב וכאמור באחים המוסלמים.

הציטוטים שליבו את האש

על רקע המתיחות המתמשכת והעובדה כי בקטאר שולט השייח' אל-ת'אני השנוא על הסעודים, התבטא האחרון בימים האחרונים בצורה שהובילה להידרדרות היחסים מול סעודיה. השייח' הביע בדבריו תמיכה מובהקת באיראן הנחשבת לאויבת רשמית של סעודיה. במסגרת מאבק זה, פועלת סעודיה במישורים רבים לבודד את איראן ולפני מספר שנים אף פורסם כי היא תשתף פעולה במידה וישראל תתקוף באיראן.

הדברים שהובילו להחמרת היחסים צוטטו על ידי סוכנות הידיעות הרשמית. "אי-אפשר להתעלם ממשקלה של אירן באזור", צוטט השייח' אל-ת'אני. לדבריו, "חמאס היא הנציגה הלגיטימית של העם הפלשתיני". השייח', על פי הדיווח, השייח' תקף את המדינות המתונות והאשים אותן בעויינות כלפי קטאר. "למצרים, ערב הסעודית ובחריין, יש עמדות עויינות כלפי קטאר", כך דבריו. לשייח היה גם מה לומר בגזרה הישראלית: הוא גינה את הכללתם של חיזבאללה וחמאס ברשימת ארגוני הטרור, בתואנה שהם "ארגוני התנגדות ולא ארגוני טרור".

הציטוטים עוררו כצפוי מהומה, והרשויות בקטאר הכחישו כל קשר לדבריו. לטענתם, סוכנות הידיעות נפרצה על ידי לא אחרת מאשר סעודיה שמיהרה לטענתם לשתול תכנים בכדי להגביר את הסכסוך. אם לא די היה בכך, באתר חדשות קטארי פורסמה קריקטורה של הנשיא דונלד טראמפ כ'שטן הגדול', ומסביבו רוקדים המלך סלמן הסעודי והנשיא המצרי א-סיסי שהוצגו באיור כ'שדים'.

התגובה לתקריות לא איחרה מלבוא: סעודיה ואיחוד האמירויות הורו על סגירת תחנות אל ג'זירה הקטארית בשטחיהם וחסימת שידורי הרשת במדינותיהם. יממה אחריהם הודיעה כך גם מצרים שמנהלת מלחמה שקטה בקטאר. המאבק באל ג'זירה נובע בעיקר בשל עמידתה לצד קטאר במאבקיה ובמיתוגה ככוח עולה בעולם הערבי, כל זאת בתמורה לכסף רב שקטאר מזרימה לרשת החדשות הפופולארית.

פרשנים סעודים הסבירו בימים האחרונים, כי ההתפתחויות היו בסך הכל הקש האחרון ששבר את גב הגמל. "ציר המדינות המתונות מאס בתמיכת קטאר בארגונים הקיצוניים כדוגמת האחים המוסלמים", הסביר אחד הפרשנים. קטאר כאמור מממנת גם את פעילות תנועת חמאס הנחשבת לתנועת הבת של האחים המוסלמים, המקדמת כאוס באוכלוסיות ערביות ופועלת להרחבת הטרור.

בשבוע שעבר, בטרם התרחש הקרע באופן רשמי, הגיע שליט קטאר השייח' אל ת'אני לכווית, בניסיון להנמיך את הלהבות. במדינה הוא הוגדר כ"בוגד של המפרץ" וזכה לקבלת פנים צוננת ברשתות החברתיות. פרשן 'הארץ' ד"ר צבי בראל, העריך בסוף השבוע האחרון כי "ההערכה היא שמאמצי הפיוס הזה יצליחו גם הפעם, בעיקר משום שסעודיה, שמתאמצת למנוע את פרימת הקואליציה הסונית, אינה יכולה להרשות לעצמה קרע בין מדינות המפרץ".

הערכתו נכזבה, והקרע התרחב. ניסיונה של כווית לאחד בין הפלגים, לא עלה יפה – בניגוד ל-2014, אז הצליחה המדינה לפשר בין הצדדים ולהשיב את שגריריהם. הניסיונות, אגב, נמשכו גם שעות לפני ההכרזה הדרמטית של ניתוק הקשרים. קטאר הודיעה לחמאס כי בכוונתה לגרש משטח הנסיכות כמה מאנשי הארגון. על פי הדיווח ברשת הלבנונית "אל-מיאדין", הרשויות בקטאר העבירו רשימה הכוללת שמות של חבריו המיועדים לגירוש, אשר מרביתם אחראים על התיאום עם שלוחת חמאס בגדה המערבית. על פי הדיווח, קטאר אף התנצלה בפני חמאס ומסרה כי "מופעלים עליה לחצים חיצוניים" בלי לפרט מה הם.

למרות ניסיונותיה של קטאר ליישר את ההדורים, היה נראה כי המצב הוא בלתי הפיך, והשבוע (שני), הודיעו המדינות הנזכרות לעיל על ניתוק קשריהם הדיפלומטים עם קטאר בשל תמיכה בטרור. "צר לנו על ניתוק היחסים הבלתי מוצדק", נמסר ממשרד החוץ בדוחה, בירת קטאר. "אין בסיס לטענות בדבר תמיכה בטרור". לדבריהם, "המטרה ברורה: לכפות אפוטרופּסות על המדינה. זה לכשעצמו מהווה הפרה של הריבונות הקטארית כמדינה".

ארה"ב על הגדר

לכל אורך המשבר, לא נקטה ארה"ב עמדת תמיכה באחד הצדדים, אך הפסגה הערבית שהתקיימה בחודש שעבר בסעודיה, הבהירה כי טראמפ רואה ערך עליון בחיזוק הקשר עם ציר המדינות הערביות המתונות, כאלו העשויות לקדם תהליך שלום עם ישראל ולחזקה בהתנגדותה לאיראן. יתירה מזאת, טראמפ לא מחויב לקטאר.
ברמה האישית – קטאר תמכה בקרן קלינטון תקופה ארוכה והזרימה אליה כסף רב, מהבחינה המדינית המצב סבוך יותר מאחר וארה"ב מחזיקה בקטאר את בסיסה הצבאי הגדול ביותר במזרח התיכון ובו לא פחות מ-10,000 חיילים אשר יוצאים משם להתקפות באפגניסטן ועיראק.

אלא שנראה כי יש פרט אחד עליו ארה"ב אינה מתכוונת לוותר והוא מימון הטרור מצד קטאר. דובר הבית הלבן, שון ספייסר, קרא בשבוע שעבר לקטאר להפסיק לממן ארגוני טרור ברחבי העולם, במה שהוגדר כצעד משמעותי לחיזוק הלפיתה סביב גרונה של קטאר. ספייסר אמר כי ישנן חקירות מתמשכות בנוגע למעורבותה של קטאר בתמיכה בטרור ברחבי העולם, וכי יינקטו נגדה צעדים נוקשים.

המאבק הדיפלומטי כנגד קטאר נמשך גם מצד אויבותיה וגם שם נעשים ניסיונות לערב באופן אקטיבי את ארה"ב בסכסוך. כך לדוגמה, במצרים הציע איימן סלאמה, מומחה למשפט בינלאומי, שהממשל המצרי יכין תיק הוכחות נגד קטאר על תמיכתה בטרור ויגיש אותו לממשל האמריקאי או לבית המשפט הבינלאומי בהאג.

עיקר הטענה בהקשר של ארה"ב היא החזות הכפולה שמציגה קטאר כלפי המדינות הערביות: בעוד היא מארחת את בסיס חיל האוויר האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון, היא גם בעלת בריתה של איראן, תומכת באחים המוסלמים הנחשבים כארגון טרור ומממנת מיליציות קיצוניות בסוריה. לצד כל זאת, פרסמה קטאר בשנה שעברה את כוונתה להשקיע כעשרה מיליארדי דולרים בפרויקטים של תשתית בארה"ב, כאשר היקף הסחר שלה עם ארה"ב עומד על כחמישה מיליארדי דולרים בשנה.

קרן ההשקעות של קטאר, שמחזיקה ביותר מ–335 מיליארד דולר, היא גם המשקיעה הרביעית בעולם בשטחי משרדים בארה"ב, בעיקר בניו יורק ולוס אנג'לס. עד למשבר שררו יחסים סבירים בין המדינות. שר ההגנה האמריקאי, ג'יימס מאטיס, התבטא לאחרונה בנושא ואמר כי היחסים בין קטאר לארה"ב ילכו וישתפרו עם הזמן, למורת רוחן של סעודיה ומצרים.

נשיא ארה"ב טראמפ שהתייחס השבוע למשבר הדיפלומטי החריף, הביע דווקא תמיכה בסעודיה וכתב "במהלך הנסיעה האחרונה שלי למזרח התיכון אמרתי שם שלא יכול להיות יותר מימון של אידיאולוגיה קיצונית. מנהיגים הצביעו על קטאר – תסתכל!" בהמשך הוסיף בצמד ציוצים: "כל כך טוב לראות שהביקור הסעודי עם המלך ו-50 מדינות כבר משתלם. הם אמרו שהם ינקטו עמדה קשוחה בנוגע למימון קיצוניות, והכול הצביע על קטאר. אולי זה יהיה תחילת הסוף של אימת הטרור!"

עם זאת, בממשל מקווים כי יצליחו להשיב את היחסים לקדמותם. "אנחנו מנהלים מגעים עם כל הצדדים כדי למצוא דרך להשיב את האחדות למועצת מדינות המפרץ כדי שיתמכו בביטחון האזור", אמר השבוע גורם בממשל האמריקני וחשף את מאמצי התיווך שמתקיימים בתיווך האמריקנים. לדבריו, קריטי "להמשיך את המאבק בטרור ובאידיאולוגיה הקיצונית".

בישראל מרוצים וחוששים

ישראל מוצאת עצמה בעימות זה צופה מהצד ללא יכולת או רצון להשפיע. מחד, ארגון החמאס סופג פגיעה קשה מצד המערב, מאחר וקטאר נחשבת לתומכת העיקרית בארגון, מאידך, החשש הוא כי מצבה הקיצוני יגרור אותה לעימות נוסף מול ישראל בכדי לגרום למדינות ערביות להתאחד סביבה. פרשן 'הארץ' עמוס הראל הזכיר בטורו השבוע כי קטאר התגייסה לא פעם כדי לפתור מחסור זמני של הארגון במשאבים.

"אפשר להעריך", כתב הראל. "כי שליח קטארי, שלכאורה מייצג את ענייניה של ארצו בשטחים, שימש גם כמתווך לא רשמי בין חמאס לישראל ולרשות בשלל עניינים, מהסדרים עקיפים לשיקום הרצועה אחרי מבצע 'צוק איתן' ועד גישושים על עסקאות שבויים ונעדרים".

סעודיה הבהירה השבוע כי כל משא ומתן להפשרת היחסים, יותנה מראש בהפסקת התמיכה בחמאס, מה שמסייע לישראל במלחמתה כנגד מימון הטרור. "קטאר חייבת להפסיק לתמוך בחמאס", אמר שר החוץ הסעודי עאדל אל-ג'ובייר. "החלטנו לנקוט צעדים כדי להבהיר שמספיק זה מספיק. אף אחד לא רוצה לפגוע בקטאר. אבל היא חייבת להחליט אם היא הולכת בכיוון אחד או בכיוון השני. אני מקווה שעלות הנזק הכלכלי שייגרם לקטאר ישכנע אותה ללכת בכיוון הנכון. היא חייבת להפסיק לתמוך בארגונים כמו האחים המוסלמים וחמאס".

חמאס מתמודד גם עם לא מעט בעיות מבית. בהם, ירידה באספקת החשמל ברצועה בעיצומם של ימי הרמאדן, כאשר במקביל מצרים מפחיתה את מספר הכניסות דרך מעבר רפיח ברצועה. התפתחויות כאלו ואחרות מדירות שינה מעיניהם של ראשי מערכת הביטחון ויוצר אפשרות ריאלית לפתיחת עימות שכזה מול ישראל.

השארת תגובה