שואפים לפסגה • מסעה המופלא של ישיבת 'קול תורה' לאורך עשרות שנים

אחרי עשרות שנים בצמרת, איבדה ישיבת 'קול תורה' את מעמדה האיתן – וכעת היא נוקטת בצעדים דרסטיים כדי להשיבו • 'כל הזמן' משרטט פרופיל מיוחד לישיבה היקית ולרפיון שחל בשנים האחרונות – הרישיונות, מכשירי הסלולר וחוסר המשמעת • כיצד משפיע מינויו של ראש הישיבה החדש, האם הפוליטיקה הליטאית נותנת את אותותיה ומה סמכויותיו של המשגיח?

ישיבת קול תורה
ישיבת קול תורה

בלב השכונה הירוקה בית וגן הירושלמית, באמצע רחוב הפסגה, פועם זה עשרות שנים הלב התורני המקומי – ישיבת 'קול תורה', אשר בולטת על פני השטח מתוך עשרות רבות של ישיבות. בית המדרש של ישיבת 'קול תורה' משמש מוקד תורני תוסס ופעיל גם למאות אברכי השכונה, הפוקדים את הישיבה בימות השנה ובימים הנוראים. מיקומה ההיסטורי של ישיבת 'קול תורה' מקבל מקום של כבוד בכותל המזרח של עולם הישיבות הליטאיות. אולם, כשצללנו לעומק ההיסטוריה ה'קולתוירניקית' נדהמנו לגלות את השינויים הקיצוניים שחוותה הישיבה שמנסה להמציא את עצמה מחדש בימים אלו.

אם בעבר הרחוק ישיבת 'קול תורה' נמנתה על השורה הראשונה של עולם הישיבות בהנהגתם של הגרש"ז אוירבך, הגר"ג אייזמן, הגרש"מ דיסקין ודמויות הוד נוספות, הרי שבעשורים האחרונים חלה הידרדרות ניכרת במעמדה של הישיבה, כדוגמא לדבר נהוג לספר כי בחורים אשר הגיעו להסתופף בצילה של הישיבה בדרך כלל בחרו ב'קול תורה' כברירת מחדל, לאחר שניסו את מזלם בישיבת חברון ובישיבות יוקרתיות נוספות.

במהלך העשור האחרון, מדי כמה שנים מנסה הנהלת הישיבה למצב את עצמה שוב בשורה הראשונה והיוקרתית של עולם התורה, בין חברון ופוניבז', בין היתר באמצעות תקנון מחמיר, הטלת משטר ועוד שינויים במבנה הישיבה ובאופייה הכוללים ריענון צוות הרישום. השנה, החליטה הישיבה שלא עוד, ונקטה במספר צעדים – חלקם מרחיקי לכת.

בזמן חורף האחרון עשתה 'קול תורה' מהלך ומינתה בצעד חריג את הגאון רבי שלמה שלזינגר, בנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה יהודה שלזינגר, לכהן לצד אביו בראשות הישיבה, מהלך זה נועד להעמיק את שליטת הצוות בנעשה בישיבה, דבר אשר הלך ונחלש בשנים האחרונות.

דב רבינוביץ, גדל בשכונת בית וגן ובבחרותו למד במשך כשמונה שנים בישיבה, והוא מספר ל'קו עיתונות': "הדבר שאפיין את 'קול תורה' הוא המגוון האנושי שהרכיב את החברה בישיבה". לדבריו, בספסל אחד בבית המדרש יכולת לראות בחור ירושלמי עם כובע סאמעט ובספסל שני ראית בחור ממוצא צרפתי הלבוש כמיטב האפנה הפריזאית, ובתווך כל המגוון הליטאי – מ'צולים' (סטייל בית מדרש עליון) עד בחור המדבר ומתלבש כ'חברונער' המצוי.

כשאני שואל אותו 'מה מייחד את הישיבה'? הוא מצטט את המשגיח שאמר פעם כי "הקו של הישיבה הוא שאין קו". ומוסיף: "זה מתאר את הכול. יכולנו לעשות כל מה שרצינו, מעולם לא הורגש בישיבה מתח חברתי או מתח לימודי, כל בחור יכול היה להתקדם ולהתפתח בקצב משלו". בד בבד הוא מיצר על כך שלא חש בישיבה קנאת סופרים.

על המהפך הדרמטי אותו מנסים לחולל ב'קול תורה' נרחיב בהמשך, אך כדי להבין את הרקע למהפך, עלינו לחזור מעט לאחור, ולשוחח עם בוגרים, תלמידים ואנשי צוות על הנעשה בישיבה בעשור האחרון – ובכלל.

מזרח בלי מערב

'קול תורה' התפארה תמיד ב'מזרח' מפואר, מה שיצר תחושה של "אנחנו והם", טקטיקת ההישרדות של הבחורים הייתה תמיד כפי שמגדירים אותה רבים: "כדי לשרוד בישיבה אל תגדיל ראש ואל תבלוט", המקנה לה שם של כבוד בעולם הישיבות. על כבודם ומעמדם הרם של צוות הישיבה אין חולק, אך על היחס והקשר בין התלמידים לראשי הישיבה והצוות הרוחני שמענו קולות שונים מבוגרי הישיבה.

מ.ז. בוגר החפץ בעילום שמו, מספר: "החיסרון הגדול הוא שהמק"ק (משגיח קטן קטן. א.ר.) בישיבה מעולם לא היווה דוגמה חינוכית או דמות רוחנית אלא שימש כשוטר בלבד, במקום ליצור אצל הבחורים תחושה של שייכות וקירבה לישיבה, יצר תחושה של אנחנו והם".

"קול תורה הייתה מקום שנעים להיות בו", כך מגדירים בוגרי הישיבה. וכשאני מתעניין מה מייחד את הישיבה? הם חוזרים ומדגישים את האווירה הייחודית, הקו הפשרני והשפע הגשמי. עם זאת מיצרים הבוגרים על כך שלמרות שלמדו אצל רבנים דגולים במיוחד, לא נוצר הדיאלוג המתבקש בין רב לתלמיד, מה שגרם לנתק בין המקום בו עמד צוות הישיבה לבין הבחורים, או כדבריו של מ.ז. "מעולם לא הרגשתי אוזן קשבת אצל אחד מרבני הישיבה".

אחת הסיבות ש'קול תורה' הצליחה לייצר לעצמה שם טוב בעולם הישיבות היא דווקא הוותק של הישיבה והצוות המיתולוגי והמכובד שעמד בחזית. בכל יום מתאספים תלמידי שיעור א' ב' וג' להאזין לשיעורים מפי אנשי הצוות וראשי הישיבה, ביניהם ניתן למנות את ראש הישיבה הגרמ"י שלזינגר, הגאון רבי רפאל וולפין חתנו של ראש הישיבה, הגאון רבי ברוך שמואל דויטש מרבני הישיבה, הגאון רבי שלמה שלזינגר בנו של ראש הישיבה, הגאון רבי שלום פוברסקי, הגאון רבי בן ציון בורודיאנסקי, הגאון רבי יצחק דב שכטר, הגאון רבי מיכאל וינקלר והגאון רבי אברהם מאיר שטיינפלד.

כל שיעור מתפצל לשניים, צוות הישיבה מחליף מדי תקופה את הועד לו הוא מוסר את השיעור היומי (בהתאם ללחצים הפנימיים בישיבת הרבנים). ככלל, מעמדם של הר"מים הוותיקים השתנה בשנים האחרונות, הצוות הצעיר זוכה לאהדה רבה מצד התלמידים הנכנסים לשיעורים, זאת כמובן על חשבון הר"מים הוותיקים. לדברי נ' תלמיד הישיבה "בשיעורים הנמסרים מפי הר"מים הוותיקים נמצאים מספר דליל מאוד של בחורים".

דב רבינוביץ מספר כי מעולם לא חש פחד מרבני הישיבה, מלבד מהמשגיח קטן שתפקידו היה "להפחיד" "לעקוב" ו"לדווח" על הנעשה בחדרי הישיבה, למרות ה"מעקבים" כלשונו, היה מקובל לראות קבוצות בחורים הולכים לצפות במשחקי ספורט. משחקי כדורסל נראים תדיר מול בניין הישיבה במתחם בית הספר 'הימלפרב', כאשר הישיבה מעלימה עין.

לדברי בוגרים, מנהגי התפילה בישיבה לא שונים מהישיבות המתחרות, אך המצב בפועל שונה. תפילת שחרית בישיבה מלאה (באברכים) אך בחורים רבים נעדרים ומוצאים את מקומם בשטיבלאך 'אמשינוב', שם גם ניתן למצוא פעמים רבות חלק מצוות הישיבה המתפלל במקום. המשגיח הרב בורודיאנסקי, ברצותו לעודד את התפילה בישיבה ולהדגיש את החשיבות, מגיש בחורים אשר נמצאים בקביעות בתפילה כחזנים בתפילות.

בחור אשר "יחטוף" עוד שעת שינה בחדרו לא ירגיש כי עבר על איזה "פשע" עד לביקורו של המק"ק בתחילת סדר א' הקורא לו להתייצב בבית המדרש. ראוי לציין כי ישנם בחורים אשר התעוררו בשעה מוקדמת מזו המקובלת בישיבה על מנת לעמוד באתגר מבחני "דרשו" – להם נדרשת שעת לימוד קודם תפילת שחרית בישיבה.

מעמדם הנישא של ראשי הישיבה שונה לחלוטין האחד מרעהו. אך לכל ידוע כי הסמכות העליונה הוא הגרמ"י שלזינגר, אך במקביל אליו קיימים רבנים אשר הם עצמם מודל לחיקוי עברו הבחורים כמו הגאון רבי אברהם ארלנגר שפרש באופן רשמי מתפקידו בישיבה, ומלבד ימי שישי, הוא כמעט ואינו נראה בתחומי הישיבה. לעומת זאת דווקא בסידור קידושין ניתן לראות בעיקר את הגאון רבי שלום פוברסקי, הנחשב אף הוא מראשי הישיבה. דב רבינוביץ מספר לנו: "אני אישית הערצתי את ר' שלום, וזכיתי שסידר לי קידושין".

באופן כללי, בשל ריבוי הבחורים בישיבת 'קול תורה', הישיבה מסוגלת להכיל "יוצאים מן הכלל", וכך, בחורים אשר אינם משתתפים כלל בתפילות וסדרי הישיבה לא יורחקו כלל מהישיבה – כל עוד לא ביצעו מעשה חריג המצריך את הרחקתם.

ראש פתוח

"הישיבה נחשבת לישיבה פתוחה?" את השאלה הזו שאלתי פעמים רבות במהלך הכנת הכתבה, והתשובות שקיבלתי היו שונות ומגוונות. ראש הישיבה הרב שלזינגר, יספרו לך בוגרים, מעולם לא מתיימר להוביל קו של משטר או מעקב אחר בחורים. הוא עצמו הגיע מבית "יקה" ועם "ראש פתוח" כמו שמגדירים, כך שחוקי עולם הישיבות לא תמיד חלו עליו.

על הקו השמרני מחד, והפתוח מאידך של ראש הישיבה הגרמ"י שלזינגר, מספר לנו בנימין אייזנשטרק, מי ששימש במשך תקופה ארוכה כנהגו ועוזרו האישי: "באחת מנסיעותיי הרבות עם ראש הישיבה, התקשר לפתע המק"ק ודיווח לראש הישיבה על בחור שמחזיק אייפון, הראש ישיבה שאל אותי: 'מה זה אייפון?' הראיתי לו את המכשיר שלי (הכשר) תלוי על השמשה הקדמית ומנווט אותנו בנסיעה, מיד שאל הראש ישיבה, 'מה רע בזה? הרי זה מראה לנו איך לנסוע!' השבתי לו כי יש בזה גם אינטרנט אשר יכול לשמש לדברים רעים".

מעניין לעניין באותו עניין, מספר אייזנשטרק, "ביקשו ממני לפעול להחתמת הרב שלזינגר נגד החזקת האייפונים, ראש הישיבה השיב בנחרצות: אני לא חותם כל עוד אין אלטרנטיבה אחרת לכלל הציבור".

כששאלנו את בנימין מי הייתה דמות מודל לחיקוי עבורו, הוא משיב: "הרב אברהם מאיר שטיינפלד (ר"מ בישיבה) הייתה דמות להערצה בשבילי". כראיה לדבר, הוא מספר: "בערב ראש השנה לפני מספר שנים, הגיע הרב שטיינפלד באורח חריג לביתו של אחד הבחורים בשכונת רמות, דופק בדלת ומבקש לשבת עם ההורים, 'באתי לבקש סליחה' אמר. 'כאשר ביררו על הבן שלכם לשידוכים סיפרתי כי יש לכם בת הלוקה בתסמונת דאון, עשיתי חשבון נפש ובאתי לבקש מחילה על הלשון הרע שדיברתי על משפחתכם'. זו גדלות!" הוא מסכם.

אישיותו ודמותו הציבורית של ראש הישיבה הרב שלזינגר שיחקו תפקיד מרכזי במיתוג הישיבה אך לא השפיעו בפועל על התנהלות הבחורים ביום יום. אחת לתקופה נערכה ישיבת צוות של רבני הישיבה בה הוחלט את אלו בחורים לסלק מהישיבה. "בחור שהיה לו מזל רע עף מהישיבה, לא הייתה לכך סיבה מהותית", אומר לנו דב רבינוביץ. לדבריו, "בחורי הישיבה קיבלו תחושה שהכול פרוץ – עד אשר נטפלים אליך, או אז ידעת שימיך בישיבה ספורים. לדוגמה, רבים מהבחורים החזיקו ברישיון נהיגה, אבל אחד או שניים מכל ועד היו עפים על זה בהתאם ללחצים מצד הר"מים ולרווחים הפוליטיים של המק"ק".

עוד הוא מוסיף: "בחדרי הפנימייה לא הייתה בעיה עם האזנה לרדיו וקריאת עיתונים – רק היה צריך להישמר ממשטר המק"ק המיתולוגי ר' נחצ'ה רוטנברג".

בוגרים מספרים ל'קו עיתונות' כי ב'קול תורה' העניקו מרחב תמרון רחב מבלי "לשבת להם על הוורידים". לשם דוגמא, בחור שנעדר תקופות ארוכות מתפילת שחרית, לא מיהרו לנזוף בו, כמו כן ברוב המקרים בחור לא קיבל הערה לגבי סגנון הלבוש, ואף החזקת מכשיר סלולר כשר בישיבה מותרת באופן חופשי, מלבד דיבור בסביבת בית המדרש, לדבריהם, בחור אשר ידבר בסלולרי בסמיכות לבית המדרש יילקח ממנו המכשיר .

בישיבה, אומר איציק, שנישא לא מזמן, לא שמו דגש על רמת הלימוד ועל אתוס הלמדנות, אלא על אווירה נעימה, הסדר הכי עמוס וארוך בישיבה הוא דווקא סדר ב'. המשגיח הרב בורודיאנסקי המחזיק את דגל המוסר בישיבה, ניסה לא פעם לשים דגש על רמת המוסר בישיבה – אך זה לא תפס, שיחותיו נמסרות בליל שבת וביום שלישי ובחורים שמדברים בשיחה בליל שבת – נקראים לנזיפה מהמשגיח במהלך השבוע.

פוליטיקה פנימית

כאשר עוסקים בחלק הגשמי, רמת הדיור בישיבה נחשבת לטובה מהממוצע בעולם הישיבות, מספרים בוגרים ל'קו עיתונות', בחדרים הבחורים התנהלו בחופשיות יתר. נגנים, מוזיקה, נרגילות, עיתונים ואפילו האזנה לרדיו חרדי היו דבר שבשגרה. המק"ק בשנים האחרונות הוא ר' גרשון כהן, ניתן לראותו משוטט בין חדרי הפנימיה, מנהל מעקב אחרי בחורים ואף מעביר את שמותיהם למשגיח הרב בורודיאנסקי, שיחרוץ את גורלם במידה וחרגו מהנוהל.

בשעה תשע ורבע, לאחר ארוחת הבוקר, מתמלא בית המדרש, "לקראת 10:30 מתחילים להרגיש את ה'ריתחא דאורייתא' שמתמשך עד לתחילת השיעורים היומיים", אומר בחור מועד שלישי. לדבריו, ברחבי האולם פזורים 'משיבים' – האמורים לסייע לבחורים בשאלותיהם העיוניות. אך יש מי שקורא להם 'שואלים', כיוון שבפועל תפקידם בעיקר לעורר את הבחורים לעיון, לשאול את הבחורים על ההספק והאופן בו הם לומדים את הסוגיא.

בישיבה, אין חובת נוכחות בשבתות. גם בחור שייעדר באופן קבוע מן הישיבה בשבתות לא ייקרא לסדר, ככלל אין הקפדה הדוקה על כך. בעבר בגלל מוצאה ה'יקי' של הישיבה לא נהגו לנגן את הפיוט 'לכה דודי', (ככלל, בניגוד לחברון ופוניבז' שקנו להם מקום של כבוד בתפילות ימים הנוראים, 'קול תורה' בגלל ההוויה היקית שלה הקפידה על תפילה נטולת מנגינות ורגש, וכסימן לכך, המשגיח הרב בורודיאנסקי אסר על חזנים לבכות בימים נוראים) אך ברבות הימים ובתהפוכות הישיבה החלו לשיר בתפילות ולשנות את הגוונים ה'יקים' של הישיבה כדי להתאימה למנהגים הרווחים בעולם הישיבות הליטאי.

מקרב תלמידי הישיבה רבים מעורים בפוליטיקה הפנים חרדית. עד לפני חמש שנים, הפוליטיקה לא הפכה ל"נושא" בישיבה. בחורים בישיבה עוקבים אחר החדשות בעיקר באמצעות עיתון 'יתד נאמן' שמחולק בקפדנות (ובחוסר שוויון) בפנימיות הישיבה, מיעוט קטן אף השתייך עד לא מזמן לקבוצה שולית במגזר החרדי, אך לאחר כניסתו של הגאון רבי שלמה שלזינגר לכהן בראשות הישיבה לפני כחצי שנה, נדיר לראות בחורים אשר אינם נמנים על תומכי מפלגת 'דגל התורה'.

גיל השידוכים בישיבה מעולם לא הפך לנושא שנוי במחלוקת, מלבד פעם אחת כאשר בחור צ'אלמער משיעור א' התארס ואז התעורר נידון אם להשאירו בישיבה, בסופו של דבר הוחלט שלא לנקוט בצעדים נגדו. לדברי בוגרים מהישיבה, בחורים ב'קול תורה' מתארסים גם בגיל צעיר כמו ועד רביעי זמן חורף, ובישיבה לא מקפידים על כך.

יצוין, כי בישיבה מעולם לא הייתה תחרות גלויה וסמויה בין הבחורים, לדברי בחורי הישיבה, האלמנט התחרותי הקיים בישיבות מובילות נעלם מעולמה של 'קול תורה'. אך יחד עם זאת מושגים ישיבתיים הקיימים ביתר הישיבות לא פסחו על 'קול תורה', כדוגמת 'ליל שישי', בלילה הזה ניתן לראות בחורים הולכים לישון בשעה מאוחרת, הן משום שהתפלפלו בשיעור ה'שמעתתא' או מפני שישבו על צלחת צ'ולנט. יצוין, כי תפילת שחרית של בוקר שישי נראית בהתאם.

בישיבה לא קיים מערך של ייעוץ והכוונה בקשר לענייני שידוכים (ובכלל) אך מצוי שהבחורים המבוגרים מתייעצים עם המשגיח, ורבים אחרים מתייעצים על כך באופן אישי עם הרב אותו "אימצו" לעצמם ברבות השנים. בישיבה אין הקפדה על כמות החברים המשתתפים בחתונות, ובכלל בשמחות חבריהם מהישיבה.

המהפך והשלכותיו

המהפכות, השינויים והניסיונות למתג את הישיבה בשורת המזרח של עולם הישיבות לא הניבו הצלחה גדולה עד כה. בשנה האחרונה התקבלה כאמור החלטה למנות את הגאון רבי שלמה שלזינגר, בנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה יהודה שלזינגר, לכהן בראשות הישיבה לצד אביו. היוצא מן המינוי החדש הוא ש"יש בעל הבית חדש ויחיד בישיבה", כפי שמגדיר לנו אחד מאנשי הצוות הבכירים בהנהלת 'קול תורה'. לדבריו, המינוי נועד לסיים את עידן ה'אנרכיה' ולהתחיל עידן חדש של סדר ומשמעת קפדניים.

הסמכויות שפוזרו עד היום בין אנשי הצוות בישיבה הועברו כולם לגאון רבי שלמה שלזינגר, כל זה בעידוד אביו ראש הישיבה. הפתיחות והעלמת העין מהנעשה בחדרי הישיבה ואף מחוצה לה הסתיימו. לדברי בכיר בהנהלת הישיבה מהיום אין היתר להחזקת מכשירי סלולר כשרים לבני השיעורים (להבדיל מהמבוגרים שב'קיבוץ'), ואף הפיקוח על הרישיונות התהדק, כך שבחורים מועדים גבוהים בלבד יוכלו לעשות וגם זאת בהיתר מיוחד מהרב שלזינגר עצמו.

סמכויות המשגיח הרב בורודיאנסקי נוטרלו כמעט כליל. אם עד היום היה בכוחו להרחיק בחור מהישיבה לצמיתות, כעת הכוח הוא רק בידי הרב שלמה שלזינגר. ל'קו עיתונות' נודע כי ראש הישיבה הטרי המתגורר בשכונת רמת שלמה יעבור באלול הקרוב להתגורר בבית וגן בסמיכות לישיבה על מנת לפקח מקרוב על העניינים.

בישיבה התמודדו עד לא מכבר עם המשבר שנוצר ברחוב הליטאי כאשר שלושה מרבני הישיבה – המשגיח הרב בורודיאנסקי, אחיו הרב בן ציון בורודיאנסקי והרב ברוך שמואל דויטש מראשי הישיבה משמשים כאופוזיציה חיה לצוות הישיבה. לדברי הבכיר בהנהלת הישיבה: "נעשים מאמצים לשמור על אחדותה של הישיבה, אך מעמדם והשפעתם של הרבנים בנושא הפוליטי פחת עד שאינו מורגש".

הגרב"צ בורדיאנסקי שמסר עד לא מכבר שיעור לבני השיעורים יפסיק החל מאלול הקרוב את מסירת השיעורים, כמו כן הגרב"ש דויטש ששיעוריו יתבססו על תקן "חבורה" בלבד. הפיקוח על הימצאות הבחורים בשעת הסדרים והתפילות יוגבר. ישיבות הצוות מנוהלות על ידי הגר"ש שלזינגר עצמו, שחורץ באופן סופי את גורלם של התלמידים, זאת על בסיס אינפורמציה שהוא מקבל מהמק"ק גרשון כהן.

משאבים וכסף רב הושקעו במיתוגה מחדש של הישיבה, עיקר ההשקעה היא ברישום תלמידי שיעור א' לקראת שנת הלימודים תשע"ח. לראשונה הובא לישיבה רשם שממתג את הישיבה מחדש, בפרט באזורי בני ברק ומודיעין עילית, כך שסגנון הבחורים שיפארו את הישיבה החל מאלול הקרוב יהיה בעיקר "פרומערס".

ל'קו עיתונות' נודע כי 2 מיליון שקל הושקעו בפנימייה חדשה שתבדל את תלמידי שיעור א' מיתר תלמידי הישיבה, 80 בחורים צפויים להתקבל באלול הקרוב לישיבה, כאשר כל אחד מהם יעבור את האישור הסופי אצל ראש הישיבה הטרי.

"הנתק והריחוק בין צוות הישיבה לתלמידים הסתיים". מבהירים בכירים בישיבה. לדבריהם, "רבי שלמה מעורב בכל פרט ופרט – מהנעשה בחדרי הישיבה עד תפריט האוכל בארוחת הערב, כמו כן הוא החל במסירת שיעור כללי אחת לשבועיים לצד אביו".

רבי שלמה הוא תלמיד מובהק של מרן הגרי"ג אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז', התייעצויות וספקות הנוגעות לישיבה מגיעות לפתחו של הגרי"ג. תלמידי הישיבה מצווים להתייצב בלשכות הגיוס, תלמידים אשר יסרבו ימצאו את עצמם מחוץ לישיבה.

לכל שיעור הוצמד מק"ק משלו, מלבד המק"ק הקיים ר' גרשון כהן. בזמן אלול הקרוב יתמנה הגאון רבי טוביה פולק כמשגיח נוסף בישיבה. כמו כן, השאיפה היא לפצל את שיעור א' לשלושה שיעורים כך שהיחס לבחורים יהיה אישי יותר.

השינויים בישיבה הם לא רק רוחניים, לפני כשש וחצי שנים מונה מנהל חדש לישיבה – ישראל ברלין. זאת לאחר שהישיבה נקלעה לגירעונות כבדים. בתחילת הדרך ספג ברלין ביקורת עצומה על השינויים שחולל, לאחר תקופה התברר כי הוא הצליח להוציא את הישיבה מגירעונותיה.

בחור בישיבה מספר ל'קו עיתונות' כי האוכל בישיבה השתפר בתקופה האחרונה לאין ערוך וכי הוא לא רואה צורך לצאת לקנות אוכל מחוץ לישיבה. ארבע פעמים בשבוע אוכלים בשרי, בתקופה האחרונה מונה מנהל משק חדש – "בסך הכול", הוא אומר "רמת האוכל בישיבה בהחלט נסבלת".

בוגרים אשר סיפרנו להם על השינויים אמרו שהם מקווים שהשינויים אכן יצליחו, אך עדיין הם מטילים סימן שאלה וספק רב, בפרט מאחר שהישיבה ניסתה כבר כמה פעמים להמציא את עצמה מחדש, עם זאת מציין נ' בוגר הישיבה, כי דווקא הבאתו של בעל הבית יחיד לישיבה, נותן פתח של תקווה להשבת מעמדה של ישיבת 'קול תורה' בחזית כותל המזרח של עולם הישיבות.

על הישיבה:

ישיבת 'קול תורה' נוסדה לפני שבעים ושמונה שנים על ידי הגאון רבי יחיאל מיכל שלזינגר והגאון רבי ברוך קונשטט זצ"ל. בשנת תש"ט נפטר ראש הישיבה הרב שלזינגר. את ראשות הישיבה קיבל הגאון שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, תפקיד שבו שימש במשך 46 שנה. עם פטירתו של הרב אוירבך בשנת ה'תשנ"ה, עברה ראשות הישיבה לבנו של ראש הישיבה הראשון, הגאון משה יהודה שלזינגר. בשנת תשע"ז מונה בנו, הגאון שלמה שלזינגר לכהן לצדו בראשות הישיבה.

בתפקיד משגיח בישיבה הגדולה שימש הגה"צ רבי גדליה אייזמן במשך עשרות שנים עד שנחלש. החל משנת תש"ד נכנס לכהן כמשגיח הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי. במשך 20 שנה היה הגאון רבי שלמה וולבה מוסר שיחה שבועית בישיבה במוצאי שבת.

רבני הישיבה כיום: הגאון רבי משה יהודה שלזינגר, הגאון רבי שלמה שלזינגר, הגאון רבי שלום פוברסקי, הגאון רבי רפאל וולפין, הגאון רבי אליעזר קונשטט, הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, הגאון רבי ברוך שמואל דויטש, הגאון רבי בן ציון בורודיאנסקי, הגאון רבי אברהם מאיר שטיינפלד, הגאון רבי יצחק דב שכטר, הגאון רבי מיכאל וינקלר והגאון רבי יעקב שטיינהוז.

ל'קול תורה' קיימת ישיבה קטנה הנחשבת לישיבה הטובה בירושלים. בראשות הישיבה עומד הגאון רבי אביעזר שפירא. בין השמות הבולטים בצוות הישיבה הקטנה: הרב ישראל גנס והרב ברוך שפירא.

השארת תגובה