הבחור רץ ליטול את מגבעתו, וראש הישיבה הסיק: ניסה לרמות

הרב אלבז בתל ציון (4)
הרב אלבז בתל ציון (4)

וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה

זכינו בסוף השבוע הקודם להתחיל זמן לימודים חדש וחודש חדש, אייר, שהוא ראשי תיבות א'ני ה' ר'ופאך, לפי שחודש זה מסוגל לישועות ורפואות, רפואת הנפש ורפואת הגוף.

ישנם בני אדם שלדאבון לב חולים בגופם, וישנם שחולים בנפשם, ברוחניות שלהם, נשמתם חולה ובוכייה בכל העת ומבקשת שירפאו אותה, ובחודש אייר אפשר למצוא עבורה רפואה, מפני שאנו בעיצומה של הצעדה הגדולה לקראת חג מתן תורה, שהיא המרפאה לאדם, רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ (משלי ג, ח. וע"ע במסכת עירובין נד ע"א מה שדרשו רבותינו), לימוד התורה הקדושה וקיום הלכותיה והנהגותיה הם הרפואה האמיתית, וכשצועדים אנו לקראתה זוכים לקבל רפואה שלימה לגוף ולנפש גם יחד.

***

מפורסמים דברי רבותינו במסכת מכות (דף כד ע"א) בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה (חבקוק ב, ד). אמונת ה' ויחוד ה', אם יש לאדם את הידיעה וההבנה הזאת שה' יתברך נמצא איתו בכל רגע, יש לו את הכול, ואם אין לו את זה, אין לו כלום!

ראש ישיבה מדופלם ומרצה בכיר בשפה העברית והאנגלית, טס לארה"ב כדי למסור הרצאה באמונה וביטחון בתרגום לאנגלית רהוטה, לאחר ההרצאה ניגש אליו אחד השומעים בהתלהבות ואמר שהתפעל מאוד מההרצאה ומתרגומה המלא לאנגלית, אך מילה אחת הוא לא הבין מחמת שהרב לא תרגמה, והיא – "הקדוש ברוך הוא". חשב הרב בליבו ואמר, אם את המילה הזאת לא הבין, סימן שלא הבין כלום! כל עיקר ותכלית השיחה הייתה הקדוש ברוך הוא!

בעבר, כשעידן הטכנולוגיה עדיין לא התפתח, היה חסר לבני אדם המון דברים שהיום יש לנו, אך דבר אחד היה להם – הקב"ה, כל הזמן נשמעו על שפתותיהם משפטי אמונה וביטחון, "בעזרת ה', יעזור ה', ישועת ה' כהרף עין, בשם ה' נעשה ונצליח", וכתוצאה מכך הרגישו שיש להם הכול, כיון שה' יתברך היה איתם. אך בימינו ישנם הרבה אנשים שמבינים ויש להם את הכול, אך דבר אחד חסר להם – הקב"ה, ולכן הם מרגישים תחושת אכזבה וריקנות כאילו אין להם כלום.

חסר לנו את האמונה הפשוטה שהייתה בכל יהודי מהעבר, וכפי שאמר אחד המשגיחים לתלמידיו לאחר שהתחילו את זמן הלימודים החדש, "ברוך ה' אנו מתקדמים היטב בלימוד, בעיון ובבקיאות, יש לנו הספקים ואנו מצליחים ללמוד בעמקות, ולמסור שיחות נפלאות בענייני מוסר ומידות וקיום המצוות, אך דבר אחד חסר לנו – הפשטות הבהירה שיש בורא לעולם! הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּו עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים (אחד מי"ג עיקרים), וזה הכול, בא חבקוק והעמידן על אחת, וצדיק באמונתו יחיה! בזה טמון כל מדרגת והצלחת האדם!"

***
כמורא בשר ודם

הגמרא מספרת (ברכות כח ע"ב) כשחלה רבן יוחנן בן זכאי, נכנסו תלמידיו לבקרו, אמרו לו: רבינו, ברכנו! אמר להם: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. אמרו לו תלמידיו: עד כאן? אמר להם: ולואי! תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר: שלא יראני אדם. אם יהיה לאדם מורא מה' כמו שיש לו מורא מבשר ודם, שלא יראו אותו אנשים, ודאי יזכור לשמור ולהישמר בתורה ובמצוות.

תואמים הדברים עם דברי רבי יהודה הנשיא בפרקי אבות (פ"ב מ"א), הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה, דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין. כשאדם ישכיל, יבין וידע שעין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיו נכתבים, הוא יזהר מלחטוא.
בעבר חשבנו שרק כותבים את מעשי האדם, אך באמצעות התפתחות הטכנולוגיה נוכחנו להבין שגם מצלמים ומקליטים את הכול, ויתירה מכך אף מצרפים ומתעדים בו זמנית את מחשבותינו, וּבֹחֵן לִבּוֹת ה' (משלי יז, ג), וטבע האדם כשמצלמים ורואים אותו הוא נזהר יותר, עין רואה! וכן בדיבור נזהר האדם לדבר בלשון מקובלת ונקיה, כיון ששומעים אותו.

ואם כך כשעיני בני אדם רואים אותו, קל וחומר שה' יתברך צופה ומביט בו, עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ (זכריה ד, י), אם ידע האדם וישיב אל לבבו שה' יתברך מצוי בכל מקום ומקום וכל מעשיו ופעולותיו מצולמות ומתועדות, הוא יימנע מלחטוא ויתחזק ויתעצם בקיום התורה והמצוות. וזה כל תכלית עבודתנו בזה העולם.

ואין די להתחזק בדבר זה פעם אחת ודיו, אלא צריך להתחזק בידיעה וההבנה הזאת בכל פעם ופעם, וכפי שהעיד על עצמו המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל בפוניבז', "נער הייתי גם זקנתי, בן תשעים שנה אנוכי, ויודע אני בעצמי שאם אסיח דעתי כמה רגעים מאמונת ה', שהוא צופה ומשגיח ומביט, כבר ארד ואפול מדרגתי שאני נמצא בה".

***

הגאון רבי שלמה וולבא זצ"ל, משגיח 'באר יעקב' לפני כשישים שנה, הלך לזקן המשגיחים הגר"י לוינשטיין זצ"ל, כדי לקבל הדרכות והנהגות. שאלו רבי יחזקאל שאלה מפתיעה, "תגיד לי, יש לך אמונה בהקב"ה?" הרב וולבא זצ"ל שהיה עדיין צעיר לימים, צחק מעט בליבו על השאלה, הרכין ראש וענה בהחלטיות, "בוודאי כבוד הרב!"

רבי יחזקאל חזר שוב על השאלה וכששמע שוב תשובה החלטית, אמר: "אם יש לך אמונה בה', יש לך הכול! עלה והצלח, תגיד לתלמידים ותנהיג אותם שיש ה' יתברך, יש בורא לעולם, והוא נמצא איתנו בל מקום וזמן, ועין רואה ואוזן שומעת וכל מעשינו בספרים נכתבים (אבות פ"ב מ"א), זוהי ההנהגה שצריך להנהיג את התלמידים, ודי בכך!"

ונסיים במעשה שסיפר מרן הרב שך זצ"ל לתלמידיו, בבחרותו, יצאו כל המתפללים בראש השנה לערוך 'תשליך' ליד אחד הנהרות הסמוכים, שהיה על גבול תחום שבת ולכן סימנו והזהירו שלא לעבור את הנהר, כדי לא להיכשל חלילה באיסור תחומין. והנה במהלך 'תשליך' הגיחה רוח חזקה והעיפה את כובעו של אחד הבחורים לעבר השני של הנהר.

בתחילה, מספר הרב שך, אותו בחור היסס מעט ולא ידע מה לעשות, אך לאחר כמה רגעים רץ במהירות, עבר את הנהר, לבש את המגבעת וחזר, ובכך נכשל באיסור תחומין. המשיך הרב שך, באותו רגע חשבתי לעצמי, אותו בחור בתחילה היסס, אך לבסוף לא יכול היה לעמוד בניסיון, לאבד מגבעת יקרה, וגם להמשיך את ימי ראש השנה בישיבה בלי מגבעת, ולכן נכשל. "אך דבר אחד עדיין לא הבנתי", המשיך הרב שך ואמר, מדוע הוא רץ במהירות? והתשובה היא כיון שהוא רצה לרמאות את הקב"ה, רץ בזריזות 'לפני' שהקב"ה "ירגיש" (כביכול) ויראה אותו, הוא הסיר באותו רגע את ה' יתברך מעליו, ולא שם את ה' לנגד עיניו, שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד (תהילים טז, ח). וזה עומק דברי הגמרא, בא חבקוק והעמידן על אחת, להאמין בה', לבטוח בה', ולדעת תמיד שהוא נמצא איתנו.

יהי רצון שנזכה להתחזק באמונה וביטחון בו יתברך ובזכות כך נראה בקרוב בגאולת ישראל השלימה. זמן קיץ מוצלח לכל צעירי הצאן בתלמודי התורה, בחורי הישיבות ואברכי הכוללים היקרים והמסולאים בפז, יהי רצון שנפרה ונרבה בתורה ובמצוות, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח (ירמיה כג, ו), אמן.

השארת תגובה