רוצה להתארס, אבל מחפשת דרך 'להוריד' את השידוך

עליה וירידה
עליה וירידה

חני (בדוי): אני בת 24. נפגשת עם בחורים בלי סוף. יש לי הצעות. אני נחשבת יראת שמים ומוצלחת. יש לי עבודה טובה עם אנשים. מרוויחה טוב. נראית יפה. הכל נפלא, רק שאני לא מצליחה להחליט ולממש שידוך.

לאחרונה נפגשתי עם בחור מספר פעמים. בתחילה היה נדמה שהעיכובים וחוסר ההבנות בינינו נובעים מחוסר הניסיון של השדכן. קשה קצת להגיע לשידוך כשהשדכן לא מנוסה, אך שמתי לב שגם כשהשדכן בסדר, והפגישות נקבעות בזמן, מי שבעצם תוקע את העניינים זו אני בכבודי ובעצמי.

למה אני מחפשת כל הזמן איך להוריד את השידוך? למה אני מדירה שינה מעיני בדאגה? איך זה יתכן שמצד אחד אני רוצה להתארס מאד ומצד שני מחפשת עילה לבטל את העניין? ועל מה הדאגה?

בעבודתי אני מצליחה ואחראית על משרד חשוב. כל ענייני העבודה מחכים למוצא פי. למדתי את המקצוע מספר שנים והתברגתי בדיוק במקום המתאים לי. איך יתכן שבעבודה אני כל כך מרוצה ומגיעה להישגים ובשידוכים אינני מצליחה להגיע לשום דבר? הצעות יש לי, זה ברור. אנשים מעוניינים בי. תוצאות אין, כי אני זו שלא מאפשרת לעצמי להגיע . משהו פה לא מובן לי.

מעניין שיש פער כזה בין העבודה לשידוך. הרי גם כשהגעתי לעבודתי הייתי צריכה לקחת החלטה שאני מסכימה לתנאי ההעסקה, ושאקח אחריות. לא חיפשתי אז עילה לרדת ממנה ואם תשאלו האם גם אז הדאגה לא עזבה אותי? לא. הכל הלך חלק.

אומרים לי ששידוך לפעמים הוא כמו עבודה. לפעמים, מי שמתקשה במציאת עבודה עלולה גם להתקשות במציאת שידוך. אך כאן זה לא נראה כך. עבודה מצאתי בלי קושי ושידוך לא. אני עובדת עם בני אדם ומרגישה טוב אתם. מה הסיבה שאני מנסה כל הזמן לסגת? מה מאיים עלי בשידוך שלא מאיים עלי בעבודה?
אין לי מושג למה זה קורה לי??

התשובה שלי לחני: הפער בין העבודה לשידוך מעלה שאלות בקשר אליך. הנה כמה מהן.

1. האם בעבודה את מגייסת את כל האנרגיות שלך ואת מתנהגת אל כולם נהדר כי טוב לך שם ומפרגנים לך, אך כשאת מגיעה הביתה את סחוטה רגשית ולא פנויה לבני הבית?

2. אולי קורה לך שמישהו מרגיז אותך בעבודה ואת עונה יפה, אך מחוץ לעבודה, אותה הרגזה מניבה תגובה בעוצמה לא מידתית ואת כועסת הרבה?

3. האם את מסוגלת לנהל שיח בונה של הבנה והכלה עם חברותיך לעבודה, ובמקומות אחרים אינך מצליחה לנהל אותו שיח ואותה התנהגות כלפי אחרים?

חשבי לעומק. אם יש פער גדול בין העבודה לבית, ובין ההתנהלות עם אנשים בעבודה, לאנשים במקום אחר, האם יתכן שיש לך פער גם בין החלק התדמיתי שלך לחלק האמתי? ואולי זו הסיבה שקשה לך למצוא בחור שתרגישי אתו טוב ולא תבקרי אותו כל הזמן. טוב לך ואכפת לך במקום העבודה שמשלם לך ונותן לך מעמד.

אולי קשה לך יותר במקום שלא משלם לך ועוד דורש ממך השקעה ארוכת טווח שלוקחת ממך כוחות?

(ובקשר לשדכן ולחוסר הניסיון שלו, אם הוא יצליח להוביל את השידוך שלך, אין ספק שבפעם הבאה הוא יהיה הרבה יותר מנוסה.)

2 תגובות
  1. מתוקה יש לך תסביך נפשי עמוק.
    לכי לבדיקה. חבל על הזמן שעובר.
    לפעמים מדובר בדבר קטן מאד, אבל יש פעמים שמדובר בתסביך עמוק מהעבר.
    פסיכולוגית

  2. מנסיון, יש תופעה כזו של אנשים שבהתנהלות שלהם יש פער בין הבחוץ (התדמית) והבפנים (החלק האמיתי) שלהם. הפער נוצר מקושי. לפעמים מחסום מסויים ולפעמים קושי יותר עמוק. בכל מקרה, נכון, כדאי לבדוק מקצועית מה עומד מאחוריו, כדי להגיע לחיים יותר שלמים ורגועים.. הניה

השארת תגובה