'חינוך מחדש' של איציק הדר • מצה, מרור וגאולה

רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ במאמר הכנה לחג הפסח, שזור בסיפורי חז"ל ערכים ודברי הגות לצד מוסר יהודי

הרב רבינוביץ
הרב רבינוביץ

ה"נודע ביהודה" ורבים אחרים שואלים מדוע בליל הסדר מקדימים מצה למרור, והרי המצה רומזת לגאולה והמרור לשעבוד, א"כ היה צריך להקדים את אכילת ה"מרור" ולאחר מכן לאכול את המצה המסמלת את השעבוד והעבדות, ולאחר מכן את "המצה" שעמה יצאנו מעבדות לחרות?

משיב בעל הנודע ביהודה, שהרי נגזר על עם ישראל להיות ארבע מאות שנה בגלות, ומשום "קושי השעבוד" הופחתה הגלות ל–210 שנים בלבד. הרי שחלק בלתי נפרד מהגאולה היה המרור. המצה המסמלת את הגאולה באה בגלל המרור הקשה. משום כך המצה המבשרת את הגאולה נאכלת ראשון, וסיבת הגאולה שהיא המרור נאכלת אחריה. וככל שהמרור מר יותר – אות הוא שהגאולה קרובה יותר!

הגאון רבי ישראל יצחק פומרנץ זצ"ל, שנמלט מפולין לליטא עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ובהמשך גורש על ידי הרוסים לחמש שנות "חינוך מחדש" בסיביר, החליט לפני 30 שנה להעלות את זיכרונותיו על הכתב, אך חשש שפרסומם יגרמו לו לביטול תורה. כיון שכך, חתם את הזיכרונות בשם הבדוי "איציק הדר" ופרסם את תמונותיו משנות חייו הצעירות – מה שימנע את זיהויו כיום והטרדתו. כך יכול היה גם לפרסם את הניסים וגם להמשיך ללמוד בשקט. לקום מדי לילה בשלוש ולצעוד לישיבת 'שער השמים' בירושלים וללמוד תורה מאשמורת הבוקר עד השעות המאוחרות.

וכך הוא מספר על תקופת סיביר: יום אחד, כאשר ניצבתי בתור הארוך לחלוקת הלחם, הרגשתי טפיחה קלה על גבי. סובבתי את הראש, והנה לפני יהודי מזוקן, כובע מרופט לראשו ועל פניו חיוך רחב. "נפתלי דובינסקי, קייב, חסיד ליובאוויטש" הציג עצמו במילים קצרות שאמרו לי הכול. "ישראל יצחק פומרנץ, עיירת דובשודלה, חסיד גור" השבתי בלשונו.

כשמנות הלחם בידינו, פרשנו לפינה מרוחקת וישבנו לאכול. כבר שנים לא זכיתי לארוחה שכזו, מתובלת בדברי תורה וחסידות, במוסר וביראת שמים. נפתלי, כך נודע לי מפיו, נידון לעשר שנות עבודת פרך על שהעז להטיף מוסר לבן אחותו שהפסיק לשמור שבת ולהניח תפילין. "ועכשיו אני עובד במחנה כחייט" – חייך – "עבודה קלה שאינה דורשת הרבה…אתה יודע מה, כשאעמוד בתור לחלוקה, אקח גם את מנתך ונאכל תמיד ביחד. אני גר בצריף מספר 185…"

ביו"ט ראשון של סוכות (שנת תש"ב) לא עבדתי, אולם בחול המועד סוכות עבדתי קשה, ובשמחת תורה (יום טוב שני של גלויות) לא יכולתי בשל תפקידי לחמוק מעבודה. חבטות גרזנים הדהדו באזני, ועם כל חבטה מהדהדת בי השירה: "תורת ד' תמימה…" היער רוקד לנגד עיני בשמחתה של תורה וידי מניפה את הגרזן וחובטת בעץ בכל הכוח… לעת ערב, כאשר הגעתי לצריפו של ר' נפתלי, פרצו מעיני דמעות חמות: "ראה ר' נפתלי, הבט בי", התייפחתי. "וכי זו שמחת תורה? עבודה מעלות השחר עד לצאת הכוכבים, בלי תפילה, בלי שמחה, בלא קידוש ובלא דבר תורה…" בכיתי כילד, דמעות זלגו מעיני וזלגו, וכתפי רעדו.

"אתה יודע מתי זמנה של הגאולה?" ליטף ר' נפתלי את ראשי "בשיא חשכת הגלות, כאשר אי אפשר יותר לסבול את צער הגלות, אז מביא הקב"ה פדות והצלה!". "אין לי כוח יותר", יבבתי. "עד עתה עוד יכולתי לסבול. אבל עכשיו, אני חש שדי, נגמר כוח הסבל שלי…"

"כך כתוב בתורה", לחש נפתלי, "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" (ו',ו) כאשר לא תוכלו לסבול יותר את קושי השעבוד – אז אוציא אתכם ואגאל אתכם!"

צלצולו הצורמני של פעמון המחנה – מוסיף ומספר הרב פומרנץ – זרזנו לצאת איש לעבודתו. מהומה שררה בצריף, האסירים תוחבים רגליהם לנעליהם המחוררות, רוכסים את מעיליהם המרופטים ונדחקים אל הדלת.

לפתע שמעתי קול קורא: "יש כאן אסירים ששם משפחתם מתחיל בפ"א?" הרמתי ראשי לראות מיהו הדובר? היה זה פקיד המחנה. "כל אלה ששם משפחתם מתחיל באות פ"א נקראים לשחרור".

שניים – שלושה מן הצריף רצו למשרד. אני, רגלי נשאוני לצריפו של ידידי. "ר' נפתלי! ר' נפתלי!" קראתי ועיני זולגות דמעות "נתקיימו דבריך. תשועת ה' כהרף עין!". "אתה משתחרר?" שאל בשמחה של אמת. כן! ראה מה התרחש למחרת אותה שיחת נפש לילית של מוצאי שמחת תורה, בה בישרת לי ר' נפתלי שגאולתי קרובה: "בשיא חשכת הגלות, כאשר אי אפשר יותר לסבול את צער הגלות, אז מביא הקב"ה פדות והצלה!" אמרתי לו.

ישנם כאלו המבקשים להטיל סימן שאלה גדול על עצם האפשרות שלנו לחיות בארץ ישראל בהתאם לאמונתנו. הם שואלים מתי נזכה לגאולה פרטית וכללית? אך בדיוק כמו שהתרחש עם הרב פומרנץ ברוסיה, דומה שהחשיכה העצומה הזו מסתירה מאחוריה אור גדול: אור חדש על ציון תאיר!

המצה המבשרת על הגאולה באה מכוחו של המרור, וככל שהמרור גדול יותר, כך קרובה וגדולה הגאולה.

בליל הסדר נזכיר לקב"ה את "המרור" שיש לכלל ולפרט. ונתחנן לפניו שיוציאונו מסבלות מצרים וישלח לנו משיח צדקנו ויבנה לנו את בית תפארתנו. נאמר: ריבונו של עולם איננו יכולים יותר לסבול את עול הגלות והצרות. תאמר לצרותינו די!

חג פסח כשר ושמח.

השארת תגובה