חשש חמור לחילול שבת ו"אישומים מיותרים": 'כל הזמן' בעקבות נהלי בית המשפט

בניגוד לאסירים, כשמדובר במעצרים, במקרים רבים כלל לא מוגשים כתבי אישום. במקרים אחרים אף מכריזים השופטים על ביטול אישומים שהוגשו • פישל רוזנפלד פגש את הסנגורים וגילה תמונה עגומה של תנאים בלתי-אנושיים וחשש חמור לחילול שבת

פטיש שופט
פטיש שופט

אם תגיעו אי-פעם לתאי המעצר שבבית המשפט המחוזי בירושלים, ובתקווה שלא, כנראה שתעדיפו את בית המעצר עם התנאים הקשים בארץ מאשר את 'תאי ההמתנה' שבבית המשפט המחוזי. "מגרש הרוסים, המוגדר כאחד מבתי המעצר עם התנאים הקשים בארץ, מועדף יותר על העצורים מאשר תאי המעצר שבבית המשפט המחוזי", אומר הסנגור המחוזי במחוז ירושלים של הסנגוריה הציבורית, עו"ד דורי פינטו ל'כל הזמן', על מה שהוא מגדיר "התנאים הבלתי-אנושיים" מהם סובלים העצורים המוזמנים לדיון בעניינם בבית המשפט המחוזי בירושלים.

התאים הצפופים ביותר, זמן ההמתנה הארוך שלפעמים אף מתארך ליום שלם והגידול באוכלוסיה, שכצפוי מגדיל גם את מספר המעצרים והדיונים בבית המשפט, הופכים את המצב לבלתי נסבל ואבסורד הדורש טיפול מיידי, אומר הסנגור המחוזי ל'כל הזמן'. "המצב רק הולך ומחמיר מיום ליום ועל הנהלת בית המשפט למצוא פתרון מיידי".

ההליך המפרך שעובר אסיר ביום הדיון והחשש לחילול שבת אצל ה'ערבים' לשחרור

לדברי מנהלת מחלקת המעצרים בסנגוריה הציבורית בירושלים, עו"ד אנה בריל, שנכחה אף היא בפגישה עם 'כל הזמן', מעבר לכשלים והתנאים הקשים בבית המשפט, נהלי שירות בתי הסוהר להעברת העצורים לבית המשפט הוא עוד אחד מהכשלים שבמערכת המשפט.

העצורים הנמצאים בבתי המעצר שמחוץ לירושלים והדיון בעניינם מתקיים בירושלים מתחילים את יומם כבר בשעה 2 לפנות בוקר. אז עליהם לקום, כאשר מיד לאחר מכן הוא יוצא לדרך במסלול האיסוף של השב"ס בין בתי המעצר, בדרך לירושלים. "העומס בבתי המשפט, שמביא לעיכובים רבים, מביא לעתים תכופות למצב שבו העצור נמצא עד שעות הערב בתאי המעצר שבבית המשפט, שגם ככה מציבים בפני העצור תנאים בתלי אנושיים", אומרת לנו עו"ד בריל. לדבריה, זו הסיבה לכך שהעצורים מגיעים לבתי המשפט כשהם תשושים. "התמונות מבתי המשפט בארצות הברית, שם אתה רואה איך שהעצורים מגיעים חזקים ובכושר הגנה לא מתאפשרות בארץ ובעקבות התשישות אין בידי העצורים לטעון להגנתם ו/או לחפותם".

בנוסף, נהלי בית המשפט המחוזי בירושלים באשר לשחרור עצורים בערבות מביאים לא פעם לחשש חמור של חילול שבת. בדרך כלל, כאשר עצור משוחרר בתנאים מגבילים, הערב מפקיד בבית המשפט את הערבות שהטיל השופט כחלק מתנאי השחרור והעצור משוחרר. אך בשונה מכלל בתי המשפט בארץ, בבית המשפט בירושלים הפקדת הערבות כלל לא מתאפשרת בבית המשפט ועל הערב לנסוע לתחנת המשטרה בה נעצר החשוד, להפקיד את הערבות, לשוב לבית המשפט עם האישור שניתן לו על הפקדת הערבות ורק לאחר מכן ישוחרר העצור. כאשר בכל הזמן הזה נמצא העצור בתאי המעצר שבבית המשפט.

כך למשל העצורים החרדים מבית שמש נדרשים לשלוח את הערב לבית שמש, להסדיר את הערבות, לשוב לירושלים ומשם לבית שמש בשנית – הפעם, הביתה. כמו כל יום אחר בשבוע, שגם אז מדובר בטרחה יתרה, גם בערבי שבתות וחגים על הערב לעבור את התהליך המורכב. כאשר בנוסף לכך, בדרך כלל נקלע הערב לעומסי תנועה, וזה עוד לפני שדיברנו על הזמן הארוך מהרגיל בהמתנה לקצין המשטרה בתחנה המקומית, שבזמני לחץ שכאלה אורכת אף שלוש שעות ומעלה. מה שהופך בערבי שבתות וחגי החורף, מעבר לטרחה הקשה, אף לחשש חמור לחילול שבת.

"אין חוק האוסר קיבוץ נדבות בכותל", ומדוע ה'קנאים' אינם משתמשים בשירותי הסנגוריה?

במהלך השנתיים האחרונות הוצגו על ידי הסנגוריה הציבורית במחוז ירושלים חמישה עשר נאשמים בעוון ה"קבצנות בכותל", מתוכם שישה נאשמים שההליך בעניינם טרם הסתיים. במהלך השיחה עם 'כל הזמן' תהו בסנגוריה שוב ושוב באשר להליך הפלילי אליהם נקלעים "קבצנים חסרי ישע" המקבצים נדבות בכותל המערבי. בעיקר מהסיבה שבחלק גדול מהמקרים בחר בית המשפט לבטל את האישום תוך התחשבות בפרטי המקרה ו/או מצבו של הנאשם, שבדרך כלל, בכי רע.

"החוק לאי-ההפרעה לתפילה במקומות הקדושים בארץ מתייחס לשני אתרים בלבד – ציון הרשב"י במירון והכותל המערבי", אומר לנו הסגור המחוזי. "לפי החוק, חל איסור להפריע למתפללים במקומות אלו, אך אין כל אזכור לעניין הקבצנות", הוא אומר. אגב, בציון הרשב"י במירון כלל אין 'אכיפה' בעניין, מה שהופך את המעצרים בכותל למה שנראה מעין תוצאה של לחץ המופעל על ידי אחד הגורמים האחראים במתחם.

עם זאת, חשוב לציין שהמעצרים והגשת כתבי האישום לקבצנים התבצעו אך ורק לאחר ארבעה צווי אזהרה, אותם קיבלו הנאשמים מהמשטרה, שבכוחה להגיש 'צו משטרתי' מסוג זה. אך האזהרות לא ממש משכנעות את הסנגוריה, שם טוענים כי אזהרת חסרי ישע, שבעקבות מצבם אין ספק כי יחזרו שוב, איננה סיבה מספקת להגשת אישומים פליליים. "במקום להשקיע באכיפה דרקונית נגד קבצנים אומללים, מוטב שישקיעו במערכת הרווחה לרווחת הקבצנים האומללים", אומר לנו גורם בסנגוריה. לדבריו, "עצם העובדה שברוב המקרים הצלחנו לבטל את האישומים כליל, רק מאששים את הטענות נגד האישומים הפליליים בעניין".

בעקבות התעצמות מספר המפגינים והפגנות הפלגים ה'קנאים' בציבור החרדי, בין היתר, בשל מעצר עריקים שסירבו להתייצב בלשכת הגיוס ולהסדיר את מעמדם כבני ישיבה, בדק 'כל הזמן' כמה מתוך העצורים השתמשו בשירותי הסנגוריה הציבורית – התוצאה, כלל לא מפתיעה. מתוך עשרות עצורים לא יכלו בסנגוריה להצביע על חמישה מקרים בהם השתמשו בשירותיהם, כאשר הסיבה העיקרית לכך היא המימון המגיע מ"הציונים". "הפלגים הקיצונים במגזר מעדיפים להשתמש בעמותות שלהם", אומרים לנו בסנגוריה את מה שהם כבר הפנימו לפני זמן רב.

השארת תגובה