כשהתקשורת משרתת את האינטרסים החבויים

צוריאל קריספל על ממידי השקר והסיאוב העולם העיתונות והחדירה שלהם גם לעולם התקשורת החרדית – "מי מאתנו יוכל לרחוץ בניקיון כפיו ולומר אין ידי במעל, עידן המסרונים הזמנים והמיידיים, התחושה שחייבים להגיב על כל מה שזז, ולאו דווקא עיתונאים"

צוריאל קריספל
צוריאל קריספל

"כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים" (ח,יג).

"אמרי ליה יוחנא וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים, אמר להו, אמרי אינשי, למתא ירקא, ירקא שקול" (מנחות פה .)

מסביר רש"י במקום שיוחנא וממרא, ראשי המכשפים המצרים, סברו שמשה רבנו בא לעשות להם מעשי כשפים, ולכן אמרו לו "תבן אתה מכניס לעפריים"? דרך משל מה אתה בא למכור תבן לעיר עפריים ששם יש תבואה בשפע? והנמשל הוא, שמצרים מלאה בכשפים, אתה בא לשם לעסוק בכשפים? אמר להם, "למתא ירקא, ירקא שקול", לעיר שגדל שם ירק הרבה, הבא ירק שלך למכור, לפי שמתקבצין שם הכול לקנות, דהיינו, סוחרי הירק שם מבינים בטיב החומר, ומסיים רש"י, הם אמרו לו דברי ליצנות, והוא השיב להם בעניינם, ע"כ, (עיין מהרש"א שביאר באופן שונה).

תמה הגאון רש"ז מקלם על דברי רש"י, שלכאורה נראה שהודה להם משה על טענתם, ואם אכן לעג להם, מה התועלת בהבאת הסיפור הזה? אך מאחר שהובא דבר זה בש"ס, על כרחנו יש כאן לימוד גדול.

חותמו של הקב"ה אמת, והמתקרב אל האמת, מתקרב אליו יתברך, קירבה זו מעניקה לאדם את העונג הגדול ביותר שבכל העינוגים בעוה"ז, וקל וחומר בעולם הבא.

ג דרגות עיקריות יש בין מבקשי האמת: 1. הכובש מידותיו, וביטל את תשוקותיו לרע עד שהפך לטבע. 2. המשתוקק לרע, אך שכלו מרגיש בכך, ולפיכך כופה את שכלו על יצריו, אף זו מדרגה גבוהה. 3. מי ששכלו חלש, נכנע לתאוותיו והולך בשרירות ליבו, עד שחושב שהצדק עמו, אך עם כל זאת, אם יוכיחו ויעמידו אותו על טעותו, יחזור בו, כי עדיין מבקש אמת הוא, גם הוא עדיין קרוב להקב"ה, שהרי קיבל תוכחת, וסימן הוא כי האמת היא נר לרגליו.

בכל אחת משלוש הדרגות העיקריות האלו ישנן דרגות משנה, ובדיוטא התחתונה ניצבים אלו הרחוקים מן האמת בתכלית הריחוק, חפצים הם שהאמת תותאם לרצונם, ודומים הם למי שמכחישים את השמש בצהריים, אינם מסתגלים לאמת הצרופה, והם שונים בתכלית השינוי מכל חכמי לב הכובלים את רצונם לאמת.

חרטומי מצרים הם דוגמא לסכלים הקובעים את האמת בהתאם לרצונם, אמנם הצליחו בכישופיהם להפוך המטה לתנין, אך משראו שבלע מטה אהרון את מטותם, ופרש"י, שחזר ונעשה מטה ובלע את כולן, ודבר זה היה ברור כשמש שאינו דרך כישוף אלא נס, היו חייבים להגיע למסקנה שמשה ואהרון אינם מכשפים, ולמרות זאת התריסו בפניהם, "תבן אתה מכניס לעפריים", ונצמדו לאמת "שלהם".

הוא הדין בכל דבר שכלי ונטול פניות, יכול כל אדם לראות שהאמת הצרופה היא נגד רצונו ותאוותיו, ובכ"ז, נוטה להתעלם מכך ולקבוע את האמת כפי שנח לו, על פי רצונו, התנהגות זו, היא דרכו של השכל, המביאה אותו לעברי פי פחת.

משה השיב לחרטומים, מאחר והנכם שייכים לכת החכמים מהדיוטא התחתונה, אלו המתאימים את האמת לרצונם, לא יועיל כאן ויכוח שכלי, ועדיין, עם כל רשעותם הבינו אמנם את דברי משה, וזו כוונת רש"י, שבעיר שיש בה הרבה ירקות, ללא ספק ישנם מבינים גדולים בערך הירק, ולפיכך, במצרים, שיש בה מכשפים גדולים, היה לכם להבין מיד בטיב הסחורה שלנו, וכי יד ה' היא ולא כישוף, אך כאמור, משלא הבנתם זאת, סימן הוא, שרצונכם השתלט על שכלכם.

לצערנו, רבים הם השוגים בזאת, ואינם מעוניינים לברר את האמת הצרופה וללכת אחריה, קובעים לעצמם מה היא האמת הרצויה להם, מתרחקים מן האמת ומהדביקות בו יתברך, הורו חז"ל, "עשה רצונך כרצונו", דהיינו, תרצה את המציאות האבסולוטית, מה שרוצה הבורא יתברך ואז תצליח.

דברים נכוחים אלו היו, והנם נכונים לאורך כל הדורות, אך דומה שתוכחת זו נכונה כיום שבעתיים, בדורנו אנו, דורו של משיח ועקבתא דמשיחא, שאחד מהסימנים והמאפיינים שנתנו בו חז"ל זו האמת הנעדרת ותרבות השקר, "נערים פני זקנים ילבינו"… ו"חוצפה יסגי", דור ההייטק המעוניין ב"אוכל ביד, ומיד" תרבות הרייטינג – ראשוני… בלעדי… ירידה לפרטים, שליטה בחומר, מאן דכר שמיה, זו כבר דרישה גדולה מידי ולא מציאותית בעידן זה, אך חקר האמת, אמיתות הידיעה ונכונותה גם זה לא?

מקובל לחשוב שהעיתונות במהותה, נועדה לחפש את האמת ולפשפש אחריה, להציף אותה בשקיפות הראויה, להיות פה לחלש ולהתריע על עוולות השלטון כלפי התושבים, או איך שנהוג לכנותם בעגה העיתונאית, "כלבי השמירה של הדמוקרטיה", עיתונות אמיתית, זו היא אשר תברר את האמת ותנפה אותה בי"ג נפה, תשוחח עם שני הצדדים נשואי הכתבה, או לפחות בכל ידיעה שיש בה כדי לבקר את האחד, תשמיע למצער גם את הצד האחר המבוקר על ידה, תבקש את תגובתו ותפרסמה כמשקל נגד כדי לאזן את הנכתב בה.

ואין הדברים מכוונים למדינות חשוכות כברית המועצות לשעבר, ואולי אף בזעיר אנפין כיום תחת שלטונו הבלתי מעורער של פוטין ברוסיה, ישנה עיתונות מטעם, ה"פראבדה" הידוע ברוב אמינותו… ממדי השקר והסיאוב אליהם נחשפנו בימים האחרונים על מעללי כלי תקשורת מסוימים, יש בהם כדי לחשוף טפחיים מהתנהלותה של התקשורת עד כה, האינטרסים החבויים אותם היא משרתת, והקשר בין הכתוב בהם לבין האמת הוא אפילו לא מקרי.

אך מה לנו כי נלין על התקשורת החילונית בו בזמן שגם בתוכנו אנו, במחננו פנימה, חדרה תרבות קלוקלת זו, עיתונות חרדית או כפי שהיא לפחות מכונה אצלנו, אמורה לשרת את הציבור החרדי, ציבור חרדי כמשמעו, אמור להיות חרד לדבר ה' ולא לסטות ימין או שמאל כי הוא זה מדבר ה' זו הלכה, לשון הרע או הוצאת שם רע הן מהעבירות החמורות ביותר ביהדות, הגמרא במסכת בבא מציעא (נ"ח, ע"ב) תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים, א"ל שפיר קאמרת דחזינה ליה דאזיל סומקא ואתי חיוורא וכו', דא"ר חנינא וכו' כל היורדים לגיהינום עולים חוץ משלשה, המלבין פני חברו ברבים, והמכנה שם רע לחברו וכו'.

מי מאתנו יוכל לרחוץ בניקיון כפיו ולומר אין ידי במעל, עידן המסרונים הזמנים והמיידיים, התחושה שחייבים להגיב על כל מה שזז, ולאו דווקא עיתונאים, אם נספור עד 10 לפני כל תגובה, נחשוב לרגע האם במעשה זה אני עושה "רצוני כרצונו", או "רצונו כרצוני" ניווכח שהעולם לא נפל ותגובתנו והערתנו החשובה לכאורה מיותרת, ואז אין ספק שהוא יתברך יעשה "רצונו כרצוננו" נזכה כולנו להינצל מעשרת המכות, מכות מצרים, ויקוים בנו הפסוק "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך", אמן ואמן.

השארת תגובה