תעלומת ההקצאות בבית שמש: מה מסתירה העירייה מתושביה?

מאחורי חיוכים, ביטחון עצמי ודיבורי אחווה ושלום של בכירי עיריית בית שמש, מסתתרים לא מעט סודות שהם מבקשים לשמור ביניהם • חלוקת השלל של שטחי הציבור בעיר לוקה בחוסר בהירות מוחלטת, והבקשה לשקיפות המחויבת על פי חוק – נענית בהתעלמות • העירייה בתגובה: "היום הסתיים ריכוז הנתונים"

עיריית בית שמש
עיריית בית שמש

תושבי העיר בית שמש מתבקשים מדי בחירות להעניק את קולם ואמונם לפרנסי העיר, זו ניתנת בידיהם שוב ושוב. אך כאשר העירייה מתבקשת לנהוג בהגינות, לפרסם נתוני חלוקת משאבים ושיקול דעת, מסתבר כי צמרת העירייה מעדיפה להסתתר במחשכים, לרקום דילים פנימיים, ולמנוע את חשיפת הדברים מעיני הציבור.

מזה תקופה ארוכה, יש לקהילות גדולות מרמת בית שמש ג' בטן מלאה על התנהלות ממלכתו של משה אבוטבול. בניגוד לטענות הקבועות על פיתוח לקוי ותשתיות בלתי ראויות, הטענות הפעם נסובות על בתי כנסת, ישיבות, מקוואות, גני ילדים, או בקיצור: מגרשים גדולים שהוקצו כשטחי ציבור לשכונה החדשה והמתפתחת, ושחלוקתם מעוררת זעם רב וטענות על חוסר צדק משווע.

במכתב ששלח עו"ד נאור יאיר ממן לממונה על חופש המידע בעירייה, ביקש בשם מרשיו – קבוצה מתושבי השכונה – לפרסם את הקריטריונים שהעירייה קבעה לפיהם יחולקו שטחי הציבור. ההיגיון אומר שלפחות למראית עין עירייה צריכה לעבוד לפי אמות מידה שוויוניות, החוק מחייב לחשוף את המידע תוך 30 יום, אך את עיריית בית שמש נדמה שכל זה לא מעניין.

"אני לא רוצה לומר דברים נחרצים בלי שיש בידיי את הנתונים, אבל על פניו, הדברים נראים לא טוב בכלל", אומר ל'כל הזמן' עו"ד ממן. "אנחנו ביקשנו פרטים בסיסיים על ההקצאות בשכונה, החוק מחייב את העירייה לספק את החומר תוך 30 יום, הם עברו מזמן, שלחתי שוב ושוב מכתבים – והם פשוט מתחמקים ומתעלמים. אנחנו נשקול את צעדינו".

נושא הקצאת מבני ציבור הוא אקוטי בכל עיר מתפתחת. בית המשפט העליון קבע בפסק דין שזכה לכינוי 'בג"צ בלומנטל', כי על כל רשות מקומית להכין פרוגרמה, מין תכנית אב סדורה שתפרט את אופי השכונה, כמות התושבים, הצרכים הצפויים, ובהתאם להם, את הקריטריונים לחלוקת השטחים והמבנים. אלא שככל הנראה, בבית שמש, גם הצעד הבסיסי הזה לא בוצע. "בישיבה שהייתה לי עם בכירים בעירייה נאמר לי מפורשות שלבית שמש אין בכלל פרוגרמה כזאת", דברי עורך הדין.

מטבע הדברים, שכונה חדשה בעיר מרובת קהילות מעוררת לא מעט חיכוכים, ועל כל הקצאה בשכונה יש לא מעט טוענים לכתר. הטענות מגוונות, ההתקוממות מגיעה מפי אנשים מקצוות שונים ומנוגדים, אך הצד השווה בכולם הוא שהקריטריון להקצאה לא שקוף. בטענות התושבים עולות, בין היתר, תמיהות על הקצאת 7 דונם לישיבת סולבייצ'יק, שטח ענק לצורך ישיבה שיובאה לשכונה, ההקצאה ל'עטרת דוד' לעומת פסילת בתי כנסת רבים אחרים ועוד ועוד.

גם על ההקצאות העתידיות מאפיל מסך עשן כבד של חוסר וודאות. חוסר השקיפות מקשה על הקהילות לעקוב ולהתמודד עם קריטריונים משתנים, איחוד עמותות, הגרלות שונות ומשונות, דחיות ומענות, ובעיקר הנחתות של עובדות בשטח. מלבד הקצאות לשטחי ציבור, אמור משרד השיכון לבנות בשכונה 5 בתי כנסת במסגרת עבודות הפיתוח, כשגם הסוגיה מי יזכה להיכלל ברשימה הנחשקת עדיין בלתי פתורה ומעוררת מתח רב.

מעיריית בית שמש נמסר בתגובה: "הפונה ביקש נתונים רבים שהיו אצל גורמים שונים בתוך העירייה וממילא נדרש זמן לרכזם ולהעבירם אליו. יצוין כי בניגוד לנאמר לא הייתה כל התעלמות אלא ממונה חופש המידע בעירייה היה בקשר כל העת עם הפונה כשהוא מעדכן אותו בריכוז הנתונים. היום הסתיים ריכוז הנתונים והם הועברו לפונה".

"לגבי עצם הטענה על הקצאת הקרקעות בשכונה: בהנחיית ראש העיר ההקצאות בשכונה החדשה מוקצות בהוגנות ובהסכמה מקיר לקיר, לאחר הליך חסר תקדים באכלוס שכונה חדשה, של מיפוי יסודי שכלל פרסום קול קורא לבתי כנסת וקהילות ברמת בית שמש ג להגיש בקשות להקצאות, כאשר על כל קהילה לצרף חתימות המתפללים עם צילום תעודת זהות המאשר את המגורים בשכונה.

בשלב השני פעלה העיריה לאחד בתי כנסת שפעלו באותו אזור ובאותו נוסח תפילה, כך צומצמה רשימת הבקשות מ-50 קהילות לכ-30 קהילות. דבר שגם תרם לעיבוי ויציבות הקהילות החדשות. בתום ההליך המורכב שארך מספר חודשים, עשרות הקהילות בשכונה החדשה קיבלו מגרש להצבה זמנית של מנ"ד. זאת בתוך חמישה מתחמים מוגדרים ברחבי השכונה.

מלבד אלו, שתי הקהילות הגדולות בשכונה קיבלו הקצאה קבועה אשר בה הינן יכולות להקים את בניין הקבע. בהמשך עם הוכחת יכולת כלכלית לבניית מבנה קבע, יקבלו כל בתי הכנסת הקצאה קבועה עבור כך.

מדובר בהישג היסטורי באכלוס שכונות חדשות מזווית נוספת, כאשר הצליחה העיריה לשמור על כל האינטרסים של התושבים, גם הקצאות לכל הקהילות ללא יוצא מן הכלל, וגם שמירה על השטחים החומים המיועדים לבנייה עתידית של בתי ספר ומוסדות שלא יתפסו ע"י קראוונים ויפגעו בהמשך בבניית בתי הספר כפי שארע בשכונות הקודמות".

מערכת 'כל הזמן' מחזיקה בהתכתבויות ובמסמכים רבים בין התושבים ובין הרשויות ובעדויות כואבות של גבאי בתי כנסת, ראשי קהילות, ותושבים שאכפת להם – ופועלת להמציא את תמצית הדברים לתועלת הקוראים ולטובת תושבי העיר שיקבלו תמונת מצב שקופה, אמיתית ומאוזנת על הנעשה במשאב הציבורי המשמעותי ביותר בסביבת מגוריהם.

השארת תגובה