חטא על פשע

עשרות פושעי מלחמה נאצים נהנו במשך עשרות שנים מתשלומים מהביטוח הלאומי האמריקאי חלקם עבדו בשירות ה-CIA

היטלר בווינה עם מושל אוסטריה ארתור צייס-אינקוורט. צילום: הארכיון הפדרלי של גרמניה
היטלר בווינה עם מושל אוסטריה ארתור צייס-אינקוורט. צילום: הארכיון הפדרלי של גרמניה

עשרות פושעי מלחמה נאצים נהנו במשך עשרות שנים מתשלומים מהביטוח הלאומי האמריקאי, למרות שגורשו מהמדינה או נמלטו ממנה, ולמרות שאזרחותם נשללה מהם ■ מתחקיר של סוכנות הידיעות AP עולה כי ארה"ב שילמה מיליונים לפושעים נאצים כדי שיעזבו את שטחה ■ התשלומים התקבלו, לאחר שנמצאה פרצה בחוק שאפשרה למשרד המשפטים האמריקני לחתום איתם על עסקה, לפיה יעזבו את המדינה בתמורה לשמירת זכויותיהם הסוציאליות, וזאת על מנת לחסוך בדיונים משפטיים ארוכים וממושכים, ועל מנת לגרש כמה שיותר נאצים בזמן הקצר ביותר ■ למרבה התדהמה: עשרות נאצים עבדו בשירות ה-CIA, ובשל כך קיבלו תגמולים נוספים ■ ומה עושה הממשל האמריקאי כדי להיפטר ממיכאל קרקוץ', בן ה-94 ממיניסוטה, אחד ממפקדי האס.אס הידוע לשמצה?

■ ■ ■

כידוע, לאחר מלחמת העולם השנייה, אלפי פושעי מלחמה נאצים ואנשי אס.אס. נמלטו מגרמניה, מרביתם מצאו את מקומם בדרום אמריקה, וחלקם אף בארה"ב. כמה מאות מפושעי המלחמה הנאצים השתקעו בארה"ב, חלקם אף שיתפו פעולה עם שירות הביון של ארה"ב ה-CIA, וזכו לתגמולים מכובדים.

לפני כעשור, נחשפו מסמכים סודיים שחוברו על ידי משרד המשפטים האמריקאי, הניו יורק טיימס שחשף את הדוח הסודי בן ה-600 עמודים דיווח כי סוכנויות הביון של ארה"ב סייעו לנאצים בכירים למצוא מקלט בארה"ב לאחר מלחמת העולם השניה, למרות שידעו על מעלליהם במהלך המלחמה.

"אמריקה, שהתגאתה תמיד בהיותה מקלט לנרדפים, הפכה במידה מסוימת למקום מקלט גם לרודפים", נכתב בדו"ח. בין הפושעים הנאצים שהופיעו בדוח אוטו פון בולשווינג מאדריכלי "הפיתרון הסופי", ארתור רודולף שהשתלב בתוכנית הטילים האמריקאית, יורל טריפה מראשי "משמרות הברזל", ותיאודור סבקה שהופקד לטפל ביהודי צפון אפריקה מטעם ה-SS.

המלחמה הקרה החלה עם תום מלחמת העולם השנייה, והרצון של ארה"ב לקבל כמה שיותר מודיעין על הגוש הסובייטי, גרמה לגבולות להיטשטש, והרעים הפכו לטובים לעת עתה, יועציו של היטלר ובכירים במשטרו שעד אתמול סייעו לו נגד ארה"ב וכמובן נגד רוסיה, הפכו כעת ליועצי המודיעין של ארגוני הביון האמריקאים נגד ברית המועצות.

המסמכים שנחשפים מפעם לפעם אודות פעילותם של ארגוני הביון האמריקאים ממשיכים לחשוף את העובדה שארה"ב השתמשה באותם "נכסי ריגול" למרות שידעה על עברם הרצחני.

התחקיר האחרון של AP, מסביר חלק אחד ואולי אפילו מעט שולי בפרשת הענק של שיתוף הפעולה של ארה"ב עם פושעי מלחמה נאצים.

בארצות הברית, פושעי מלחמה נאציים אינם נשפטים על עבירות פליליות (בשל רצח, רצח עם או פשעים נגד האנושות) אלא עבור עבירות הגירה. (הם שיקרו בנוגע להגירה או לבקשת התאזרחות) ואז הם מגורשים או מוסגרים למדינות בהם הם מבוקשים. עובדה זו גרמה לארה"ב לאמץ סוג של שיטה בסוף שנות ה-1970 כאשר הם נוכחו לדעת שחשודים בשיתוף פעולה עם הנאצים או בביצועי פשעי מלחמה היגרו לארה"ב כשהם מתחזים לפליטים, בתקופה שאחרי מלחמת העולם השניה (1947-1952).

היות והנאצים ביצעו את פשעיהם מחוץ לארצות הברית, בתקופה שהם לא היו אזרחים או תושבים אמריקאים ושקורבנותיהם לא היו אזרחים אמריקאים, היה ספק אם ניתן יהיה לשפוט אותם עבור פשעים אשר ביצעו באירופה. הרשויות בארצות הברית החליטו לנקוט במדיניות הסרת האזרחות וגירוש משטח המדינה, שהם הליכים משטפיים קלים יותר יחסית לביצוע.

אך התחקיר מגלה כי חלק מפושעי המלחמה המשיכו לקבל הטבות ותקצוב מארה"ב למרות שאזרחותם נשללה מהם, והוצאו נגדם צווי גירוש.

מאז 1979, לפחות 38 מתוך 66 פושעי מלחמה נאצים שעזבו את ארצות הברית, בהם אנשי אס. אס, המשיכו לקבל מארה"ב קצבאות של כ-1,500 דולרים מדי חודש, למשך כל ימי חייהם – סכום המסתכם בעשרות מיליוני דולרים לאורך השנים. המסמכים חושפים את זהותם של 4 נאצים שנכון להיום, חיים באירופה, ועדיין ממשיכים לקבל את הקצבאות. מסמכי משרד המשפטים מגלים, כי היו עוד לפחות 6 פושעים נאצים כאלה, אלא שהם כבר נפטרו בשנים האחרונות, ונקברו בארה"ב.

בין מקבלי הכספים שעדיין חיים, ניתן למנות את מרטין הארטמן, בן 95 ששימש כחייל אס.אס במחנה הריכוז זקסנהאוזן בגרמניה, וחי עשרות שנים במונטנה, ארה"ב, עד שעבר להתגורר בברלין לאחר שאזרחותו האמריקנית נשללה.

פושע נוסף הוא ג'ייקוב דנצינגר ששימש כשומר במחנה ההשמדה אוושויץ בפולין. דנציגר התגורר באוהיו, וברח לאחר שארה"ב פתחה נגדו בהליכים, וכיום חי בקרואטיה וממשיך לקבל קצבה מארה"ב. בביתו שבאוסייק בקרואטיה סירב דנצינגר לשוחח על כך "אני לא רוצה להגיד שום דבר", אמר לכתב AP בגרמנית. אולם בנו תומאס דנציגר המתגורר בארה"ב אישר כי אביו מקבל את התשלומים המגיעים לו מהביטוח הלאומי, "זה לא בא מכיסים של אנשים אחרים. הוא שילם למערכת". עוד הדגיש הבן כי אביו משלם 30 אחוזי מיסים על הכסף.

פושע נאצי נוסף הוא מרטין ברטש, ששירת במחנה הריכוז מאוטהאוזן, וחי באוסטריה. ברטש חזר למולדתו בשנת 1987 לאחר הנחשף בארה"ב כי עבד בשירות הנאצים, והוא חתם על הסכם לעזיבת ארה"ב וויתור על אזרחותו. מאז, סירבו האמריקנים לדרישת ממשלת אוסטריה להחזירו לארה"ב והדבר אף גרם בשנות ה-90 לתקרית דיפלומטית בין שתי המדינות.

גם ארתור רודולף, אחד ממדעני הטילים הבולטים ביותר בגרמניה הנאצית, שפיתח את הרקטה סאטורן 5, שאיפשרה את הטיסה המאויישת הראשונה לחלל, ואף זכה לאות הוקרה של נאס"א, נמצא במקבלי הקצבאות, עד למותו בשנת 1996.

גרמנים מתעללים בר' משה בן-יצחק הגרמן באולקוש בפולין בקיץ 1940
גרמנים מתעללים בר' משה בן-יצחק הגרמן באולקוש בפולין בקיץ 1940

 

מפקד ה-SS עדיין בארה"ב

אחד מהפושעים הנאצים שארה"ב עדיין מנהלת עמו משפטים ארוכים, הוא מיכאל קרקוץ', בן 94 המתגורר במיניסוטה, ארה"ב. הוא הפך לאזרח אמריקני, וחי בה מאז שנת 59.

54 שנים לקחו לרשות המדינה האמריקנית לגלות כי קרקוץ' שיקר בבקשת ההגירה שלו כשטען כי לא השתתף במלחמת העולם השניה. רק לאחרונה התגלה עברו האיום של הפושע. קרקוץ' פיקד על יחידת אס.אס אוקראינית – נאצית, שמשימתה הייתה שריפת כפרים שלמים בית אחר בית על יושביהם. חיילי היחידה עליה פיקד היו ברשימה השחורה של מסורבי הכניסה לארה"ב, ועל מעשי הטבח האכזריים שביצעה ניתן ללמוד מעדויות ממשפטם של חברים ביחידה.

אחד מחייליו של קרקוץ' סיפר במשפט שנערך לו ברוסיה בשנת 1967, "זה היה ב-1944… ניתנה לנו הוראה לחסל את כל התושבים בכפר קלניאו כמעשה תגמול להרג בכיר SS… היינו כמו במצב של טראנס. הבערנו את הכל… ירינו בכל מי שזז… הרסנו… אחר כך, כשעברנו בכפר ההרוס, יכולנו לראות שרידי גופות שרופות וירויות של התושבים – נשים, גברים, ילדים… וידאנו שכולם מתו ונשרפו".

ועדיין, הפושע הרצחני מתגורר במיניסוטה, מקבל תשלומים מהביטוח הלאומי האמריקני, ומנהל משפטים ארוכים בעצלתיים, שמן הסתם יימשכו עד למותו.

"הם לא צריכים לקבל הטבות"

הבית הלבן התייחס לתחקיר של סוכנות הידיעות AP.

בשיחה עם כתבים אמר דובר הבית הלבן, אריק שולץ, כי עמדת הממשל האמריקני היא שפושעי מלחמה נאצים לא צריכים לקבל את ההטבות הללו. אך עם זאת הוא לא ציין עם זאת אם הממשל יפסיק את התשלומים.

קרולין מאלוני, בכירה בוועדה לרפורמה ולפיקוח בממשל האמריקני, תקפה את הנושא בחריפות: "זו פשוט שערורייה, מזעזע שפושעי מלחמה נאצים ממשיכים לקבל זכויות סוציאליות מהמדינה במשך כל כך הרבה שנים אחרי שהוכרזו כפועשי מלחמה והוצאו מחוץ לחוק". היא אמרה כי היא מתכננת לקדם חקיקה שתחסום את הפרצה שאפשרה לארה"ב להעביר את מהלך התשלומים.

ד"ר אפרים זורוף, מנהל מרכז ויזנטל, המכונה גם 'אחרון ציידי הנאצים', התייחס לפרסום התחקיר והגדיר את התנהלות הממשל האמריקני בעייתית מאוד: "ההנחה שהאמריקנים עבדו לפיה היא שהפושעים הנאציים יגורשו למדינות בהן יהיה ניתן להעמיד אותם לדין פלילי, מאחר ובארה"ב לא היה אפשר להעמיד אותם לדין בגין פשעיהם, מכיוון שהם בוצעו מחוץ למדינה והקורבנות לא היו אמריקנים. ההנחה הזו לא הייתה נכונה כי רק 10 אנשים מתוך 66 הועמדו לדין מחוץ לארה"ב על פשעיהם. האמריקנים הציגו את העניין כאילו הגירוש הזה יוביל לצדק אמיתי, אבל למעשה זה לא קרה".

ד"ר זורוף הוסיף: "כדי למקסם את מה שהיה ניתן לעשות, האמריקנים היו מוכנים לחתום על הסכמים עם הפושעים האלה, שעלו למשלמי המיסים האמריקני מיליוני דולרים. זה נושא מורכב. האמריקנים רצו להפטר מהפושעים האלה וכנראה שלא היה אכפת להם אם זה יעלה למשלמי המיסים מיליוני דולרים. הדרך הזו היא בעייתית מאוד".

מבוכה בארה"ב

כבר לפני עשור במסגרת פרוייקט שנועד להעביר לעיון הציבור יותר מ-8 מיליון מסמכים הנוגעים לפעילותם של ארגוני הביון האמריקאים, האף-בי-איי והסי-אי-איי, שיתופי הפעולה שלהם והעסקת פושעי מלחמה נאצים, ותשלומים לאנשי השירותים החשאיים של מערב גרמניה, החלו גורמים שונים להעלות קשיים בנוגע לפרסום המלא של המסמכים.

על פי הדיווח בניו יורק טיימס, הרשויות ניסו לטייח את הדו"ח וממצאיו במשך שנים. אף שהוא חובר במשך שש שנים, וכתיבתו לא הסתיימה רשמית מעולם. משרד המשפטים האמריקאי טען בתגובה כי הדו"ח אינו משקף את הממצאים הרשמיים של המשרד, והוא מכיל מספר רב של חוסר דיוקים והשמטות מידע.

גם בשנים האחרונות מנסה משרד המשפטים האמריקני להערים קשיים ולמנוע את פרסומו המלא של הדו"ח. לאחר לחץ כבד, מסר המשרד בחודש שעבר גרסה מצונזרת שלו לקבוצת מחקר פרטית. בין הקטעים הרגישים שצונזרו, היו הוכחות חותכות לכך ששוויץ קנתה מן הנאצים זהב שלקחו מן היהודים בתקופת השואה.

הדוח הכולל 240 עמודים, חושף את דפוס שיתוף הפעולה בין ארה"ב לפושעים הנאצים, שקיבלו מארה"ב הגנה משום שבתקופת המלחמה הקרה יכלו למסור לה מידע רב ערך. נורמן גודה, פרופ' להיסטוריה באוניברסיטת אוהיו, שבדק את המסמכים, טוען כי לפחות חמישה מעוזריו של אדולף אייכמן פעלו בשורות הסי-איי-אי. לפי מסמכים אחרים, הסי-איי-אי ניסה לגייס לפחות עוד 20 פושעי מלחמה או משתפי פעולה נאצים.

הדוח גם הפריך שמועה עקשנית לפיה מפקד הגסטפו ומקורבו של היטלר, היינריך הימלר עבד בשירות ארגוני הביון המערביים. אמנם הימלר הציע את עצמו לשירותם על מנת לקבל יחס מועדף לאחר המלחמה, אך לאחר שבחקירתו הבין כי לא יזכה לכך, העדיף להתאבד על כסא החקירה, באמצעות רעל שהוטמן באחת משיניו.

"אף על פי שידענו מזה זמן רב על ההסכמים החסויים בין הממשלה לפושעי המלחמה הנאצים, היקף היחסים האלה מעולם לא תועד או נחשף במלואו", אמרה אליזבת הולצמן, חברה בצוות העבודה של הפרויקט וחברת קונגרס לשעבר מניו יורק.

דובר משרד המשפטים של ארה"ב דאז, אלי רוזנבאום, אמר שהמסמכים שנחשפו מראים שהמנצחים האמיתיים של המלחמה הקרה היו פושעי המלחמה הנאציים. לדבריו, נאצים רבים "יכלו לברוח ממשפט צדק משום שלאחר המלחמה, המזרח והמערב עברו במהירות להתמקד בסכסוך הבין גושי ואיבדו את רצונם לרדוף אחר הפושעים הנאציים". רוזבנאום הביע צער על השימוש שעשה ה-CIA במקורות כמו פושע המלחמה קלאוס בארבי, הידוע לשמצה בשם "הקצב מליון" אשר המסמכים חשפו כי מיד לאחר המלחמה במקום להיעצר ולעמוד לדין מיידי, שיכנו אותו בבית בממינגן, גרמניה, והוא הפך למשתף פעולה בכיר שפירט אודות שיטות החקירה, סיפק מודיעין, וסייע ל-CIA. בארבי הורשע בפשעים נגד האנושות בבית משפט צרפתי.

לסיום יודגש כי השימוש שעשה ה-CIA בנאצים לאחר מלחמת העולם השנייה למשימות ריגול ומודיעין אינו חדש, אולם העובדה שרבים מהם קיבלו זכויות סוציאליות ושכר גם לאחר שכבר לא היה בהם צורך ושימוש, והעובדה שבמסמכים הרשמיים שנחשפים ישנם חומרים חשובים אחרים שעדיין מוסתרים מהציבור ונחשפים אט אט לראשונה, מספקים הצצה ושחזור מתועד של הזוועות הנאציות שבוצעו במהלך המלחמה, וההתחמקות של מאות ואלפי הפושעים מהעמדה לדין בשל שיתופי הפעולה הללו.

הפושע הנאצי אלוויס ברונר. צילום: יד ושם
הפושע הנאצי אלוויס ברונר. צילום: יד ושם

 

כאלף נאצים עבדו בשירות המודיעין האמריקאי

ה"ניו יורק טיימס" חשף השבוע כי ממסמכים שהוסר סיווגם לאחרונה, עולה כי יותר מאלף נאצים גוייסו לתפקידי ריגול ושירתו את סוכנויות המודיעין של ארה"ב.

לפי המסמכים שנחשפו, הנאצים שירתו את ארה"ב עד שנת 1990, וכי כיום לא ידוע על מרגלים נאצים שעובדים בשירות ארה"ב והם עדיין בחיים.

על פי המסמכים ראש האף בי איי ג'יי אדגר הובר ועמיתו מהסי איי אי אלן דלאס החילו תוכנית סודית, שעיקרה, גיוס נאצים בכל הדרגים כחלק מהמאבק בגוש הסובייטי. כשבארגוני הביון סברו כי הערך המודיעיני של הנאצים והסיוע שיתנו לארה"ב נגד ברית המועצות "גובר על השגיאות המוסריות שעשו" שעת ששירתו את היטלר.

על פי המסמכים, כמה מהמרגלים שגוייסו היו בכירים בצבא הנאצי, אלכסנדר לילייקיס, היה איש גסטפו שהיה מעורב בטבח כ-60 אלף יהודים בליטא. ולמרות ששירותי הביון ידעו זאת, הוא גוייס בשנת 1952, ולאחר מספר שנים היגר לארה"ב והתגורר במסצ'וסטס במשך 40 שנה. גם בשנת 1994, כשהמסמכים אודותיו נחשפו, ניסו בסי אי איי לעצור את החקירה בעניינו.

ב-1980 אנשי ה-FBI אף הסתירו מציידי הנאצים של משרד המשפטים האמריקני כי ידעו על 16 חשודים שהתגוררו בארה"ב.

אחד הקצינים הבכירים ביותר ששירת את ארה"ב, היה אוטו פון בולשווינג, אשר שימש כיועץ בכיר לאדולף אייכמן והיה קצין אס-אס, אשר לאחר עריקתו לעבוד בשירות האמריקאים, התגורר בניו יורק, ואף פנה לסוכנות בדאגה שישראל נמצאת בעקבותיו.

בנו של פון בולשווינג אשר גילה לימים כי אביו היה פושע נאצי בכיר, אמר כי "אסור היה להכניס אותו לארה"ב. זה נגד את הערכים שלה".

בתחקיר הניו יורק טיימס נכתב כי ראש האף בי איי דאז אדגר הובר טען כי ההאשמות בנוגע למעורבותם של הבכירים הנאצים במעשי זוועה הם "תעמולה סובייטית", ואף אישר בשנת 1986 לבצע האזנת סתר לעיתונאי צ'ארלס אלן שזוהה כקומוניסט ואשר פרסם שורה של כתבות על נאצים, ואף הוא הוכרז כ"איום פוטנציאלי לביטחון ארה"ב".

עוד עולה מהמסמכים כי חלק מהנאצים נהנו מההפקר בעוד ששימשו כמרגלים, אך לא סיפקו את הסחורה, או שימשו כסוכנים כפולים, ושירתו את הגוש הסובייטי. הסי- איי-אי סירב להגיב לכתבה.

אדולף היטלר וגרינג
אדולף היטלר וגרינג
השארת תגובה