פייטן וזמר: כל התווים בצליל אחד – אמונה

לא כל מי שעוסק בשמחת חתן וכלה, חייו שלו עצמו מלאים בשירה ושמחה כל העת • משה דוויק, פייטן וזמר חסידי-מזרחי, מוצא את הניגון בכל שלב שהקב"ה מניח אותו בחיים – לטוב וגם למה שנראה פחות טוב • ראיון מיוחד

הפייטן משה דוויק
הפייטן משה דוויק

"אתה בטוח שאתה רוצה שנדבר כאן?", משה דוויק מסתכל על הלובי העמוס ועליי לחילופין, ומתיישב על הכורסא, מחוייך.

אני מזהיר אותו שזה לא הולך להיות קל, אבל משה דוויק מוכן להתמודד. הוא כבר עמד מול דברים יותר קשים בחייו, והבורא היה בעזרו.

השעה כבר אחרי חצות הלילה, ומשה מרים טלפון לרעייתו ומעדכן אותה שהוא מתעכב לראיון. האורחים שרקדו עד כה בחתונה בה שימח יוצאים מהאולם הסמוך, נתונים עודם ברושם שהותירה בהם השמחה המיוחדת. הם פונים בזה אחר זה למשה: לחיצות ידיים חמות והחלפת משפטים, מעכבים את הריאיון בדקות נוספות. אנחנו ממתינים, אנחנו חייבים.

הכל מתחיל מהבית

זה קרה לפני פחות משלושה חודשים. דוויק היה אז בדרכו לשיעור הבוקר שהוא לומד באופן קבוע, כשצלצול הנייד עם מספר לא מוכר גרם לו לעצור. היה זה איש עזרה ראשונה שאיתר אותו והודיע לו כי אמו, גב' גאולה דוויק, נפגעה במצב אנוש מנפילת מסע כבד ממשאית.

"אמא הייתה בדרכה לעבודה", הוא משחזר בשיחה עימנו כעת. "היא המתינה בתחנה לאוטובוס, כשמשאית מסע עברה בכביש הסמוך. היה נראה כי המסע הכבד על המשאית אינו קשור ביציבות ואנשים מיהרו להתרחק. אמא לא הספיקה. זה קרה בפתאומיות. המסע של כמה טונים נפל עליה ומחץ אותה למוות".

דוויק הגיע לבית החולים, שם הסתבר לו, כי תוך שעה קצרה מאז התאונה המחרידה, נקטפה אימו לבית עולמה.

"אמא הייתה האישה הכי מחזקת שהכרתי. היינו קשורים אליה בקשר לא רגיל. זו היתה טרגדיה אמתית, שעדיין לא התאוששנו ממנה".

במהלך השבעה, הגיע אל הבית הפרמדיק שטיפל ראשון באימו של דוויק. משה ישב מולו, וצמא לשמוע על רגעיה האחרונים של אמו. כל מי שביקר במקום, לא יכול היה להשתחרר מהטראומה ומהתיאורים הקשים.

מספר שבועות לאחר מכן, עלה משה בחזרה על במות האירועים. החתנים המתינו לו בציפייה, ומורי הוראה הורו לו לחזור לשגרה.

אז איך הצלחת עם כל הקושי לשמח, כאילו כלום לא קרה רק לפני מספר ימים?

"אני פשוט עושה נתק רגשות", מודה דוויק. "עליתי על הבמה וחשבתי רק על החתן והכלה. אבל כשירדתי ממנה, או במהלך שירי הרגש, כל אחד יכול היה לזהות שמשהו איתי לא רגוע. תמיד בשלב כלשהו משהו בי היה מתפרץ החוצה, וניתן היה לראות את זה עליי ועל שירתי".

כך, בעוד האסון היה טרי, יכולים היו משתתפי השמחה לראות את דוויק שר שירי רגש כשדמעות אמיתיות זולגות מעיניו, או לראות אותו בסיום האירוע, תופס פינה שקטה ונותן לבכי להשתחרר.

הלב החם של משה הוא זה שגם קושר אותו בעבותות אהבה לקהל הבחורים והמבוגרים כאחד שמשתתפים בשמחות בהן הוא שר ומשמח, והם אלו, לדבריו, שנותנים לו את הכוח להמשיך.

"חשבתי לעצמי, מה אמא היתה אומרת לי אם הייתי שואל אותה, והיה ברור לי שתשובתה היא שאגש מיד לשמח את החתן והכלה. עם התובנה הזו אני עולה על הבמות, מתנתק מהטרגדיה ונותן את הלב.

"אני לא מתבייש לומר שקורים מקרים, והם קרו במיוחד בתקופה שהאסון היה טרי, שלאחר האירוע, או במהלך שירי הרגש, פשוט פרצתי בבכי והרגשתי את הכאב במקום הכי עמוק שלו. זה גרם להרבה אנשים לדמוע איתי ולכוון במילות שירי הרגש. הבורא שולח לנו הכל מידיים רחומות ואוהבות, גם אם זה נראה כואב ועצוב".

אבל יש גם דברים טובים, מתנות קטנות מהשמיים.

משה דוויק ורעייתו, ציפו במשך מספר שנים לילדים. דמעות ותפילות רבות הם הזילו. היה זה אחד הדברים שקישרו את דוויק לאימו. הכאב על השנים בהן לא נישמע בכי של תינוק בביתו. ואילו היום, דוויק ורעייתו הורים לתאומים מקסימים – בן ובת.

היה זמן ממושך בו היית עולה על במה, איש שנראה שיש לו הכל, שמשמח את כולם, אבל בתוכו, הרגשת שמשהו חסר, ילדים טרם. איך אתה מסתכל כיום על המצב הזה?

"אין זה סוד שהמתנו זמן ארוך יותר מאחרים להיפקד בזש"ק. אבל אחדש לכם, זו היא תקופה מאתגרת מאד. מצד אחד אתה רואה את האחים מתחתיך מתחתנים ומקימים בית ונולדים להם ילדים מתוקים, וכך גם החברים, בני גילך ואלו שצעירים ממך, ואתה במקום כלשהו, נשאר מאחור…

"וזה מבלי להזכיר את החגים והשבתות כשילדים צוהלים מסביב, אבל הם לא שלך… לכאורה זו תקופה קשה, אכן. אך מצד שני זו היא תקופה שאתה מרגיש קרבת אלוקים לא רגילה. אתה מבין במוחש שהקב"ה מתאווה לתפילתנו. כמה תפילות התפללנו והתפללו אחרים למעננו, כמה קבלות טובות קיבלנו על עצמנו למען הישועה. הרי כשנפקדנו, ביקשנו אני ורעייתי דבר אחד: שנזכה להיות מדובקים בהקב"ה, בדיוק כמו באותה תקופה שציפינו.

"נכון, זו היתה תקופה עם הרבה ניסיונות, אבל הקב"ה אינו מביא לאדם ניסיון שאינו יכול לעמוד בו. הוא הרי אבא רחום וחנון, וברוך השם זכינו להיפקד ב'דבר ישועה ורחמים'".

עובד על אלבום חדש

זה התחיל לפני כעשור. משה דוויק התחיל לכבוש את במות האירועים והחתונות, בפרט בציבור הספרדי – אך ממש לא רק. ואם הלכתם לחנויות המוסיקה לחפש אחר האלבום שבטח שוכן במדפים מימים ימימה, ואולי הצטרפו אליו עוד מספר אלבומים עם כל שנה נוספת בתחום, אז גיליתם ש… לא. למשה דוויק עדיין אין אלבום רשמי על המדפים.

העובדה מעלה את התהייה, כיצד ייתכן שזמר חסידי-מזרחי מוכר כל כך בשוק החתונות, על אף שאין באמתחתו אלבום אישי.

תשובה הגיונית, יהיה קשה לכל אחד לאלתר. אבל לדוויק יש תובנה גם על זה. "כשיש סייעתא דשמייא", הוא אומר, "לא צריך אלבום. בשביל להצליח, אין צורך לתת לקב"ה כלים כדי לזכות אותנו בשפע והצלחה. נכון שדיסק וסינגל זה דבר חשוב, והקהל משתוקק לזה. אך מכורח המציאות של עבודה יומיומית שמכילה בתוכה גם סדרי לימוד ומשפחה, העניין קצת מתעכב.

"אנחנו עובדים כבר תקופה להביא חומרים מיוחדים במיוחד ממספר סגנונות. חשוב לי להביא אלבום שיגע בכל אחד ואחד, מכל סגנונות השירה המקובלים אצלנו. בעזרת השם, תהיינה הפתעות בקרוב".

המוסיקה החסידית רוויה באמנים מצוינים ומעלה. חלקם מופיעים באופן תדיר על במות החתונות וחלקם פחות. מה צריך לעשות אמן זמר חסידי, בשביל להצליח בתחום האירועים?

"כשבאים לשמח חתן וכלה, צריך קודם כל לדעת שקיבלת מתנה מהקב"ה וצריך להשתמש בה בצורה חיובית ופשוט להגיע לחתונה כאילו היה זה אירוע ראשון שלך כזמר. בשביל זמר וותיק, מדובר לכאורה ב'עוד אירוע'. אבל בשביל הזוג שמקים בית, זה היום הכי חשוב בחיים. ואם לא לשם כך, בשביל מה הזמינו אותי?

"כשאני על הבמה אני מאד משתדל לא להרגיש איזה כוכב שנותן הופעה מול צופים, שיעמדו כדי לשמוע וליהנות. למופעים בהם הקהל יושב וניהנה יש ברוך השם הזדמנויות אחרות בהופעות מסודרות וקונצרטים מיוחדים. במשך השנה, בחתונות, זה חייב להתנהל אחרת: באים כדי לשמח חתן וכלה לרקוד, להזיע, ואנחנו נמצאים במקום כדי לשמח ולבנות עוד אבן מחורבות ירושלים".

ולכל חתן וכלה, ציפיות אחרות ממך?

"ברוך השם אנו עובדים עם הישיבות שהן כותל המזרח בעולם התורה, ועם צוות מוכשר שמוביל בתחומו מכל הפרמטרים בעולם המוזיקה. איננו מתפשרים על דבר לטובת החתן והכלה. אני נוהג לשבת עם הצדדים שבוע לפני האירוע כדי לסגור את כל הפינות הקטנות: ליין אפ מסודר ומדוקדק עד לרמות של כמה זמן חסידי, ואם יש שירה מזרחית, מתי בדיוק וכמה.

"באים אליי ישיבע בוחרים שראו אותי יום לפני ואומרים לי: 'זה מדהים איך אתמול האירוע כולו היה על הצד החסידי נטו, כאילו אתה שר חסידית מבטן ומלידה ולא יודע דבר אחר, והנה היום שילבת בתוך האירוע מזרחי בכל הסגנונות, אם זה פיוטים, ירושלמי ומרוקאי או הרקדה או שירי עדות, ואני תמיד משיב להם שזו העבודה, להתחבר לרצון ולסגנון של החתן והכלה.

"בהזדמנות זו", הוא מוסיף, "אני רוצה להודות לרעייתי היקרה על העמל והטורח למעני ולמען בני המשפחה. זה לא סוד שלהיות אשת חבר של זמר זה לא אחד הדברים הקלים והיא נושאת את זה בגאון ללא תלונות ברוך השם".

בעוד אנחנו מרותקים לדמותו האצילית של דוויק, נאספים סביב מושב השיח מספר אנשים. משה מסובב את פניו אחורנית ומגלה את כל צוות התזמורת שלו, והמפיק שלקח את משה כבן, עומדים מאחוריו ומאזינים בשקיקה לליבו הפתוח.

ואז הוא מוסיף: "זה גם הזמן להודות לצוות היקר, אנשי התזמורת הנפלאה שמלווים אותי ערב ערב, יחד עם ר' אבי סבג האהוב. הקב"ה ישלם שכרכם שאתם איתי בכל שלב בחיי".

חסידי מהמזרח

אחת הנקודות הייחודיות לזמר משה דוויק, היא השליטה על שני סגנונות המוסיקה – המזרחית והחסידית, כשבבסיס, התחיל דוויק את הקריירה הציבורית כפייטן.

איך עושים את המעבר הזה מקיצוניות אחת לקיצוניות שניה, מבלי לפספס איכות?

"בבית שלנו, חיו ביחד הפייטנות הספרדית לצד השירה החסידית באושר ובשלוה, כשאבא מביא את הטון הספרדי ואילו אמא נהנית לשמוע בכל רחבי הבית את המוסיקה החסידית.

"מלבד זאת, לא אוכל לשכוח את השירה החסידית והניגונים עליהם גדלנו בישיבות. מרגע שנכנסתי לתחום בצורה מקצועית, לקחתי את זה הכי קיצוני שאפשר. בדיוק כמו ששקדתי על הפיוטים, כך שכל אחד מהם ישמע הכי מושלם ששייך".

בימים הנוראים, מתפלל דוויק בארצות הגולה, שם קהל נרחב אוהב פייטנות מחכה לו מידי שנה לשמוע אותו כבעל תפילה וחזן.

מה ההבדל בין הגישה הישראלית ולגישה ה'חוצניקית' בכל מה שקשור לפיוטים?

"אכן, יש קהל עצום בארץ ומחוצה לה שמאד אוהב את החזנות והפייטנות. כמו"כ, אנחנו מוזמנים הרבה על ידי רשויות מקומיות מהצפון עד הדרום, לערבי שירה ופיוט בליווי תזמורות גדולות בנות 14 ו-20 נגנים. הקהל, שמונה בתוכו אפילו צעירים מאד, אוהב מאד את החזנות ואת כל עולם המקאמים והפיוט. יצא לי לא פעם, אם בקונצרטים ואם בשבתות חתן, לשיר ולפייט לצד חזנים אשכנזים שזה, דרך אגב, היה שילוב מדהים ומושלם. לקהל הישראלי זה היה נשמע מיוחד ומוזר באחד. לא כן בחו"ל. שם זה קורה לעיתים קרובות יותר, ומוכר כתופעה רווחת".

# אם כבר הזכרת את השירה מ'בית אבא', שמענו כי לפני ימים אחדים הגיע לביתכם הבשורה על פטירת הסב, הרב משה דוויק ע"ה. איך מתמודדים עם בשורה כזו, אחרי שעברתם כל כך הרבה בתקופה האחרונה?

"סבא ז"ל היה אדם מיוחד. הפטירה שלו היממה את כולנו. אנחנו מאמינים שכל רגע שהאדם נתון בו, נכתב בשמים מאבא שהוא האב הכי רחום שיש, והוא גם נותן לנו את הכוח להתמודד עם כל צרה, והוא זה ששולח לאדם את רגעי השמחה".

סבו, ר' משה דוויק ע"ה, נפטר לפני ימים ספורים בטבריה. הסבא היה ידוע כחזן ופייטן מוכר, ונפטר כשהוא בן 86 בפטירתו.

הרב דוויק ז"ל נודע כתלמיד חכם עצום שקידש שם שמים בהליכותיו, הוא חיבר את הספר 'ישמח משה' פירושים על שבת ומועדים וכן פיוטים שכתב מופיעים בספרו.

רק לפני ימים ספורים השתתף הסבא, בחתונת נכדו ישי דוויק, בנה של גאולה דוויק ואחותו של הפייטן הצעיר משה דוויק.

"אנשים שאלו אותי", אומר משה דוויק לסיום, "איך לא נפלתי לדיכאון, עם כל כך הרבה מהמורות. לאנשים כאלו אני עונה תמיד: 'תיכנסו רגע אחד לשמחה של חתן וכלה. תראו את אורו הטוב של הקב"ה זורח עליהם, איך הם מאושרים. ככה אנחנו צריכים לחוש בכל רגע. בין טוב ובין אם רע'. אין זה סותר שיש לתת מקום לכאב ולאבדן ולרגשות הקשים, אבל עם זאת, לדעת שהכאב בה ממקור טוב. ממקור של אהבה מבורא עולם".

השארת תגובה