גדלותו של אליעזר: "ביטל רצונו כלפי רבו"

למרות שלאליעזר עבד אברהם הייתה בת אותה השתוקק להשיא ליצחק רץ למלא רצון רובו – "עבד ה'" הרה"ג שמואל רבינוביץ • רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בטור השבועי על פרשת השבוע

הרב שמואל רבינוביץ. צילום: ויקיפדיה
הרב שמואל רבינוביץ. צילום: ויקיפדיה

חז"ל אומרים: "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשתו של "אליעזר" שנים ושלושה דפין היא אמורה, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא את בשרו אלא מריבוי המקרא". (ילקוט חיי שרה קט). לכאורה, איך אפשר להבין את פישרה של האריכות הגדולה (918 מילים!) שבשיחתו של אליעזר? גם אם יש חשיבות לשיחתן של עבדי אבות, הרי אין כאן כל פרופורציה לעומת מצוות ופרשיות חשובות בתורה?

בגמרא (תענית ד ע"א) אמרו, שאליעזר עבד אברהם שאל שלא כהוגן, וזכה שהשיבו לו כהוגן. שהרי אמר: הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך (בראשית כ"ד, י"ד), יכולה היתה לבוא נערה חיגרת או עיוורת ח"ו ? אך השיבו לו כהוגן ונזדמנה לו רבקה. ותמוה, איך לאיש כזה ששאל שלא כהוגן וסיכן את יצחק באשה שאינה ראויה לו, זוכה להקרא בפי חכמינו ז"ל: (בראשית רבה ס, ב) בשם "עבד משכיל" (משלי י"ז ב), האם לזה יקרא "משכיל" כששואל שלא כהוגן?

י"ל שהרי אמרו חז"ל (בראשית רבה נ"ט, ט) שהייתה לאליעזר בת, שהשתוקק מאד להשיאה ליצחק. ואברהם אבינו השיבו: "אתה ארור ובניך ארורים, ואין ארור מתדבק בברוך". וודאי הוא נפגע מתשובה זו. הן הוא נקרא: "זקן ביתו" של אברהם אבינו. "המושל בכל אשר לו", ברוחניות! זיו דיוקנו דומה לשל אברהם, והיה שליט ביצרו כמוהו (בראשית רבה נ"ט, ח) עד ששמו נקבע לאליעזר בגלל שהיה דולה ומשקה מתורת רבו (יומא כ"ח ע"ב), ובצורה כזו מזלזלת נדחה ע"י אברהם אדונו, היתכן? האם אנשי חרן, עובדי עבודה זרה, עדיפים עליו? אך למרות זאת הוא הושבע ע"י אברהם אבינו והלך בלי לפקפק.

הוא היה יכול לברר ולמצוא שאכן יש לבתואל בת, אבל היא בת שלוש ויצחק בן ארבעים, ולטעון שהגילאים אינם מתאימים. לשוב לארץ כנען לאדונו- אברהם אבינו, ולשכנע אותו שיצחק ישא את בתו. אולם הוא היה עבד נאמן, ביטל כליל דעתו ורצונו, עד כדי כך, שהציב מבחן שבו לא היה מעורב כלל, והשאיר להקב"ה שיזמין ויביא. שדעתו לא תקבע, ולהחלטתו לא תהיה משקל.

פרשה זו ארוכה. כדי ללמדנו כמה מסוכנת הנגיעה האישית, ורק אדם שהוא "עבד נאמן" מסוגל להתנער ממנה. זו היתה גדולתו של אליעזר ומשום כך זכה לפרשה כל כך ארוכה וגדולה, כי יפה הנהגתו ושיחתו ללמדנו בינה.

הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הספיד את מורו ורבו, רבם של ישראל החפץ חיים זצ"ל. ואמר: קשה להספיד דמות ענקים כ"חפץ חיים". מה נאמר אפוא? אילו היינו מתבקשים להספיד את משה רבינו ע"ה אדם הגדול בענקים, שבלידתו נתמלא הבית אורה. שעלה למרום והתעמת עם מלאכים. שכינה דיברה מתוך גרונו, ולא קם נביא כמוהו. שהוא סמל ודוגמה למי שזכה וזיכה את הרבים! לא היינו יודעים במה להתמקד ואף יותר מכך במה להתחיל. אבל הכתוב עצמו מספידו, ומתמקד בשתי מילים: וימת שם משה עבד ה'" (דברים לד. ה) הכל בכלל זה! ומדוע?

מסופר על סוחר עשיר שנסע למסחריו במדינת הים, ואיתו עבדו ושמשו. לפתע חלה האיש עד שעמד למות. אמר לעבדו: "עבד נאמן היית ובכל כוחך טרחת לשרתני. יודע אתה כי השארתי בביתי בן יחיד, ואיני רוצה להדירו כליל מן הירושה. על כן, הבא נא נייר וקולומוס ועדים, ואכתוב צוואה. וכך כתב: הריני מותיר לך את כל רכושי! עם זאת תכתוב לבני על פטירתי, ותן לו לבחור דבר אחד מן הירושה. אחד ויחיד כרצונו". שמח העבד, הביא עדים ששמעו ואישרו צוואה זו בחתימתם.

הסוחר נפטר, והעבד השתלט על כל הרכוש, סחר בו והכפילו ושלשו. הוא כמובן עמד בהתחייבות בצוואה והודיע לבן על מות אביו וצוואתו. התאבל הבן, ותמה איך יתכן שאביו הדירו מכל רכושו והותירו לעבדו? פנה הוא אל רבו, שהסבירו לו את כוונת אביו, והמריצו לנסוע מעבר לים לפגוש את העבד.

כך היה. הוא נסע והגיע למקום מגוריו של העבד והוא התקבל בכבוד על ידי העבד העשיר, שארחו ברוחב יד והרשהו לבחור כראות עיניו. השיב לו הבן: "אעשה זאת רק בפני בית הדין". הלכו יחדיו לבית הדין, ואז אומר הבן: "מכל הירושה, הריני בוחר בעבד", ובעקבות כך, מה שקנה עבד קנה רבו ואני זוכה בירושה כולה!

הרב האיר את עיניו, שאביו נהג בחכמה מופלאה. אילו היה מורה לעבד למסור את הירושה לבנו, הרי "אין אמונה בעבדים", והיה מבריח את הרכוש ומפקיעו. כיון שאמר לו לתת לבנו דבר אחד בלבד, לא חשד העבד ולא חשש. אדרבה שיתף פעולה עם הבן. ומשבחר בעבד, זכה בכל!

זה, אמר רבי אלחנן, בחינת "עבד השם". שאין לו משלו דבר, וכידא אריכתא, ומה שקנה עבד קנה רבו. וכשהרמב"ם כותב שיכול כל אדם להיות כמשה, כונתו לבחינת עבד השם של משה. וכזה היה ה"חפץ חיים" זצ"ל!

סוג עבד כזה היה אליעזר שהוכיח זאת בהתנהגותו לאדונו גם מול נגיעה אישית כה גדולה. ועליו נאמר: יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, כי הוא מלמד אותנו מהו: עבד ה'.

השארת תגובה