גישה לחיים: תרי"ג מצוות ולא תרי"ג בעיות

מדוע נקראה העקידה על שמו של יצחק? הגר"ש רבינבויץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, על המקום ממנו אנחנו צריכים לגשת למצוות. וגם: שני החברים שירדו לארה"ב, ילדיו של האחד שמרו מצוות באדיקות ושל חברו הפכו לכופרים

הרב שמואל רבינוביץ. צילום: ויקיפדיה
הרב שמואל רבינוביץ. צילום: ויקיפדיה

אנו מוצאים בתורה ניסוח נפלא של מטרת המצוות. וכך נאמר: "ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה, ליראה את ה'… לטוב לנו כל הימים, לחיותנו כהיום הזה" (דברים ו, כד). הרעיון היסודי המובע בפסוק זה, שמטרת קיום המצוות היא שנהנה ונהיה מאושרים כאן, בעולם הזה. נכון שיש בעבור המצוות שכר בעולם הבא אך זה אינו סותר להנאה בעולם הזה. כי הקב"ה שברא אותנו ונתן לנו את התורה, עשה זאת בכדי שיהיה לנו טוב. הוא נתן לנו דרך חיים שמביאה את מי שהולך לאורה אל פסגות של אושר ושמחה.

מסופר על שני צעירים שירדו מהאניה אל ההמולה של הנמל הניו-יורקי בטרם השואה. הם לא חלמו בפני איזה ניסיון הם עומדים. רק לפני מספר שבועות הם נפרדו ממשפחותיהם בפולין ויצאו לעבר הארץ הנכספת, אמריקה, או כפי שכונתה בפי יהודי אירופה בתחילת המאה שעברה "די גאלדענע מדינה" – ארץ הזהב. שם, באמריקה, ידעו כולם, האנטישמיות אינה שולטת ויהודי יכול להתפרנס בכבוד. אלא שהם לא לקחו בחשבון שבאמריקה "טיים איז מני", וכדי להביא משכורת הביתה יש לעבוד שבעה ימים בשבוע. המושג "שבת" לא היה מוכר באמריקה של אותם ימים.

מדי יום שישי חזר על עצמו המחזה כאשר שני החברים היהודים היו ניגשים אל הבוס הגוי ואומרים לו שמחר, בשבת, הם אינם יכולים להופיע בעבודה. הבוס לא היסס. כח עבודה לא חסר לו. הוא היה משלם להם את השכר השבועי ומפטר אותם לאלתר. ביום ראשון הם שוב נאלצו לחפש עבודה.

שני החברים עמדו בניסיון במסירות נפש מדי שבוע. אך בעוד ילדיו של אחד מהם הלכו בדרכו ושמירת השבת עמדה בראש מעייניהם ללא פשרות, ילדיו של השני, למרבה הצער, לא הלכו בדרכו של האב ופרקו מעליהם עול תורה ומצוות, כאשר לנגד עיני האב הם עשו את שבתם חול, אותה שבת שאביהם מסר עליה את נפשו.

לימים, כאשר נשאל הגר"מ פיינשטיין זצ"ל מהי הסיבה שאחד מהם הצליח בחינוכו והדוגמא האישית שלו חדרה לליבותיהם של ילדיו, בעוד השני נכשל? הוא הסביר את הנקודה שהבדילה בין השניים: בעוד הראשון היה חוזר לביתו מדי ערב שבת כשחיוך על פניו, והוא מכנס את משפחתו ואומר בשמחה "שוב זכיתי לעמוד בניסיון למען השבת", השני נהג בדרך הפוכה, הוא היה מגיע לביתו כשפניו מכורכמות והיה נאנח ואומר בצער: "אוי, מה יהיה? אין עבודה…נו, אין ברירה, חייבים לשמור שבת…"

המסר – חדר היטב. ילדיו של הראשון הפנימו שהשבת היא זכות ומי שמצליח לשמור עליה הוא אדם מאושר, וילדיו של השני הפנימו גם הם את המסר של אביהם, שהשבת היא מכשול ותקלה בדרך לחיים נורמליים.

סיפור זה נושא בשורה משמעותית, לא רק לחינוך הילדים, אלא גם עבורנו.

ישנה גישה הרואה במצות התורה "תרי"ג בעיות" שעלינו להסתדר איתן איכשהו, למרות שהן מפריעות לנו לניהול התקין של חיינו, מתוך תקווה שנזכה לקבל עליהן שכר כלשהו בגן עדן. גישה זו, לא רק שהיא מציגה את התורה כדבר שקשה מאד לחיות איתו, אלא היא גם סותרת דברים מפורשים שהתורה מעידה על עצמה, שמטרת המצוות היא "לטוב לנו כל הימים".

בפרשת העקידה אנו מזכירים לפני ה' את הניסיון העצום בו עמד אברהם אבינו ע"ה, ובכך אנו מעוררים רחמי שמים. וכבר רבים מהמפרשים שאלו מדוע נקראת "עקידת יצחק" על שמו של יצחק, ולא על שם אברהם שלכאורה בשבילו היה הניסיון קשה יותר? גם התורה הרי מעמידה את ניסיון העקידה כניסיון של אברהם, ואילו אנו קוראים אותה על שם – "עקידת יצחק"?

מובא במדרש שיצחק אבינו אמר לאברהם אביו קודם העקידה כך: "אבא, בחור אני, וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין, ואצערך. ושמא תיפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן, אלא כופתני יפה יפה". ציווי הקב"ה היה להעלותו לעולה, אך יצחק חשב מעבר למצווה עצמה, הוא חשב על הדרך כיצד לעשות את המצוה בצורה המושלמת והרצויה לפני המקום, וזו הסיבה שהעקידה נקראה על שמו.

בחיי היומיום, לפעמים אנו מבצעים את מצוות ה' בחוסר שימת לב, כמין "מצוות אנשים מלומדה", ובכך אנו מוציאים את עיקר המשמעות מהמצוות. אם נצליח ליהנות מהמצוות, ונבין כי מטרתן לעשות אותנו "לטוב לנו", נוכל להתחבר אליהן ולרצות אותן, ואז נוכל לחבר גם את הדור הבא לקיום מצוות מהנה ושמח.

השארת תגובה