גפני לדרעי: "ועדת הכספים תעמוד מאחריך ותתמוך"

השר דרעי הצהיר בוועדת הכספים כי בכוונתו לעשות סדר בשיטת חישוב הארנונה, כך שתחול שיטה אחידה וברורה בכל הארץ, שהאזרח ידע על מה הוא משלם וכיצד זה מחושב. גפני הבטיח תמיכה

גפני דרעי ועדת הכספים צילום יצחק הררי דוברות הכנסת (4)
גפני דרעי ועדת הכספים צילום יצחק הררי דוברות הכנסת (4)

בישיבה של ועדת הכספים הבוקר (ג') בנושא תקציבי משרדי הפנים, הפריפריה ונגב גליל, הודיע השר, אריה דרעי, כי "במסגרת תכניות העבודה ל- 2017-2018, משרד הפנים שם לו למטרה לעשות סדר בשיטת חישוב הארנונה, כך שתחול שיטה אחידה וברורה בכל הארץ, שהאזרח ידע על מה הוא משלם וכיצד זה מחושב". היעד המרכזי עליו הצהיר השר דרעי, הוא "צמצום הפערים בין הרשויות המקומיות, ובתוך כך, שינוי וקביעה מחודשת של גבולות של רשויות ומועצות מקומיות לצורך תיקון עיוותים שנוצרו לאורך השנים". כמו-כן, מתוך כוונה לתקן עיוותים בחלוקת המשאבים בין הרשויות, תבוטל הגדרת 'עיר עולים', כקריטריון המקנה זכות לקבלת 100% תשלומי ארנונה ממתקנים ממשלתיים ברשויות המוגדרות כך, אף שמזה שנים רבות הן אינן קולטות עלייה, בניגוד לערים קולטות בפועל שאינן מוגדרות כך. עוד ציין כי התכנית האסטרטגית לצפון (18 מיליארד ₪) ולפיתוח המגזר הערבי (15 מיליארד ₪) תצאנה אל הפועל. השר זכה לאהדה יחסית בקרב רוב חברי הכנסת בוועדת הכספים.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר, כי "למשרד הפנים וכמו גם למשרד הפריפריה, הנגב והגליל, חשיבות עצומה לקידום עניינים חברתיים ובכלל זה, קידום צדק חברתי וחלוקתי". גפני אמר לדרעי, כי "ועדת הכספים תעמוד מאחוריו ותתמוך בכל מהלך, קשה ככל שיהיה, שיהיה בו כדי לתקן עיוותים חברתיים".

שר הפנים, לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, אריה דרעי (ש"ס), הציג בפני הוועדה את יעדי המשרדים עליהם הוא מופקד ואת התקציבים העומדים לרשותו. השר ציין כיעדים מרכזיים, צמצום פערים בין רשויות מקוימות, שיפור תהליכים וצמצום הביורוקרטיה לאזרח, העצמת השלטון המקומי והנגשת שירותים. דרעי דיבר בשבח מענקי האיזון וטען, כי "זהו התקציב היחיד בכל משרדי הממשלה, ש- 98% ממנו, הולכים רק לחלשים. כיום 65% מאוכלוסיית ישראל, בעשרות רשויות חזקות, לא מקבלים מענקי איזון. התקציב הזה הולך כולו לטובת 35% בלבד מהאוכלוסייה, ביישובים החלשים באשכולות סוציו-אקונומיים 1 עד 5. ב- 2017 וב- 2018, סך מענקי האיזון בכל אחת מהשנים אמורים לעמוד על 3 מיליארד ₪ ומאופן חלוקת התקציב הזה לרשויות החלשות בלבד, יוצא שפר נפש, מתקבל יותר כסף וזאת למרות הגידול באוכלוסייה".

בעניין ההגדרה 'עיר עולים', נושא שנדון זה מכבר בוועדת הכספים, דרעי אמר, כי "ההגדרה תבוטל והמדינה תשלם את אותם שיעורי ארנונה באופן שווה בכל הארץ. ערים שקולטות עלייה בפועל ולא היסטורית בלבד, יזכו לתוספת מיוחדת עבור קליטת העולים. חלוקת כספיי הארנונה הממשלתית, שבכל שנה נאמדת בכ- 800 מיליון ₪ ויותר, מתוכם 500 מיליון ₪ המדינה תשלם ישירות ובשווה לרשויות בכל הארץ עפ"י קריטריונים ברורים עם העדפה מתקנת לרשויות חלשות, אם כי גם רשויות חזקות ייהנו מכספי הארנונה הממשלתית, כיוון שהן בכל-זאת מספקות שירותים. 300 מיליון ₪ נוספים יועברו לקרן מיוחדת לטובת צמצום פערים בין הרשויות".

עוד בסקירה שלו, ציין השר, כי "על-מנת לקדם איחוד רשויות היכן שיידרש ליצירת מטרופולינים גדולים ועד אז איחוד שירותים לצמצום הוצאות מנהל וכן לשינויי וקביעת גבולות חדשים בין רשויות ומועצות אזוריות שונות, יוקמו 6 ועדות גיאוגרפיות בפריסהארצית לקבלת החלטות מושכלות וצודקות עם כל ההשלכות של חלוקת הכנסות, חלוקת קרקעות ומשאבים, נכסים באופן צודק, תוך התחשבות בגודל ורמת האוכלוסייה מבחינה סוציו-אקונומית וכד'".

רוב חברי הכנסת בירכו את השר על הסקירה שלו ועל תכניות העבודה במשרדיו. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) בירך את דרעי והדגיש, כי "עד היום אף שר פנים לא רצה לגעת בסוגיות הנפיצות הללו של 'עיר עולים' ושינוי אופן חלוקת המשאבים בין הרשויות. אני מקווה שיהיה לך הכוח לעמוד בלחצים הפוליטיים הכרוכים בטיפול בנושאים הללו".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "בפריפריה נדרש צמצום פערים יסודי ועצום בהיקפו. יש עיוותים שנמשכים שנים, כשמצד אחד יישובים שמתפקעים מהיעדר שטח אליו יוכלו להתרחב מסיבות היסטוריות שונות ולעומתם, מועצות אזוריות סמוכות עם שטחים עצומים ועם אוכלוסייה קטנה".

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "500 מיליון ₪ מכספי הארנונה הממשלתית אינם מספיקים לצורך תיקון כל העיוותים ההיסטוריים ולצמצום מלא של הפערים".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) דרש מהשר "שיהיה ייצוג של המגזר הערבי בוועדות הגיאוגרפיות".          ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "במשך השנים המגזר הערבי איבד מיליארדים בתוך נוסחת התקציב ויש לקחת את זה בחשבון כשבאים לתקן. נדרשת גם הרחבת תחומי השיפוט של מועצות ערביות".

ח"כ באסל גטאס (הרשימה המשותפת): "לגבי הקרן למרות שבאה בחוק ההסדרים, יש תחושה שזו עז. האם זו החלטה סופית בבחינת ייהרג ואל יעבור או שניתן להקריבה עבור דברים אחרים בחוק ההסדרים, כי זה כל-כך משמעותי. יש מדינות בהן הארנונה מחולקת ארצית כמו מיסים ישירים, לוקחים את סך כל הארנונה ומחלקים לאזרחים וככה זה יותר שוויוני. זה ישפיע על סגירת פערים".         ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני): "אתה אחד מהיהודים הטובים ביותר לערבים. אבל איפה הלהט של דרעי בענייני קיפוח עדות ומגזרים בישראל?  האם רוח הלוחמנות עדיין פועמת בך? יש לנו ציפיות ממך ותכנית הצפון היא תכנית קריטית ולא רק לאוכלוסייה הערבית".            ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) בירך את השר "על הבשורות במצגת שלו". לגבי התכנית לצפון אמר: "רכבת תקציב 2017-2018 יצאה לדרך מזמן. ועדת דנגוט לא תוכל להביא שום תוצאה משמעותית כי רק בינואר- פברואר המסקנות יוצגו לוועדת הכספים. כששמעתי 18 מיליארד ₪ לצפון אמרתי נטוס למאדים קודם. אם הייתי שומע 1.8 מיליארד הייתי אומר אולי. יש להביא בהקדם לוועדה תקציב אמיתי שניתן לעשות בו שימוש בשנתיים הקרובות. צנוע אך שיהיה משהו, כי האלטרנטיבה שלא יהיה כלום. לא יתכן שנתבזה שוב בבזאר טורקי, על כן או לא, עוד 10 מיליון ₪ לרופאים מתמחים בצפון".        ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) טענה, ש"התכנית להקצאת 18 מיליארד ₪ לצפון היא הצהרתית בלבד וכי אין לה בסיס במספרים בתקציב ומפני שכך הדברים" לטענתה, "הרי שתושבי הצפון יישארו שקופים. כך גם לגבי התכנית לפיתוח המגזר הערבי לגביה הוקצו לכאורה 10 מיליארד ₪".

השר דרעי השיב לחברי הכנסת: בעניין התכנית לצפון אמר, כי "התכנית נמצאת בתקציבי ביצוע בתחומים שונים ולכן לא רואים את המספרים כמקשה אחת. 1 מיליארד ₪ בנושאים שונים, כגון בריאות, הרחבת מרכזי בריאות, הוספת מיטות, תוספת ציוד ותקנים, מחשוב, תכניות תעסוקה וכד'. בנוסף, העברת בסיסים מצריפין לצפון תניב ממכירת הקרקעות כ- 9 מיליארד ₪ לפיתוח הצפון וכן בסעיפי תחבורה ותשתיות שונים עוד כ- 3 מיליארד ₪". "לא איבדתי את רוח הקרב, אולי התבגרתי ואני רק מתכנן את צעדיי בצורה אחרת" הבהיר נוכח אמירתו של ח"כ בהלול.

דרעי הוסיף, נוכח חששות שהובעו ע"י מספר חברי כנסת וראשי רשויות שהשתתפו בדיון, כי רשויות שהתחזקו ועלו בסולם הסוציו-אקונומי לא ייפגעו בשל כך, עקב הירידה במענקי האיזון שיקבלו וכל שינוי ייעשה בהדרגתיות. גם ערים שתבוטל להן הגדרת 'עיר עולים', התקציבים יילקחו בהדרגה על-מנת לא להכניסן למבוי סתום ולבור תקציבי. כן בישר על 'מבצע ארצי בארנונה, שיחל ב- 2017 ובמסגרתו יוכלו אזרחים החייבים חייבי ארנונה, לשלם את הקרן המופחתת בלבד ללא תוספת ריביות ופיגורים וכד'. בנוסף אמר, כי "בוועדות הגיאוגרפיות יהיה ייצוג לכולם, למגזרים, לנשים, למיעוטים, אך המבחנים יהיו מקצועיים ומה שייקבע בסוף , זה כן או לא אימוץ ההחלטות של הוועדות".

מבחינת היקף התקציב של משרד הפנים לשתי שנות התקציב: תקציב משרד הפנים ב- 2017 יעמוד על 6.13 מיליארד ₪, מתוכם התקציב לרשויות המקומיות יעמוד על 4.99 מיליארד ₪ (כולל מענקי האיזון) וב- 2018 על 6.5 מיליארד ₪, שמתוכם 4.985 מיליארד ₪ לרשויות המקומיות (כולל מענקי האיזון).

במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, התקציב יעמוד בסה"כ בשתי שנות התקציב 2017-2018 על 630 מיליון ₪.

בסיכום הדיון, פנה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לשר דרעי ולראשי משרדיו בקריאה: "אל תחששו לטפל בסוגיות הקשות של קביעה מחודשת של גבולות, ביטול עיר עולים והוועדות הגיאוגרפיות. הגיע הזמן לתקן עיוותים שנמשכים לאורך שנים. אל תחששו מרשויות מקומיות חזקות, שהאינטרס שלהן הוא שלא יהיה כל שינוי, אלא להמשיך את המצב הקיים מאז קום המדינה". בין השאר ציין גפני כדוגמה, את הצורך לחלק את ההכנסות מבז"ן במפרץ חיפה, שמפעילותו סובלות על הרשויות הסמכות לו ואילו רק עיריית חיפה נהנית ממנו. גפני לשר: "אל תחששו לטפל בבעיות שהמדינה איננה מעיזה להיכנס אליהם. ועדת הכספים תעמוד באחוריכם בכל בעיה שתתעורר".

 

 

השארת תגובה