שיעור האמונה של השנה: הגר"מ לסרי

כבר עשרות שנים שהרה"ג מיכאל לסרי שליט"א, נמנה על חוד החנית של תנועת התשובה. אולם דומה, שבקיץ האחרון קיבלנו מנות גדושות של אמונה יהודית תמימה ושיעור מאלף באמונה וביטחון • יעקב אמסלם חוזר לשיעור באמונה של השנה

הרב יעקב לסרי (סיכום שנה)
הרב יעקב לסרי (סיכום שנה)

כבר עשרות שנים שהרה"ג מיכאל לסרי שליט"א, נמנה על חוד החנית של תנועת התשובה. אולם דומה, שבקיץ האחרון קיבלנו מנות גדושות של אמונה יהודית תמימה ושיעור מאלף באמונה וביטחון.

באופן אישי, ראיינתי בשנה החולפת לא מעט אישים – חלקם אישי ציבור, פוליטיקאים, ראשי עיר ועד אישים עם סיפורים אישיים מרגשים ומרתקים.

מעל כולם, תפסה אותי בעיקר דמותו של הרה"ג מיכאל לסרי. שמו נישא בפי כל. הרצאותיו נשמעות בכל רחבי העולם היהודי. מתק לשונו וסגנונו הקולח, הבהיר שמתובל בהומור יהודי משובח, קירבו רבבות יהודים לתשובה.

בערב חג השבועות ניחתה על משפחתו של הרב אסון כבד. הבן שמעון יוחאי לסרי, נקטף בדמי ימיו כאשר טבע בחוף הים בעיר אשדוד, שעות אחדות לפני כניסת השבת.

במשך כל ימי השבעה, הגיעו אלפים רבים לנחם את משפחת הרב. כולם ללא יוצא מן הכלל הודו כי באו לחזק ויצאו מחוזקים. הרב לסרי, לימד את כולנו שיעור באמונה שלמה ובביטחון מלא בהקב"ה.

אם יש משהו שעל כולנו לקחת מתשע"ו, זהו הראיון רווי המוסר והמטלטל שהעניק יממה לאחר פטירת בנו ע"ה.

כלקח מתשע"ו וכצידה לדרך לתשע"ז, אנו שבים אל עיקרי הדברים שאמר. כיום, ממרחק של כארבעה חודשים לאחר האסון, הדברים מקבלים משנה תוקף ופרספקטיבה ראויה.

"אחרי חג השבועות שמעון היה צריך להתחיל לשמוע שידוכים", סיפר הרב מיכאל לסרי בראיון מצמרר, בעודו יושב בסלון הבית המשפחתי הצנוע בבני ברק. "הקדוש ברוך הוא אמר, נחתן אותו ביום החתונה שלי, בדיוק כשאנשים התפללו מוסף של שבועות, זה הזמן הכי חשוב. ידוע שמוסף של חג השבועות יותר חשוב מתפילת נעילה, זה יום חתונתו של הקב"ה. ובדיוק בזמן הזה, בזמן מוסף, הקב"ה לקח אותו. זו חתונה אמיתית. הקבה לקח את הנשמה שלו בדיוק בזמן פטירת דוד המלך, בזמן פטירת הבעש"ט, בזמן הזה בדיוק נוצרה החתונה הכי גדולה בעולם".

"אחרי שבועות לא אומרים תחנון עד י"ב בחודש, כי זה שבעה ימים שקשורים עדיין לחתונה. זה כמו שבע ברכות. ואת השבע ברכות אנחנו עושים כאן בבית. באים אנשים, מברכים", מוסיף הרב לסרי. "עכשיו אנחנו יודעים שהוא נמצא במקום טוב. כשהקב"ה לוקח קרבן, הוא לוקח אותו עם כל הטהרה שבו. כשרואים את זה בצורה הזו, הכל מובן".

שמעון יוחאי ז"ל השיב את נשמתו לבוראה בבוקר יום שבועות, בעת שאביו, הרב מיכאל לסרי שהה בדימונה, שם הוא נוהג לערוך את סדר ליל שבועות מידי שנה. "כל שנה אנחנו נוסעים לדימונה לחגוג את שבועות", סיפר במהלך הראיון. גם השנה, החליט הרב לסרי לא לוותר על המנהג עף אף מצבו של בנו. "בערב החג היינו בדרכנו לדימונה, שמענו מה שקרה, שעושים לילד החייאה, ומיד עשינו פרסה ומיהרנו לבית החולים. הרופא אמר לנו שעושים לילד סדרת בדיקות והתוצאות יגיעו בחג עצמו ורק אז נדע מה עושים.
"בדימונה יש קהילה ענפה שפתחנו שם לפני 25 שנה", סיפר הרב לסרי. "יש שם צעירים רבים החוזרים בתשובה, הרבה הלכו לישיבות, גם כאלה שלא חלמו ללכת לישיבה. כולם יודעים שבשבועות מגיעים כ-400 צעירים ושומעים שיעור כל הלילה. כך זה במשך שנים. בחג הזה הייתה תחושה שהולך להיות ליל שבועות שלא היה כמוהו בעולם".

בשלב זה, נמלך הרב לסרי בדעתו והחליט שלא להישאר בבית החולים, מה שהיה עשוי להחליש את רמת הלימוד בישיבה בדימונה. "השארתי את הילדים בבית החולים ונסעתי לדימונה. הבנתי ששום תועלת לא תצמח מזה שאני אשאר שם. התועלת הכי גדולה שיכולה להיות, זה ללכת ולעשות את זיכוי הרבים בדימונה".

ואכן, במהלך החג התפללו בני הקהילה וקיבלו קבלות לרפואתו של שמעון יוחאי. "אנשי הקהילה סיפרו שזיכוי הרבים כמו שהיה שם בשבת ובחג, לא היה שנים רבות. במהלך השבת והחג, בחורים צעירים קיבלו על עצמם קבלות, חלקם לא ידעו עד עכשיו מה זה תורה, וכעת, בעקבות המקרה, קיבלו על עצמם להגיע לשיעורים לזכותו של שמעון יוחאי. את כל הזכויות האלה, לקח הקב"ה ואסף אותם".

"כולם הכירו את הלב הענק שלו"

אחד המנחמים מזכיר חידוש תורני באמרת חז"ל: 'וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק'. או אז, מעיר הרב לסרי ומספר על גדלותו של הנפטר, "כולם ידעו, בעיקר הילדים, שכשהיו צריכים משהו, היו מרימים טלפון לשמעון, הוא היה ידוע בכח הנתינה שלו, בלב הענק שלו. לכל אחד היה עוזר. לא סירב לאף אחד".

מאיפה הכוחות, אנחנו שואלים.
"יש כלל ידוע: בן אדם שלא עשה טירונות, לא יכול להילחם במלחמה. אדם שלא עבר טירונות של שנים על גבי שנים, קשה לו להתמודד עם המלחמה. כשבאה בפתאומיות מלחמה, הוא מסכן. אותו דבר לגבי התורה: אדם שנולד בתורה, נמצא תמיד בתורה ומבין את משמעות הפסוק: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא", מי שמכיר את זה וחי את זה כל הזמן, אז גם כשבא אירוע באופן פתאומי, החכמה היא לקחת את זה בצורה הנכונה. כל מה שקורה משייכים את זה למקום הנכון.
"איוב אמר, ה' נתן וה' לקח. יש לי קושיה על איוב, הרי בבת אחת מתו לו עשרת ילדיו, הוא איבד את רכושו ולקה בגופו. לכאורה היה צריך לומר ה' לקח ויהי שם ה' מבורך. במקום זה איוב אמר: ה' נתן ואחר כך אמר ה' לקח. בשביל רוב האנשים זה הפתעה שה' לקח, כי הם לא 'התאמנו' מספיק על ה' נתן. אם הם היו יודעים שה' הוא נתן, אז לא הייתה להם בעיה שה' לקח. אדם שמודה לקב"ה על כל דבר שהוא מקבל ממנו, אז כשה' לוקח, הוא מבין שכמו שהוא טוב בזה שהוא נותן, הוא טוב בזה שהוא לוקח".

הרב לסרי עוצר לרגע ומוסיף: "אם אני מביא קרבן לבית המקדש, והכהנים שוחטים אותו ומוצאים אותו פסול בגלל שיש לו חור בריאה או בעיות פנימיות, אז יש בעיה עם הקרבן. כשהקב"ה לוקח קרבן, הוא יודע שהאיברים הפנימיים הם כשרים כי הוא רואה את הקרבן עוד לפני שהוא מקריב אותו".

"איזה התחזקות הייתה בכל העולם אם היה קורה שהלך ילד במשפחה ואף אחד לא יודע למה. הקב"ה רוצה לעורר את עם ישראל לפני ביאת המשיח בצורה חזקה. מה הוא עושה? הוא מפרסם אדם, ואחרי שהוא מפרסם אותו, הוא עושה מקרה ובמקרה הזה מקבלים כל העולם חיזוק. מעל עשרת אלפים פרקי תהילים אמרו אנשים ביום שישי ובשבת. איך הייתה יכולה להיות התעוררות כזאת".

בשלב זה עוצר הרב לסרי, ומספר על מידותיו התרומיות של בנו. ניכר שקשה עליו הדיבור בלשון עבר על בנו יקירו, "הקב"ה לוקח את המובחרים", הוא אומר. "מדובר בבחור באמת מובחר. כל אשדוד מדברת על כח הנתינה שלו. אבות הגיעו לכאן ואמרו לי, אתה לא יודע במי מדובר. זה משהו מיוחד. אני חושב שכל הלימוד שהיה בשבועות רק על העניין הזה לבד, הביא את המשיח בעוד כמה צעדים ענקיים. הקב"ה רוצה לגאול אותנו, אז הוא עושה מקרים שחורגים מהמציאות, זה מקרה חורג: בדרך כלל ילדים קוברים אבא ולא אבא קובר ילדים. המעשה הזה נכנס כ"כ חזק בעולם, עד שיוצאת מזה התחזקות גדולה. הקב"ה מרגיש שהוא חייב לעשות את זה.
"אנחנו כאנשים שומרי תורה ומצוות, הטירונות שלנו היא כ"כ חזקה, עד שכשמגיעה שעת מלחמה, אנו מכוונים אותה לצורה הנכונה. ה' רצה את כל ההתחזקויות האלו בשביל להכניס את עם ישראל עוד קצת לגאולה. זו ההסתכלות שלנו וככה צריך לראות את זה, וממילא הכל מובן, הכל בסדר ולא היה שום דבר בעולם יותר טוב ממה שהיה, כי אם היה משהו יותר טוב, ה' היה עושה את זה".
איך מגיעים לרמה כזאת של צידוק הדין, הרי התפללו כ"כ הרבה תפילות?

"שאלו את אותה שאלה על הרב עובדיה. הרי כמה תפילות היו, כמה קבלות התקבלו, ואיך הוא לבסוף נפטר. אומרים שכשאירעה פרשת החייל נחשון וקסמן שנרצח על ידי הערבים, היה חיזוק גדול ונאמרו הרבה תפילות, אז שאלו כיצד התפילות לא עזרו, ואיך הוא לבסוף נהרג. התשובה היא: מותר לאבא לפעמים גם להגיד לא. אבל צריך לדעת את האמת בצורה ברורה וחזקה. מי שבאמת מכיר את האמת בוצרה כוללת וחזקה, כל השאלות האלה נעלמות.

"סוד הקיום של עם ישראל לא ידוע. שום היסטוריון בעולם לא יכול להבין את ההישרדות של עם ישראל. סופר והוגה דעות בשם מארק טוויין כתב: "הבבלי והפרסי עלו ומילאו את העולם בשאול הדר ויפעה עד שיועם הזוהר והם עברו ושקעו מן העולם. הרומאים הלכו בעקבותיהם. היהודי ראה את כולם, הכה את כולם וגם היום לא מראה סימני זקנה. מה סוד נצחיותו". הגוי כותב שלפי ההיגיון הייתה צריכה אומה זו לעבור מן העולם. 22 אימפריות היו בעולם ונעלמו. רק עם ישראל נשאר חי וקיים. מה זו התופעה הזאת שאפילו היסטוריונים גדולים לא מבינים".

הרב לסרי מזכיר את דברי היעב"ץ שכותב: 'חי נפשי כי בהתבונני בנפלאות אלו, גדלו בעיני יותר מקריעת ים סוף, שהעם הזה נמצא בכל מקום ששונאים אותו', "גם כשהגיעה ישיבת מיר לשנחאי בסין, אמרו התושבים במקום: 'אנחנו לא יודעים מי אלו האנשים האלו, אבל אנחנו שונאים אותם'.

"לפני כל השאלות של האנשים, התקבלו התפילות או לא התקבלו, אתה מבין בכלל מי אתה? אתה מבין שיש אלוקים שדוחף עגלה שהולכת לנצח נצחים, וכל הזאבים מנסים לאכול אותה והיא ממשיכה להתקיים? אז יש את הכללות של עם ישראל ויש דברים פרטיים שקורים".

"התפילות לא הולכות ריקם", מוסיף הרב לסרי ומסביר: "ידוע שלכל יהודי קשורות לשורש נשמתו 600 אלף נשמות של יהודים. אף אחד לא מתפלל עליהם, אם יש אישה באיזה שהוא מקום בעולם שהיא משורש נשמתך והיא עומדת למות בלידה, איך היא תינצל, אז הקב"ה מביא זמן שבו יהיו הרבה תפילות, כמו הזמן שהיה צריך לקחת את מרן הרב עובדיה, ואתה תקום, תתפלל, תקבל קבלות, אבל על הרב עובדיה לא זה יקלע, כי הקב"ה צריך לקחת אותו, אבל זה יקלע בעוד עשרות אלפים שהם משורש נשמתך והם זקוקים לתפילה הזאת.

"לכן הקב"ה מוליך אותנו ואנחנו שורדים בניסים, כי קלענו בעוד עשרת אלפים. נכון שפה (בפטירת הבן – י"א), נאמר, זה לא קלע, כי יש חשבונות שמים שאני לא יודע אותם. אומרים חז"ל אין שום תפילה שלא חוזרת, היא חייבת לקלוע במשהו, רק שהקב"ה הביא את התפילה דרך גדול הדור, שיהיה אפשר להתפלל על עוד כמה מיליוני שקשורים לשורש הנשמות".

"על הבן שלי כולם התפללו", מסיים הרב לסרי את דבריו. "עכשיו, כשהוא נמצא בשמים, הוא רואה את הזכויות של כל אלו שהתפללו ועשו. בכמה נשמות זה קלע, פתאום אתה שומע על מישהו בחוץ לארץ שקם בבוקר וחזר בתשובה, מה פתאום חזר בתשובה? בגלל שהיה הרבה תפילות על שמעון והתהילים שאמרו היו צריכים לקלוע על מישהו אחר. הכל מתקבל, רק זה קולע בכללות, לא תמיד זה קולע בפרטי. כשלוקחים את זה ככה, רואים את זה בטוב. אין שום פעולה של יהודי שחוזרת ריקם".

תגובה אחת
  1. אני רוצה לשמוע אותו

השארת תגובה