היועמ"ש אישר: חוק ההסדרים בדרך לממשלה

חוק ההסדרים לשנים 2017-18 עבר את אישור היועץ המשפטי לממשלה וכעת נבחן על ידי נתניהו, בעוד שלושה שבועות החוק יעלה להצבעה בממשלה • בפרק העוסק בבריאות כולל החוק את הרפורמות האחרונות של ליצמן וכחלון וסנקציות על בתי חולים שיחרגו מהתקציב

היועמ"ש מנדלבליט ורה"מ נתניהו | צילום: קובי גדעון לע"מ)
היועמ"ש מנדלבליט ורה"מ נתניהו | צילום: קובי גדעון לע"מ)

היועץ המשפטי לממשלה אישר ביום חמישי האחרון את טיוטת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018. אישור היועמ"ש הגיע לאחר פגישה ארוכה עם ראשי האוצר. כעת החוק צפוי להגיע לאישור ראש הממשלה נתניהו, ובעוד שלושה שבועות לאישור הממשלה. החוק יעסוק בשלושה נושאים עיקריים: הגדלת התחרות במשק והקטנת יוקר המחיה, צמצום הפערים בחברה והעלאת הפריון והצמיחה במשק. החוק מתייחס לשנתיים הקרובות ויכלול עשרות סעיפים ותתי סעיפים.

חוק ההסדרים עוסק בתיקוני חקיקה במגוון רחב של תחומים, רובם סעיפים כלכליים. בפרק מיוחד תחת הכותרת בריאות, עוסק החוק בהסכמות האחרונות בין שר הבריאות לשר האוצר – על הגדלת סל התרופות לתקציב של 550 מיליון ש"ח ורפורמת מנהלי המחלקות בבתי החולים הציבורים. בהסכם בין ליצמן וכחלון הוחלט, כי תקציב הגדלת הסל יבוא ממס חדש שיוטל ביטוחי הבריאות הפרטיים והשב"נים (שירותי בריאות נוספים) של קופות החולים. על פי טיוטת החוק שנחשפה ב"כלכליסט" מוצע כי ב-2017 יוטל מס על ההכנסות של קופות החולים מדמי החבר בשב"ן ועל הכנסות חברות הביטוח מביטוחי הבריאות בגובה 3%. ב-2018 יעלה שיעור המס ל- 6% וב-2019 – יעמוד המס על 9%. כתוצאה מכך, יתווספו 200 מיליון שקל לסל שירותי הבריאות, ו-300 מיליון שקל לסל התרופות.

מטרת ההיטלים על ביטוחי הבריאות הפרטיים, מניעת השפעות חיצוניות של הרפואה הפרטית, הממומנת ברובה על ידי הביטוחים הפרטיים. אחד הטענות הבולטות נגד הרפואה הפרטית, שהיא גורמת לביצוע פעולות כירורגיות שאינן הכרחיות מבחינה רפואית והיה ניתן לטפל בהן בדרכים אחרות, מה שגורר תופסת עלות לפרט ולמשק ולבזבוז משאבים. עוד קובעת טיוטת החוק, כי שר הבריאות יעקב ליצמן יוכל לבצע שינויים בתכניות הביטוחים הפרטיים. כגון: הורדת שימושים שאינם בסדר תעדוף גבוה, מהיבט היעילות הרפואית, ויצירת אחידות בפרק התרופות. צעדים אלו יצמצמו את השפעות המס החדש בגובה מחירי הביטוחים.

בנוסף, מתייחסת טיוטת החוק ליוזמה של שר הבריאות, להגביל את עבודת מנהלי מחלקות במגזר הפרטי. על פי ההצעה שהוסכמה בין כחלון לליצמן, מנהלי המחלקות החדשים יכהנו בדנציות מוגבלות ויאסר עליהם עיסוק ברפואה הפרטית, בתמורה יפוצו המנהלים בתוספת שכר ראויה. בטיוטה לא נכתב עדיין מה גובה התוספת, וכעת אמיר לוי, הממונה על התקציבים, משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות ומ"מ הממונה על השכר, יוסי כהן יצטרכו לבצע עבודת מטה לקבוע את גובה הפיצויים.

החוק גם כולל סנקציות על בתי חולים שלא יגיעו לאיזון תקציבי. על פי טיוטת החוק, בתי חולים ממשלתיים שלא יעמדו בתקציב השנתי (של השנה הנוכחית) או שצפויים לחרוג מתקציבם בשנת תקציב מסוימת לפי תחזית, לא יהיו זכאים לקבל תקציבי תוספת. כגון: תקציבי פיתוח, הצטיידות ותמיכות. בנוסף, יינקטו צעדים משמעתיים  כנגד המנהלים וסמנכ"לי כספים במוסדות שחרגו מתקציבם, ולא תתאפשר קליטת כוח אדם חדש בבתי החולים הללו. מנגד, בתי חולים מצטיינים יקבלו תמריצים כספיים.

כמו כן, קובע החוק מתווה להכנסת עובדי תאגידי הבריאות לבתי החולים, בעקבות ההסכם שנחתם כבר ב-2015 עם ההסתדרות. על פי המצב טרם ההסכם, עובדי בתי החולים הוגדרו עובדי מדינה, בעוד שעובדי תאגידי הבריאות לא נחשבו לכאלה. התאגידים קמו כיישות משפטית נפרדת העוסקת בפעילות רפואית בבית החולים בשעות מעבר לפעילות הנורמטיבית של בתי החולים, כלומר בשעות אחרי הצהריים. בפועל, טוענים באוצר ובבריאות כי התאגידים הפכו "למסלול להעסקת עובדים שלא באמצעות הכללים החלים במדינה". על פי טיוטת החוק, יקלטו אחיות, עובדי מעבדות ועובדי רנטגן. עוד קובע החוק, כי לא תבוצע כל פעילות שכלולה בסל התקציב בתאגידי הבריאות בשעות הבוקר. כמו כן, שינוי שיטת הההתחשבנות בין התאגידים לבתי החולים, בכדי שתהיה שקופה למעקב על ידי משרד הבריאות. .