"ומה אמרו הבריות שהלכו אחר מיטתו של בועז?!"

מדוע לא נקטה התורה בפירוש את יום ט"ז בניסן שבו מתחילים לספור את ספירת העומר, ובכך היה נמנע מחלוקת נוספת עם הצדוקים המפרשים פסוק זה שהכוונה ממחרת שבת-בראשית, דהיינו מיום א' שלאחר חג הפסח? • המאמר של הגר"ש רבינוביץ

הרב שמואל רבינוביץ. צילום: ויקיפדיה
הרב שמואל רבינוביץ. צילום: ויקיפדיה

בחג השבועות קוראים אנו את "מגילת רות". במדרש רות נאמר: "אמר רבי זמירא, המגילה הזו אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא היתר ולא איסור. ולמה נכתבה? ללמדך שכר של גומלי חסדים". הרבה טעמים והסברים נוספים נאמרו על ההקשר שבין מגילת רות לחג מתן תורה. בילקוט שמעוני נאמר שבא ללמדנו: שלא ניתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני. בעל התבואות שור פירש: לפי שדוד המלך נפטר בחג השבועות והרי הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום, כך שהוא נולד בשבועות, ומשום כך אנו קוראים את המגילה המזכירה את יחוסו ולידתו של דוד המלך. ועוד…

הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל רבה של ירושלים הביא בשם הגאון הירושלמי רבי מרדכי ליב רובין זצ"ל הסבר נפלא: ראשית הוא שאל על לשון הפסוק: "וספרתם לכם ממחרת השבת… עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום", מדוע לא נקטה התורה בפירוש את יום ט"ז בניסן שבו מתחילים לספור את ספירת העומר, ובכך היה נמנע מחלוקת נוספת עם הצדוקים המפרשים פסוק זה שהכוונה ממחרת שבת-בראשית, דהיינו מיום א' שלאחר חג הפסח?

ומשיב: שהתורה באה ללמדנו את אמיתותה של התורה שבעל פה, ולהוציא מלבן של צדוקים שאינם מאמינים בתורה שבעל פה. שהרי עיקר מחלוקת של הצדוקים עם הפרושים היתה לענין קביעת מועדו של חג השבועות. חז"ל דרשו ש"ממחרת השבת" פירושו – למחרת יום טוב ראשון של פסח, וממילא חג השבועות מתקיים כעבור חמישים יום מחג הפסח. ואילו הצדוקים טענו ש"מחרת השבת" היא שבת בראשית. לפיכך סתמה התורה בכוונה תחילה וכתבה "ממחרת השבת" אודות הזמן של חג מתן תורה, כדי להורות לנו שהתורה שבכתב אינה יכולה להתפרש ללא תורה שבעל פה. מוכרחים אנו להזדקק לדרשות ולימודי חז"ל כדי להבין את התורה שבכתב כראוי וכנכון.

על פי זה הוא מסביר מדוע אנו קוראים את מגילת רות בחג השבועות. שכן מרות המואבייה יצאה שולשלת מלכות בית דוד. ואלמלא דרשו חז"ל "מואבי ולא מואבית" אסורה הייתה רות לבוא בקהל. מהשמים סובבו שדוד המלך יצא דווקא מרות, ללמדנו כמה חשובה התורה שבעל פה, עד שמלך ישראל ומלך המשיח יצאו דווקא מדרשה של חכמינו ז"ל בתורה שבעל פה, המתירה לרות לבוא בקהל.

פעם אחת נשאל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל שאלה בדיני ממונות, והשיב רבנו לשואל כי אין לו מה לחשוש כלל ויכול הוא לעשות כאשר עם לבו ללא שום פקפוק.
שאל אותו השואל: אבל מה יאמרו הבריות שאינם יודעים את עומק הדין, הם יהיו סבורים שאיני נוהג כשורה וילעיזו עלי שעשיתי שלא כדין?….החזיר לו הרב אברמסקי זצ"ל: אתה שואל מה יאמרו הבריות? ומה אמרו הבריות שעה שהלכו אחר מיטתו של בועז ?! הלא כידוע בועז השיב את נשמתו באותו לילה בו נשא את רות לאישה. ללא ספק היו גם אז כאלו שאמרו: לא על חינם נפטר בועז בלילה של חתונתו, שהרי הוא עבר על פסוק מפורש "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'", ובגלל שלקח לו אשה מואבייה האסורה עליו מהתורה לפי הבנתם נסתלק מיד ל"ע… ולא ידעו כל אותם בעלי לשון כי ההלכה היא "מואבי ולא מואבית", ובועז שלקח מואבייה כדין עשה.
לא היה כאן ח"ו עונש מן השמים, אדרבה מן השמים זיכו את בועז בזכות גדולה בשכר מעשיו הטובים, שעוד בליל האחרון שנותר לו עלי אדמות יקח את רות לאשה, ומשניהם יצא דוד המלך עליו השלום שמזרעו יצא מלך המשיח.

מקדמא דנא אנו יודעים שאין להתפעל מבעלי הלשון, מוציאי דיבה הפותחים את פיהם מבלי שידעו מהו דין תורה ומה חשבונות שמיים. מהי תורה שבכתב ומה פירושה בתורה שבעל פה המסורה לנו מדור לדור. עלינו לדעת כי גאולתינו על ידי משיח צדקנו שורשה בתורה שבעל פה ומשמשת הוכחה נגד בעלי לשון הרעים מוציאי הדיבה.

השארת תגובה