המבקר: המאבק נגד ה-BDS – נכשל; אין תכנית

דו"ח המבקר עוסק גם במאבק בחרם על ישראל ובתנועת ה-BDS • המבקר קובע כי משרד החוץ והמשרד לנושאים אסטרטגיים כשלו בטיפול במאבק ולא הצליחו למנוע דה-לגיטימציה לישראל • לדברי המבקר אין למשרד כל תכנית אסטרטגית והדוברות מתקשה בתפקידה

המאבק בבי די אס
המאבק בבי די אס

דו"ח המבקר 2016: בין יתר הביקורות, מבקר המדינה יוסף שפירא, מבקר בחריפות את צורת ההתנהלות במאבק נגד החרם על ישראל ותנועת ה-BDS.

בדו"ח מפרט המבקר, כי בנושא אמורים לטפל גם משרד החוץ וגם המשרד לנושאים אסטרטגיים, אלא ששניהם לא עומדים ביעדים ולא מנהלים מערכה אפקטיבית.

לדברי המבקר למשרד לנושאים אסטרטגים אין את היכולות להלחם בחרם, את התשתית בכל העולם ואת הידע. "על אף הסמכויות הנרחבות שקיבל המשרד לנושאים אסטרטגיים החל בשנת 2013 לנהל את המאבק הממשלתי בניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל ובתופעת החרמות, לא עלה בידו לנצל את מלוא התקציב שקיבל ולהציג הישגים משמעותיים בתחום האמור. כמו כן, בשנת 2015 הוא עדיין לא מימש את תכניות העבודה האופרטיביות שלו", דברי המבקר.

עוד כותב המבקר: "המחלקה לפעילות בחברה האזרחית במשרד החוץ לא גיבשה מדדים ברורים להשגת יעדי המשרד בנושא המאבק בתנועת החרמות. משום כך המשרד מתקשה להציג הישגים הנוגעים להתמודדותו עם ניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם בקרב חוגי האקדמיה, התרבות, האיגודים המקצועיים והציבור הרחב במדינות היעד. אדרבה, ניכר מדיווחי הנציגויות בחו"ל כי הבעיות בתחום זה הולכות ומתעצמות.

"תופעת האנטישמיות לסוגיה מתפשטת ברחבי העולם ובעיקר באירופה, והיא אף הולכת ומחמירה, והדבר מובא לידיעת הממשלה בדיווחים שהיא מקבלת מדי שנה. אולם במועד סיום הביקורת פועלים במישור הממשלתי בתחום המאבק באנטישמיות בחו"ל שני משרדים – משרד החוץ ומשרד התפוצות – באפיקים מקבילים שלא הניבו הישגים ניכרים.

"בשלהי שנת 2015 הנהלת משרד החוץ עדיין לא דנה ביזמת חטיבת תפוצות ודתות משנת 2014 לקיים מסע הסברה רחב היקף באירופה ובארה"ב להגברת המודעות לנושא הפליטות היהודית מארצות ערב ומאיראן.

"למעט במקרים מסוימים, לא הייתה למשרד החוץ אסטרטגיית פעולה רחבה וארוכת טווח הכוללת חזון, יעדים בני השגה, מטרות קונקרטיות, דרכי פעולה חלופיות ומדדי הצלחה בנוגע לפעילות הנדרשת בקרב כלל מוסדות הדת של הזרמים הנוצריים השונים ברחבי העולם, לשם הרחבת שיתופי הפעולה המדיניים וההסברתיים עם מוסדות אלה".

בנוסף, המבקר טוען כי למרות שהם עובדים בצורה חופפת, דובר צה"ל ומשרד החוץ אינם מתואמים בניהם ובשעת חירום, כדוגמת מבצע צוק איתן, לא ידע כל גוף מה הוא צריך לעשות ולא תיאם עם הגוף המקביל.

המבקר קובע: "חטיבת הדוברות מתקשה למלא את תפקידה ולספק דוברים שיתראיינו לערוצי תקשורת ממדינות ששפתן גרמנית וצרפתית".

בין היתר ממליץ המבקר כי "על הקבינט המדיני-ביטחוני לבחון את הדגם התפקודי הקיים בנושא המאבק בניסיונות הדה-לגיטימציה ותנועת החרמות בחו"ל על יסוד פעולת הערכה שתתבצע מפעם לפעם בנוגע לאופן יישום התכניות של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, בהתאם למדדים ברורים שייקבעו, הן לפעולות הייעודיות שיבצע משרד זה והן לפעילות הבין-משרדית שעליה הוא הופקד. זאת בשים לב להודעת המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה כי יש ברשותו משאבים משמעותיים ומגוונים לנהל את המערכה הממשלתית בניסיונות הדה-לגיטימציה ובתופעת החרמות בחו"ל.

"על מערך הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ להציג להנהלת המשרד מדדי הצלחה ברורים שיאפשרו לו להוכיח את מידת הצלחתו לממש את תכניותיו למאבק בתנועת החרמות. בהתאם לכך, עליו למפות את הצרכים של הנציגויות העוסקות במאבק ב-BDS, ולהציגן לפני המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה כדי שיוכל להיערך למימון הפעולות הדרושות למאבק בתנועת החרמות בחו"ל.

"כדי לייעל את הטיפול הרב-תחומי בגילויי האנטישמיות ברחבי העולם ולאגם את המשאבים הלאומיים המוקצים לכך, על הממשלה לבחון את האפקטיביות של הפעילות הנפרדת של משרדי החוץ והתפוצות, ולקבוע חלוקה ברורה של סמכויות, של זירות פעולה ושל תפקידים בין שני המשרדים האמורים.

"בעת הזאת, ועל מנת לבלום את ניסיונות הדה-לגיטימציה הדתית של ישראל, יש חשיבות יתרה לקידום יחסי החוץ של המדינה עם הכנסיות של הזרמים השונים בנצרות ועם גורמי אסלאם מתון ברחבי העולם. אי לכך, על הנהלת משרד החוץ לדון בסוגיה המורכבת האמורה, לגבש את עמדתה בנוגע לצרכים הנדרשים למשרד לשם ניהול קשרי החוץ החיוניים עם מוסדות דת נוצריים ומוסלמיים בחו"ל, ולהציגה לפני הממשלה".

 

השארת תגובה