דַּבֵּר אֶל כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל

הרב שמואל רבינוביץ. צילום: ויקיפדיה
הרב שמואל רבינוביץ. צילום: ויקיפדיה

הציווי הראשון בפרשתינו של "קדושים תהיו"- נפתח במילים: "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם". מביא רש"י ומפרשי התורה בשם המדרש (ספרא) מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה. שהרי בפרשה זו נאמרו דברים יסודיים בתורה ולכן ראוי שכולם ישמעו אותם מפי משה.

יש להבין, אכן יש חשיבות בפרשה זו שנאמרה בהקהל, אך מדוע נבחר לפתוח את המסר הזה שנאמרו אל כל עדת בני ישראל על המילים: "קדושים תהיו"? י"ל שהציון וההדגשה שדברים אלו של "קדושים תהיו" נאמרו בהקהלת עדת בני ישראל בא ללמדנו שקדושת ישראל נעשית מכל חלקי ישראל. אם רוצים עם ישראל קדוש ומובחר צריך אחדות. לא מספיק שאדם קדוש ופרוש, עליו להיות חלק מעם ישראל כי אז הקדושה מתעצמת ונצחית.

סיפר רבי חיים ויטאל זי"ע תלמידו של רבינו האר"י הקדוש, על רבו איך שבכל בוקר היה ממתין לשמוע ברכות השחר של כמה וכמה יהודים כדי שיענה אמן על ברכתם. ומוסיף רבי חיים ויטאל: ואף שידוע שיכול היה רבינו בכל רגע שלו לתקן שבעים שנה, בכל אופן היה מקדיש זמן לשמוע ברכות מפיהם של עוד ועוד יהודים, כי גופי תורה רבים תלויים זה בזה. וכל יהודי יש בו פקדון רוחני ומפתחות לאיזה חלק מבנינו של העם היהודי. וכמו שאמר הבעש"ט הק' זי"ע על הפסוק: "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל", שהקב"ה יושב וממתין לשמוע את תפילת ישראל.
רבי מנחם מנדל מויטבסק זי"ע, היה מנהיג את עדת החסידים בכל פלך רוסיה הלבנה. ובשעה שעלה לארץ ישראל כל גדולי הדור יצאו ללוותו. משלחות שלימות נהגו בו כבוד, ואף בעל ה'תולדות', שהיה אז מבוגר לימים, ליווהו בכבוד גדול, עד שאמר על כך רבי ישראל מרוזי'ן זי"ע: בשעה שעלה רבי מנחם מנדל מויטבסק לארץ הקודש זכה להעלות עמו את החסידות לארץ ישראל. והוא כותב בספרו "פרי הארץ" (שבא' אייר חל יום הסתלקותו ומנוחתו כבוד בטבריה): הענין ידוע שהמאמינים ברוחניות, מבינים את סוד הענין הזה של האחדות וביותר נזהרים על כל חלקי כלל ישראל שיהיו בשלימות הנרצית לבורא שבראנו לכבודו.

במכתבו המובא בספרו, הוא מתאר את חלקי השלם המצטרפים ממעשי כל בני ישראל ביחד. הוא פותח בדברים מפליגים על עוצם הקדושה שיש בארץ הקודש ועל ההשגות הרוחניות לשוהים בה. ארץ שיש בה השגחה פרטית "עיני ה' אלוקיך" ולא דרך שר ממונה מאומות העולם. ואחר כך הוא כותב על תושבי חוצה לארץ המסייעים לחסידים שהתקבצו בכאן, ונותן להם את התואר המופלג: "מחזיקי מפתחות העזרה". אלו שעלו לארץ ישראל, הרי הם בבחינת הנמצאים בפלטרין של מלך, ואלו הנמצאים בחוצה לארץ המסייעים אותם, הם 'מחזיקי מפתחות העזרה'. זו הייתה ראייתו הרוחנית על שותפות של כל יהודי בתפקידים המיועדים לדור.

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. שנאמר "וכל בניך… אל תקרי בניך אלא בוניך" היה אומר ראש ישיבת 'סערט ויזניץ' בעל הברכת משה זצ"ל: "אל תקרי בניך אלא בוניך". שכל תלמיד חכם הוא לא רק בשביל עצמו, אלא "בוניך"- בונה את עם ישראל ומחזק את כלל ישראל. אין זה לימודו הפרטי ואין זו מצוותו העצמית, אלא כל השגה היא בגדר 'בוניך'.

תפילה במניין, קדושה מתוך אחדות היא בנינו הנצחי של עם ישראל ומשום כך נאמר בפרשתנו: דבר אל כל עדת בני ישראל.

קדושת עם ישראל היא באחדותו!

השארת תגובה