קבלת התורה מאהבה במסירות נפש של אחדות

רב הכותל והמקומות הקדושים במאמר מרתק על נקודת המרכז במאורעות פורים – סעודת אחשוורוש, תשע שנים שחלפו, גזירת המן ו'קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים'

הרב שמואל רבינוביץ. צילום: ויקיפדיה
הרב שמואל רבינוביץ. צילום: ויקיפדיה

שמחת הפורים הביאה את בני ישראל לקבל את התורה מאהבה, כמו שדרשו חז"ל במסכת שבת (פ"ח) "קיימו וקיבלו עליהם היהודים"- קיימו מה שקיבלו כבר. שבפורים קיימו ישראל את מה שקיבלו כבר בהר סיני. רק שבהר סיני היתה זו קבלת התורה מיראה, שהרי כפה עליהם הקב"ה הר כגיגית, ובפורים קיבלו ישראל את התורה מאהבה, ופירש רש"י מאהבת הנס שנעשה להם.

במה התייחד נס הפורים שבזכות אהבת הנס קיבלו את התורה מאהבה? נכון שבתקופה ההיא רבץ ענן כבד בלבות היהודים. גזרת "הפתרון הסופי" של השמדת עם שלם- להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, יצאה לדרך, ותסריט האימה של אותם ימים רדפה כל יהודי, אך היו תקופות נוספות שדמו לימים הללו. הרי "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילינו מידם", ולמרות זאת דורות אלו לא זכו לקבל את התורה מאהבה, רק דורו של מרדכי ואסתר. והשאלה הנשאלת איך זכה דור זה במה שלא זכו דורות אחרים לפניו ואחריו.

עוד יש להבין, הרי חז"ל אמרו על הכתוב במעמד הר סיני של "ויחן שם ישראל נגד ההר"- כאיש אחד בלב אחד, שתנאי היה בקבלת התורה- אחדות ישראל, ובלא זה לא ניתן היה לקבל התורה. ואילו דורו של מרדכי היהודי לא רק שלא התאפיין באחדות מיוחדת, אלא שהיה בו פירוד גדול כמו שאמר המן: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". הוא הבחין בפירוד ובמחלוקת וניצל זאת לגזור את הגזירה הנוראה. א"כ איך היה ניתן להשיג את התורה מאהבה, דהיינו בדרגה גבוהה יותר ממתן הר סיני, בלא אחדות מינימלית? זאת ועוד, הרי מדובר בדור שנהנו מסעודתו של אותו רשע- אחשוורוש, כך שלא היה דור של צדיקים גדולים. היתכן שדווקא דור זה מקבל את התורה באהבה?

האמת שבהתבוננות בסיפור המגילה ניתן לראות דבר יוצא דופן שעבר כחוט השני בין כל עם ישראל בדור ההוא. הרי אחשוורוש צווה על כולם לכרוע ולהשתחוות להמן, וללא יוצא מן הכלל כולם כרעו והשתחוו לו. רק מרדכי החמיר על עצמו ונמנע מלכרוע ולהשתחוות להמן. למרות שלא היה זה איסור של השתחוויה לע"ז ממש. המן בראותו את מרדכי שאיננו כורע ואיננו משתחווה רוצה להעניש אותו, אך אינו מסתפק בזה, והוא מבקש להעניש גם את עם מרדכי מנער ועד זקן טף ונשים. כך שבגללו יוצאת הגזירה להשמיד את כל היהודים בכל מדינות אחשוורוש ביום אחד.

לכאורה, בפני עם ישראל באותה תקופה היתה עצה פשוטה להינצל מפני גזירה קשה זו. בפעולה קטנה של שיגור משלחת רשמית להמן להודיע לו כי הם אינם אחראים למעשיו של מרדכי, ואפילו הם מגנים את פועלו ומתנערים ממנו. בפועל אכן רבים לא הסכימו עם מעשיו כמו שהגמרא במסכת מגילה (י"ג), מספרת כי היהודים התרעמו על מרדכי שהמיט עליהם סכנת כליה בזה שלא כרע להמן: "כנסת ישראל אמרה ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי דלא קטליה דוד לשמעי דאתיליד מיניה מרדכי דמיקני ביה המן" (מה עשה יהודי שלא תיקן כלום במה שגרם שנולד מרדכי, דאי לא הוה מרדכי לא היה כאן תקלה, דהמן לא היה מקנא אלא במרדכי- המהרש"א).

לפלא שדורו של מרדכי לא נהג כן. הם ידעו שכוונת מרדכי היא לשם שמיים, ואע"פ שחלקו עליו, כלפי חוץ נתנו לו את כל הגיבוי והזדהו איתו, משום שראו בזה כבוד שמיים. וזה ביאור הכתוב: "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי"- המן הבין שמרדכי מקבל גיבוי מהעם שלו ועל כן וימלא חימה על כולם. (חוששני שאם מרדכי היה חי בדור שלנו ובגלל קנאותו לא היה כורע להמן, ולנוכח זה הייתה נגזרת גזירה כלשהי, היו ארגונים ומפלגות מתאספים

להוקיע את מעשיו ומפרסמים שמעשיו מנוגדים ל"דעת תורה" ושאין רוח חכמים נוחה ממנו, ושאינו מוסמך לייצג את היישוב הישן והחדש כאחד).

זה היה דור מרדכי שהצטיין באחדות אמת עד מסירות נפש, דבר שלא היה בדורות שלפניו. דור כזה שכולך יפה רעיתי ומום אין בך, שאין בו מלשין או חותר תחת מרדכי היהודי, זכה למה שלא זכו דורות שלפניו, לקבל את התורה באהבה. זהו "אהבת הנס" שפירש רש"י שבזכותו זכו בני ישראל לקבל התורה מאהבה.

ניתן להסביר זאת מזווית ראיה נוספת שהייתה בדור זה שנראית לנו בדורנו כחריגה מאוד.

ננסה לפשט את סיפור המגילה, ולהיכנס לנעליהם של יהודי אותו דור. באחד הימים הם מקבלים לביתם אגרת חתומה בטבעת המלך, שבה נמסר על חוק חדש, להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד. בכל מקום שבו מתכנסים יהודים ודאי היו כאלו שידעו לעדכן מה בדיוק קרה? "מרדכי היהודי מתנהג בקיצוניות חסרת אחריות. הוא הולך עם 'ראש בקיר'. מתעקש להרגיז את המן. במקום לדבר איתו יפה, הוא מעצבן אותו ועכשיו כולם סובלים בגללו".

אלא שהתסריט הזה לא קורה. בדיוק להיפך. כשנודעה הגזירה, היהודים מבקשים דווקא ממרדכי לדעת מה זה ועל מה זה? כך גם מבארת הגמרא במסכת מגילה י"ב: "שאלו תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי: מפני מה נתחיבו שונאיהם של ישראל שבאותו דור כליה? אמר להם: אמרו אתם. אמרו לו: "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע וכו'".

מאז שסעדו ישראל בסעודת אחשוורוש, חלפו יותר מתשע שנים עד שנגזרה הגזירה על ישראל. וכשנתבונן באותו 'עוון' נראה שלא מדובר בעבירה ממש. באותה סעודה הייתה הפרדה מלאה, כמו שמתואר בפסוקים מפורשים שהנשים סעדו אצל ושתי. גם האוכל כפי שמפרש הרמב"ן- היה כשר למהדרין מן המהדרין בהשגחתו הישירה של מרדכי. אפילו היין היה כשר כמו שנדרש מהפסוק 'והשתיה כדת'- כדת של תורה. וכל חטאם היה ההנאה מסעודתו של הרשע.

לנוכח כל זה, הפרשנים והעיתונאים ודאי הסכימו פה אחד, שהסיבה לגזירה היא התעקשותו של מרדכי היהודי שלא להיכנע להמן. ורק מרדכי לבדו מבקש לטעון שהדבר נובע מכך שלפני תשע שנים היו כמה מתושבי שושן הבירה שסעדו בסעודה כשרה, אלא שלא שמעו לאזהרתו שלא להנות מסעודה. זהו רגע של מבחן באמונת צדיקים. היהודים של אותו דור, בחרו לכופף את ההגיון ולהסכים עם מרדכי. הם שבו בתשובה שלימה, צמו לילה ויום וזכו להעביר את רוע הגזירה מעליהם. מגילת אסתר מלמדת אותנו את כוחה של האמונה בצדיקים ומנהיגי הדורות. אם יש: "ויאמינו בה' ומשה עבדו" זוכים לקבלת התורה באהבה.

במגילת אסתר נאמר (מה שאומרים בכל מוצאי שבת): "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". דרשו חכמינו: אורה- זו תורה, שמחה- זו שמחת יום טוב, ששון- זהו ברית מילה ויקר- אלו התפילין. מובא בספרי חסידות ששאלו: אם אורה זו תורה, ושמחה זו שמחת יום טוב, וששון זה ברית מילה, למה לא נאמר זאת במפורש? תורה, שמחת יום טוב, ברית מילה ותפילין?

והשיבו: שכאשר היהודי נמצא בשמחה, ברור ומחוור לו כי אורה היא תורה, ושמחה היא שמחת יום טוב, וששון- זהו מילה. זהו ממש "פשט" בשבילו. כי כל מצוות ה' מושכות ומעלות את היהודי במדרגות השמחה. אבל אם חלילה אינו בשמחה איך בכלל יוכל לקיים אלו המצוות?! לכן רמזו לנו שצריך לקיימן בשמחה, ולכן נכתב על תורה- אורה. ועל יום טוב- שמחה. ועל ברית מילה- ששון…

יה"ר שנזכה לשמוח בשמחת אהבת הנס. ובזכות שמחה זו (בשמחה- ר"ת: מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו) יימחקו ברחמיו הרבים כל שטרי חובותינו. חובות הגוף והנפש כאחד. חובות הכלל והפרט גם יחד. וימהר ויחיש לנו את אליהו הנביא איש פקיד על כל בשורות טובות- שיבשרנו בשורות הגאולה במהרה.

השארת תגובה