שיעורים בחינוך הילדים
הילד המציק | קנאה בין אחים | לקנות לכולם? | כשהמורה אשם... | אינו מעוניין ללכת לבית הספר | כשהילד טוען שמציקים לו | מילים שאינן נקיות | ביטחון עצמי | תאומים באותה כיתה |
הילד המציק | קנאה בין אחים | לקנות לכולם? | כשהמורה אשם... | אינו מעוניין ללכת לבית הספר | כשהילד טוען שמציקים לו | מילים שאינן נקיות | ביטחון עצמי | תאומים באותה כיתה |
"ידעתי את מכאוביו וארד להצילו" פרשתנו פותחת במילים: "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'". פסוק זה מעורר תמיהה, וכי משה רבינו אשר הקב"ה פה אל פה מדבר עמו, לא יודע ש"אני ה'", שצריך
הָרַחֲמִים שֶׁבְּתוֹךְ הַדִּין 'וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' (ו, ב). שֵׁם אֱלֹוקִים וְשֵׁם הֲוָיָ"ה כְּאֶחָד ה"אור החיים" הקדוש מבאר, שבפסוק זה נזכר גם שם אלוקים המורה על דין, וגם שם הוי-ה המורה
ריטלין – בעד או נגד? | המתנה בין בשר לחלב | תינוק מרדן (?) | סרבן אכילה | מפונק באכילה | הילד העקשן | מבקש אוכל אחר | חינוך על ידי קנאה
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה (א, א) בפרשתנו, ובפרשיות הבאות, מתוארת ירידת עם ישראל למצרים, שם סובלים הם צרות קשות ונוראות עד בא שעת גאולתם. מהי תכלית ירידתם למצרים? לשם מה צריך עם שלם
מרים מתייצבת מרחוק לראות את אשר יהיה עם אחיה משה רבינו. לנגד עיניה היא רואה את הנס העצום כאשר בת פרעה יורדת לרחוץ על היאור, ומושיטה את ידה שנעשית לארוכה ומושה את אחיה משה רבינו
מריבות בין ילדים | הדרכת ילד שחבריו נוהגים להכותו | בכי תינוק בלילה | ילד בכיין בגיל הגן | יקיצה נכונה | ילד גונב או משקר בשיטתיות
ספר בראשית מסתיים באמירתו של יוסף הצדיק: "ואלוקים פקוד יפקוד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב" (נ', כ"ד). זה אינם סתם מילות הרגעה, אלא מסר כפי שאנו רואים
ה"אור החיים" הקדוש, מדייק בלשון הפסוק, שלא נאמר 'ויקרב ישראל למות' אלא "ויקרבו ימי ישראל למות", ומבאר, כי יעקב אבינו לא קרב למות כלל, אלא ימיו – הם שהתקרבו לסיומם והם אלו שהצטערו על כך
גלה הבנה וכאב – כך תשכנע יותר | יציאה מדמיונות | גישה מכבדת ובניה נכונה | לכל זמן ועת | הכח לעמוד בנסיונות | יצירתיות בחינוך | להחצין את הכאב
כשבאים בני יעקב לאביהם ומספרים לו: "עוד יוסף חי" נאמר: "כי לא האמין להם" (בראשית מה, כ"ו). רוחו שבה אליו רק לאחר שרואה את העגלות ששלח יוסף. והשאלה הנשאלת וכי יעקב אבינו חשד בבניו לאחר
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה (מד, יח) מהו 'אליו'? לשם מה נכתבה התיבה הזו? אלא – אומר ה"אור החיים" הקדוש –
התמודדות אישית | נשיאה באחריות | חינוך לעזרה בבית | הקושי לקבלת משמעת | רוממות ושבח | מתן אמון | המעקב "מלמעלה" | שיקום יחסים עם המתבגר
וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם (מא, א) יוסף היה מופלג בבטחונו בה' ה"אור החיים" הקדוש ביאר, שפרעה היה חולם שנתיים ימים בתמידות את החלום הזה, אלא שהיה שוכחו, ולסוף שנתיים ימים חלם שוב את
ידועה שאלתו המפורסמת של הבית יוסף: "מדוע מדליקים נרות חנוכה שמונה ימים. הרי הנס היה שבעה ימים בלבד, כי ביום הראשון היה שמן בכמות מספיקה להדלקת המנורה"? אחד התירוצים המפורסמים הוא, שהיום הראשון הוא הודאה
שתי מילים מהחכם באדם | "הוֹכַח לְחָכָם - וְיֶאֱהָבֶךָּ" | ביקורת עניינית ללא הגדרה פוגענית | ביקורת מלאה באהבה | חשיבה טרם התגובה | מתי עדיף לשתוק | מי ידבר? | תוכחה מרומזת | כלי
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" (לז, א-ב) רש"י בתחילת הפרשה מביא משל בענין כוחו של יעקב מול עשו: "הפשתני הזה נכנסו גמליו טעונים פשתן, הפחמי תמה: 'אנה יכנס כל
יוסף הצדיק פותר את חלומו של שר המשקים: "בעוד שלושת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך" – פרעה יחזיר אותך למקומך הראשון, "ונתת כוס פרעה בידו" – אתה חוזר לתפקידך הקודם "כמשפט הראשון
ישנה ביקורת המבקרת באופן ענייני את המעשה השלילי שנעשה על ידי הילד (אסור לקחת ממתק מהארון ללא רשות!), וישנה ביקורת המגדירה אותו כילד בעייתי (לקחת ממתק בלי רשות? אתה גנב!). כאשר מבקרים בצירוף הגדרה פוגענית,
כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה (לב, ה) יש ללמוד מרשעים את דרכי פעולתם רש"י מביא את מאמר חז"ל: "עם לבן הרשע גרתי, ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים". ומפרשים
יעקב אבינו מתפלל לקב"ה שיציל אותו מעשיו אחיו: "כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני…" ומסיים: "ואתה אמרת היטב איטב עמך" (לב, יג). החוזה מלובלין זצוק"ל פירש בדרך רמז פסוק זה: "ואתה אמרת היטב" –
אחד הדברים החשובים ביותר שרוכש האדם בחייו הינו ללא ספק כח הריכוז שמאפשר לנו לקלוט להזין ולהחכים בכל מיני עניינים. אם בחומר אלו עניני העולם הזה ואם בלבנים אלו עניני העולם הבא. אין זה משנה
בעת התנהגות שלילית של הילד, הדחף הראשוני של ההורה והמחנך הוא למתוח ביקורת. והסיבה פשוטה, אם לא אומר לו במה הוא טעה, כיצד יידע לתקן את מעשיו? העיקרון נכון. אולם יש לזכור תמיד כי: ביקורת
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (כח, י-יא) לפתח חטאת רובץ ה"אור החיים" הקדוש דורש פסוקים אלו בדרך רמז: "ויצא
הקדוש ברוך הוא מבטיח ליעקב: "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך" (כח, טו). ויש להבין אריכות לשון הפסוק, וכפל הדברים. וכי לא די לומר: "אני אעשה את אשר דיברתי לך",
כל הזכויות שמורות לקו עיתונות בע"מ
מופעל ע"י סטודיו לייט בייט בניית אתרים