להתרגל לומר שירה על חסדי הבורא
אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת (טו, א). שבת פרשת בשלח נקראת בפי כל ישראל "שבת שירה", כי קוראים בה את שירת הים. והנה ודאי שעניין שירה זו אינו נגמר בקריאתה בתוך הפרשה
אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת (טו, א). שבת פרשת בשלח נקראת בפי כל ישראל "שבת שירה", כי קוראים בה את שירת הים. והנה ודאי שעניין שירה זו אינו נגמר בקריאתה בתוך הפרשה
"והגדת לבנך" (יג, ח). בשעה שיהודי הולך לבית הכנסת להתפלל או ללמוד תורה, חש הוא שבזמן הזה עסק במצווה וקיים בכך את רצון ה', לעומת זאת, אותו יהודי כשהוא יושב ולומד עם בנו במשך חצי
כצאתי את העיר אפרש כפי אל ה' (ט, כט). אבל בתוך העיר לא התפלל, לפי שהייתה מלאה גילולים (רש"י). משה רבינו לא רצה להתפלל בתוך עירם של המצרים, מחמת שפחד מהשפעת העבודות זרות שהיו שם.
כה אמר ה' בני בכורי ישראל (ד, כב) בפסוק זה מתגלה יסוד מופלא בצורת הנהגת השי"ת עם הכלל – ישראל. משה רבינו נשלח לדבר עם פרעה שישלח את עם ישראל, ומה עליו לומר? הקב"ה אינו
אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי (מח, כב). למדנו מכאן, שישנן שתי מערכות, תפילה ["צלותי"] ובקשה ["בעותי"], ושומה עלינו להבין את ההבדל שביניהן. כל מצוה היא מטבעה בעלת כח, לדוגמא, אם קובעים מזוזה כשרה בדלת,
אבירי זכויות האדם והמאבק בשחיתות הם אותם אלה שמוכנים לסכן חיי חייל יהודי כדי להגן על זכויות המחבל • 'איפוק זה כוח' הוא ביטוי מכובס שנותן רוח גבית למשפחות המרצחים
בניגוד להבנת אומות העולם, מחיצות נועדו דווקא לחבר ולקרב ולא לרחק, וזהו מאבקנו ביוונים שפרצו את חומותינו # צוריאל קריספל נפרד ממרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל
"וירא אדוניו כי ה' איתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו" (לט, ג) "כי ה' איתו" – שם שמים שגור בפיו (רש"י). איתא במדרש, "מלחש ונכנס מלחש ויוצא" הווה אמר ליה מזוג רותחין והיו
ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל, וימלוך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה, וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה… וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר
ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד (לא, מז) בספר "מגלה עמוקות" כתב על דרך הרמז, ש"יגר" הוא 213, שכן בשנת רי"ג לבנין בית המקדש, יקריב אנטיוכוס חזיר על גבי המזבח. כדי להבין
ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי (כז, ד) כאשר בא יצחק אבינו לברך את יצחק, הוא מקדים ומבקש ממנו להביא לו מטעמים, ורק אז "תברכך נפשי", יעקב אבינו גם הוא
"ואברהם זקן בא בימים" (כד, א) א"ר יהודה בר סימון, אברהם תבע זקנה, אמר לפניו, ריבון העולמים, אדם ובנו נכנסים למקום ואין אדם יודע למי מכבד, מתוך שאתה מעטרו בזקנה אדם יודע למי מכבד, א"ל
"וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל" (יח, ב). חסד ללא גבול ומידה!
התנתקות מהעולם הסובב בפרשיות הראשונות של חומש בראשית מלמדת אותנו התורה הק' את יסודות אמונתנו, פרשת בראשית עוסקת בבריאת העולם ע"י הקב"ה, חשוב מאוד ללמוד פרשה זו כי הכל מבוסס עליה, פרשת נח מתארת את
איתא בגמרא (סנהדרין נח ע"ב) "עכו"ם ששבת חייב מיתה שנאמר "ויום ולילה לא ישבותו", וכן פסק הרמב"ם (הלכות מלכים פ"י ה"ט) "עכו"ם ששבת אפילו בימות החול אם עשהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה, ואין צריך
ייחודן של ההקפות בשמחת תורה ובשמיני עצרת נהגו כלל ישראל לעשות הקפות, למנהג האשכנזים – בערבית ובשחרית, ולמנהג הספרדים – בערבית, בשחרית, במוסף ובמנחה, וכמו"כ גם במוצאי החג. ידוע שהאר"י הקדוש בספריו הקדושים כתב כוונות
שעת "נעילה" היא שעה נשגבה עד מאוד, דברים שאין אפשרות לפועלם בכל ימות השנה, בשעה זו של נעילה – האפשרות קיימת! שכן כתבו המקובלים שבשעה זו של נעילה, מתעלים כל העולמות לספירה העליונה הנקראת "כתר",
בדברי הנביא (מ"ב ו, יט) ישנו ביטוי, "לא זה הדרך ולא זו העיר", ניתן ללמוד מדברים אלו של הנביא שכדי להשיג מטרה כלשהי בחיים, יש לקבוע מראש הן את המטרה והן את האמצעים הנכונים המובילים
אם נביט בעין טובה על כל טובה ולו הקטנה שקיבלנו מהזולת, אמירת יישר כח הבאה מבפנים והמשדרת כנות וההערכה, בוודאי וללא ספק נגרום בזה לחברנו לרצות ולהוסיף רוב טובה על טובתו
אין מקום לשיקולי יוקרה וכבוד מדומים כאשר מדובר בקבלת ילדים למוסדות חינוך • על מצוות "לא תוכל להתעלם"
כמה חשוב ציווי זה בימים קריטיים אלה של פתיחת שנת הלימודים, לבל ירום לבבם של מנהלי המוסדות ובכדי שיניחו את החשבונות הקטנוניים בצד
"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך… לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך… כי פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו" (טו, ז-ח) כאן נצטווינו על מצוות הצדקה, וכמה
והיה עקב תשמעון (ז, יב) אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון (רש"י)
בשעה שיהודי הולך לבית הכנסת למשך של חצי שעה, חש הוא שבזמן הזה הוא עסק במצווה וקיים בכך את רצון בוראו, לעומת זאת, כאשר הוא יושב ולומד גמרא עם בנו במשך חצי שעה פרק "אלו
ישנה נקודה חשובה מאוד שרבים מאתנו טועים בה, נקודה אותה מאיר הגרש"ד פינקוס זצ"ל בספרו על התורה. ניקח כמשל יהודי בעל תשובה שהיה מחלל שבת בפרהסיה, הוא היה במ"ט שערי טומאה, וה' עזר לו והוא
כל הזכויות שמורות לקו עיתונות בע"מ
מופעל ע"י סטודיו לייט בייט בניית אתרים