"הסיפור שלי הוא ארבעה ניסים"
קוראים לי ז'ק פרנץ, השנה אהיה בן 70 וזו זכות גדולה לאור מה שעבר עלי בשנים האחרונות. אני מרגיש שקרו לי ניסים שהביאו אותי בחיים לגיל הזה. הנס הראשון קרה לי לפני שלוש שנים, כשהיו
קוראים לי ז'ק פרנץ, השנה אהיה בן 70 וזו זכות גדולה לאור מה שעבר עלי בשנים האחרונות. אני מרגיש שקרו לי ניסים שהביאו אותי בחיים לגיל הזה. הנס הראשון קרה לי לפני שלוש שנים, כשהיו
נתאחד ונאהב האחד את השני – נזרז את השיקום
מלחמתה של ישראל בחמאס נמשכת זה למעלה ממאה ימים וידה של ישראל עודנה נטויה. בציבור הרחב שוררת אמנם ציפייה להכרעה מהירה ולתמונת ניצחון ברורה, אבל צה"ל בחר מראש ובמידה רבה של צדק, בדרך פעולה זהירה
ביידן ממשיך להפגין תמיכה איתנה בישראל ואינו נגרר אחר תביעה העולה בקרב מחוקקים דמוקרטים להתנות את הסיוע לישראל בהיענות חיובית מצידה ליוזמות המדיניות
הפיגוע הקשה ברעננה הוא תזכורת נוספת, אם בכלל היה צורך בתזכורת כזו, שכל הארץ חזית. ישראל מתבוססת בבוץ של עזה ללא יכולת הכרעה אמיתית (עוד נחזור לזה) ובמקביל גם בצפון ההכרעה רחוקה מסיום. רבבות מפונים
אין די בכיבוש של שטח ובשליטה בו אלא יש צורך לעבור בית אחר בית, רחוב אחרי רחוב ושכונה אחרי שכונה, כדי לחסל את מחבלי החמאס הפועלים לא פעם כבודדים
בזמן לחימה - אם נותנים הרגשה שחיילינו מתים לשווא - זה מוריד את המורל. וזה באמת מיותר ומסוכן • אף אמא או רעיה לא צריכה לחשוב שהגבר שלה מסתכן לחינם כשזה לא נכון
בערוץ אלג'זירה, המשדר מקטר, נערך דיון מרתק בשאלה כיצד תיראה עזה ביום שלאחר המלחמה. ברקע לדיון מן הסתם, מספרי האבידות שנגרמו לצה"ל מאז תחילת הלחימה. השורות הבאות נכתבות מתוך היכרות עמוקה עם העובדה שהערוץ הוא
ביום שישי (8 בדצמבר) ארה״ב הטילה וטו על הצעת החלטה במועצת הביטחון של האו״ם שקראה להפסקת אש מיידית בין ישראל לחמאס, וגברה על 13 קולות שהצביעו בעד, כולל אלו של סין, רוסיה וצרפת – חברות
פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה ממשיכה לפי שעה במלוא הכח. כוחותינו הצליחו לכתר את העיר עזה מכל עבריה ומתקדמים כעת, באיטיות אבל בשיטתיות, לתוככי השכונות ומחנות הפליטים של העיר שאותם הפך החמאס במהלך השנים למתחמים
"מבצע דוליטל" (כפי שהוא נקרא בדיעבד על שם מפקדו ג'ימס דוליטל), היה אחד מן המבצעים החשובים ביותר אשר בוצעו על ידי ארה"ב במלחמת העולם השנייה, וללא כל ספק המבצע שמהווה את נקודת המפנה האמריקנית במלחמה.
סיום הפסקת האש והחזרה לתמרון הקרקעי מעלה את מפלס החרדה של תושבי הרצועה. דרישות צה"ל מהתושבים, שהופצו באמצעות כרוזים ובהודעות לתקשורת, לרדת מערבה ודרומה לכיוון רפיח ולהתרחק מקו הגבול עם ישראל וכן האינפורמציה שהגיעה לידיהם
נתחיל ממה שאין בתקציב הזה. אין בו שקל קואליציוני! זה פשוט שקר. כלל הכספים הקואליציוניים אושרו במסגרת תקציב המדינה לפני כחצי שנה
25 ימים של מלחמה ומערכה מול חמאס וההכרעה אינה נראית באופק. צה"ל כבר עמוק בתוך שטח הרצועה, מהדק את לולאת החבל סביב חמאס. עכשיו זהו משחק של עצבים: מי ימצמץ ראשון, מי יעשה את הטעות
מאז נחתמו הסכמי אברהם בספטמבר 2020 התרגל הציבור הישראלי לחדשות שכותרתן היא נורמליזציה בין ישראל לשכנותיה. בחודשים האחרונים אנחנו עוקבים – חלקנו בעניין ואחרים פחות – באפשרות לנורמילזציה עם ערב הסעודית. בזמן הזה, עבודה מאומצת
מי לא נזקק במהלך ימי חייו לאיזשהו טיפול רפואי? בדיקות? ולפעמים גם פרוצדורות רפואיות יותר מורכבות מזה המצריכות ניתוח או אשפוז בבית חולים? כחלק מהמענה המוצע ללקוחות משרדינו, בין היתר, אנו מטפלים בתביעות רשלנות רפואית,
מנכ"ל הצלה גוש-דן אושי שלומוביץ בעדות על רגעיו האחרונים של מרן זצ"ל: "ביום שלישי בבוקר, הוא היה באמצע לכתוב שיעור ואז לחץ הדם נפל, הוא הספיק לומר לי ביידיש 'תודה רבה' על כל מה שעשית
סגן השר הרב אורי מקלב, מתלמידי מרן ראש הישיבה זצוק"ל בישיבת פוניבז' נפרד ממנהיג הדור מרן ראש הישיבה זצוק"ל
איבדנו שריד לדור דעה. רבי גרשון היה דמות ייחודית ביותר, דמות של צניעות ופשטות מצד אחד, ומצד שני – מלמד שלא שינה. פשוטו כמשמעו. קרוב ל-50 שנה, הוא תמיד באותו סדר יום ברור של תורה
אם יגיע היום ותפסיק להתקיים כאן דמוקרטיה, זה יהיה בגלל מפגינים שלא קיבלו את העובדה שלמעלה מ-2 מיליון אנשים הלכו לקלפי כדי לממש מדיניות ימין. כשהימין הלך לקלפי הוא הצביע בשביל למשול - בנגב, ביו"ש
בימים האחרונים גוברים הדיווחים על רצונו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו להקים ממשלה בהקדם האפשרי ולדחות את חתימת ההסכמים הקואליציוניים עם שותפיו לקואליציה. נתניהו מעוניין לדחות בכמה שניתן את החתימה על קווי היסוד של
הניצחון רשום על שמו. בסוף, הוא חי את השטח יותר מכולם, הוא קיים עשרות מפגשים עם רבנים וראשי קהילות, וידע לזהות את הפוטנציאל הגדול
אתחיל מהסוף. קשה לי מאד ללכת לקלפי ולהטיל לתוכו את הפתק אותו מצווה עלי מצפוני להטיל. דווקא משום שאני פרשנית פוליטית, רק משום שמי כמוני מכיר את הרפש, את התככים, את הצד האחורי של הרקמה
הממשלה האחרונה של בנט-לפיד הייתה מאוחדת סביב סוגיה אחת יותר מכל: דת ומדינה. בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו ערב הקמתה, השותפים בה הסכימו על שינויים מרחיקי לכת בתחום הגיור, הכשרות, השבת והרבנות. את רוב הסעיפים הם לא
בעוד שבוע ימים נהיה רגע אחרי הבחירות. השאלה שצריכה להישאל היא – מה יהיה בעוד עשרה ימים אחרי שיסיימו לספור את קולות הימאים והחיילים. ייתכן וראשי גוש השינוי, האיחוי והריפוי בעיני עצמם, בראשות לפיד וליברמן
כל הזכויות שמורות לקו עיתונות בע"מ
מופעל ע"י סטודיו לייט בייט בניית אתרים