במסיבת יום ההולדת, חשף האבא: אתה יהודי
"אביך נמסר לאימוץ על ידי אישה יהודייה ספרדייה למפקד צבא מקסיקני", כך אמרה לו. "אין לנו פרטים מדויקים על נסיבות האירוע, מדוע הוא נמסר לאימוץ, אנחנו רק יודעים בבירור כי הוא מאומץ".
"אביך נמסר לאימוץ על ידי אישה יהודייה ספרדייה למפקד צבא מקסיקני", כך אמרה לו. "אין לנו פרטים מדויקים על נסיבות האירוע, מדוע הוא נמסר לאימוץ, אנחנו רק יודעים בבירור כי הוא מאומץ".
הנער משה משפחת פלינקר הצליחה לברוח מהולנד ולמצוא מחסה בבלגיה. ובעוד יומנה המפורסם של אנה פרנק נכתב בהולנד ממנה ברחה משפחת פלינקר, יומנו של הנער החרדי משה פלינקר נכתב במקום מחבואם בבלגיה. בין דפי היומן
המלאך הרע ענה אמן מוקפת בחמישה ילדים פגועי מוח, היא מרגישה מלכה אמיתית. שלווה של שליחות אופפת אותה, המטרה שלנגד עיניה ברורה ובהירה. רחל, שגילתה כי לפי ההלכה היא מנועה מלהינשא ולהקים משפחה, הקימה משפחות
היא גרמנייה שהשתוקקה לבקש סליחה מהעם היהודי, והוא יהודי שרצה לבקש סליחה מהנרצחים. החיים הפגישו ביניהם, והסוף מפתיע. הסיפור שלה כל כך עצוב, וכל כך שמח. מסוג הסיפורים שאם תכתבו אותם על דף, צד אחד
כשהגעתי בפעם הראשונה, לא היה לה זמן לדבר אתי, מכונות התפירה עבדו בקצב מסחרר, גלילי בדים היו פזורים בכל מקום. והיא, מוריאל, מסתובבת בין כולן, זורקת פקודות, מעירה הערות, פורמת אם יש צורך • שרה
הדלת לכניסת הבית הייתה צבועה בצבע חום עתיק. הם היו עייפים, והם טעו בדרך. הדלת שלפניהם גרמה להם להתלבטות קלה. "נדפוק?" שאל דניאל הורן את אשתו. היא הנהנה בראשה לחיוב, העייפות הכריעה אותה. את הדלת
פעם בחודש לכבוד ראש חודש אני לוקחת את הילדים לפינוק, פעם אנחנו נהנים מארוחה קלה בחוץ, קניית בגד חדש, סיבוב באחד מהמוזאונים המעשירים את הידע שלהם, או שאנחנו ממלאים סלים, אורזים שקיות ויוצאים לפארק השכונתי
רק מי שמחפש עבודה נתקל בהצעות עבודה מוזרות עד הזויות. כששמעתי לראשונה על "העבודה" של חווה ידעתי שיש לי בלשון העיתונאים: סקופ ביד. בלוח דרושים לא תמצאו הצעת עבודה כמו העבודה של חווה. עבודה כמו
"שתביני", היא מנסה להסביר לי, "הייתי יתומה מאב, בת יחידה, לאמא שלי לא הייתה אף משפחה, לא הורים ולא אחיות. 'את חייבת להיות חברה של העולם, כי אין לך משפחה'. אמי נאמה לי שוב ושוב"
לרבים מאתנו חלום קטן, לעיתים הוא מתגשם, ופעמים הוא נשאר בגדר חלום. במקרים רבים החלום תלוי ברצון. האמרה: "אין דבר העומד בפני הרצון"… מקבלת משמעות כפולה מול סיפורו של ד"ר עומר גולדשטיין. כשאני כותבת על
אחד החלקים האהובים עלי הוא לנבור בספרי ההיסטוריה ולגלות חלקים נסתרים, כשהאבק באוויר מערפל את העיניים כאילו קמים לתחייה מעגלים שטרם נסגרו. מצאתי אותה יושבת בין ארגזים, חלקם סגורים עם חותמת, חלקם פתוחים לרווחה, תוכנם
"את עוזבת את הבית?" "כן". את לא מבינה, את בסכנה, חייך בסכנה גדולה". "אתה לא מבין, מי שבסכנה זה אתה, אתה וכל הסובבים אותנו שעדיין לא גילו את האמת". היא עמדה מולו, עיניה רושפות באור
אם רק היה לי יותר כסף…. כמה חלומות, מאווים חשקים, במשפט הזה, בפנטזיית אם רק היה לי יותר כסף. שמעתי השבוע משפט שהצחיק אותי, "הייתי נשארת בבית, רק שאני צריכה לשלם עליו…". השבוע נקלעתי למפגש
לפני שנים הוא נפצע בתאונת אופנוע, ומאז לא עלה עליו, והנה עשר שנים אחרי הפציעה והשיקום הקשה הוא החליט שהגיע הזמן לחוויה מתקנת. וככה עם מספר חברים הם החליטו לחצות את ישראל, סוג של…אז כמובן
התיישבתי לכתוב לכם על רגע שלימוד אותי שעוד נותרה עדינות בעולם, קבעתי פגישה במסעדת שאלוט בתל אביב ישבתי וכתבתי, וסיימתי את הפגישה עם שתי נשים מופלאות, ורגע לפני שהלכנו ביקשנו מהשף להציץ במטבח, כדרכן של
כנגד ארבעה סוגי מרואיינים/מרואיינות דיברה התורה. כל מי שראיין במסגרת כתיבה עיתונאית יודע שכמו שיש סוגי כתבות, כך יש מגוון גדול של מרואיינים. אין ספק שעיתונאי בעל ניסיון יכול לתת סימנים למספר טיפוסים. מתוכם הייתי
שליחו של אדם כמותו - סיפור חורפי מחמם לב / שרה פכטר
אני תמיד ה"עיתונאי הטוב". זה התפקיד שלי, להיות דודה, זאת שאומרת לכולם: "אל תכתוב על זה, זה לא מנומס, יגררו אותך מפה". העורך טוען שזה בגלל שאני חוששת מאד להיתפס, ובאמת , אני חוששת מאד
החלום הפרטי שלי הוא לזכות במבצע שיאפשר לי לאסוף בתוך שעה כמה צעצועים שרק ארצה בשביל הילדים". אני משתפת את חברתי חנה. "לי לא אכפת לשלם כל מחיר!" הפתיעה חנה. "אני רוצה שלילדים שלי יהיו ה-מ-ו-ן
התעודה האנושית התגלגלה בעולם עד אשר הגיעה לידיו של עו"ד אריה הולצר שרכש אותו עבור איש העסקים, ישראל לף, שהסיפור נגע לליבו והוא מבקש להישאר רחוק מאור הזרקורים
לביבה חמה ושמחה ערב לביבות 1- מסיבת הודיה השנה הזמנתי את כל המשפחה לערב לביבות, אין ויכוחים היכן זה יתקיים ותאמינו לי שאני שמה נפשי בכפי, מדובר בעשרות זאטוטים שיתלוו לעשרת אחיותיי… לפני חמישה חודשים
תסתכלו על השבוע החולף שלכם, הוא מורכב, מאלפי מחשבות, רצונות, כאבים, תקוות, שמחות, חברים, בני משפחה ועבודה. ישנם שבועות שמצטרפים לחודשים וחולפים ביעף לצד ימים של עשייה וסיפוק, ויש את הימים האלה שפשוט מתחשק לתלוש
חברה טובה שלחה לי את המכתב הבא, מאד התרגשתי, וביקשתי ממנה רשות לפרסם, תקראו ותתרגשו: הסיפור שלי מתחיל עכשיו. במקום בו הפסקתי להרגיש. כי כל עוד הרגשתי עוד הייתה תקווה. אני מנסה להיזכר מתי זה
ריח של חורף באוויר, המעילים מחכים לנו בחלונות הראווה, שלל מידות, צבעים, דגמים, אני נזכרת בילדות שלי, במעילים שהיו דומים דמיון צורם, בעיקר פוך גדול כזה, ואם שפר עלי מזלי גם כובע מעוטר בפרווה, המעילים
סתיו באוויר, ואי אפשר שלא לקשר את ריח הסתיו לריח מאכלים אני רוצה היום דווקא להעלות זיכרונות שקשורים באוכל, בעבר ובהווה. כעיתונאית זכיתי לחוויות רבות, אחת החוויות נחרתה לי בלב ובראש: נסענו קבוצה של עיתונאיות
כל הזכויות שמורות לקו עיתונות בע"מ
מופעל ע"י סטודיו לייט בייט בניית אתרים