יהדות

פרשתנו פותחת במצוות הדלקת נרות המנורה וכך נאמר: "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד" (כז', כ'). ומביא רש"י את דברי חז"ל: כתית למאור ולא כתית למנחות. רק במנורה צווינו להשתמש בטיפת

משנכנס אדר מרבין בשמחה ובשנה מעוברת השמחה כפולה ומכופלת, בהלכות פורים ידוע שיש ענין בשתיית יין עד דלא ידע, כלומר עד שהיין ישמח אותו כל כך שיהיה מחוסר דעת, או ליתר דיוק חסר רציונאל. חז"ל

מדוע על האדם לשמור על בריאותו? ואיך אפשר לשמור על בריאות טובה באמצעות מזון מתאים?

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (כז, כ). במילים "וְאַתָּה תְּצַוֶּה" התורה הקדושה רמזה לנו יסוד גדול והוא שעל האדם תחילה לבדוק עצמו לפני שבודק את

אל פרשת יתרו העוסקת במתן תורה ובעשרת הדיברות, נסמכה פרשת "משפטים" כהמשך ישיר לתורה שניתנה בסיני. אין בה מושגים על חיי רוממות ודבקות אלא ציוויים על מצוות שבין אדם לחברו: "וגר לא תונו… אלמנה ויתום

אילו היינו רואים גדודי חיילים נאצים אכזרים אשר התעללו ביהודים, והנה הם חוזרים בגלגול וסובלים סבל נורא ומתים ממחלות ומרעב, הלא לא היינו מתפלאים ומתלוננים על סבלם

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (כא, א). פירש רש"י: "כל מקום שנאמר 'אלה' פסל את הראשונים, 'ואלה' מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני". יש שבארו, שבפרשה הקודמת, פרשת יתרו, התייחד הדיבור ביתר

כששומע יתרו על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק הוא מחליט להגיע אל המדבר למשה רבינו – חתנו אל המדבר. שם משה רבינו מספר לחותנו "את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל". רבים

לא לחינם הטביע הבורא בטבע האדם להתפעל מיופי. תכלית האדם בעולם הינה להגיע לשלמות הרוחנית, בכוחות עצמו. משום כך האדם שואף בתוככי נשמתו לשלמות

כידוע מה שקורה באור עולם קורה כמותו גם בכדור הארץ ומה שקורה בכדור הארץ קורה כמותו באדם. היות שהתורה השוותה בין האדם לעצים לכן ראש השנה לאילנות הינו סוג של ראש השנה לאדם עצמו. ראש

וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹקִים (יח, ה). יתרו היה איש חשוב וכהן מדין. למרות זאת עזב את עמו ומולדתו, ויצא אל המדבר השמם, כדי

יציאת מצרים בפועל הייתה ביום, כנאמר: "בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים" (שמות יד, כא). אולם מכת בכורות הייתה בחצי הלילה כפי שנאמר: 'ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ

בטבע, הזכרים קבלו נוי ויופי שאין בנקבות. גם האדם קבל הדרת פנים – זקן. ואף שישנן דרכים שבהן מותר לגלח את הזקן, יחשוב האדם לעצמו: כיצד ייראה אריה בלא רעמתו?

ספר יצירה מחלק את המציאות הכללית מאין סוף עד אחרון הנבראים לג' חלקים אותם הוא מכנה בשם עולם שנה נפש, העולם מקביל ליקום לכוכבים ונפש לחיים בתוך האטמוספרה של כדור הארץ. כאשר מתבוננים בשלושה מעגלים

כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ (י, א) פַּרְעֹה מְקַבֵּל מַכּוֹת נוֹרָאוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ, וּבְכָל זֹאת אֵינוֹ נִכְנָע. וּמַדּוּעַ לִבּוֹ קָשֶׁה כָּל כָּךְ? "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ" – הַ'אֲנִי' שֶׁלּוֹ – "אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד"