יהדות

פרשתנו פותחת במצוות "מחצית השקל.  וכך נאמר: "זה יתנו כל העובר על הפקודים… לכפר על נפשותיכם" (ל, יג- טו). מפרש רש"י: "שנתקשה משה, עד שהראה לו הקב"ה מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל, ואמר לו

אילו היינו רואים גדודי חיילים נאצים אכזרים אשר התעללו ביהודים, והנה הם חוזרים בגלגול וסובלים סבל נורא ומתים ממחלות ומרעב, הלא לא היינו מתפלאים ומתלוננים על סבלם

'משנכנס אדר מרבין בשמחה' זו הלכה פסוקה שחייב האדם להגביר את כוחות השמחה שבקרבו, היות ועם ישראל נגאל מגלות בבל וחזר לארץ ישראל לבנות את בית המקדש השני, עוד סיבה להגברת השמחה והיא הכנה שמכינים

שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לה'… (שמות לא, טו) הקב"ה אמר לאדם הראשון (בראשית ב, יז): "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", והיות ויומו של הקב"ה הוא אלף שנה, כמו שנאמר

פרשתנו פותחת במצוות הדלקת נרות המנורה וכך נאמר: "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד" (כז', כ'). ומביא רש"י את דברי חז"ל: כתית למאור ולא כתית למנחות. רק במנורה צווינו להשתמש בטיפת

משנכנס אדר מרבין בשמחה ובשנה מעוברת השמחה כפולה ומכופלת, בהלכות פורים ידוע שיש ענין בשתיית יין עד דלא ידע, כלומר עד שהיין ישמח אותו כל כך שיהיה מחוסר דעת, או ליתר דיוק חסר רציונאל. חז"ל

מדוע על האדם לשמור על בריאותו? ואיך אפשר לשמור על בריאות טובה באמצעות מזון מתאים?

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (כז, כ). במילים "וְאַתָּה תְּצַוֶּה" התורה הקדושה רמזה לנו יסוד גדול והוא שעל האדם תחילה לבדוק עצמו לפני שבודק את

אל פרשת יתרו העוסקת במתן תורה ובעשרת הדיברות, נסמכה פרשת "משפטים" כהמשך ישיר לתורה שניתנה בסיני. אין בה מושגים על חיי רוממות ודבקות אלא ציוויים על מצוות שבין אדם לחברו: "וגר לא תונו… אלמנה ויתום

אילו היינו רואים גדודי חיילים נאצים אכזרים אשר התעללו ביהודים, והנה הם חוזרים בגלגול וסובלים סבל נורא ומתים ממחלות ומרעב, הלא לא היינו מתפלאים ומתלוננים על סבלם

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (כא, א). פירש רש"י: "כל מקום שנאמר 'אלה' פסל את הראשונים, 'ואלה' מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני". יש שבארו, שבפרשה הקודמת, פרשת יתרו, התייחד הדיבור ביתר

כששומע יתרו על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק הוא מחליט להגיע אל המדבר למשה רבינו – חתנו אל המדבר. שם משה רבינו מספר לחותנו "את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל". רבים

לא לחינם הטביע הבורא בטבע האדם להתפעל מיופי. תכלית האדם בעולם הינה להגיע לשלמות הרוחנית, בכוחות עצמו. משום כך האדם שואף בתוככי נשמתו לשלמות

כידוע מה שקורה באור עולם קורה כמותו גם בכדור הארץ ומה שקורה בכדור הארץ קורה כמותו באדם. היות שהתורה השוותה בין האדם לעצים לכן ראש השנה לאילנות הינו סוג של ראש השנה לאדם עצמו. ראש

וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹקִים (יח, ה). יתרו היה איש חשוב וכהן מדין. למרות זאת עזב את עמו ומולדתו, ויצא אל המדבר השמם, כדי

יציאת מצרים בפועל הייתה ביום, כנאמר: "בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים" (שמות יד, כא). אולם מכת בכורות הייתה בחצי הלילה כפי שנאמר: 'ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ