יהדות

מתי קודמת דעת הרופא לדעת הרב?

מתי קודמת דעת הרופא לדעת הרב?

המשנה באבות אומרת "הטוב שברופאים לגיהנום" ובפרק תהילים מזמור שיר ליום השבת כתוב "איש בער לא ידע", שתי אמירות אלו משלימות זו את זו, כיצד? בהלכות יום כיפור כאשר קובעים מתי אדם יכול לשבור את

המלחמה היא על הבית שלנו

המלחמה היא על הבית שלנו

בתחילת השבוע, יחול יומו האחרון של החג – זאת חנוכה, היום האחרון של חנוכה, מביא איתו חידושים רבים ורעיונות על החג # ליקטנו עבורכם שיחה קלילה שופעת רעיונות המותאמים ליום קדוש זה מתוך הספר 'הגדתי

הרבי התנה: סעודת מצווה כראוי

הרבי התנה: סעודת מצווה כראוי

עוד קודם שהחלו גזרות השמד של היוונים, עמדו וגזרו על איסור לקיום מצוות ביכורים ומצוות הבאת העצים למערכות (תענית כח, א). מה המיוחד במצוות אלו שביקשו היוונים לבטלן בראשית גזירותיהן על עם ישראל שמטרתן היתה

לְהָאִיר פָּנִים אֲפִלּוּ לְגוֹיִים

לְהָאִיר פָּנִים אֲפִלּוּ לְגוֹיִים

וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים. וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם (מ, ו-ז) מַה לְּיוֹסֵף וְלִשְׁנֵי הַגּוֹיִים?!… שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים, הַיּוֹשְׁבִים בְּבֵית הָאֲסוּרִים

הממד השביעי – הרוח שבגשם

הממד השביעי – הרוח שבגשם

השבת מהווה, בין השאר, דוגמא נפלאה לעקרון ההגבלה המענגת. כלומר, הגבלה מביצוע מעשים מסוימים על אף החשק העכשווי לעשותם, אולם בכך נגרם ריכוז עוצמתי בעונג גבוה יותר

האור שמחיה וחלילה גם ההיפך

האור שמחיה וחלילה גם ההיפך

החמצן נקרא אויר ואויר הן אותיות אור יו"ד, אור זה שנכנס ויוצא דרכנו - בכניסתו מחיה ומזין כל תא בגופנו וביציאתו נושא החוצה מגופנו את חלק המוות והוא הפחמן

גילוי האור, מול נרות החנוכה

גילוי האור, מול נרות החנוכה

שמו של החודש שמאיר לנו כעת הינו כסליו שעולה בגימטריה מאה פעמים כ"ו שהם כידוע עשר פעמים עשר, שמורים על שלמות עשר ספירות עם עשר ספירות פרטיות שלהן כפול שם הוי"ה ב"ה העולה למנין כ"ו.

בבת אחת הפך הרב לחולה המרותק למיטתו

בבת אחת הפך הרב לחולה המרותק למיטתו

יעקב אבינו פוחד ורועד מהמפגש עם אחיו עשיו הרוצה להורגו.  הוא שומע שהוא עדיין בכעסו כשהוא יוצא לקראתו עם ארבע מאות איש למלחמה. ובעקבות כך הוא נערך לדורון, מלחמה ותפילה. בתפילתו הוא אומר: "קטונתי מכל

המאור שבה: לקראת חנוכה

המאור שבה: לקראת חנוכה

חנוכה תיכף יחזור להאיר את לבבות עמך בית ישראל. ילדים בכלל אוהבים את זה החג היות והמנהג הוא ליתן מעות חנוכה וכן כולם יחד, ההורים עם הילדים, יושבים סביב החנוכיה ומוארים ממנה. האור של הנרות

אוֹתוֹ חִנּוּךְ, וְתוֹצָאָה שׁוֹנָה בְּתַכְלִית!

אוֹתוֹ חִנּוּךְ, וְתוֹצָאָה שׁוֹנָה בְּתַכְלִית!

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו (לב, ד) יַעֲקֹב וְעֵשָׂו – שְׁנֵיהֶם נוֹלְדוּ מֵאוֹתָם אָב וָאֵם, שְׁנֵיהֶם גָּדְלוּ בְּאוֹתוֹ בַּיִת, וְקִבְּלוּ אֶת אוֹתוֹ חִנּוּךְ. עֵשָׂו הָרָשָׁע, תִּרְאֶה מַה יָּצָא מִמְּךָ – אִישׁ רַע מַעֲלָלִים,

המגיד התאכזב: לא שמע את דברי האדמו"ר

המגיד התאכזב: לא שמע את דברי האדמו"ר

לאחת העיירות היהודיות היה בא מידי כמה חודשים 'מגיד מישרים', דרשן מופלא עם פה מפיק מרגליות. בשבת שבה היה המגיד מגיע, כל יהודי העיירה היו מתכנסים בבית הכנסת המרכזי על מנת לשמוע את דרשתו. שבת

אור החנוכה וסתרי החיים

אור החנוכה וסתרי החיים

אורות חנוכה מאירות לפניה ואחריה. כתוב במשנה שכל בתי ירושלים היו מאירים מאור המנורה שהייתה בבית המקדש, שבע קנים היו לה, אחד באמצע ושלושה מכל צד, כל הלהבות שבצדדים היו נכפין אל הנר המערבי, אל

"לא היה לי הרבה חשק ללמוד"

"לא היה לי הרבה חשק ללמוד"

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (כח, יא) בְּמֶשֶׁךְ י"ד שָׁנִים לֹא שָׁכַב לִישֹׁן! עַל הַמִּלִּים "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" כָּתַב רַשִׁ"י: "לְשׁוֹן מִעוּט, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שָׁכַב,

חורבן ובניין: חמישה חלקים בנשמה הפנימית

חורבן ובניין: חמישה חלקים בנשמה הפנימית

כל תקופה בשנה מביאה עמה בשורה, בכל בשורה ישנם שני צדדים – האחד חיובי והשני שלילי, האיזון ביניהם הינו המצב שבו נחים בני האדם ויכולים להתעלות ולקשר עצמם באורות עליונים. היות ובחודש כסלו זכינו לנס

יסודות החינוך – להעניש או לעודד?

יסודות החינוך – להעניש או לעודד?

הרי ציטוט קצר בנושא הענישה מדבריו הנפלאים של הגר"ש וולבה זצ"ל, בספרו "עלי שור": “…דווקא הקשר העמוק בין אבות וילדים הוא הוא המכוון את הילדים אל דרך השם. אי לזאת, חייבים לשמור על הקשר הטבעי

סוֹפָהּ שֶׁל תְּפִלָּה לְהִתְקַבֵּל • הגיגים בפרשה

סוֹפָהּ שֶׁל תְּפִלָּה לְהִתְקַבֵּל • הגיגים בפרשה

וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ (כה, כא) הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב, שֶׁלְּאַחַר שֶׁרָאָה יִצְחָק שֶׁרִבְקָה עֲקָרָה וּמְנָעָהּ ה' מִלֶּדֶת, פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר: 'יֶשְׁנוֹ מָקוֹם אֶחָד שֶׁבּוֹ וַדַּאי

האבא התעקש: הוא לא יתחתן עד שימצא עבודה

האבא התעקש: הוא לא יתחתן עד שימצא עבודה

רבקה חשה במשהו לא כשיר בבטנה כמו שנאמר: "ויתרוצצו הבנים בקרבה" (כה', כב'). מובא במדרש (בראשית רבה): "בשעה שהייתה רבקה עוברת ליד בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת.. ובשעה שהייתה עוברת ליד בתי עבודת