יהדות

בזוהר הקדוש מבואר ביתר עומק, שבממד הרוחני הגדי מייצג את הבשר החיצוני שבבחינת קליפת הפרי ובבחינת טומאה [מלשון אוטם. כמו מעטפת האוטמת. אמנם בגדי זהו רק ביחס לחלב ולא מצד עצמו], והחלב הנמצא בפנימיות דדי

חום הגוף הינו אחד הדברים החשובים ביותר לזכות לחיות. כאשר חלילה וחס חום הגוף עולה על ארבעים ושתים מעלות או יורד למטה משלושים וחמש מעלות צלזיוס – האדם נפטר לבית עולמו. היות ונושא זה חשוב

הגמרא במסכת כתובות (ח) אומרת: "אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, שנאמר: כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו… לעשות צדקה ומשפט, בעל הגמול ישלם לכם גמולכם". וכך גם נאמר

וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו (יב, ז) לְהוֹדִיעַ הַפְלָגַת חִבַּת אַבְרָהָם בְּקוֹנוֹ. כָּתַב הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ: "כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ הַפְלָגַת חִבַּת אַבְרָהָם בְּקוֹנוֹ, כִּי

האישה היא החומה העוצרת את החסד העלול לזרום מבלי לעצור, משיקולי אי נעימות או רצון לסייע. וזה סוד מאמר חז"ל בתלמוד "כל אדם שאין לו אישה - שרוי בלא חומה"

תקופת החגים עברה חלפה וב"ה הותירה אוירה רושם וברכת "חורף בריא". כאשר מתבוננים על התנהגותם של חיידקים, נמצא שקור הורג אותם ואילו חום מרבה את מושבותיהם, נכון לומר שמעל חום מסוים הם נהרגים גם כן,

בביקורו של נשיא רוסיה בכותל המערבי בפעם הראשונה בחוה"מ פסח לפני מספר שנים הוא סיפר שהוא גדל במשפחה ענייה מאד. הוריו היו עניים קשי יום, בקושי הם היו בבית כי עמלו כל העת לפרנסתם. התמזל

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ (ו, ט). רועה שוטה, שלא ביקש על דורו. איתא בזוהר הקדוש (כרך א פרשת נח, דף לח ע"ב): "תנו רבנן, מה השיב הקדוש ברוך הוא לנח, כשיצא מן התיבה וראה כל העולם

קין לאחר שהרג את הבל אחיו, נתבע על ידי הקב"ה: "קול דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה" וכפי שמפרש רש"י: הרגת שליש עולם. מעשה חמור ונורא. ובעקבות כך נענש. קין נזעק ואומר לקב"ה: "גדול עווני

וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה' וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ (א, כז) מַאן דְּנָפַח מִדִּילֵיהּ נָפַח הַתּוֹרָה מְעִידָה, כִּי הַקָּבָּ"ה בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. וּמִכָּאן רְאָיָה, כִּי נְטוּעוֹת בָּנוּ תְּכוּנוֹת עִלָּאִיּוֹת

אם ניקח כוס שמן המלאה על כל גדותיה ללא אפשרות להוסיף אף טיפה אחת, אולם נטפטף לתוכה טיפות מים, המים מיד ישקעו בתחתית הכוס וטיפה של שמן תיאלץ לצאת מהכוס

בראשית היא מילה המסמנת את תחילתה של השנה, כל המתבונן בגרמי השמים שמעל לראשנו בכוכבים כפי שעשה אברהם אבינו רואה שלכל התחלה יש סוף וכל סוף הוא התחלה והכל מתחיל ומסתיים ומתחיל שוב באותה נקודה

הערב, מוצאי חג ראשון של סוכות, ליל אושפיזין של יצחק אבינו, נערכות שמחות בית השואבה בהיכלי הישיבות וחצרות האדמו"רים

תודה רבה מכל הלב שלוחה מעל גבי עיתונכם לכל העוסקים במלאכה והעומד בראשה, אנשי קול העיר על הבמה הנפלאה שהנכם נותנים לנו להפיץ בקרב ציבור הקוראים את תורת רפואת האור שהינה שילוב וייחוד חכמת ח"ן

זכינו לעבור את הימים הנוראים ונכנסים אנו לימי חדוה ושמחה בחג הסוכות, וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ.. וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים ט"ז, יד-טו). במצוות הסוכה ישנו דבר פלא, כל מצוה ממצוות התורה מקיימים אנו באיבר מסוים, תפילין ביד

חכמי הדורות עסקו בביאור מעט מטעמי המצוות, כדי לקרבן לשכל ולסייע בכך לחלושי אמונה לשמור את המצוות, בהבינם שכולן נועדו להיטיב לאדם

מיוחדת היא מצוות סוכה בסודותיה וברמזיה. ניתן למצוא בה את הקו המבדיל בין ישראל לעמים – שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה, שאילו באומות העולם ציון יום מעבר מקושי לטוב, מובלט בהצלחה ובהישג,

כתוב 'כי ביום הזה יטהר אתכם מכל חטאותיכם'. בפסוק זה דנו רבים וטובים ומסקנתם לבסוף הינה עצם היום מכפר, כלומר הזכות שלנו היא עצם חיינו ביום הזה, שבלעדיו אין שום יכולת לאדם לעבור ממצב של

בסדר העבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים אומרים: "אשרי עין ראתה קהל קדושים רוגשים בבית קודש הקודשים". ולכאורה אמירה זו תמוהה: הרי נאמר במפורש בתורה (ויקרא טז',יז') "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר