יהדות

הערב, מוצאי חג ראשון של סוכות, ליל אושפיזין של יצחק אבינו, נערכות שמחות בית השואבה בהיכלי הישיבות וחצרות האדמו"רים

תודה רבה מכל הלב שלוחה מעל גבי עיתונכם לכל העוסקים במלאכה והעומד בראשה, אנשי קול העיר על הבמה הנפלאה שהנכם נותנים לנו להפיץ בקרב ציבור הקוראים את תורת רפואת האור שהינה שילוב וייחוד חכמת ח"ן

זכינו לעבור את הימים הנוראים ונכנסים אנו לימי חדוה ושמחה בחג הסוכות, וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ.. וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים ט"ז, יד-טו). במצוות הסוכה ישנו דבר פלא, כל מצוה ממצוות התורה מקיימים אנו באיבר מסוים, תפילין ביד

חכמי הדורות עסקו בביאור מעט מטעמי המצוות, כדי לקרבן לשכל ולסייע בכך לחלושי אמונה לשמור את המצוות, בהבינם שכולן נועדו להיטיב לאדם

מיוחדת היא מצוות סוכה בסודותיה וברמזיה. ניתן למצוא בה את הקו המבדיל בין ישראל לעמים – שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה, שאילו באומות העולם ציון יום מעבר מקושי לטוב, מובלט בהצלחה ובהישג,

כתוב 'כי ביום הזה יטהר אתכם מכל חטאותיכם'. בפסוק זה דנו רבים וטובים ומסקנתם לבסוף הינה עצם היום מכפר, כלומר הזכות שלנו היא עצם חיינו ביום הזה, שבלעדיו אין שום יכולת לאדם לעבור ממצב של

בסדר העבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים אומרים: "אשרי עין ראתה קהל קדושים רוגשים בבית קודש הקודשים". ולכאורה אמירה זו תמוהה: הרי נאמר במפורש בתורה (ויקרא טז',יז') "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר

נמצאים אנו ימים ספורים לפני כניסתנו ליום הקדוש והנורא, יום אדיר בשנה-יום הכיפורים. ביום הזה נדרשים אנו לבוא לפני ה' יתברך כל אחד ואחד עם ריבוי העבירות הצבורות על כתפיו הן במחשבה הן בדיבור והן

השו"ע (סי' תקפ"ג) פותח את הלכות ראש השנה: יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא… כרתי, סילקא, תמר, קרא. וכשיאכל רוביא יאמר יהי רצון שירבו זכויותינו… וממשיך בסעיף ב': אוכלים ראש כבש לומר 'נהיה לראש

בימים שני ושלישי הבאים עלינו לטובה נזכה בעזרת השם להיכנס בשני ימי הדין העיקריים שבכל שנה ושנה, בהם נידונים ונשפטים כל יצורי עולמים מעפר ועד שמים מחשך ועד אור, אין מי שלא עובר לפניו ביום

כל זמן שאינו מצליח להגשים את משאלתו, הוא בטוח שהיא סיבת הרעבון הפנימי ושמשום כך עליו להגביר את מאמציו להשיגה. ואינו יודע שאישיותו הרוחנית חשה ברע משום שחסר לה מילוי רוחני

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אלוקיכם" (דברים כט, ט). כשכל ישראל נמצאים באחדות שלימה הם זוכים להיות חזקים ומחוסנים ואף אחד לא יוכל לשבור אותם. אחדות פירושו וויתור, לוותר ולהקריב מעצמו עבור חברו, לא

פטירתם של גדולי ישראל, אירועי טרור, תהפוכות דיפלומטיות, מאבקי חקיקה בכנסת והבחירות המקומיות יוצאות לדרך • וגם: השרים וחברי הכנסת החרדים בטורים אישיים ל'קו עיתונות' על השנה שחלפה

פרשת הביכורים הפותחת את פרשתנו באה לבטא הכרת הטוב למי שאמר והיה העולם על ההצלחה וההישגים, אמנם בפועל ניתן לקיימה רק בשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, אולם ברעיון אנו מחויבים בה בכל הישג והצלחה

וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶ-יךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ (דברים כו, יא). אור החיים הקדוש כותב בפרשה זו את הפתגם המוכר והידוע בפי המון העם, וזה לשונו, גם ירמוז במאמר

איילת השחר עולה, שבוע אחרון של השנה שעוד מעט תעבור, קרני השמש הנעים במעגלים ונשבע בורא ככל עלמין שלא ישנה יותר את הסדרים – עולות ומאירות את השמים החדשים של שנת תשע"ט, תהיה שנת עשה

ארבעה כללים חשובים בנושא הענישה: האם צריך להעניש ילד על התנהגות לא טובה, ואם כן, כיצד נכון להעניש אותו?

חמישה כללים חשובים שמנחים את המורה בהתייחסות שלו אל תלמידיו, על מנת לחנך אותם בצורה נכונה

בפרשתנו אנו מצווים: "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים, (דברים כ"ד ט'). לשם מה יש לזכור? מפרש רש"י: כדי להימנע מלדבר לשון הרע. זכור העשוי למרים שדיברה באחיה ולקתה בנגעים. ויש

בעוד ימים מספר נזכה בע"ה כאיש אחד בלב אחד להיכנס לשני ימי ראש השנה, כבר ניכר על הבעות פניהם של החכמים סוג של אימת הדין, והם עיני העדה יודעים שכולם עליהם סומכים. כל מקבץ של