יהדות

יעקב אבינו פוחד ורועד מהמפגש עם אחיו עשיו הרוצה להורגו.  הוא שומע שהוא עדיין בכעסו כשהוא יוצא לקראתו עם ארבע מאות איש למלחמה. ובעקבות כך הוא נערך לדורון, מלחמה ותפילה. בתפילתו הוא אומר: "קטונתי מכל

מול הרמוניה זוגית: מדוע לא מחברים בשר עם חלב, או צמר עם פשתן? וכיצד מתחברים הניגודים?

חנוכה תיכף יחזור להאיר את לבבות עמך בית ישראל. ילדים בכלל אוהבים את זה החג היות והמנהג הוא ליתן מעות חנוכה וכן כולם יחד, ההורים עם הילדים, יושבים סביב החנוכיה ומוארים ממנה. האור של הנרות

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו (לב, ד) יַעֲקֹב וְעֵשָׂו – שְׁנֵיהֶם נוֹלְדוּ מֵאוֹתָם אָב וָאֵם, שְׁנֵיהֶם גָּדְלוּ בְּאוֹתוֹ בַּיִת, וְקִבְּלוּ אֶת אוֹתוֹ חִנּוּךְ. עֵשָׂו הָרָשָׁע, תִּרְאֶה מַה יָּצָא מִמְּךָ – אִישׁ רַע מַעֲלָלִים,

לאחת העיירות היהודיות היה בא מידי כמה חודשים 'מגיד מישרים', דרשן מופלא עם פה מפיק מרגליות. בשבת שבה היה המגיד מגיע, כל יהודי העיירה היו מתכנסים בבית הכנסת המרכזי על מנת לשמוע את דרשתו. שבת

אין אדם בשר ודם – ויהיה זה המתיימר להיקרא האדם הרוחני ביותר – אשר יוכל לקלוע אל האמת בתשובתו, אם מסתמך הוא על חכמתו האנושית, שהרי השכל האנושי מועד לטעויות

אורות חנוכה מאירות לפניה ואחריה. כתוב במשנה שכל בתי ירושלים היו מאירים מאור המנורה שהייתה בבית המקדש, שבע קנים היו לה, אחד באמצע ושלושה מכל צד, כל הלהבות שבצדדים היו נכפין אל הנר המערבי, אל

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (כח, יא) בְּמֶשֶׁךְ י"ד שָׁנִים לֹא שָׁכַב לִישֹׁן! עַל הַמִּלִּים "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" כָּתַב רַשִׁ"י: "לְשׁוֹן מִעוּט, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שָׁכַב,

כל תקופה בשנה מביאה עמה בשורה, בכל בשורה ישנם שני צדדים – האחד חיובי והשני שלילי, האיזון ביניהם הינו המצב שבו נחים בני האדם ויכולים להתעלות ולקשר עצמם באורות עליונים. היות ובחודש כסלו זכינו לנס

הרי ציטוט קצר בנושא הענישה מדבריו הנפלאים של הגר"ש וולבה זצ"ל, בספרו "עלי שור": “…דווקא הקשר העמוק בין אבות וילדים הוא הוא המכוון את הילדים אל דרך השם. אי לזאת, חייבים לשמור על הקשר הטבעי

וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ (כה, כא) הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב, שֶׁלְּאַחַר שֶׁרָאָה יִצְחָק שֶׁרִבְקָה עֲקָרָה וּמְנָעָהּ ה' מִלֶּדֶת, פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר: 'יֶשְׁנוֹ מָקוֹם אֶחָד שֶׁבּוֹ וַדַּאי

רבקה חשה במשהו לא כשיר בבטנה כמו שנאמר: "ויתרוצצו הבנים בקרבה" (כה', כב'). מובא במדרש (בראשית רבה): "בשעה שהייתה רבקה עוברת ליד בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת.. ובשעה שהייתה עוברת ליד בתי עבודת

ברור שאין לְאַחֵר בשום אופן את הגיל הנכון והמתאים. שהרי לאחר שבגיל בו היה הילד בשל לחינוך באותו נושא מסוים, עוצבה אישיותו וגובשה בלעדיו

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה (כג, א) הַתּוֹרָה מְצַיֶּנֶת אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹת חַיֶּיהָ שֶׁל שָׂרָה אִמֵּנוּ בְּפֵרוּט רַב: מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים. רָאִיתִי בֵּאוּר נִפְלָא, הַמִּתְיַחֵס

בסיפור השידוך של יצחק לרבקה ושליחותו של אליעזר לחרן האריכה התורה מאוד, ועל כך אמר רבי אחא: יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים. שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה

לבן וכחול מול שחור ואדום: מהי משמעותם של הצבעים בטבע, ועל מה הם מרמזים על פי תורת הסוד?

אחד היסודות הגדולים והעמוקים והחזקים עליהם העולם עומד הינו חוק שימור האנרגיה. חוק זה מתאר מצב טבעי מתוך ניסוי והתבוננות שבעצם שום דבר אינו הולך לאיבוד, רק משנה מצב צבירה, לדוגמה שמחממים מים למצב רתיחה,

הקב"ה רצה לגלות לאברהם אבינו על הפיכת סדום, למה? .. כי ידעתיו- (אהבתיו) למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט…".(בראשית, יח', יט') אהבת ה' לאברהם אבינו לא היתה

וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ (יח, ח) אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה אָדָם נִכְבָּד אֲשֶׁר עָמַד בְּקֶשֶׁר עִם כָּל נְסִיכֵי הָעוֹלָם, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "נְשִׂיא אֱלֹקִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ" (בְּרֵאשִׁית כג ו). אַף עַל פִּי כֵן, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אוֹרְחִים

בזוהר הקדוש מבואר ביתר עומק, שבממד הרוחני הגדי מייצג את הבשר החיצוני שבבחינת קליפת הפרי ובבחינת טומאה [מלשון אוטם. כמו מעטפת האוטמת. אמנם בגדי זהו רק ביחס לחלב ולא מצד עצמו], והחלב הנמצא בפנימיות דדי