לקח נצחי לכל יהודי ויהודי
יעקב אבינו בבואו לחרן, פוגש לראשונה על הבאר שלושה עדרי צאן רובצים עליה הממתינים לשתות ממנה. אך האבן גדולה על פי הבאר, ורק לאחר שנאספים שמה כל הרועים, הם יחד מגוללים את האבן מעל פי
הרב שמואל רבינוביץ
שושלת יוחסין: המעלה מול החסרון
על הפסוק שבתחילת הפרשה: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" (בראשית כה, כא) מפרש רש"י: "לו ולא לה. שאין דומה תפילת צדיק בן צדיק, לתפילת צדיק בן
בליל השלושים נגלה רבי יצחק לאחיו, "עד מתי תבכה ? אני יושב בגן עדן העליון"
שמה של פרשת חיי שרה מעורר תמיהה, הרי מסופר בה בדיוק ההפך, ששרה נפטרה?! כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע פירש שהתורה מלמדת אותנו שחיים אמיתיים הם נצחיים, ואינם מסתיימים בשעת הפטירה, אלא הם מוסיפים להתקיים ובאים
הרבי הביא כסא לראש הישיבה, ראש הישיבה שהפך בעצמו לרבי – הסביר
הרה"ק רבי מנחם מנדל רבינוביץ זצ"ל מקנאטקוזבה בא אל הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל כדי לקבל ממנו היתר הוראה וסמיכה. הוא פגש את רבי חיים יושב בביתו מוקף עם כמה רבנים וצורבים, ואחרי שהגר"ח קיבל
ראש הישיבה סירב לקבל את התלמיד ה'מורד', אבל אירחו בביתו ודאג לכל מחסורו
האריכות והפירוט בצווי ה' לאברהם: "לך לך מארצך ומבית אביך" – העסיקה רבות את חז"ל והמפרשים. אחד ההסברים להבנת אריכות זו מביא רבינו האור החיים הקדוש. והוא מפרש כי חלק מצווי ה' לעזוב את בית
הנכדים הביאו לסבא מתנה 'שלט' – הסבא אמר תודה אך סירב לתלות את השלט
בירושלמי במסכת בבא מציעא (יב) ובמדרש נאמר על אנשי דור המבול: "א"ר אחא כי מלאה הארץ חמס מפניהם – ומה היה חמסן? הווא בר נש נפיק טעין קופה מלאה תורמוסין והיו מתכוונין ונוטלין פחות משווה
ביטל את גזר הדין, אולם, ציווה כי ייענש על מעשהו וינקה את רחובות
"אבינו מלכנו" הנאמר בר"ה, בעשרת ימי תשובה, ביום הכיפורים ובתענית ציבור נפתח במילים: "אבינו מלכנו חטאנו לפניך". גם באמירת "על חטא" שאנו מתוודים מידי תפילה ביום הכיפורים אנו אומרים: "על חטא שחטאנו לפניך". מדוע "לפניך"
הרב שאל: למה את השאלה לקחו מפסוק אחד, ואת התשובה מפסוק אחר
המצווה האחרונה שבמנין המצוות היא מצוות כתיבת ספר תורה. כך גם נהג משה רבינו למעשה. לאחר שכילה להגיד לעם את כל דברי ה' המצוות והתוכחות, סיים את שליחותו אל העם בכתיבת הדברים על ספר. כנאמר
השרים קינאו ברב וניסו להביא למותו – הוא נמלט
כדי שיישאר האדם ברום המעלה, הוא צריך שיחסר לו מעט ושלא יגיע ממש לרום המעלה, כי אז עלול להתקיים בו המאמר "לפני שבר גאון". זו היא אם כן ברכת התורה על הגדולה התמידית והמתמשכת
סירב לקבל תשלום על השבת האבידה – בתמורה מצא אוצר שנגנב מיהודים
הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל הומקומות הקדושים, בדברי הגות ומוסר השזורים במעשיות חז"ל מתוך פרשת השבוע ולימי הרחמים והסליחות
הרבי הציע לחסיד: תבחן את אשתך, בנך ובתך – שלח להם מכתב
מצוות הצדקה נאמרה בפרשה זו: "כי פתוח תפתח את ידך לו… די מחסורו אשר יחסר לו… נתון תיתן לו… כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך. כי לא יחדל אביון
מדוע נטע הרב עץ על הקבר הטרי של שכנו – מיד לאחר ההלוויה?
בים מהמפרשים דרשו את המלים הראשונות בפרשתנו: "והיה עקב תשמעון…" מזוויות שונות. כל אחד והמסר שלו. רבי מנחם מענדל מקוצק זי"ע אמר "והיה עקב" – בעקב הימים, בסוף הימים, תשמעון, לא תהיה לכם ברירה ותשמעו
'ללחוץ על ההדק' – הדרך היעילה ביותר לגרום שהתפילות תתקבלנה
"בכל קראנו אליו". משה רבינו בעמדו לפני פטירתו מוכיח ומצווה את ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות. ובתוך דבריו מציע לבני ישראל: "ובקשתם משם את ה'… ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ד, כ"ט).
עם שמסוגל לשמר את זכר מולדתו שנים רבות כל כך – ישוב ויבנה אותה
"שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה" בסיומה של מסכת מכות מסופר על ההליכה המשותפת של רבן גמליאל, רבי אליעזר בן עזריה, רבי יהושע ורבי עקיבא, והתגובות הסותרות שלהם לנוכח מחזה שועל היוצא מבית קודש הקודשים.
הבדחן שאל את האדמו"ר: מותר 'לחקות' את הרבי?
ברשימת המ"ב מסעות שמופיעות בפרשתנו נאמר: "ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני" (במדבר לג', טו'). כשמתארת התורה את כל מסעות בני ישראל במדבר, היא מזכירה את המאורעות שאירעו שם ברמז או בבירור כמו: מי מריבה, קברות
הילד שבר בטעות את האגרטל, האב הנחית סטירה מצלצלת
חז"ל (סנהדרין פב,א) מספרים על המשא ומתן ההלכתי שלכאורה ניהל זמרי עם משה רבנו לפני שפנחס הופיע, ובו שאל זמרי את משה איך לך הייתה מותרת המדיינית? אל מול שאלתו זו נאלם משה רבנו "ונתעלמה
מדוע לא התקיימה ברכת 'אריכות ימים ושנים טובות' של הרב
כאשר מסיים בלעם לברך את ישראל זועם בלק, וכך נאמר: "ויחר אף בלק…ויספוק את כפיו, ויאמר בלק אל בלעם לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלוש פעמים" (במדבר כד, י'). לכאורה על מה כועס
גם זה הסתדר • מושבע אנטישמי במשפט יהודי החשוד ברצח
על הפסוק בפרשתנו: "זאת התורה אדם כי ימות באהל". דרשו חז"ל במסכת יבמות(סא): "קברי עכו"ם אין מטמאין אהל, דכתיב: אדם כי ימות באהל… אתם קרויים אדם ואין העובדי כוכבים קרויים אדם". דברי חז"ל אלו מעוררים
בניגוד לרצון הרב: נפסק כי חזן הקהילה יהיה לא הירא שמים
בפרשתנו, פרשת קורח אנו למדים את השלכות הקשות של המחלוקת ועד כמה יש לרדוף אחר השלום. כמו שנאמר: "וישלח משה לקרא לדתן ואבירם בני אליאב". בשיאה של מחלוקת טורח משה רבינו לקרוא לדתן ואבירם, וכל
יין וציצית • אלו הכלים נגד המשכיר שהשתמש במסמכים מזוייפים
מצוות ציצית באה להזכיר לנו את מצוות ה'. כמו שנאמר: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם… למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקים". לכאורה יש כאן כפל לשון. התורה אומרת
רוצים לאכול בשר: עוזרים למי שלוקח על עצמו אחריות
בפרשתינו משה רבינו עומד לנוכח המבקשים בשר, האומרים: "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, את הקישואים והאבטיחים… ועתה נפשנו יבשה…" ופונה אל הקב"ה ואומר: " למה הרעות לעבדך… האנכי הריתי את כל העם הזה
ומה אמרו הבריות שהלכו אחר מיטתו של בועז? הרב שמואל רבינוביץ'
בחג השבועות קוראים אנו את "מגילת רות". במדרש רות נאמר: "אמר רבי זמירא, המגילה הזו אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא היתר ולא איסור. ולמה נכתבה? ללמדך שכר של גומלי חסדים". הרבה טעמים
"עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית" // הגר"ש רבינוביץ' בטור לשבועות
הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל והמקומות הקדושים במאמר הכנה לחג השבועות זמן מתן תורתנו
ה'אסון' הגדול כשעל הבמה ניצבים 12 כנרים ולא 13
פרשת במדבר נקראת ע"ש מקום הציווי של פרשת "הפקודים" –לספור את בני ישראל, כפי שנאמר: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני…" אמנם יש כאלו שקראו לספר הרביעי "חומש הפקודים", אך בפי עמך בני ישראל נקרא
ראש הישיבה ביקש להתפטר כי הרב אוירבך ביקש לקבל לישיבה בחור שחלה
הפסוק הראשון בפרשתנו המזהיר את הכוהנים מפני טומאה למתים כופל את עצמו: "אמור אל בני אהרן… ואמרת אליהם", מדוע כפלה התורה את האמירה – אמור, ואמרת? רש"י מביא את דברי חכמינו ז"ל במסכת יבמות (קי"ד)