הרב שמואל רבינוביץ

"והוא יכלכלך"

"והוא יכלכלך"

המתבונן במצוות "שמיטה ויובל" ילמד ויבין כי בעצם, המצוות הללו, אינם אלא "הסרת בעלות"! בכל הפרטים של שני המצוות הללו אנו רואים, שהתורה מרגילה את האדם בפעולות ומעשים לקבוע בליבו ולצייר חזק במחשבתו, כי "לה'

הצעיר שקפץ למים כשהגשר קרס

הצעיר שקפץ למים כשהגשר קרס

פרשת השבוע פותחת בפסוק: "אמור אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם לנפש לא יטמא" (ויקרא כא, א) וכבר שאלו רבים מדוע כתוב הכהנים- "בני אהרן", וכי ייתכן כהנים שאינם בני אהרן? מבאר כ"ק אדמו"ר מצאנז

זה הדבר אשר צווה

זה הדבר אשר צווה

בתחילת פרשתנו משה רבינו מצווה את אהרון ואת בני ישראל: "ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה…והקרב לפני ה'. ואל בני ישראל תדבר לאמור קחו שעיר עיזים לחטאת ועגל וכבש בני

מדוע איחר הרבי את תפילת ערבית והבדלה?

מדוע איחר הרבי את תפילת ערבית והבדלה?

פרשתנו פותחת במצוות "מחצית השקל.  וכך נאמר: "זה יתנו כל העובר על הפקודים… לכפר על נפשותיכם" (ל, יג- טו). מפרש רש"י: "שנתקשה משה, עד שהראה לו הקב"ה מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל, ואמר לו

האדמו"ר שחפר בור בבית הסוהר

האדמו"ר שחפר בור בבית הסוהר

פרשתנו פותחת במצוות הדלקת נרות המנורה וכך נאמר: "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד" (כז', כ'). ומביא רש"י את דברי חז"ל: כתית למאור ולא כתית למנחות. רק במנורה צווינו להשתמש בטיפת

סגירת מעגל מטלטלת: הרגישות ליתום שהצילה מנישואי תערובת

סגירת מעגל מטלטלת: הרגישות ליתום שהצילה מנישואי תערובת

אל פרשת יתרו העוסקת במתן תורה ובעשרת הדיברות, נסמכה פרשת "משפטים" כהמשך ישיר לתורה שניתנה בסיני. אין בה מושגים על חיי רוממות ודבקות אלא ציוויים על מצוות שבין אדם לחברו: "וגר לא תונו… אלמנה ויתום

ויהי בחצי הלילה

ויהי בחצי הלילה

יציאת מצרים בפועל הייתה ביום, כנאמר: "בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים" (שמות יד, כא). אולם מכת בכורות הייתה בחצי הלילה כפי שנאמר: 'ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ

הרבי דרש: כל הכסף לצדקה

הרבי דרש: כל הכסף לצדקה

על הפסוק בפרשתנו: "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל" מבאר רש"י: כמו שהצבתי והעמדתי את הברית עלי לקיימה, לפיכך שמעתי את נאקת בני ישראל הנואקים וכו'. והשאלה היא, אם יש הבטחה לגאול את ישראל

הגוי שניסה ל'הכעיס' אבל העשיר את היהודי

הגוי שניסה ל'הכעיס' אבל העשיר את היהודי

במסעדה יוקרתית בצרפת ישב מיליונר גוי ואכל. בקצה המסעדה ישב אדם שחזותו העידה כי יהודי הוא, כשהוא נראה שמח ומאושר, דבר שהיה לצנינים בעיני הגוי. כל כך בערה בו שנאתו של אותו גוי עד שפנה

לא קריאת שמע – מה למד היהודי במחנה ההשמדה?

לא קריאת שמע – מה למד היהודי במחנה ההשמדה?

בפסוק הראשון של פרשת ויחי מונה התורה את שנות חייו של יעקב אבינו, לפני מותו. וכך נאמר: "ויהיו ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה" (בראשית מז, כח). והדבר מעורר תמיהה, היכן מצינו

על הכסף האחים לא כעסו – רק על הבגדים

על הכסף האחים לא כעסו – רק על הבגדים

כאשר יוסף הצדיק נפרד מאחיו לקראת נסיעתם לארץ כנען להביא את יעקב אבינו למצרים, הוא מעניק להם מתנות. וכך נאמר: "לכולם נתן… חליפות שמלות, ולבנימין נתן שלוש מאות כסף וחמש חליפות שמלות" (בראשית מ"ה,  כ"ב).

הרבי התנה: סעודת מצווה כראוי

הרבי התנה: סעודת מצווה כראוי

עוד קודם שהחלו גזרות השמד של היוונים, עמדו וגזרו על איסור לקיום מצוות ביכורים ומצוות הבאת העצים למערכות (תענית כח, א). מה המיוחד במצוות אלו שביקשו היוונים לבטלן בראשית גזירותיהן על עם ישראל שמטרתן היתה

בבת אחת הפך הרב לחולה המרותק למיטתו

בבת אחת הפך הרב לחולה המרותק למיטתו

יעקב אבינו פוחד ורועד מהמפגש עם אחיו עשיו הרוצה להורגו.  הוא שומע שהוא עדיין בכעסו כשהוא יוצא לקראתו עם ארבע מאות איש למלחמה. ובעקבות כך הוא נערך לדורון, מלחמה ותפילה. בתפילתו הוא אומר: "קטונתי מכל

המגיד התאכזב: לא שמע את דברי האדמו"ר

המגיד התאכזב: לא שמע את דברי האדמו"ר

לאחת העיירות היהודיות היה בא מידי כמה חודשים 'מגיד מישרים', דרשן מופלא עם פה מפיק מרגליות. בשבת שבה היה המגיד מגיע, כל יהודי העיירה היו מתכנסים בבית הכנסת המרכזי על מנת לשמוע את דרשתו. שבת

האבא התעקש: הוא לא יתחתן עד שימצא עבודה

האבא התעקש: הוא לא יתחתן עד שימצא עבודה

רבקה חשה במשהו לא כשיר בבטנה כמו שנאמר: "ויתרוצצו הבנים בקרבה" (כה', כב'). מובא במדרש (בראשית רבה): "בשעה שהייתה רבקה עוברת ליד בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת.. ובשעה שהייתה עוברת ליד בתי עבודת

האשה הצדיקה והפחד מאימת הדין

האשה הצדיקה והפחד מאימת הדין

בסיפור השידוך של יצחק לרבקה ושליחותו של אליעזר לחרן האריכה התורה מאוד, ועל כך אמר רבי אחא: יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים. שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה

אל תלמד את בנך – את מקצועך

אל תלמד את בנך – את מקצועך

הקב"ה רצה לגלות לאברהם אבינו על הפיכת סדום, למה? .. כי ידעתיו- (אהבתיו) למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט…".(בראשית, יח', יט') אהבת ה' לאברהם אבינו לא היתה

האלמנה זעקה: כל כספי אבד

האלמנה זעקה: כל כספי אבד

הגמרא במסכת כתובות (ח) אומרת: "אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, שנאמר: כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו… לעשות צדקה ומשפט, בעל הגמול ישלם לכם גמולכם". וכך גם נאמר

מה שפוטין סיפר בכותל המערבי

מה שפוטין סיפר בכותל המערבי

בביקורו של נשיא רוסיה בכותל המערבי בפעם הראשונה בחוה"מ פסח לפני מספר שנים הוא סיפר שהוא גדל במשפחה ענייה מאד. הוריו היו עניים קשי יום, בקושי הם היו בבית כי עמלו כל העת לפרנסתם. התמזל

בגסיסתו אמר: בטחון מבריא – זה טבע

בגסיסתו אמר: בטחון מבריא – זה טבע

קין לאחר שהרג את הבל אחיו, נתבע על ידי הקב"ה: "קול דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה" וכפי שמפרש רש"י: הרגת שליש עולם. מעשה חמור ונורא. ובעקבות כך נענש. קין נזעק ואומר לקב"ה: "גדול עווני

מדוע חשכה סוכת הרב?

מדוע חשכה סוכת הרב?

מיוחדת היא מצוות סוכה בסודותיה וברמזיה. ניתן למצוא בה את הקו המבדיל בין ישראל לעמים – שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה, שאילו באומות העולם ציון יום מעבר מקושי לטוב, מובלט בהצלחה ובהישג,

למה ללכת לבית כנסת ביום כיפור?

למה ללכת לבית כנסת ביום כיפור?

בסדר העבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים אומרים: "אשרי עין ראתה קהל קדושים רוגשים בבית קודש הקודשים". ולכאורה אמירה זו תמוהה: הרי נאמר במפורש בתורה (ויקרא טז',יז') "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר

מדוע חרוש מצחו של ראש הממשלה קמטים?

מדוע חרוש מצחו של ראש הממשלה קמטים?

השו"ע (סי' תקפ"ג) פותח את הלכות ראש השנה: יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא… כרתי, סילקא, תמר, קרא. וכשיאכל רוביא יאמר יהי רצון שירבו זכויותינו… וממשיך בסעיף ב': אוכלים ראש כבש לומר 'נהיה לראש

האדמו"ר לרעבצי'ן: "אנחה גוררת אנחה, הודאה גוררת הודאה"

האדמו"ר לרעבצי'ן: "אנחה גוררת אנחה, הודאה גוררת הודאה"

פרשת הביכורים הפותחת את פרשתנו באה לבטא הכרת הטוב למי שאמר והיה העולם על ההצלחה וההישגים, אמנם בפועל ניתן לקיימה רק בשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, אולם ברעיון אנו מחויבים בה בכל הישג והצלחה