הרב שמואל רבינוביץ

הרבי הורה לחסיד: תקנה כרטיס לוטו

הרבי הורה לחסיד: תקנה כרטיס לוטו

הקדוש ברוך הוא מבטיח ליעקב: "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך" (כח, טו). ויש להבין אריכות לשון הפסוק, וכפל הדברים. וכי לא די לומר: "אני אעשה את אשר דיברתי לך",

האדמו"ר מגור: שעון – הוא ספר מוסר

האדמו"ר מגור: שעון – הוא ספר מוסר

כדי לעורר את ציבור שומעי לקחו שהתנמנמו בעיצומו של השיעור, נקט רבי עקיבא בשיטה מעניינת, והפתיעם בשאלה מקורית שלא ממין הענין הנלמד. וכך שאל: מה ראתה אסתר המלכה למלוך על מאה עשרים ושבע מדינות כמסופר

'תה ויסוצקי' ותרומות לישיבות

'תה ויסוצקי' ותרומות לישיבות

בפרשתינו אנו לומדים על התגלות הקב"ה אל אברהם אבינו, עת בא לבקרו ביום השלישי למילה, כפי שנאמר: "וירא אליו ה' באלוני ממרא". מסופר על הרבי בעל ה"צמח צדק" זי"ע שחזר פעם לביתו בעת היותו ילד

"תורה וגדולה במקום אחד"

"תורה וגדולה במקום אחד"

לאחר נצחונו של אברהם אבינו במלחמה נגד ארבעת המלכים והצלתו של לוט נאמר: "ומלכי צדק שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון, ויברכהו ויאמר ברוך אברהם לאל עליון… וברוך אל עליון אשר מגן צריך

הכוחות הטמונים בנו

הכוחות הטמונים בנו

בתורה לא מרבים במחמאות. בכל התנ"ך איננו מוצאים תארים ושבחים לגדולי האומה היהודית. לא מצאנו הגדרה כמו 'אברהם איש החסד', 'משה המנהיג' או אהרן הרחום'. התנ"ך מתאר בשפה עובדתית את גדולי האומה ומה הם עשו.

וישע אל הבל ואל מנחתו

וישע אל הבל ואל מנחתו

פרשת קין והבל היא אחת מהפרשות התמוהות, איך שני אחים שחווים את בריאת העולם ואת ההתגלות האלוקית, ומתוך כך מביאים מנחה לבורא העולם, כמו שנאמר: "ויבא קין מפרי האדמה מנחה… והבל הביא גם הוא מבכורות

למה רק הערבה מוזכרת בתורה?

למה רק הערבה מוזכרת בתורה?

ישנה הלכה ייחודית הקיימת רק במצוות סוכה, שהמצטער פטור מלהיות בסוכה. לא מדובר באונס, אלא רק בקצת קושי וצער, וכבר הוא פטור מקיום מצוות הסוכה. והדבר זועק: האם שמענו פעם על יהודי שיפטור את עצמו

"עין רואה ואוזן שומעת"

"עין רואה ואוזן שומעת"

המשנה באבות מזכירה לנו: "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים" .  לפני כמה עשרות שנים, כאשר המציאו את המצלמה הראשונה –קופסה גדולה שעמדה על חצובה בת שלוש רגליים, היה

עוד יזכור לנו אהבת איתן אדוננו

עוד יזכור לנו אהבת איתן אדוננו

בכל תפילות ימי הרחמים ובפרט בראש השנה אנו מזכירים כל העת את עקידת יצחק והניסיון של אברהם אבינו,  "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו", "ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים

רב הכותל: לזכור ולא לשכוח

רב הכותל: לזכור ולא לשכוח

צווינו בפרשה זו למחות את זכר עמלק. "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך… תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח". והשאלה הנשאלת מהו כפל הלשון "זכור", "אל תשכח". אם נזכור הרי שלא נשכח,

הרבי הורה לאברך: תפסיק לצום

הרבי הורה לאברך: תפסיק לצום

ידוע פירושו של השל"ה הק' ורבים נוספים כי פרשה זו, הנקראת בפתחו של חודש אלול, באה ללמדנו כי חובת האדם לשים לעצמו שערים בראשו. בעיניים, באוזניים, באפו ובפיו – שבעה שערים, למען יראה רק מה

200 ש"ח הוסתרו בין דפי העיתון

200 ש"ח הוסתרו בין דפי העיתון

אשר תשמעו פרשת ראה פותחת במילים: "ראה אנוכי נותן לפניכם… ברכה וקללה…" (דברים יב, כו). ויש להבין איך 'רואים' ברכה וקללה ח"ו, הרי את הברכה וח"ו להיפך, חשים או "שומעים", אבל בדרך כלל לא 'רואים'.

להבין את פשר האריכות של ברכת המזון

להבין את פשר האריכות של ברכת המזון

בפרשתנו אנו מצווים על ברכת המזון לאחר אכילת פת. וכך נאמר: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח, י). סדר ברכת המזון הוא שלוש ברכות מהתורה, כמו ששנינו

מסכן, טעה פעמים בפירוק הסולם

מסכן, טעה פעמים בפירוק הסולם

התורה מצווה אותנו: "והשיבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" (דברים ד', ל"ט). עלינו להחדיר אל לבבנו כי "ה' בשמים ממעל ובארץ מתחת". איזה חידוש הוא זה? הרי מלא כל

"בין המצרים"

"בין המצרים"

חכמינו ז"ל אמרו במדרש איכה על הפסוק בתהילים (עט') :"מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך- לא היה קרא צריך למזמור אלא בכי לאסף, נהי לאסף, קינה לאסף, ומדוע אומר מזמור לאסף? אלא משל למלך

רק שלא יתפללו רעבים – זה מסוכן

רק שלא יתפללו רעבים – זה מסוכן

על הפסוק: "והצילו העדה את הרוצח… והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול וכו' (לה. כה). נאמר במסכת מכות (י"א) שאמותיהם הרחמניות של הכהנים גדולים, היו מכתתות

לא יחל דברו

לא יחל דברו

פרשתנו פותחת בציווי: "איש כי ידור נדר לה' או ישבע שבועה לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה". אם אדם נדר נדר על עצמו, או נשבע בפיו לאסור דבר מה על עצמו, מצווה התורה: "לא

בדין הוא שייטול שכרו

בדין הוא שייטול שכרו

״אבא רחום!״ הרימה עיניים טהורות כלפי מעלה, "אולי פיקוח נפש דוחה את השבת ולעשות תיקון כל שהוא שיסתיר את החור הנורא מותר לי לבצע? הן ברגע שתעלה חמתה של הגברת, לא ימנע איש בעדה מלקרוא

המחובר לטהור – טהור

המחובר לטהור – טהור

פרשת פרה אדומה הנקראת בפתח פרשתינו פותחת במילים : "זאת חוקת התורה". ורבים כבר שאלו הרי מדובר במצווה ייחודית של טהרת טמא מת ומדוע נקראת בשם : "חוקת התורה" ולא "חוקת הפרה"? רש"י מביא את

להתבלט באהבה עזה לתורה

להתבלט באהבה עזה לתורה

פרשת במדבר נקראת תמיד לפני חג מתן תורה. ובפי צדיקים היא נקראת:  "שבת דרך ארץ" כי הרי דרך ארץ קדמה לתורה. מה יש בפרשה שבו נמנים בני ישראל הקשור למתן תורה? זאת ועוד, הרי עיקרה

ביטוח נפשי עם ביטחון פיזי

ביטוח נפשי עם ביטחון פיזי

בפתח פרשתנו מתארת התורה תמונת מצב של עולם יהודי ללא דופי, שענייניו מתנהלים בסדר מופתי. כל בריותיו חיים בהרמוניה נפלאה אלו עם אלו, ולאף אחד אין מחסור כלשהו, והתורה מדגישה כי מצב אידיאלי זה יושג

"והוא יכלכלך"

"והוא יכלכלך"

המתבונן במצוות "שמיטה ויובל" ילמד ויבין כי בעצם, המצוות הללו, אינם אלא "הסרת בעלות"! בכל הפרטים של שני המצוות הללו אנו רואים, שהתורה מרגילה את האדם בפעולות ומעשים לקבוע בליבו ולצייר חזק במחשבתו, כי "לה'

הצעיר שקפץ למים כשהגשר קרס

הצעיר שקפץ למים כשהגשר קרס

פרשת השבוע פותחת בפסוק: "אמור אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם לנפש לא יטמא" (ויקרא כא, א) וכבר שאלו רבים מדוע כתוב הכהנים- "בני אהרן", וכי ייתכן כהנים שאינם בני אהרן? מבאר כ"ק אדמו"ר מצאנז