הרב שמואל רבינוביץ

על הפסוק בפרשתנו: "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל" מבאר רש"י: כמו שהצבתי והעמדתי את הברית עלי לקיימה, לפיכך שמעתי את נאקת בני ישראל הנואקים וכו'. והשאלה היא, אם יש הבטחה לגאול את ישראל

במסעדה יוקרתית בצרפת ישב מיליונר גוי ואכל. בקצה המסעדה ישב אדם שחזותו העידה כי יהודי הוא, כשהוא נראה שמח ומאושר, דבר שהיה לצנינים בעיני הגוי. כל כך בערה בו שנאתו של אותו גוי עד שפנה

בפסוק הראשון של פרשת ויחי מונה התורה את שנות חייו של יעקב אבינו, לפני מותו. וכך נאמר: "ויהיו ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה" (בראשית מז, כח). והדבר מעורר תמיהה, היכן מצינו

כאשר יוסף הצדיק נפרד מאחיו לקראת נסיעתם לארץ כנען להביא את יעקב אבינו למצרים, הוא מעניק להם מתנות. וכך נאמר: "לכולם נתן… חליפות שמלות, ולבנימין נתן שלוש מאות כסף וחמש חליפות שמלות" (בראשית מ"ה,  כ"ב).

עוד קודם שהחלו גזרות השמד של היוונים, עמדו וגזרו על איסור לקיום מצוות ביכורים ומצוות הבאת העצים למערכות (תענית כח, א). מה המיוחד במצוות אלו שביקשו היוונים לבטלן בראשית גזירותיהן על עם ישראל שמטרתן היתה

יעקב אבינו פוחד ורועד מהמפגש עם אחיו עשיו הרוצה להורגו.  הוא שומע שהוא עדיין בכעסו כשהוא יוצא לקראתו עם ארבע מאות איש למלחמה. ובעקבות כך הוא נערך לדורון, מלחמה ותפילה. בתפילתו הוא אומר: "קטונתי מכל

לאחת העיירות היהודיות היה בא מידי כמה חודשים 'מגיד מישרים', דרשן מופלא עם פה מפיק מרגליות. בשבת שבה היה המגיד מגיע, כל יהודי העיירה היו מתכנסים בבית הכנסת המרכזי על מנת לשמוע את דרשתו. שבת

רבקה חשה במשהו לא כשיר בבטנה כמו שנאמר: "ויתרוצצו הבנים בקרבה" (כה', כב'). מובא במדרש (בראשית רבה): "בשעה שהייתה רבקה עוברת ליד בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת.. ובשעה שהייתה עוברת ליד בתי עבודת

בסיפור השידוך של יצחק לרבקה ושליחותו של אליעזר לחרן האריכה התורה מאוד, ועל כך אמר רבי אחא: יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים. שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה

הקב"ה רצה לגלות לאברהם אבינו על הפיכת סדום, למה? .. כי ידעתיו- (אהבתיו) למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט…".(בראשית, יח', יט') אהבת ה' לאברהם אבינו לא היתה

הגמרא במסכת כתובות (ח) אומרת: "אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, שנאמר: כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו… לעשות צדקה ומשפט, בעל הגמול ישלם לכם גמולכם". וכך גם נאמר

בביקורו של נשיא רוסיה בכותל המערבי בפעם הראשונה בחוה"מ פסח לפני מספר שנים הוא סיפר שהוא גדל במשפחה ענייה מאד. הוריו היו עניים קשי יום, בקושי הם היו בבית כי עמלו כל העת לפרנסתם. התמזל

קין לאחר שהרג את הבל אחיו, נתבע על ידי הקב"ה: "קול דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה" וכפי שמפרש רש"י: הרגת שליש עולם. מעשה חמור ונורא. ובעקבות כך נענש. קין נזעק ואומר לקב"ה: "גדול עווני

מיוחדת היא מצוות סוכה בסודותיה וברמזיה. ניתן למצוא בה את הקו המבדיל בין ישראל לעמים – שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה, שאילו באומות העולם ציון יום מעבר מקושי לטוב, מובלט בהצלחה ובהישג,

בסדר העבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים אומרים: "אשרי עין ראתה קהל קדושים רוגשים בבית קודש הקודשים". ולכאורה אמירה זו תמוהה: הרי נאמר במפורש בתורה (ויקרא טז',יז') "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר

השו"ע (סי' תקפ"ג) פותח את הלכות ראש השנה: יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא… כרתי, סילקא, תמר, קרא. וכשיאכל רוביא יאמר יהי רצון שירבו זכויותינו… וממשיך בסעיף ב': אוכלים ראש כבש לומר 'נהיה לראש

פרשת הביכורים הפותחת את פרשתנו באה לבטא הכרת הטוב למי שאמר והיה העולם על ההצלחה וההישגים, אמנם בפועל ניתן לקיימה רק בשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, אולם ברעיון אנו מחויבים בה בכל הישג והצלחה

בפרשתנו אנו מצווים: "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים, (דברים כ"ד ט'). לשם מה יש לזכור? מפרש רש"י: כדי להימנע מלדבר לשון הרע. זכור העשוי למרים שדיברה באחיה ולקתה בנגעים. ויש

"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך" (דברים, י"ז, ח'). הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל פירש בדרך רמז פסוק זה. וכך סיפר: חסידים מעיר

בקריאת שמע נאמר: "ושננתם לבניך ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (דברים ואתחנן ו, ז). יש להבין את סדר הדברים, הלא היה מן הראוי לכתוב קודם את הציווי המוטל על האב בחובת לימוד

היא עצרה מונית וביקשה מהנהג: 'קח אותי לרב הכי גדול בירושלים'. הנהג הזהיר אותה שסיכוייה להיכנס לביתו של פוסק הדור בשעה הזו, קלושים - ומה אמר הרב?

על הפסוק: "ומקנה רב היה לבני גד ובני ראובן" דרשו חז"ל במדרש: "והיו חוטפים את העשירות לעצמם". שאל הרבי מקוצק זי"ע: כיצד יכול אדם לחטוף עשירות לעצמו ללא רצונו של השי"ת,  הרי מזונותיו של אדם

בפרשת השבוע הקב"ה מצווה את משה רבינו על חילופי המנהיגים. וכך נאמר: "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו… ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל"

גדולה מעלתה של פרשת בלק ובלעם, עד שביקשו חז"ל לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע , ואלמלא טורח הציבור היה עם ישראל אומרה פעמיים בכל יום. ( ברכות י"ב). ויש להבין מה מצאו רבותינו בפרשת בלק