הרב שמואל רבינוביץ

'מה נשתנה' הסוכות הזה?

'מה נשתנה' הסוכות הזה?

אגדה מספרת ששאלו פעם את רבי צבי הירש ברלינר זצ"ל מפני מה שואלים הילדים את אביהם: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" רק בפסח ולא בסוכות, הרי גם בסוכות רואה הילד דברים משונים, פתאום עוזבים

הרב הישיש טיפס על השולחנות ודיבר אל הנשים

הרב הישיש טיפס על השולחנות ודיבר אל הנשים

פרשתינו פותחת במילים: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה…" (דברים י"א, כ"ו). ורבים שאלו מדוע פתח הכתוב בלשון יחיד 'ראה' וסיים בלשון רבים 'לפניכם'? משיב על כך רבי חיים מוורמיזא [אחיו של המהר"ל]: "שאפילו יודע

הרב נכנס ל'קזינו' המאולתר

הרב נכנס ל'קזינו' המאולתר

תשמרון לעשות בפרשתנו צווינו: "כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות" (דברים ח', א'). והפסוק מעורר תמיהה מדוע נאמר "כל המצוה" – בלשון יחיד, והלא חובתנו לשמור את כל תרי"ג המצוות? שמעתי לפרש שהאדם

האנחה שייסדה את הדף היומי

האנחה שייסדה את הדף היומי

צווינו בקריאת שמע ללמד את ילדינו תורה כפי שנאמר: "ושננתם לבניך ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך …" (דברים, ואתחנן ו, ז). יש להבין את סדר הדברים, הלא היה מן הראוי לכתוב קודם את הציווי

השר ביקר את הרבי בכלא

השר ביקר את הרבי בכלא

המדרש קושר בין המילה "אֵיכָה" הפותחת את מגילת איכה, לבין המילה "אַיֶכָה" שאמר הקב"ה לאדם לאחר חטאו, וכך נאמר: "אמר רבי אבהו בשם רבי חנינא: מה אדם הראשון הכנסתיו לתוך גן עדן וציוויתיו, ועבר על

ה'משפיע' מדבר על צניעות – וחי בראוותנות

ה'משפיע' מדבר על צניעות – וחי בראוותנות

משה רבינו חש כי הוא הולך להסתלק מהעולם, ועל כן הוא שוטח את בקשתו לפני הקב"ה שימנה לעם ישראל מנהיג שימלא את מקומו אחרי הסתלקותו. הוא דואג ומתפלל שכשהוא ייעדר מן העולם ייטב לצאן עדתו.

"הוא לא חשב" – רב העיר נרגע

"הוא לא חשב" – רב העיר נרגע

פרשתנו מספרת על פעם נוספת בתלונות בני ישראל- דור דעה והפעם נגד המן- הלחם מן השמיים, וכך נאמר: "ותקצר נפש העם בדרך, וידבר העם… למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו

הרבאיי הקונסרבטיבי: "הרבי מליובאוויטש צדק"

הרבאיי הקונסרבטיבי: "הרבי מליובאוויטש צדק"

בסיום מצוות ציצית נאמר: "וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם… למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי… (ט"ו, ל"ט – מ'). ויש להבין את כפילות הלשון: "ועשיתם אותם", ושוב "ועשיתם את

מודז'יץ: ארון הספרים, או הרבי?

מודז'יץ: ארון הספרים, או הרבי?

מסופר על אחד מחשובי חסידיו של הרה"ק ה'דברי ישראל' ממודז'יץ זי"ע שנוהג היה לערוך 'נסיעה' אל הרבי לעיתים קרובות, אך לפתע חדל לנסוע אליו ובמשך ימים רבים לא נראו פניו בחצר הקודש. לאחר תקופה ביקר

כל החיים יודוך סלה

כל החיים יודוך סלה

אחד הקרבנות המפורשים בפרשתינו הוא קרבן תודה, המובא כהודיה על נס. רש"י מביא את הארועים שעליהם מביאים קרבן תודה: "על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים והולכי מדבריות וחבושי בית האסורים, וחולה

כי עם קשה עורף הוא

כי עם קשה עורף הוא

בפרשת השבוע בו מתואר חטא העגל חוזר הקב"ה שלוש פעמים על שורש חטאם של בני ישראל בהיותם "עם קשה עורף". פעם ראשונה (לב, ט') – "ראיתי את העם הזה… עם קשה עורף הוא". בפעם השניה

כך מנצחים מול המזל השולט

כך מנצחים מול המזל השולט

והיה כאשר ירים משה ידו מלחמת עמלק החלה כאשר עם ישראל יצא ממצרים בניסים גדולים, פרעה ועמו הוכו במכות קשות ונוצר פחד עולמי מעם ישראל, כפי שנאמר: "אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד

למה צריך לתרום לצדיק?

למה צריך לתרום לצדיק?

בדי הארון לארון הברית צוו בני ישראל לעשות מוטות, כפי שנאמר: "ועשית בדי עצי שיטים… והבאת את הבדים בטבעות…לשאת את הארון בהם" (שמות כ"ה, י"ג- י"ד). יש להבין מה הענין בבדי עצי שיטים שהיה בארון

כשהחברא קדישא הפכו למבריחי סחורות

כשהחברא קדישא הפכו למבריחי סחורות

מלאתך ודמעך לא תאחר מצוות "פדיון הבן" מוזכרת בפרשתנו בצווי: "בכור בניך תתן לי" (שמות כב, כח). שואל רש"י: והלא כבר צווה עליו במקום אחר, בסוף פרשת בא: "וכל בכור אדם בבניך תפדה". (י"ג, י"ג)

"נעשה ונשמע" – הכנה לקבלת התורה

"נעשה ונשמע" – הכנה לקבלת התורה

בגמרא נאמר: אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, יצאה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו… (שבת פ"ח). ורבים שאלו איזה סוד וגדולה זו? הרי לא שייך

האדמו"ר מלעלוב המיס את לב הרופא

האדמו"ר מלעלוב המיס את לב הרופא

נס קריעת ים סוף מביא את בני ישראל לשיר את שירת הים, והתורה מספרת לנו מה בני ישראל ראו שהביא אותם לשירה הגדולה. רש"י מביא את דברי חז"ל "שפלטן הים על שפתו, כדי שלא יאמרו

כך זיהה הרב את הנוצרי שהתחפש ל'משולח'

כך זיהה הרב את הנוצרי שהתחפש ל'משולח'

החודש הזה לכם המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל עם יציאתם ממצרים הייתה "קידוש החודש". עד שרש"י בפתח ספר בראשית אומר שהתורה הייתה צריכה להתחיל במצוה זו, וכך נאמר: "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא

רב העיר חלה ב'טיפוס'

רב העיר חלה ב'טיפוס'

"ידעתי את מכאוביו וארד להצילו" פרשתנו פותחת במילים: "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'". פסוק זה מעורר תמיהה, וכי משה רבינו אשר הקב"ה פה אל פה מדבר עמו, לא יודע ש"אני ה'", שצריך

בחור ישיבה שייצא לפעולות 'קירוב'?

בחור ישיבה שייצא לפעולות 'קירוב'?

מרים מתייצבת מרחוק לראות את אשר יהיה עם אחיה משה רבינו. לנגד עיניה היא רואה את הנס העצום כאשר בת פרעה יורדת לרחוץ על היאור, ומושיטה את ידה שנעשית לארוכה ומושה את אחיה משה רבינו

החילוני שהקפיד: לא אומרים תחנון ביום שישי

החילוני שהקפיד: לא אומרים תחנון ביום שישי

ספר בראשית מסתיים באמירתו של יוסף הצדיק: "ואלוקים פקוד יפקוד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב" (נ', כ"ד). זה אינם סתם מילות הרגעה, אלא מסר כפי שאנו רואים

"ותחי רוח יעקב ויפג לבו"

"ותחי רוח יעקב ויפג לבו"

כשבאים בני יעקב לאביהם ומספרים לו: "עוד יוסף חי" נאמר: "כי לא האמין להם" (בראשית מה, כ"ו). רוחו שבה אליו רק לאחר שרואה את העגלות ששלח יוסף. והשאלה הנשאלת וכי יעקב אבינו חשד בבניו לאחר

על ניסיך שבכל יום עמנו

על ניסיך שבכל יום עמנו

ידועה שאלתו המפורסמת של הבית יוסף: "מדוע מדליקים נרות חנוכה שמונה ימים. הרי הנס היה שבעה ימים בלבד, כי ביום הראשון היה שמן בכמות מספיקה להדלקת המנורה"? אחד התירוצים המפורסמים הוא, שהיום הראשון הוא הודאה

'נס פח השמן' – פשוטו כמשמעו

'נס פח השמן' – פשוטו כמשמעו

יוסף הצדיק פותר את חלומו של שר המשקים: "בעוד שלושת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך" – פרעה יחזיר אותך למקומך הראשון, "ונתת כוס פרעה בידו" – אתה חוזר לתפקידך הקודם "כמשפט הראשון

'כדור תועה' פגע ביד המלך

'כדור תועה' פגע ביד המלך

יעקב אבינו מתפלל לקב"ה שיציל אותו מעשיו אחיו: "כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני…" ומסיים: "ואתה אמרת היטב איטב עמך" (לב, יג). החוזה מלובלין זצוק"ל פירש בדרך רמז פסוק זה: "ואתה אמרת היטב" –

הרבי הורה לחסיד: תקנה כרטיס לוטו

הרבי הורה לחסיד: תקנה כרטיס לוטו

הקדוש ברוך הוא מבטיח ליעקב: "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך" (כח, טו). ויש להבין אריכות לשון הפסוק, וכפל הדברים. וכי לא די לומר: "אני אעשה את אשר דיברתי לך",