הרב שמואל רבינוביץ

להבין את פשר האריכות של ברכת המזון

להבין את פשר האריכות של ברכת המזון

בפרשתנו אנו מצווים על ברכת המזון לאחר אכילת פת. וכך נאמר: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח, י). סדר ברכת המזון הוא שלוש ברכות מהתורה, כמו ששנינו

מסכן, טעה פעמים בפירוק הסולם

מסכן, טעה פעמים בפירוק הסולם

התורה מצווה אותנו: "והשיבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" (דברים ד', ל"ט). עלינו להחדיר אל לבבנו כי "ה' בשמים ממעל ובארץ מתחת". איזה חידוש הוא זה? הרי מלא כל

"בין המצרים"

"בין המצרים"

חכמינו ז"ל אמרו במדרש איכה על הפסוק בתהילים (עט') :"מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך- לא היה קרא צריך למזמור אלא בכי לאסף, נהי לאסף, קינה לאסף, ומדוע אומר מזמור לאסף? אלא משל למלך

רק שלא יתפללו רעבים – זה מסוכן

רק שלא יתפללו רעבים – זה מסוכן

על הפסוק: "והצילו העדה את הרוצח… והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול וכו' (לה. כה). נאמר במסכת מכות (י"א) שאמותיהם הרחמניות של הכהנים גדולים, היו מכתתות

לא יחל דברו

לא יחל דברו

פרשתנו פותחת בציווי: "איש כי ידור נדר לה' או ישבע שבועה לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה". אם אדם נדר נדר על עצמו, או נשבע בפיו לאסור דבר מה על עצמו, מצווה התורה: "לא

בדין הוא שייטול שכרו

בדין הוא שייטול שכרו

״אבא רחום!״ הרימה עיניים טהורות כלפי מעלה, "אולי פיקוח נפש דוחה את השבת ולעשות תיקון כל שהוא שיסתיר את החור הנורא מותר לי לבצע? הן ברגע שתעלה חמתה של הגברת, לא ימנע איש בעדה מלקרוא

המחובר לטהור – טהור

המחובר לטהור – טהור

פרשת פרה אדומה הנקראת בפתח פרשתינו פותחת במילים : "זאת חוקת התורה". ורבים כבר שאלו הרי מדובר במצווה ייחודית של טהרת טמא מת ומדוע נקראת בשם : "חוקת התורה" ולא "חוקת הפרה"? רש"י מביא את

להתבלט באהבה עזה לתורה

להתבלט באהבה עזה לתורה

פרשת במדבר נקראת תמיד לפני חג מתן תורה. ובפי צדיקים היא נקראת:  "שבת דרך ארץ" כי הרי דרך ארץ קדמה לתורה. מה יש בפרשה שבו נמנים בני ישראל הקשור למתן תורה? זאת ועוד, הרי עיקרה

ביטוח נפשי עם ביטחון פיזי

ביטוח נפשי עם ביטחון פיזי

בפתח פרשתנו מתארת התורה תמונת מצב של עולם יהודי ללא דופי, שענייניו מתנהלים בסדר מופתי. כל בריותיו חיים בהרמוניה נפלאה אלו עם אלו, ולאף אחד אין מחסור כלשהו, והתורה מדגישה כי מצב אידיאלי זה יושג

"והוא יכלכלך"

"והוא יכלכלך"

המתבונן במצוות "שמיטה ויובל" ילמד ויבין כי בעצם, המצוות הללו, אינם אלא "הסרת בעלות"! בכל הפרטים של שני המצוות הללו אנו רואים, שהתורה מרגילה את האדם בפעולות ומעשים לקבוע בליבו ולצייר חזק במחשבתו, כי "לה'

הצעיר שקפץ למים כשהגשר קרס

הצעיר שקפץ למים כשהגשר קרס

פרשת השבוע פותחת בפסוק: "אמור אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם לנפש לא יטמא" (ויקרא כא, א) וכבר שאלו רבים מדוע כתוב הכהנים- "בני אהרן", וכי ייתכן כהנים שאינם בני אהרן? מבאר כ"ק אדמו"ר מצאנז

זה הדבר אשר צווה

זה הדבר אשר צווה

בתחילת פרשתנו משה רבינו מצווה את אהרון ואת בני ישראל: "ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה…והקרב לפני ה'. ואל בני ישראל תדבר לאמור קחו שעיר עיזים לחטאת ועגל וכבש בני

מדוע איחר הרבי את תפילת ערבית והבדלה?

מדוע איחר הרבי את תפילת ערבית והבדלה?

פרשתנו פותחת במצוות "מחצית השקל.  וכך נאמר: "זה יתנו כל העובר על הפקודים… לכפר על נפשותיכם" (ל, יג- טו). מפרש רש"י: "שנתקשה משה, עד שהראה לו הקב"ה מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל, ואמר לו

האדמו"ר שחפר בור בבית הסוהר

האדמו"ר שחפר בור בבית הסוהר

פרשתנו פותחת במצוות הדלקת נרות המנורה וכך נאמר: "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד" (כז', כ'). ומביא רש"י את דברי חז"ל: כתית למאור ולא כתית למנחות. רק במנורה צווינו להשתמש בטיפת

סגירת מעגל מטלטלת: הרגישות ליתום שהצילה מנישואי תערובת

סגירת מעגל מטלטלת: הרגישות ליתום שהצילה מנישואי תערובת

אל פרשת יתרו העוסקת במתן תורה ובעשרת הדיברות, נסמכה פרשת "משפטים" כהמשך ישיר לתורה שניתנה בסיני. אין בה מושגים על חיי רוממות ודבקות אלא ציוויים על מצוות שבין אדם לחברו: "וגר לא תונו… אלמנה ויתום

ויהי בחצי הלילה

ויהי בחצי הלילה

יציאת מצרים בפועל הייתה ביום, כנאמר: "בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים" (שמות יד, כא). אולם מכת בכורות הייתה בחצי הלילה כפי שנאמר: 'ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ

הרבי דרש: כל הכסף לצדקה

הרבי דרש: כל הכסף לצדקה

על הפסוק בפרשתנו: "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל" מבאר רש"י: כמו שהצבתי והעמדתי את הברית עלי לקיימה, לפיכך שמעתי את נאקת בני ישראל הנואקים וכו'. והשאלה היא, אם יש הבטחה לגאול את ישראל

הגוי שניסה ל'הכעיס' אבל העשיר את היהודי

הגוי שניסה ל'הכעיס' אבל העשיר את היהודי

במסעדה יוקרתית בצרפת ישב מיליונר גוי ואכל. בקצה המסעדה ישב אדם שחזותו העידה כי יהודי הוא, כשהוא נראה שמח ומאושר, דבר שהיה לצנינים בעיני הגוי. כל כך בערה בו שנאתו של אותו גוי עד שפנה

לא קריאת שמע – מה למד היהודי במחנה ההשמדה?

לא קריאת שמע – מה למד היהודי במחנה ההשמדה?

בפסוק הראשון של פרשת ויחי מונה התורה את שנות חייו של יעקב אבינו, לפני מותו. וכך נאמר: "ויהיו ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה" (בראשית מז, כח). והדבר מעורר תמיהה, היכן מצינו

על הכסף האחים לא כעסו – רק על הבגדים

על הכסף האחים לא כעסו – רק על הבגדים

כאשר יוסף הצדיק נפרד מאחיו לקראת נסיעתם לארץ כנען להביא את יעקב אבינו למצרים, הוא מעניק להם מתנות. וכך נאמר: "לכולם נתן… חליפות שמלות, ולבנימין נתן שלוש מאות כסף וחמש חליפות שמלות" (בראשית מ"ה,  כ"ב).

הרבי התנה: סעודת מצווה כראוי

הרבי התנה: סעודת מצווה כראוי

עוד קודם שהחלו גזרות השמד של היוונים, עמדו וגזרו על איסור לקיום מצוות ביכורים ומצוות הבאת העצים למערכות (תענית כח, א). מה המיוחד במצוות אלו שביקשו היוונים לבטלן בראשית גזירותיהן על עם ישראל שמטרתן היתה

בבת אחת הפך הרב לחולה המרותק למיטתו

בבת אחת הפך הרב לחולה המרותק למיטתו

יעקב אבינו פוחד ורועד מהמפגש עם אחיו עשיו הרוצה להורגו.  הוא שומע שהוא עדיין בכעסו כשהוא יוצא לקראתו עם ארבע מאות איש למלחמה. ובעקבות כך הוא נערך לדורון, מלחמה ותפילה. בתפילתו הוא אומר: "קטונתי מכל

המגיד התאכזב: לא שמע את דברי האדמו"ר

המגיד התאכזב: לא שמע את דברי האדמו"ר

לאחת העיירות היהודיות היה בא מידי כמה חודשים 'מגיד מישרים', דרשן מופלא עם פה מפיק מרגליות. בשבת שבה היה המגיד מגיע, כל יהודי העיירה היו מתכנסים בבית הכנסת המרכזי על מנת לשמוע את דרשתו. שבת