הרב שמואל רבינוביץ

בסדר העבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים אומרים: "אשרי עין ראתה קהל קדושים רוגשים בבית קודש הקודשים". ולכאורה אמירה זו תמוהה: הרי נאמר במפורש בתורה (ויקרא טז',יז') "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר

השו"ע (סי' תקפ"ג) פותח את הלכות ראש השנה: יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא… כרתי, סילקא, תמר, קרא. וכשיאכל רוביא יאמר יהי רצון שירבו זכויותינו… וממשיך בסעיף ב': אוכלים ראש כבש לומר 'נהיה לראש

פרשת הביכורים הפותחת את פרשתנו באה לבטא הכרת הטוב למי שאמר והיה העולם על ההצלחה וההישגים, אמנם בפועל ניתן לקיימה רק בשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, אולם ברעיון אנו מחויבים בה בכל הישג והצלחה

בפרשתנו אנו מצווים: "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים, (דברים כ"ד ט'). לשם מה יש לזכור? מפרש רש"י: כדי להימנע מלדבר לשון הרע. זכור העשוי למרים שדיברה באחיה ולקתה בנגעים. ויש

"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך" (דברים, י"ז, ח'). הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל פירש בדרך רמז פסוק זה. וכך סיפר: חסידים מעיר

בקריאת שמע נאמר: "ושננתם לבניך ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (דברים ואתחנן ו, ז). יש להבין את סדר הדברים, הלא היה מן הראוי לכתוב קודם את הציווי המוטל על האב בחובת לימוד

היא עצרה מונית וביקשה מהנהג: 'קח אותי לרב הכי גדול בירושלים'. הנהג הזהיר אותה שסיכוייה להיכנס לביתו של פוסק הדור בשעה הזו, קלושים - ומה אמר הרב?

על הפסוק: "ומקנה רב היה לבני גד ובני ראובן" דרשו חז"ל במדרש: "והיו חוטפים את העשירות לעצמם". שאל הרבי מקוצק זי"ע: כיצד יכול אדם לחטוף עשירות לעצמו ללא רצונו של השי"ת,  הרי מזונותיו של אדם

בפרשת השבוע הקב"ה מצווה את משה רבינו על חילופי המנהיגים. וכך נאמר: "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו… ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל"

גדולה מעלתה של פרשת בלק ובלעם, עד שביקשו חז"ל לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע , ואלמלא טורח הציבור היה עם ישראל אומרה פעמיים בכל יום. ( ברכות י"ב). ויש להבין מה מצאו רבותינו בפרשת בלק

על ה'חטא' של מי מריבה, שבגללו נגזר על משה רבינו להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ התקשו המפרשים לפרשו. אך פשטות הדברים שהכעס על משה היה בזה שהיכה את הסלע, במקום לדבר אליו. אלא שעדיין יש

משה רבינו לנוכח התקהלות קורח ועדתו המערערים על הכהונה וטוענים: "רב לכם כי כל העדה כולם קדושים…ומדוע תתנשאו על קהל ה'". משיב בתשובתו הראשונה: "וידבר אל קורח ואל כל עדתו … בוקר ויודע ה' את

יש מן המצוות שהן באות לפרקים אך יש שקיומן תמידי בכל ימות השנה, כמו מצוות ציצית. וכך נאמר במסכת מנחות: (מ"ג) "חביבין ישראל שסבבן הקב"ה במצוות, תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן, ציצית בבגדיהן ומזוזות בפתחיהן".  הרי

בהעלותך את הנרות פרשתנו פותחת במצוות הדלקת הנרות במקדש. חז"ל ראו הקבלה בין הדלקת הנרות במקדש להדלקת נרות שבת. שניהם מסמלים את נר ה' נשמת אדם ומבטאים את הקדושה והנשמה הקיימים הן במקדש והן בשבת

ברכת הכהנים שהפקיד הקב"ה בידי עבדיו הנאמנים בני שבט הכהונה, שבכל דור ודור עד עצם היום הזה, נאמרת על ידם  בכל יום ויום בדחילו ורחימו, באותה מתכונת ומאותן מילים שנמסרו אליהם מפי הגבורה. כמפורש בפסוקי

מידי לילה בתפילת ערבית אנו מברכים לפני קריאת שמע את ברכת "אהבת עולם". וכך אנו אומרים: "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו לימדת, על כן ה' אלוקינו בשכבנו ובקומנו נשיח

אמנם נאלצתי לקבל את תרומתו של העשיר, אך הנאה הייתה לי רק בקבלת תרומתו הזעומה בת פרוטות אחדות של החסיד העני שבאה מתוך שמחה עצומה בכל לב ונפש

מה ענין שמיטה אצל הר סיני? זו השאלה, וזו גם התשובה: כל נושא השמיטה והפרנסה, הברכה והתנובה, הן בשנה השביעית והן בשש השנים שקדמו לה, היא מהנותן תורה בסיני!

"ואיש כי יקריב זבח שלמים לה', לפלא נדר או נדבה… תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו" (שמות כ"ב, כ"א) רש"י מפרש: לפלא נדר – להפריש בדיבורו. אנחנו מכירים עוד שימוש במילה: "פלא" שנאמרה

פרשת מצורע אינה עוסקת רק בנגעי אדם אלא גם בנגעי בתים. כאשר חלילה מתגלה נגע בבית, על האדם להזמין את הכהן לראות את הנגע כדי שיפסוק את פסקו אודות טהרת הבית או ח"ו להיפך. בטרם

"למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים… וידעתם כי אני ה'" (שמות, י, ב'). ראשית, יש להבין מדוע יש חובה גדולה כל כך של "והגדת לבנך" על סיפור יציאת מצרים שהוא חלק

אם על תודה יקריבנו החתם סופר שואל מדוע קרבן תודה לא נכתב בפרשת הקורבנות כמו כל הקורבנות שנכתבו בפרשת "ויקרא", אלא בפרשת "צו" כשמתעסקים בקורבנות של הכהנים? ומשיב: "ונראה לי שהמון העם אינם מקריבים תודה

מטרת הקורבנות היא להתקרב לה'. הן קרבן נדבה והן קרבן חובה באים לקרב את נפש האדם אל בוראו. אם כך הדגשת הכתוב: "לרצונו לפני ה'" (ויקרא א', ג') מעוררת תמיהה, מדוע צריכה היתה התורה להדגיש

"אלה פקודי המשכן משכן העדות…" שואל רש"י: מדוע נכתב פעמיים בפסוק המילה: 'משכן'? ומשיב; רמז למשכן שנתמשכן פעמיים – בשני חורבנין על עוונותיהם של ישראל – חורבן בית ראשון וחורבן בית שני. שואל המגיד מדובנא