הרב שמואל רבינוביץ

כשהחברא קדישא הפכו למבריחי סחורות

כשהחברא קדישא הפכו למבריחי סחורות

מלאתך ודמעך לא תאחר מצוות "פדיון הבן" מוזכרת בפרשתנו בצווי: "בכור בניך תתן לי" (שמות כב, כח). שואל רש"י: והלא כבר צווה עליו במקום אחר, בסוף פרשת בא: "וכל בכור אדם בבניך תפדה". (י"ג, י"ג)

"נעשה ונשמע" – הכנה לקבלת התורה

"נעשה ונשמע" – הכנה לקבלת התורה

בגמרא נאמר: אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, יצאה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו… (שבת פ"ח). ורבים שאלו איזה סוד וגדולה זו? הרי לא שייך

האדמו"ר מלעלוב המיס את לב הרופא

האדמו"ר מלעלוב המיס את לב הרופא

נס קריעת ים סוף מביא את בני ישראל לשיר את שירת הים, והתורה מספרת לנו מה בני ישראל ראו שהביא אותם לשירה הגדולה. רש"י מביא את דברי חז"ל "שפלטן הים על שפתו, כדי שלא יאמרו

כך זיהה הרב את הנוצרי שהתחפש ל'משולח'

כך זיהה הרב את הנוצרי שהתחפש ל'משולח'

החודש הזה לכם המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל עם יציאתם ממצרים הייתה "קידוש החודש". עד שרש"י בפתח ספר בראשית אומר שהתורה הייתה צריכה להתחיל במצוה זו, וכך נאמר: "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא

רב העיר חלה ב'טיפוס'

רב העיר חלה ב'טיפוס'

"ידעתי את מכאוביו וארד להצילו" פרשתנו פותחת במילים: "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'". פסוק זה מעורר תמיהה, וכי משה רבינו אשר הקב"ה פה אל פה מדבר עמו, לא יודע ש"אני ה'", שצריך

בחור ישיבה שייצא לפעולות 'קירוב'?

בחור ישיבה שייצא לפעולות 'קירוב'?

מרים מתייצבת מרחוק לראות את אשר יהיה עם אחיה משה רבינו. לנגד עיניה היא רואה את הנס העצום כאשר בת פרעה יורדת לרחוץ על היאור, ומושיטה את ידה שנעשית לארוכה ומושה את אחיה משה רבינו

החילוני שהקפיד: לא אומרים תחנון ביום שישי

החילוני שהקפיד: לא אומרים תחנון ביום שישי

ספר בראשית מסתיים באמירתו של יוסף הצדיק: "ואלוקים פקוד יפקוד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב" (נ', כ"ד). זה אינם סתם מילות הרגעה, אלא מסר כפי שאנו רואים

"ותחי רוח יעקב ויפג לבו"

"ותחי רוח יעקב ויפג לבו"

כשבאים בני יעקב לאביהם ומספרים לו: "עוד יוסף חי" נאמר: "כי לא האמין להם" (בראשית מה, כ"ו). רוחו שבה אליו רק לאחר שרואה את העגלות ששלח יוסף. והשאלה הנשאלת וכי יעקב אבינו חשד בבניו לאחר

על ניסיך שבכל יום עמנו

על ניסיך שבכל יום עמנו

ידועה שאלתו המפורסמת של הבית יוסף: "מדוע מדליקים נרות חנוכה שמונה ימים. הרי הנס היה שבעה ימים בלבד, כי ביום הראשון היה שמן בכמות מספיקה להדלקת המנורה"? אחד התירוצים המפורסמים הוא, שהיום הראשון הוא הודאה

'נס פח השמן' – פשוטו כמשמעו

'נס פח השמן' – פשוטו כמשמעו

יוסף הצדיק פותר את חלומו של שר המשקים: "בעוד שלושת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך" – פרעה יחזיר אותך למקומך הראשון, "ונתת כוס פרעה בידו" – אתה חוזר לתפקידך הקודם "כמשפט הראשון

'כדור תועה' פגע ביד המלך

'כדור תועה' פגע ביד המלך

יעקב אבינו מתפלל לקב"ה שיציל אותו מעשיו אחיו: "כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני…" ומסיים: "ואתה אמרת היטב איטב עמך" (לב, יג). החוזה מלובלין זצוק"ל פירש בדרך רמז פסוק זה: "ואתה אמרת היטב" –

הרבי הורה לחסיד: תקנה כרטיס לוטו

הרבי הורה לחסיד: תקנה כרטיס לוטו

הקדוש ברוך הוא מבטיח ליעקב: "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך" (כח, טו). ויש להבין אריכות לשון הפסוק, וכפל הדברים. וכי לא די לומר: "אני אעשה את אשר דיברתי לך",

האדמו"ר מגור: שעון – הוא ספר מוסר

האדמו"ר מגור: שעון – הוא ספר מוסר

כדי לעורר את ציבור שומעי לקחו שהתנמנמו בעיצומו של השיעור, נקט רבי עקיבא בשיטה מעניינת, והפתיעם בשאלה מקורית שלא ממין הענין הנלמד. וכך שאל: מה ראתה אסתר המלכה למלוך על מאה עשרים ושבע מדינות כמסופר

'תה ויסוצקי' ותרומות לישיבות

'תה ויסוצקי' ותרומות לישיבות

בפרשתינו אנו לומדים על התגלות הקב"ה אל אברהם אבינו, עת בא לבקרו ביום השלישי למילה, כפי שנאמר: "וירא אליו ה' באלוני ממרא". מסופר על הרבי בעל ה"צמח צדק" זי"ע שחזר פעם לביתו בעת היותו ילד

"תורה וגדולה במקום אחד"

"תורה וגדולה במקום אחד"

לאחר נצחונו של אברהם אבינו במלחמה נגד ארבעת המלכים והצלתו של לוט נאמר: "ומלכי צדק שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון, ויברכהו ויאמר ברוך אברהם לאל עליון… וברוך אל עליון אשר מגן צריך

הכוחות הטמונים בנו

הכוחות הטמונים בנו

בתורה לא מרבים במחמאות. בכל התנ"ך איננו מוצאים תארים ושבחים לגדולי האומה היהודית. לא מצאנו הגדרה כמו 'אברהם איש החסד', 'משה המנהיג' או אהרן הרחום'. התנ"ך מתאר בשפה עובדתית את גדולי האומה ומה הם עשו.

וישע אל הבל ואל מנחתו

וישע אל הבל ואל מנחתו

פרשת קין והבל היא אחת מהפרשות התמוהות, איך שני אחים שחווים את בריאת העולם ואת ההתגלות האלוקית, ומתוך כך מביאים מנחה לבורא העולם, כמו שנאמר: "ויבא קין מפרי האדמה מנחה… והבל הביא גם הוא מבכורות

למה רק הערבה מוזכרת בתורה?

למה רק הערבה מוזכרת בתורה?

ישנה הלכה ייחודית הקיימת רק במצוות סוכה, שהמצטער פטור מלהיות בסוכה. לא מדובר באונס, אלא רק בקצת קושי וצער, וכבר הוא פטור מקיום מצוות הסוכה. והדבר זועק: האם שמענו פעם על יהודי שיפטור את עצמו

"עין רואה ואוזן שומעת"

"עין רואה ואוזן שומעת"

המשנה באבות מזכירה לנו: "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים" .  לפני כמה עשרות שנים, כאשר המציאו את המצלמה הראשונה –קופסה גדולה שעמדה על חצובה בת שלוש רגליים, היה

עוד יזכור לנו אהבת איתן אדוננו

עוד יזכור לנו אהבת איתן אדוננו

בכל תפילות ימי הרחמים ובפרט בראש השנה אנו מזכירים כל העת את עקידת יצחק והניסיון של אברהם אבינו,  "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו", "ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים

רב הכותל: לזכור ולא לשכוח

רב הכותל: לזכור ולא לשכוח

צווינו בפרשה זו למחות את זכר עמלק. "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך… תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח". והשאלה הנשאלת מהו כפל הלשון "זכור", "אל תשכח". אם נזכור הרי שלא נשכח,

הרבי הורה לאברך: תפסיק לצום

הרבי הורה לאברך: תפסיק לצום

ידוע פירושו של השל"ה הק' ורבים נוספים כי פרשה זו, הנקראת בפתחו של חודש אלול, באה ללמדנו כי חובת האדם לשים לעצמו שערים בראשו. בעיניים, באוזניים, באפו ובפיו – שבעה שערים, למען יראה רק מה

200 ש"ח הוסתרו בין דפי העיתון

200 ש"ח הוסתרו בין דפי העיתון

אשר תשמעו פרשת ראה פותחת במילים: "ראה אנוכי נותן לפניכם… ברכה וקללה…" (דברים יב, כו). ויש להבין איך 'רואים' ברכה וקללה ח"ו, הרי את הברכה וח"ו להיפך, חשים או "שומעים", אבל בדרך כלל לא 'רואים'.

להבין את פשר האריכות של ברכת המזון

להבין את פשר האריכות של ברכת המזון

בפרשתנו אנו מצווים על ברכת המזון לאחר אכילת פת. וכך נאמר: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח, י). סדר ברכת המזון הוא שלוש ברכות מהתורה, כמו ששנינו