הרב שמואל רבינוביץ

דברי הגות ומוסר לפרשת השבוע - פרשת בלק

פרשת פרה אדומה הנקראת בפתח פרשתינו פותחת במילים : "זאת חוקת התורה". ורבים כבר שאלו הרי מדובר במצווה ייחודית של טהרת טמא מת ומדוע נקראת בשם : "חוקת התורה" ולא "חוקת הפרה"? רש"י מביא את

פרשת במדבר נקראת תמיד לפני חג מתן תורה. ובפי צדיקים היא נקראת:  "שבת דרך ארץ" כי הרי דרך ארץ קדמה לתורה. מה יש בפרשה שבו נמנים בני ישראל הקשור למתן תורה? זאת ועוד, הרי עיקרה

בפתח פרשתנו מתארת התורה תמונת מצב של עולם יהודי ללא דופי, שענייניו מתנהלים בסדר מופתי. כל בריותיו חיים בהרמוניה נפלאה אלו עם אלו, ולאף אחד אין מחסור כלשהו, והתורה מדגישה כי מצב אידיאלי זה יושג

המתבונן במצוות "שמיטה ויובל" ילמד ויבין כי בעצם, המצוות הללו, אינם אלא "הסרת בעלות"! בכל הפרטים של שני המצוות הללו אנו רואים, שהתורה מרגילה את האדם בפעולות ומעשים לקבוע בליבו ולצייר חזק במחשבתו, כי "לה'

פרשת השבוע פותחת בפסוק: "אמור אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם לנפש לא יטמא" (ויקרא כא, א) וכבר שאלו רבים מדוע כתוב הכהנים- "בני אהרן", וכי ייתכן כהנים שאינם בני אהרן? מבאר כ"ק אדמו"ר מצאנז

בתחילת פרשתנו משה רבינו מצווה את אהרון ואת בני ישראל: "ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה…והקרב לפני ה'. ואל בני ישראל תדבר לאמור קחו שעיר עיזים לחטאת ועגל וכבש בני

פרשתנו פותחת במצוות "מחצית השקל.  וכך נאמר: "זה יתנו כל העובר על הפקודים… לכפר על נפשותיכם" (ל, יג- טו). מפרש רש"י: "שנתקשה משה, עד שהראה לו הקב"ה מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל, ואמר לו

פרשתנו פותחת במצוות הדלקת נרות המנורה וכך נאמר: "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד" (כז', כ'). ומביא רש"י את דברי חז"ל: כתית למאור ולא כתית למנחות. רק במנורה צווינו להשתמש בטיפת

אל פרשת יתרו העוסקת במתן תורה ובעשרת הדיברות, נסמכה פרשת "משפטים" כהמשך ישיר לתורה שניתנה בסיני. אין בה מושגים על חיי רוממות ודבקות אלא ציוויים על מצוות שבין אדם לחברו: "וגר לא תונו… אלמנה ויתום

כששומע יתרו על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק הוא מחליט להגיע אל המדבר למשה רבינו – חתנו אל המדבר. שם משה רבינו מספר לחותנו "את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל". רבים

יציאת מצרים בפועל הייתה ביום, כנאמר: "בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים" (שמות יד, כא). אולם מכת בכורות הייתה בחצי הלילה כפי שנאמר: 'ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ

על הפסוק בפרשתנו: "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל" מבאר רש"י: כמו שהצבתי והעמדתי את הברית עלי לקיימה, לפיכך שמעתי את נאקת בני ישראל הנואקים וכו'. והשאלה היא, אם יש הבטחה לגאול את ישראל

במסעדה יוקרתית בצרפת ישב מיליונר גוי ואכל. בקצה המסעדה ישב אדם שחזותו העידה כי יהודי הוא, כשהוא נראה שמח ומאושר, דבר שהיה לצנינים בעיני הגוי. כל כך בערה בו שנאתו של אותו גוי עד שפנה

בפסוק הראשון של פרשת ויחי מונה התורה את שנות חייו של יעקב אבינו, לפני מותו. וכך נאמר: "ויהיו ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה" (בראשית מז, כח). והדבר מעורר תמיהה, היכן מצינו

כאשר יוסף הצדיק נפרד מאחיו לקראת נסיעתם לארץ כנען להביא את יעקב אבינו למצרים, הוא מעניק להם מתנות. וכך נאמר: "לכולם נתן… חליפות שמלות, ולבנימין נתן שלוש מאות כסף וחמש חליפות שמלות" (בראשית מ"ה,  כ"ב).

עוד קודם שהחלו גזרות השמד של היוונים, עמדו וגזרו על איסור לקיום מצוות ביכורים ומצוות הבאת העצים למערכות (תענית כח, א). מה המיוחד במצוות אלו שביקשו היוונים לבטלן בראשית גזירותיהן על עם ישראל שמטרתן היתה

יעקב אבינו פוחד ורועד מהמפגש עם אחיו עשיו הרוצה להורגו.  הוא שומע שהוא עדיין בכעסו כשהוא יוצא לקראתו עם ארבע מאות איש למלחמה. ובעקבות כך הוא נערך לדורון, מלחמה ותפילה. בתפילתו הוא אומר: "קטונתי מכל

לאחת העיירות היהודיות היה בא מידי כמה חודשים 'מגיד מישרים', דרשן מופלא עם פה מפיק מרגליות. בשבת שבה היה המגיד מגיע, כל יהודי העיירה היו מתכנסים בבית הכנסת המרכזי על מנת לשמוע את דרשתו. שבת

רבקה חשה במשהו לא כשיר בבטנה כמו שנאמר: "ויתרוצצו הבנים בקרבה" (כה', כב'). מובא במדרש (בראשית רבה): "בשעה שהייתה רבקה עוברת ליד בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת.. ובשעה שהייתה עוברת ליד בתי עבודת

בסיפור השידוך של יצחק לרבקה ושליחותו של אליעזר לחרן האריכה התורה מאוד, ועל כך אמר רבי אחא: יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים. שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה

הקב"ה רצה לגלות לאברהם אבינו על הפיכת סדום, למה? .. כי ידעתיו- (אהבתיו) למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט…".(בראשית, יח', יט') אהבת ה' לאברהם אבינו לא היתה

הגמרא במסכת כתובות (ח) אומרת: "אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, שנאמר: כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו… לעשות צדקה ומשפט, בעל הגמול ישלם לכם גמולכם". וכך גם נאמר

בביקורו של נשיא רוסיה בכותל המערבי בפעם הראשונה בחוה"מ פסח לפני מספר שנים הוא סיפר שהוא גדל במשפחה ענייה מאד. הוריו היו עניים קשי יום, בקושי הם היו בבית כי עמלו כל העת לפרנסתם. התמזל