הרב שמואל רבינוביץ

זעם: מים יש לסנן לשתיה, לא לכיבוי

זעם: מים יש לסנן לשתיה, לא לכיבוי

על הפסוק: "ומקנה רב היה לבני גד ובני ראובן" דרשו חז"ל במדרש: "והיו חוטפים את העשירות לעצמם". שאל הרבי מקוצק זי"ע: כיצד יכול אדם לחטוף עשירות לעצמו ללא רצונו של השי"ת,  הרי מזונותיו של אדם

'ראש הקהל' הפך לשונאו של הרב

'ראש הקהל' הפך לשונאו של הרב

בפרשת השבוע הקב"ה מצווה את משה רבינו על חילופי המנהיגים. וכך נאמר: "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו… ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל"

לעבור את הירדן בקפיצה אחת

לעבור את הירדן בקפיצה אחת

גדולה מעלתה של פרשת בלק ובלעם, עד שביקשו חז"ל לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע , ואלמלא טורח הציבור היה עם ישראל אומרה פעמיים בכל יום. ( ברכות י"ב). ויש להבין מה מצאו רבותינו בפרשת בלק

הרבי סירב להתיר לחסיד ללמוד

הרבי סירב להתיר לחסיד ללמוד

משה רבינו לנוכח התקהלות קורח ועדתו המערערים על הכהונה וטוענים: "רב לכם כי כל העדה כולם קדושים…ומדוע תתנשאו על קהל ה'". משיב בתשובתו הראשונה: "וידבר אל קורח ואל כל עדתו … בוקר ויודע ה' את

האדמו"ר מבעלזא סירב לביקור 'ברכה' ביום החופה

האדמו"ר מבעלזא סירב לביקור 'ברכה' ביום החופה

יש מן המצוות שהן באות לפרקים אך יש שקיומן תמידי בכל ימות השנה, כמו מצוות ציצית. וכך נאמר במסכת מנחות: (מ"ג) "חביבין ישראל שסבבן הקב"ה במצוות, תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן, ציצית בבגדיהן ומזוזות בפתחיהן".  הרי

הפולניה הבינה אותם טוב מאד…

הפולניה הבינה אותם טוב מאד…

בהעלותך את הנרות פרשתנו פותחת במצוות הדלקת הנרות במקדש. חז"ל ראו הקבלה בין הדלקת הנרות במקדש להדלקת נרות שבת. שניהם מסמלים את נר ה' נשמת אדם ומבטאים את הקדושה והנשמה הקיימים הן במקדש והן בשבת

הפורעים הערבים יידו אבנים – אבל איחרו בכמה דקות

הפורעים הערבים יידו אבנים – אבל איחרו בכמה דקות

ברכת הכהנים שהפקיד הקב"ה בידי עבדיו הנאמנים בני שבט הכהונה, שבכל דור ודור עד עצם היום הזה, נאמרת על ידם  בכל יום ויום בדחילו ורחימו, באותה מתכונת ומאותן מילים שנמסרו אליהם מפי הגבורה. כמפורש בפסוקי

רבי יוחנן קיבל הצעה: 10 מליארד דולר

רבי יוחנן קיבל הצעה: 10 מליארד דולר

מידי לילה בתפילת ערבית אנו מברכים לפני קריאת שמע את ברכת "אהבת עולם". וכך אנו אומרים: "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו לימדת, על כן ה' אלוקינו בשכבנו ובקומנו נשיח

"וצוויתי את ברכתי לכם"

"וצוויתי את ברכתי לכם"

מה ענין שמיטה אצל הר סיני? זו השאלה, וזו גם התשובה: כל נושא השמיטה והפרנסה, הברכה והתנובה, הן בשנה השביעית והן בשש השנים שקדמו לה, היא מהנותן תורה בסיני!

שמחה כזו, לא ראתה מז'יבוז' הרבה זמן

שמחה כזו, לא ראתה מז'יבוז' הרבה זמן

"ואיש כי יקריב זבח שלמים לה', לפלא נדר או נדבה… תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו" (שמות כ"ב, כ"א) רש"י מפרש: לפלא נדר – להפריש בדיבורו. אנחנו מכירים עוד שימוש במילה: "פלא" שנאמרה

הרב העני הלך בעצימת עיניים

הרב העני הלך בעצימת עיניים

פרשת מצורע אינה עוסקת רק בנגעי אדם אלא גם בנגעי בתים. כאשר חלילה מתגלה נגע בבית, על האדם להזמין את הכהן לראות את הנגע כדי שיפסוק את פסקו אודות טהרת הבית או ח"ו להיפך. בטרם

השלושה צלחו בנס את דרכם

השלושה צלחו בנס את דרכם

"למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים… וידעתם כי אני ה'" (שמות, י, ב'). ראשית, יש להבין מדוע יש חובה גדולה כל כך של "והגדת לבנך" על סיפור יציאת מצרים שהוא חלק

אברהם לייב הזמין את הקהל לסעודת הודיה

אברהם לייב הזמין את הקהל לסעודת הודיה

אם על תודה יקריבנו החתם סופר שואל מדוע קרבן תודה לא נכתב בפרשת הקורבנות כמו כל הקורבנות שנכתבו בפרשת "ויקרא", אלא בפרשת "צו" כשמתעסקים בקורבנות של הכהנים? ומשיב: "ונראה לי שהמון העם אינם מקריבים תודה

טיפש, לא קראתי לך כדי לפטפט

טיפש, לא קראתי לך כדי לפטפט

מטרת הקורבנות היא להתקרב לה'. הן קרבן נדבה והן קרבן חובה באים לקרב את נפש האדם אל בוראו. אם כך הדגשת הכתוב: "לרצונו לפני ה'" (ויקרא א', ג') מעוררת תמיהה, מדוע צריכה היתה התורה להדגיש

הרגע בו נאחז הסוחר והפך עשיר

הרגע בו נאחז הסוחר והפך עשיר

"אלה פקודי המשכן משכן העדות…" שואל רש"י: מדוע נכתב פעמיים בפסוק המילה: 'משכן'? ומשיב; רמז למשכן שנתמשכן פעמיים – בשני חורבנין על עוונותיהם של ישראל – חורבן בית ראשון וחורבן בית שני. שואל המגיד מדובנא

הרופא והרוקח – והכושי השיכור שהצילו ילד

הרופא והרוקח – והכושי השיכור שהצילו ילד

משה רבינו ביקש מהקב"ה שיודיענו את דרכיו. על כך השיב הקב"ה (שמות לג, כג): "וראית את אחורי, ופני לא ייראו". ויש להבין מה השיב הקב"ה למשה רבינו על הבקשה לדעת את דרכיו אשר נסתרים מעיני

כלי זכוכית ווילונות פאר – כך נרגעו הילדים

כלי זכוכית ווילונות פאר – כך נרגעו הילדים

לכבוד ולתפארת פרשת השבוע פותחת במצוות הדלקת המנורה בבית המקדש. לשם זה ציוותה התורה: " וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור". השמן למנורה היה צריך להיות זך- בלי שמרים מהכתישה הראשונה. האדמו"ר הזקן בעל

מסגרת זר זהב

מסגרת זר זהב

מסגרת זר זהב צווינו לעשות לשולחן מסגרת, "ועשית זר זהב למסגרתו סביב".  מה הסיבה שיש לעשות לשולחן מסגרת וזר? השולחן מסמל את העשירות, כפי שאמרו חז"ל שהרוצה להעשיר יצפין ששולחן עומד בצפון. כיון שבצד העשירות

הרופאים אסרו למול את הילד

הרופאים אסרו למול את הילד

"מתן תורה" היה האירוע המכונן אשר השפיע אז ולדורות על העולם. באותה שעה הר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש… ויחרד כל ההר מאד, ויהי קול השופר הולך וחזק מאד…" (שמות יט,

החיקוי עולה פי כמה מהמקור

החיקוי עולה פי כמה מהמקור

בצווי הראשון לפני מתן תורה נאמר: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (יט, ו). יש להבין מהי אותה "ממלכת כהנים" שהקב"ה מייעד לה את בני ישראל? רש"י אומר שכהנים הכוונה שרים, מהו א"כ ממלכת

האבא הוביל את ילדתו על חבל דקיק

האבא הוביל את ילדתו על חבל דקיק

בטרם אמרו בני ישראל את השירה על הים נאמר: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, ויראו העם… ויאמינו … (שמות יד, לא). ויש להבין מדוע נאמר: "ויאמינו" שזהו לשון עתיד ולא "והאמינו"

המארחים סבלו מהאורח שהיה בחור ישיבה

המארחים סבלו מהאורח שהיה בחור ישיבה

דוד המלך (תהילים קה) מתאר את ירידת ישראל למצרים ויציאתם ממנה. ומונה שם את רוב עשרת המכות על סדרן, אך משום מה, חושך שהיא המכה התשיעית מספר עליה דוד המלך לפני כל המכות (שם פסוק

"נבכה יחד" • כשהרבי לא יכל להושיע

"נבכה יחד" • כשהרבי לא יכל להושיע

בפרשת השבוע נמנים שלושת השבטים: ראובן, שמעון ולוי, ומספר הסברים מדוע רק הם נמנו. אך אנו נעמוד על לשון הכתוב: במניין שבט ראובן נאמר: "בני ראובן" וכך גם אצל שמעון נאמר: "בני שמעון", ואילו אצל