הרב שמואל רבינוביץ

מדוע חשכה סוכת הרב?

מדוע חשכה סוכת הרב?

מיוחדת היא מצוות סוכה בסודותיה וברמזיה. ניתן למצוא בה את הקו המבדיל בין ישראל לעמים – שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה, שאילו באומות העולם ציון יום מעבר מקושי לטוב, מובלט בהצלחה ובהישג,

למה ללכת לבית כנסת ביום כיפור?

למה ללכת לבית כנסת ביום כיפור?

בסדר העבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים אומרים: "אשרי עין ראתה קהל קדושים רוגשים בבית קודש הקודשים". ולכאורה אמירה זו תמוהה: הרי נאמר במפורש בתורה (ויקרא טז',יז') "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר

מדוע חרוש מצחו של ראש הממשלה קמטים?

מדוע חרוש מצחו של ראש הממשלה קמטים?

השו"ע (סי' תקפ"ג) פותח את הלכות ראש השנה: יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא… כרתי, סילקא, תמר, קרא. וכשיאכל רוביא יאמר יהי רצון שירבו זכויותינו… וממשיך בסעיף ב': אוכלים ראש כבש לומר 'נהיה לראש

האדמו"ר לרעבצי'ן: "אנחה גוררת אנחה, הודאה גוררת הודאה"

האדמו"ר לרעבצי'ן: "אנחה גוררת אנחה, הודאה גוררת הודאה"

פרשת הביכורים הפותחת את פרשתנו באה לבטא הכרת הטוב למי שאמר והיה העולם על ההצלחה וההישגים, אמנם בפועל ניתן לקיימה רק בשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, אולם ברעיון אנו מחויבים בה בכל הישג והצלחה

הפרשה חולקת כבוד לאשה

הפרשה חולקת כבוד לאשה

בפרשתנו אנו מצווים: "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים, (דברים כ"ד ט'). לשם מה יש לזכור? מפרש רש"י: כדי להימנע מלדבר לשון הרע. זכור העשוי למרים שדיברה באחיה ולקתה בנגעים. ויש

זה מה שקורה כשילד מאבד אמון בהורה

זה מה שקורה כשילד מאבד אמון בהורה

בקריאת שמע נאמר: "ושננתם לבניך ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (דברים ואתחנן ו, ז). יש להבין את סדר הדברים, הלא היה מן הראוי לכתוב קודם את הציווי המוטל על האב בחובת לימוד

ה'סגולה' שפעלה אחרי 10 שנות עקרות

ה'סגולה' שפעלה אחרי 10 שנות עקרות

היא עצרה מונית וביקשה מהנהג: 'קח אותי לרב הכי גדול בירושלים'. הנהג הזהיר אותה שסיכוייה להיכנס לביתו של פוסק הדור בשעה הזו, קלושים - ומה אמר הרב?

זעם: מים יש לסנן לשתיה, לא לכיבוי

זעם: מים יש לסנן לשתיה, לא לכיבוי

על הפסוק: "ומקנה רב היה לבני גד ובני ראובן" דרשו חז"ל במדרש: "והיו חוטפים את העשירות לעצמם". שאל הרבי מקוצק זי"ע: כיצד יכול אדם לחטוף עשירות לעצמו ללא רצונו של השי"ת,  הרי מזונותיו של אדם

'ראש הקהל' הפך לשונאו של הרב

'ראש הקהל' הפך לשונאו של הרב

בפרשת השבוע הקב"ה מצווה את משה רבינו על חילופי המנהיגים. וכך נאמר: "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו… ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל"

לעבור את הירדן בקפיצה אחת

לעבור את הירדן בקפיצה אחת

גדולה מעלתה של פרשת בלק ובלעם, עד שביקשו חז"ל לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע , ואלמלא טורח הציבור היה עם ישראל אומרה פעמיים בכל יום. ( ברכות י"ב). ויש להבין מה מצאו רבותינו בפרשת בלק

הרבי סירב להתיר לחסיד ללמוד

הרבי סירב להתיר לחסיד ללמוד

משה רבינו לנוכח התקהלות קורח ועדתו המערערים על הכהונה וטוענים: "רב לכם כי כל העדה כולם קדושים…ומדוע תתנשאו על קהל ה'". משיב בתשובתו הראשונה: "וידבר אל קורח ואל כל עדתו … בוקר ויודע ה' את

האדמו"ר מבעלזא סירב לביקור 'ברכה' ביום החופה

האדמו"ר מבעלזא סירב לביקור 'ברכה' ביום החופה

יש מן המצוות שהן באות לפרקים אך יש שקיומן תמידי בכל ימות השנה, כמו מצוות ציצית. וכך נאמר במסכת מנחות: (מ"ג) "חביבין ישראל שסבבן הקב"ה במצוות, תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן, ציצית בבגדיהן ומזוזות בפתחיהן".  הרי

הפולניה הבינה אותם טוב מאד…

הפולניה הבינה אותם טוב מאד…

בהעלותך את הנרות פרשתנו פותחת במצוות הדלקת הנרות במקדש. חז"ל ראו הקבלה בין הדלקת הנרות במקדש להדלקת נרות שבת. שניהם מסמלים את נר ה' נשמת אדם ומבטאים את הקדושה והנשמה הקיימים הן במקדש והן בשבת

הפורעים הערבים יידו אבנים – אבל איחרו בכמה דקות

הפורעים הערבים יידו אבנים – אבל איחרו בכמה דקות

ברכת הכהנים שהפקיד הקב"ה בידי עבדיו הנאמנים בני שבט הכהונה, שבכל דור ודור עד עצם היום הזה, נאמרת על ידם  בכל יום ויום בדחילו ורחימו, באותה מתכונת ומאותן מילים שנמסרו אליהם מפי הגבורה. כמפורש בפסוקי

רבי יוחנן קיבל הצעה: 10 מליארד דולר

רבי יוחנן קיבל הצעה: 10 מליארד דולר

מידי לילה בתפילת ערבית אנו מברכים לפני קריאת שמע את ברכת "אהבת עולם". וכך אנו אומרים: "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו לימדת, על כן ה' אלוקינו בשכבנו ובקומנו נשיח

"וצוויתי את ברכתי לכם"

"וצוויתי את ברכתי לכם"

מה ענין שמיטה אצל הר סיני? זו השאלה, וזו גם התשובה: כל נושא השמיטה והפרנסה, הברכה והתנובה, הן בשנה השביעית והן בשש השנים שקדמו לה, היא מהנותן תורה בסיני!

שמחה כזו, לא ראתה מז'יבוז' הרבה זמן

שמחה כזו, לא ראתה מז'יבוז' הרבה זמן

"ואיש כי יקריב זבח שלמים לה', לפלא נדר או נדבה… תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו" (שמות כ"ב, כ"א) רש"י מפרש: לפלא נדר – להפריש בדיבורו. אנחנו מכירים עוד שימוש במילה: "פלא" שנאמרה

הרב העני הלך בעצימת עיניים

הרב העני הלך בעצימת עיניים

פרשת מצורע אינה עוסקת רק בנגעי אדם אלא גם בנגעי בתים. כאשר חלילה מתגלה נגע בבית, על האדם להזמין את הכהן לראות את הנגע כדי שיפסוק את פסקו אודות טהרת הבית או ח"ו להיפך. בטרם

השלושה צלחו בנס את דרכם

השלושה צלחו בנס את דרכם

"למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים… וידעתם כי אני ה'" (שמות, י, ב'). ראשית, יש להבין מדוע יש חובה גדולה כל כך של "והגדת לבנך" על סיפור יציאת מצרים שהוא חלק

אברהם לייב הזמין את הקהל לסעודת הודיה

אברהם לייב הזמין את הקהל לסעודת הודיה

אם על תודה יקריבנו החתם סופר שואל מדוע קרבן תודה לא נכתב בפרשת הקורבנות כמו כל הקורבנות שנכתבו בפרשת "ויקרא", אלא בפרשת "צו" כשמתעסקים בקורבנות של הכהנים? ומשיב: "ונראה לי שהמון העם אינם מקריבים תודה

טיפש, לא קראתי לך כדי לפטפט

טיפש, לא קראתי לך כדי לפטפט

מטרת הקורבנות היא להתקרב לה'. הן קרבן נדבה והן קרבן חובה באים לקרב את נפש האדם אל בוראו. אם כך הדגשת הכתוב: "לרצונו לפני ה'" (ויקרא א', ג') מעוררת תמיהה, מדוע צריכה היתה התורה להדגיש

הרגע בו נאחז הסוחר והפך עשיר

הרגע בו נאחז הסוחר והפך עשיר

"אלה פקודי המשכן משכן העדות…" שואל רש"י: מדוע נכתב פעמיים בפסוק המילה: 'משכן'? ומשיב; רמז למשכן שנתמשכן פעמיים – בשני חורבנין על עוונותיהם של ישראל – חורבן בית ראשון וחורבן בית שני. שואל המגיד מדובנא