הרב ראובן אלבז

סירב למאות אלפים ממייקרוסופט – 'שומר שבת'

סירב למאות אלפים ממייקרוסופט – 'שומר שבת'

וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ (לו, א). כדי להקים את המשכן לכל פרטיו ודקדוקיו, בצרוף כל הכוונות הכלולות בו, דרושה, ללא ספק, חכמה

עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ // ימי הפורים

עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ // ימי הפורים

כדי להגדיר ולהמחיש את גודל מעלת ימי הפורים הקדושים להם אנו נכנסים, המשילו רבותינו זאת במשל לעגלון שהסיע בעגלת הסוסים שלו את אחד מעשירי העיירה, לאחר שהגיעו לעיר הגדולה ביקש העשיר לעצור את העגלה ונכנס

"מרן הגיע והאשה נמלטה למפרסת"

"מרן הגיע והאשה נמלטה למפרסת"

נְחִיצוּת הַדֻּגְמָה הָאִישִׁית וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (כז, כ). פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה אֵינָהּ מַתְחִילָה כְּמוֹ שְׁאָר הַפָּרָשִׁיּוֹת בַּמִּלִּים: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה", "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה", אוֹ "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", אֶלָּא מִיָּד "וְאַתָּה תְּצַוֶּה". מַדּוּעַ?

צדקה אינה צריכה כוונה

צדקה אינה צריכה כוונה

דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה (כה, ב). פרש רש"י: "ויקחו לי – לשמי". מתבאר בדברי רש"י שאת מצות התרומה למשכן, צריך שיעשה האדם "לשמו" של הקב"ה, והאר"י הקדוש באר את הדבר בצורה נפלאה:

חינוך להתחשבות בזולת // הרב ראובן אלבז

חינוך להתחשבות בזולת // הרב ראובן אלבז

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (כא, א). פירש רש"י: "כל מקום שנאמר 'אלה' פסל את הראשונים, 'ואלה' מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני". יש שבארו, שבפרשה הקודמת, פרשת יתרו, התייחד הדיבור ביתר

בעלי המלון התפלאו: האורח סירב לאכול

בעלי המלון התפלאו: האורח סירב לאכול

וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹקִים (יח, ה). יתרו היה איש חשוב וכהן מדין. למרות זאת עזב את עמו ומולדתו, ויצא אל המדבר השמם, כדי

הרבי אמר: אני לא הייתי מסכים

הרבי אמר: אני לא הייתי מסכים

מַשְׁמָעוּת הַ'וַי' שֶׁבְּ"וַיְהִי" וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם (יד, יז). חֲזַ"ל (מַסֶּכֶת מְגִלָּה דַּף י ע"ב) עָמְדוּ עַל הַמִּלָּה "וַיְהִי" אֲשֶׁר הִיא מִלְּשׁוֹן וַי וְצַעַר, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (אֶסְתֵּר א, א) וְכֵן "וַיְהִי

הַכֹּל בַּהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה // הרב אלבז

הַכֹּל בַּהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה // הרב אלבז

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה, כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם

"למה דווקא אני?" • הילד הגידם

"למה דווקא אני?" • הילד הגידם

הָרַחֲמִים שֶׁבְּתוֹךְ הַדִּין וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' (ו, ב). "אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ מְבָאֵר, שֶׁבְּפָסוּק זֶה נִזְכָּר גַּם שֵׁם אֱלֹקִים הַמּוֹרֶה עַל דִּין, וְגַם שֵׁם הֲוָיָ-ה הַמּוֹרֶה עַל רַחֲמִים, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁהֵכִין

"הטעם של רגבי הבוץ בירושלים"

"הטעם של רגבי הבוץ בירושלים"

לְהִתְחַבֵּר לְרִגְשׁוֹת הַלֵּב וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם (ב, יא). פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וַיַּרְא בְּסִבְלוֹתָם – נָתַן עֵינָיו וְלִבּוֹ לִהְיוֹת מֵצֵר עֲלֵיהֶם". מָה הַכַּוָּנָה "נָתַן עֵינָיו וְלִבּוֹ"? לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשִׁים שָׁנָה דִּבֵּר בִּישִׁיבָתֵנוּ הַגָּאוֹן

האחים שמעון ועזריה, הלומד והעובד

האחים שמעון ועזריה, הלומד והעובד

זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן. יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם (בראשית מט, יג-יד). אֵיזוֹ זְכוּת וּמַעֲלָה גְּדוֹלָה יֵשׁ לְמִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה! "תּוֹרָה מַגְּנָא וּמַצְּלָא" (סוֹטָה כא ע"א)  – הַתּוֹרָה

אוֹר רוּחָנִי שֶׁהִשְׁפִּיעַ עַל כָּל יְהוּדִי

אוֹר רוּחָנִי שֶׁהִשְׁפִּיעַ עַל כָּל יְהוּדִי

כְּשֶׁהַיְּוָנִים נִכְנְסוּ לַהֵיכָל, הֵם לֹא חִפְּשׂוּ רַק אֶת כְּלֵי הַזָּהָב הַמְפֹאָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ, אֶלָּא גַּם אֶת הַכַּדִּים הַקְּטַנִּים – לְטַמֵּא אוֹתָם וְלִגְרֹם לְכָךְ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בְּשֶׁמֶן טָהוֹר. "וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל

אין חכמה כחכמת התורה

אין חכמה כחכמת התורה

"וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר… וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה" (בראשית מא, ב-ח). לאחר שפרעה

"כל מי שישמור שבת יישרף באש"

"כל מי שישמור שבת יישרף באש"

וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן (בראשית לז, א)- דרשו רבותינו (בראשית רבה פג, ה, הובא ברש"י) הפשתני הזה נכנסו גמליו טעונים פשתן, הפחמי הזה תָּמַהּ, אָנָה יכנס כל הפשתן הזה, פיקח אחד משיב

אם שמר תורה, כנראה שלא גוייס

אם שמר תורה, כנראה שלא גוייס

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם: וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה" (בראשית לב, ד-ה). דרשו רבותינו (מדרש אגדה,

אבנים עם לב אדם

אבנים עם לב אדם

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (בראשית כח, יא). יעקב אבינו הגיע למקום המקדש- הר המוריה, ושקעה עליו השמש בפתאומיות, כדי שילון לפחות לילה אחד בבית

האדמו"ר הסביר: מדוע הוא מקרב את בנו ש'פרש'

האדמו"ר הסביר: מדוע הוא מקרב את בנו ש'פרש'

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (בראשית כה, יט). פירש"י (ד"ה אברהם הוליד את יצחק): "על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם, הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור

"אין לך כסף לתת? מצוין, ימשיך לא להיות לך.."

"אין לך כסף לתת? מצוין, ימשיך לא להיות לך.."

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה (בראשית כג, א) רש"י הקדוש מביא בתחילת הפרשה את מדרש רבותינו (ילקוט שמעוני תהלים רמז תש"ל ד"ה והתחולל): למה נכתב שנה שנה שנים,

הרבנית ביקשה להתלונן על בעלה הרב…. אבל הכבוד שקיבלה 'בילבל' אותה

הרבנית ביקשה להתלונן על בעלה הרב…. אבל הכבוד שקיבלה 'בילבל' אותה

"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" (בראשית יח, ד). רבותינו אומרים (בבא מציעא פו ע"ב) שכל מה שאברהם אבינו עשה עבור האורחים בעצמו, נתן הקב"ה שכר לבני ישראל במדבר בעצמו. דזה הכלל בדרך שאדם הולך בה מוליכים

הם ביקשו ברכה לזרע של קיימא, הרבי אמר: תעשו חסד

הם ביקשו ברכה לזרע של קיימא, הרבי אמר: תעשו חסד

עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה (בראשית יב, ב). שנו רבותינו (קיז ע"ב) אמר רבי שמעון בן לקיש וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל– זהו שאומרים אלוקי אברהם, וַאֲבָרֶכְךָ– זהו שאומרים אלוקי יצחק,

עובד מדינה, המפרנס 13 נפשות, משלם גם את שכר הדירה של האלמנה

עובד מדינה, המפרנס 13 נפשות, משלם גם את שכר הדירה של האלמנה

"וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה" (בראשית ו, כ"א). דרשו רבותינו (יומא ג ע"א), קַּח לְךָ משלך, ומבאר הכלי יקר (ד"ה לך) שגם נח צוּוָה לקחת רק מממונו

הרב דחה את היהודי שהתדפק על דלתו – ומקלו צימח פרחים ושקדים

הרב דחה את היהודי שהתדפק על דלתו – ומקלו צימח פרחים ושקדים

נמצאים אנו בפתחו של יום האדיר בשנה, יום הכיפורים, בו הקב"ה מוחל וסולח לכל עוונות עמו ישראל וחותם את גזר דינם בשעת הנעילה לחיים טובים ולשלום בעז"י. על עניין התשובה נאמר, יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ

כשאמרו לאדמו"ר שיש חילולי שבת ברחובה של עיר, אמר: "ישראל קדושים ואין בהם מחללי שבת"

כשאמרו לאדמו"ר שיש חילולי שבת ברחובה של עיר, אמר: "ישראל קדושים ואין בהם מחללי שבת"

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (נצבים כט, ט). רבינו חיים בן עטר מפרש בספרו אור החיים הקדוש שנצטווינו בפרשה זו על ברית הערבות, הדבר שיכול לגרום לעם ישראל להיות