הרב ראובן אלבז

קישוטי הסוכה: בכל רגע ורגע

קישוטי הסוכה: בכל רגע ורגע

זכינו לעבור את הימים הנוראים ונכנסים אנו לימי חדוה ושמחה בחג הסוכות, וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ.. וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים ט"ז, יד-טו). במצוות הסוכה ישנו דבר פלא, כל מצוה ממצוות התורה מקיימים אנו באיבר מסוים, תפילין ביד

רא"ה: ר'אה א'לול ה'גיע

רא"ה: ר'אה א'לול ה'גיע

הכנה ליום הדין: אלול – לכו ונשובה אל ה' רְאֵה אָנֹכִי (יא, כו) 'מאזן סופי' של השנה "ראה" ראשי תיבות: ראה אלול הגיע. זהו החודש שבו עלינו להכין את "המאזן הסופי". בכל מקומות העבודה עמלים,

מעלת עבודת ה' בשמחה

מעלת עבודת ה' בשמחה

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (ז, יב) עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה פרשת עקב פותחת בסדרה של ברכות נפלאות המושפעות על אדם המקיים תורה ומצוות – "וְשָׁמַר ה' לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת

אהבת חינם • הרב סירב לנזוף בשוחט

אהבת חינם • הרב סירב לנזוף בשוחט

ה' אֱלֹֽקֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכֽוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹֽב (דברים א, י). משה רבינו מאיר עיני ישראל ואומר להם שהם ככוכבי השמים לרוב, אך לכאורה קשה, וכי מספר היהודים הוא כמספר כוכבי השמים, הרי היהודים

התחייבה הון לחתונה – ונעלמה

התחייבה הון לחתונה – ונעלמה

פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי (כה, יא) וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה על פנחס בן אלעזר נאמר: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה" (תהלים קו,

עצת ראש הישיבה ל'שלום בית'

עצת ראש הישיבה ל'שלום בית'

זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל (יט, יד) העיקר הוא הויתור חז"ל (שבת פג ע"ב) דרשו על מילים אלו, כי "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר זאת התורה אדם כי ימות

המפקד סיפר לרב: ראיתי את הקב"ה

המפקד סיפר לרב: ראיתי את הקב"ה

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (יג, ב) אם תרצה שלח תיבת "לך" נראית לכאורה כמיותרת ודי היה לכתוב "שלח אנשים". רש"י מביא את דברי חז"ל (סוטה לד ע"ב):

רמז לנרות חנוכת בית חשמונאי

רמז לנרות חנוכת בית חשמונאי

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת (ח, ב) וברש"י: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקדוש

לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה

לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה

בתורה תמיד נכתב חג הפסח בלשון "חג המצות", ואילו בפי בני אדם רגילים לקרא לחג זה בשם "חג הפסח", והטעם לכך לפי ש"חג המצות" הוא על שם שלא הספיק בצקם של ישראל להחמיץ ביציאתם ממצרים,

הסוסים שילמדו אתכם על פורים

הסוסים שילמדו אתכם על פורים

כדי להגדיר ולהמחיש את גודל מעלת ימי הפורים הקדושים להם אנו מתקרבים המשילו רבותינו זאת במשל לעגלון שהסיע בעגלת הסוסים שלו את אחד מעשירי העיירה, לאחר שהגיעו לעיר הגדולה ביקש העשיר לעצור את העגלה ונכנס

הסבלנות משתלמת

הסבלנות משתלמת

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי (שמות כה, ב). פרש רש"י: "לי – לשמי". אומנם מצות הצדקה נחשבת למצוה, גם אם הנותן אינו מכון לשם

כבוד הזולת – יתום ואלמנה

כבוד הזולת – יתום ואלמנה

כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ (שמות כב, כא-כב). כתב ה"חינוך" (מצוה סה): "נמנענו מהכביד במעשה, או אפילו בדיבור, על היתומים והאלמנות, שנאמר: 'כל

באמצע הכביסה, הדלי נחלק לשניים

באמצע הכביסה, הדלי נחלק לשניים

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ… אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ… וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם (שמות יח, א-ט). יתרו

נחום: עוור, גידם וקטוע רגליים

נחום: עוור, גידם וקטוע רגליים

וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה (שמות יד, כב). חז"ל אומרים, שבני ישראל היו יראים להיכנס למים, עד שקפץ נחשון בן עמינדב וירד תחילה, ואחריו באו כל ישראל. חז"ל מוסיפים ואומרים, שכשנחשון נכנס למים, הם

מאמין רק לעיתון? תלמד לקרוא

מאמין רק לעיתון? תלמד לקרוא

נסי מצרים – תעודה נצחית וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' (י, ב). למי נועד הפפירוס סדרת הניסים שנעשתה במצרים הייתה עבור

הילד שנולד ללא יד

הילד שנולד ללא יד

הָרַחֲמִים שֶׁבְּתוֹךְ הַדִּין 'וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' (ו, ב). שֵׁם אֱלֹוקִים וְשֵׁם הֲוָיָ"ה כְּאֶחָד ה"אור החיים" הקדוש מבאר, שבפסוק זה נזכר גם שם אלוקים המורה על דין, וגם שם הוי-ה המורה

כור היתוך ליצירת העם הנבחר

כור היתוך ליצירת העם הנבחר

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה (א, א) בפרשתנו, ובפרשיות הבאות, מתוארת ירידת עם ישראל למצרים, שם סובלים הם צרות קשות ונוראות עד בא שעת גאולתם. מהי תכלית ירידתם למצרים? לשם מה צריך עם שלם

הצדיקים מחיים את ימיהם

הצדיקים מחיים את ימיהם

ה"אור החיים" הקדוש, מדייק בלשון הפסוק, שלא נאמר 'ויקרב ישראל למות' אלא "ויקרבו ימי ישראל למות", ומבאר, כי יעקב אבינו לא קרב למות כלל, אלא ימיו – הם שהתקרבו לסיומם והם אלו שהצטערו על כך

להוריד את מפלס השנאה

להוריד את מפלס השנאה

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה (מד, יח) מהו 'אליו'? לשם מה נכתבה התיבה הזו? אלא – אומר ה"אור החיים" הקדוש –

מדת הבטחון וחובת ההשתדלות

מדת הבטחון וחובת ההשתדלות

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם (מא, א) יוסף היה מופלג בבטחונו בה' ה"אור החיים" הקדוש ביאר, שפרעה היה חולם שנתיים ימים בתמידות את החלום הזה, אלא שהיה שוכחו, ולסוף שנתיים ימים חלם שוב את

וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה

וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" (לז, א-ב) רש"י בתחילת הפרשה מביא משל בענין כוחו של יעקב מול עשו: "הפשתני הזה נכנסו גמליו טעונים פשתן, הפחמי תמה: 'אנה יכנס כל

התלהבות של בעלי תשובה

התלהבות של בעלי תשובה

כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה (לב, ה) יש ללמוד מרשעים את דרכי פעולתם רש"י מביא את מאמר חז"ל: "עם לבן הרשע גרתי, ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים". ומפרשים

סולם שלבי התמודדות מול היצר

סולם שלבי התמודדות מול היצר

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (כח, י-יא) לפתח חטאת רובץ ה"אור החיים" הקדוש דורש פסוקים אלו בדרך רמז: "ויצא

בלתי אפשרי? – ליצנות!

בלתי אפשרי? – ליצנות!

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק (כה, יט) המתפלל על חברו נענה תחילה פירש רש"י: "אברהם הוליד את יצחק – על ידי שכתב הכתוב 'יצחק בן אברהם', הוזקק לומר 'אברהם הוליד את