הרב ראובן אלבז

האדמו"ר הקפיד: צדקה, במיוחד בערב שבת

האדמו"ר הקפיד: צדקה, במיוחד בערב שבת

זכינו לעבור את הימים הנוראים ונכנסים אנו לימי חדוה ושמחה בחג הסוכות, וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ.. וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים ט"ז, יד-טו). במצוות הסוכה ישנו דבר פלא, כל מצוה ממצוות התורה מקיימים אנו באיבר מסוים, תפילין ביד

לפרק את המכשולים לפני יום כיפור

לפרק את המכשולים לפני יום כיפור

נמצאים אנו ימים ספורים לפני כניסתנו ליום הקדוש והנורא, יום אדיר בשנה-יום הכיפורים. ביום הזה נדרשים אנו לבוא לפני ה' יתברך כל אחד ואחד עם ריבוי העבירות הצבורות על כתפיו הן במחשבה הן בדיבור והן

הנס בבעלזא: החור באוזן נסתם

הנס בבעלזא: החור באוזן נסתם

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אלוקיכם" (דברים כט, ט). כשכל ישראל נמצאים באחדות שלימה הם זוכים להיות חזקים ומחוסנים ואף אחד לא יוכל לשבור אותם. אחדות פירושו וויתור, לוותר ולהקריב מעצמו עבור חברו, לא

הצעה לרב: 50 ש"ח עבור כל הרמת כפתור חשמל בשבת

הצעה לרב: 50 ש"ח עבור כל הרמת כפתור חשמל בשבת

וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶ-יךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ (דברים כו, יא). אור החיים הקדוש כותב בפרשה זו את הפתגם המוכר והידוע בפי המון העם, וזה לשונו, גם ירמוז במאמר

להתפטר מחובות? תעשה עצמך משוגע

להתפטר מחובות? תעשה עצמך משוגע

על הפסוק (תהילים יא, ה) ה' צַדִּיק יִבְחָן דרשו רבותינו (ב"ר נה, ב) אין הקב"ה מנסה את האדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו. זהו יסוד גדול בכל מערך החיים שצריך כל יהודי לדעת אותו- אין

מעשה אמיתי: חמיו נפגע בגלל 100 ש"ח

מעשה אמיתי: חמיו נפגע בגלל 100 ש"ח

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיך נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים טז, יח). לכאורה קשה, מה כוונת התורה באומרה "תִּתֶּן לְךָ" בלשון יחיד, וכי האדם הפשוט הוא ממנה

הקיבוצניק שערך 'חתונה כשרה' לבתו

הקיבוצניק שערך 'חתונה כשרה' לבתו

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָֽד (דברים ד, ו). בפרשה זו נצטווינו באחת המצוות החשובות בתורה שהיא אחת הסמלים והסממנים של האומה היהודית, והיא מצוות קריאת פרשת שמע ישראל בכל יום, בוקר וערב. במשך כל

החתן סיפר באירוסיו על המלמד מכיתה ב'

החתן סיפר באירוסיו על המלמד מכיתה ב'

בטקס האירוסין שלו הזכיר גם את מורו בחיידר בכיתה ב', וזאת מפני שתקף אותו יצרו וגנב מחברו חפץ, ובמקום לגלותו לעיני כל הכיתה לקח את אותו החפץ בלי שאף אחד ירגיש, והוכיחו בדברי מוסר נעימים

בן ה-3 ביקש, ואבא קיבל 'אוטו גדול' במתנה

בן ה-3 ביקש, ואבא קיבל 'אוטו גדול' במתנה

לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה (ל, ג) הגאון הקדוש המקובל, רבי חיים ויטאל זצ"ל, היה דורש פסוק זה כך:  "לא יחל דברו" – אדם השומר את פיו ולא מחלל את דברו ומזלזל בו,

הקשר בין גדולי עולם התורה

הקשר בין גדולי עולם התורה

וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה (כו, לג) יש מפרשים את שמות בנות צלפחד בדרך דרוש: כאשר האדם חולה ב"מחלה" בר מינן, או כאשר יש לו "נועה" – הוא נע ונד בלי מנוחה

באין מידות יורדים לתהום

באין מידות יורדים לתהום

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעֹר (כב, ה). בלעם היה בעל תבונה ועצה מאין כמוהו, ולכן זכה להיות נביא לעמים, יש מרבותינו האומרים, שנבואת בלעם היתה כנבואת משה רבנו, ויש אומרים (ספרי זאת הברכה אות

חבר ה'מועצת': לא כולם יכולים להיות תלמידי חכמים

חבר ה'מועצת': לא כולם יכולים להיות תלמידי חכמים

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה (יט, ב) המפרשים דנים בשאלה, מדוע חוקת הפרה נקראת "חוקת התורה" ולא "חוקת הטומאה" או "חוקת הטהרה" וכדרך שכתבה התורה "זאת חוקת הפסח" (שמות יב, מג). ה"אור החיים" הקדוש שולל אפשרות ליישב,

החכמה מ'אין' תמצא…

החכמה מ'אין' תמצא…

וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה' (טז, ג) פרשתנו, פרשת קרח, היא השניה מתוך שתי פרשיות, המלמדות אותנו עד כמה

כוחה של תאוות הכבוד

כוחה של תאוות הכבוד

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (יג, ב) פרשת המרגלים, פרשת רבת לקח היא, ועלינו להתבונן בה בשימת לב. הפסוק מתאר לנו את המרגלים ואומר: "וישלח אותם משה… כולם

הרב ביקש 'לעבור לחדר השני'

הרב ביקש 'לעבור לחדר השני'

השלך על ה' יהבך עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ (ט, כ) במילים אלו – אומר ה"אור החיים" הקדוש – "בא הכתוב לסדר כל בחינות הנהגות הענן, וללמד שבחן של ישראל, שהיו חפצים

צריך ללמוד לקח מפרשת הסוטה

צריך ללמוד לקח מפרשת הסוטה

אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל (ה, יב) פרשת סוטה היא פרשה עגומה מאד. חיים שהתחילו באושר ובשמחה הגיעו לידי משבר חמור. מה קרה לכל האהבה והאחווה השלום וְהָרֵעוּת שהיו בין השניים? חז"ל

בכל יהודי קיימת נשמה

בכל יהודי קיימת נשמה

שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם (א, ב). כתב רש"י ז"ל: "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים. כשבא להשרות שכינתו עליהן

התלמידים השתהו: מדוע בכה המשגיח?

התלמידים השתהו: מדוע בכה המשגיח?

"אחד הבחורים מסדר לי את הסטנדר, מניח עליו את הסידור. בקריאת שמע שליח הציבור ממתין לי עד שאסיים. הדבר חוזר על עצמו בתפילת שמונה עשרה. כולם ממתינים לי בסבלנות עד שאסיים את תפילתי"

הוא התלונן אליה – הילדים שמעו

הוא התלונן אליה – הילדים שמעו

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם.." (ויקרא כא, א). "אֱמֹר וְאָמַרְתָּ-להזהיר גדולים על הקטנים" (יבמות קיד ע"א, הובא ברש"י). אחד מהמרכיבים החשובים והעיקרים בחינוך הילדים הוא הדוגמא האישית, ורמזו זאת רבותינו בציווי

'מכתב ההמלצה' של ראש הישיבה

'מכתב ההמלצה' של ראש הישיבה

"זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא יד, ב). בפרשת המצורע מתארת לנו התורה מיני נגע צרעת וסימנים בעור האדם בצבע צהוב, לבן, ירוק ואדום, ועל פיהם מחליט הכהן להסגיר את המצורע

לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ

לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ

נמצאים אנו בחג הקדוש פסח שבו כל בית ישראל מתעוררים ומקבלים את אותה הארה והשפעה שזכו לה אבותינו בימים ההם שיצאו ממצרים מעבדות לחרות, ונהפכו להיות בגדר הַלְלוּ עַבְדֵי ה' ולא עבדי פרעה (מגילה יד

הרבי הסביר: התורה שלכם מלאה בגאווה

הרבי הסביר: התורה שלכם מלאה בגאווה

 "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (ויקרא ו, ב). המפרשים רמזו בפסוק זה דבר נפלא, "זֹאת תּוֹרַת- הָעֹלָה"

הארכיטקט הזמין אלפי פועלים שעבוד יום ולילה

הארכיטקט הזמין אלפי פועלים שעבוד יום ולילה

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" (ויקרא א, א). המילה "וַיִּקְרָא" לכאורה צריכה ביאור, היכן היה משה רבינו שהקב"ה היה צריך לקרוא לו? ועוד, הרי בכל דיבור שדיבר ה' יתברך עם משה

סירב למאות אלפים ממייקרוסופט – 'שומר שבת'

סירב למאות אלפים ממייקרוסופט – 'שומר שבת'

וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ (לו, א). כדי להקים את המשכן לכל פרטיו ודקדוקיו, בצרוף כל הכוונות הכלולות בו, דרושה, ללא ספק, חכמה