הרב ראובן אלבז

סולם שלבי התמודדות מול היצר

סולם שלבי התמודדות מול היצר

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (כח, י-יא) לפתח חטאת רובץ ה"אור החיים" הקדוש דורש פסוקים אלו בדרך רמז: "ויצא

בלתי אפשרי? – ליצנות!

בלתי אפשרי? – ליצנות!

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק (כה, יט) המתפלל על חברו נענה תחילה פירש רש"י: "אברהם הוליד את יצחק – על ידי שכתב הכתוב 'יצחק בן אברהם', הוזקק לומר 'אברהם הוליד את

הַמְחַשֵּׁב עַצְמוֹ גָּדוֹל – מִתְקַטֵּן!

הַמְחַשֵּׁב עַצְמוֹ גָּדוֹל – מִתְקַטֵּן!

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה (כג, א) הַתּוֹרָה מְצַיֶּנֶת אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹת חַיֶּיהָ שֶׁל שָׂרָה אִמֵּנוּ בְּפֵרוּט רַב: מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים. רָאִיתִי בֵּאוּר נִפְלָא, הַמִּתְיַחֵס

משכני אחריך נרוצה

משכני אחריך נרוצה

קרבם בעבותות אהבה ביום השלישי למילת אברהם הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה, ואברהם הצטער על כי נמנעה ממנו מצות הכנסת אורחים, מצות החסד שכה אהב. "וישא אברהם… והנה שלושה אנשים" – אברהם לא ידע כי מדובר

פסגת החסד לדאוג לכלל ישראל

פסגת החסד לדאוג לכלל ישראל

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ (יב, א) לֵךְ מה"לְּךָ" והיה תמים אברהם היה עמוד החסד. הוא לימד אותנו שכדי לדבוק בחסד, יש להפסיק להסתכל רק על עצמך, על הלְךָ, אלא יש להסתכל על צרכי הזולת,

זיכוי הרבים במשנת מרן זצוק"ל

זיכוי הרבים במשנת מרן זצוק"ל

איתא בזוהר הקדוש (כרך א פרשת נח, דף לח ע"ב): "תנו רבנן, מה השיב הקדוש ברוך הוא לנח, כשיצא מן התיבה וראה כל העולם חרב, והתחיל לבכות עליו, ואמר: רבונו של עולם, נקראת רחום –

התורה תכלית העולם

התורה תכלית העולם

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ (א, א) בראשית – בשביל ראשית התורה הקדושה מתחילה במילה "בראשית". ורש"י מביא את דרשת חז"ל (בראשית רבה א, ו): בראשית – בשביל ראשית. ומה היא ה"ראשית"? התורה

שאיבת הקדושה מבית המקדש

שאיבת הקדושה מבית המקדש

נצטוינו בתורה הקדושה: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת" (דברים טז, טז). כל אדם מישראל היה עולה לבית המקדש שלש פעמים בשנה.

כי כבר רצה האלקים את מעשיך

כי כבר רצה האלקים את מעשיך

יום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה, וכתב הרמב"ם (בהלכות שגגות פרק ג הלכה י), שיום הכיפורים אינו מכפר אלא למי שמאמין שיום זה הוא יום מחילה וסליחה וכפרה. והנה, לאחר שהאדם היה שרוי ביום הכיפורים

אשרי העם יודעי תרועה

אשרי העם יודעי תרועה

הכח לעקור את שורשי הרע פרשת נצבים נקראת תמיד בסמוך לראש השנה, ויש בה רמז המעורר אותנו למצות התקיעה בשופר, שהיא מעיקרי היום, והוא: אותיות המלה 'שופר' הן ראשי תיבות של מילות הפסוק: "שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה

אל תספרו להשם כמה חטאתם

אל תספרו להשם כמה חטאתם

נשמה שנתת בי טהורה היא ה"אור החיים" הקדוש כותב שבפסוק זה יש רמז לחודש המיוחד לתשובה שהוא חודש אלול, שבו אנו בוכים לה' וחוזרים בתשובה. קודם ירידת הנשמה לעולם הזה, לוקח אותה הקב"ה ומראה לה

עוד שלושה ימים ראש השנה!…

עוד שלושה ימים ראש השנה!…

אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם (כ, ג-ד) נמצאים אנו בעיצומו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, שבו מכינים אנו את עצמנו לקראת

'מאזן סופי' של השנה

'מאזן סופי' של השנה

אלול – לכו ונשובה אל ה' רְאֵה אָנֹכִי (יא, כו) "ראה" ראשי תיבות: ראה אלול הגיע. זהו החודש שבו עלינו להכין את "המאזן הסופי". בכל מקומות העבודה עמלים, לקראת סוף השנה – לעתים עד השעות

מעלת עבודת ה' בשמחה

מעלת עבודת ה' בשמחה

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (ז, יב) עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה פרשת עקב פותחת בסדרה של ברכות נפלאות המושפעות על אדם המקיים תורה ומצוות – "וְשָׁמַר ה' לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת

קנית שעון? החוכמה מול ילד שובב

קנית שעון? החוכמה מול ילד שובב

בילקוט שמעוני (תהלים רמז תרעז) מובא: "תנא רבי שמעון בר יוחאי: גיבורים הם הצדיקים, שהם יודעים לפתות את בוראם והיאך לקלס לבוראם". עוד מובא במדרש (שם): "אמר רב אחא: הסוחרים הכושיים הללו יודעים לסבב את

להשפיע ולהוכיח בנועם ובכבוד

להשפיע ולהוכיח בנועם ובכבוד

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב (א, א) ל"ו ימי תוכחה בלבד ה"אור החיים" הקדוש מדקדק בפסוק זה, שבמשך

פוטר מעבודתו והשכנים עושים צרות

פוטר מעבודתו והשכנים עושים צרות

כל ה'מסעות' מכונים מלמעלה. בפרשתנו מוזכרים כל מסעותיהם וחניותיהם של בני ישראל במדבר, באר ה"בעל שם טוב" הקדוש, כי הסיבה שבשלה ראתה התורה לצין את סדר המסעות היא, כדי ללמדנו על מסעות החיים שכולנו עוברים:

כוחה של תפילה

כוחה של תפילה

פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי (כה, יא) • וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה

אדם כי ימות באהל

אדם כי ימות באהל

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי (א, א) על הפסוק הזה אמרו חז"ל (במדבר רבה פרשה א, ז): "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר, אינו יכול לקנות את החכמה והתורה, לכך נאמר 'במדבר סיני'".

בלי עסקים, לא לצבא – בן תורה בלבד

בלי עסקים, לא לצבא – בן תורה בלבד

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ (כו, ג) הגאולה תלויה בעמל התורה. בזכות התורה נגאלנו, ובזכותה עתידים אנו להיגאל, והדברים רמוזים בפסוק, שכן "אם" ראשי תיבות: אהרן משה, אסתר מרדכי, אליהו משיח. יש כאן רמז

ברוך מרחם על הארץ

ברוך מרחם על הארץ

כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה' (כה, ב) טעמים רבים נאמרו במצות השמיטה, ואחד מהם הוא – מנוחת הארץ. כפי שאדם עובד ששה ימים ונח ביום השביעי, ומצינו זאת

ככה בכל שישי יכפיל מזוני

ככה בכל שישי יכפיל מזוני

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַה' (כג, ג) אדם אינו מפסיד משמירת שבת, על אף שהוא שובת ממלאכה. גם אם אדם מתחיל לשמור שבת שלא לשמה, בסופו של