הרב זמיר כהן

המבין שהגוף אינו אלא מעטפת זמנית לאישיותו האמיתית של האדם, רואה בזקן בעל ניסיון החיים העשיר, את האדם המרומם יותר ממנו, והוא מכבד את אישיותו הנבונה

שעת בקר מוקדמת. הרחובות כמעט ריקים מאדם מלבד מתפללים שהשכימו קום לתפילה ובחורי ישיבה הממהרים ללימודם. בסמטאות הירושלמיות הצרות הלכו שני בחורים כשהם משוחחים, ופניהם מועדות לעבר ישיבת "פורת יוסף". עודם מהלכים, והנה מופיע בקצה

על משקלה האדיר והבלתי נתפס של כל פעולה רוחנית אמר הרב הצדיק אליהו לופיאן בשם הסבא מקלם: "היה כדאי להקב"ה לברוא את העולם למשך ששת אלפים שנה כדי שיהודי יזכה לומר פעם אחת בלבד במשך

מעצם המעמד המלחיץ והמביך בפני השופטים וכל הנוכחים בבית-הדין, ומהתוצאות הנלוות לעדות כגון מתחים עם בעל-הדין המפסיד מהעדות, עלולה מאד להזיק לעדינות נפשה בכלל

שני הכללים הראשונים בחינוך למשמעת הורחבו לעיל בפרק "דרך החינוך". הכלל הראשון: גישה חינוכית קבועה שיש בה שילוב נכון בין ה'שמאל דוחה' לבין ה'ימין מקרבת'. והכלל השני: עמידה על יישום הדרישה שהילד נדרש לבצע (או

יש לציין שהדבר היחיד, אותו דורש הרמב"ם משני בני הזוג גם יחד ברשימת הדרישות ההכרחיות לחיי נישואין מאושרים, הוא הכבוד. מהבעל דורש הרמב"ם: 'שיהא מכבד את אשתו יותר מגופו'. ומהאישה הוא דורש: 'שתהא מכבדת את

כדי לעמוד כראוי על עוצמת היחס המכבד הנדרש כלפי ההורים על פי תורת ישראל, נתבונן יחד בדברי התלמוד: תנו רבנן [שנו חכמים], נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", ונאמר: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ". השווה הכתוב

יש להתבונן ביקרת ערכו של כל רגע, על פי המובא בספר נפש החיים בשם תיקוני הזוהר: "דלבושין דלביש בצפרא [בבקר] לא לביש ברמשא [בערב], ודלביש ברמשא לא לביש בצפרא וכו'." ומבאר הרב חיים מוולוז'ין את

יסוד החינוך לגדרים וגבולות: לא כל שמתחשק עושים או רוכשים, ולא כל שנקלט באוזן מדברים, ובמה שטוב וראוי להיעשות לא מתעצלים. ומכיוון שהילד אינו יכול להבחין מעצמו בגדרים ובגבולות הראויים, וגם אינו מסוגל מצד חולשת

בחירת המזונות המתאימים ישנם רבים המקפידים על צריכת פירות וירקות, אך אינם מפיקים מהם את מירב התועלת הבריאותית מחוסר שימת לב והקפדה על הגורמים הבאים: רמת הטריות: פירות וירקות שאינם טריים הולכים ומאבדים עם הזמן

אחד מפלאי הטבע, אשר אילולי ההרגל השוחק את ההתפעלות, היינו עומדים נדהמים ונפעמים מולו תמיד, הוא עולם הצבעים. אותה מערכת נפלאה המעשירה בשלל גווניה את מראה כל מרכיבי הבריאה, הדומם הצומח החי והמדבר, על כל

בבואנו לקבוע את מקום הלימודים של ילדינו, עלינו לזכור כי במקום זה ישהו ילדינו כחצי יום ויותר במשך שנים ארוכות(!). ובפרט שמדובר בשנים גורליות ביותר מבחינת עיצוב אישיותם, מצב בריאותם הנפשית והפיזית וקביעת רמת השכלתם.

שיחה יזומה או שיחת המשך ליוזמת הילד, חשוב ביותר שהשיחה תתבצע מתוך גישה נכונה ובריאה אשר תוביל למטרה הרצויה - הזדהות הילד עם הדברים

אישה השמחה ומאושרת משום שבעלה מייקר ומכבד אותה, היא היא שער הכניסה לברכה ולשפע הכלכלי של הבית. ולהיפך ח"ו

עקרון הדמיון החומרי של העולם שסביבנו, גם מסביר את אחת התופעות והיכולות הייחודיות לאדם: את היכולת לצחוק. שמחה ניתן למצוא גם אצל בעלי חיים, כמו למשל כלב הנובח בצהלה ומקשקש בזנבו למראה אדונו השב לביתו.

על ידי ההתבוננות בעראיות העולם, יכול כל אדם, בכל מצב שהוא, להגיע לשמחת אמת. שהרי יודע הוא מה עיקר ומה טפל ועד כמה הסבל והקשיים עצמם טובים הם עבורו

כשם שהמים נמצאים בגופו של האדם בכל רגע ורגע ואם ינסה לחיות מבלי שיהיו מים בגופו אין לו קיום, כך נדרשת והכרחית היא התורה לאדם, ואם יפרוש ממנה, הרי הוא כפורש מן החיים

מדוע יש לאדם נטייה לצבע מסוים לעומת צבע אחר? והאם ישנם הבדלים בין גברים לנשים בנטייה לצבעים?

גיל ההתבגרות מתאפיין בטעויות כה רבות המתבצעות על ידי הנוער המתבגר. אולם על ההורה הנבון לזכור את סיבת הקושי של הילד לבטל את רצונו לפני דעת ההורים

הדרך הנכונה לניהול חיי זוגיות • כיצד מתחלקים התפקידים בין הגבר לאישה בבית? וכיצד צריך האיש להתייחס לאשתו?

האדם סקרן מטבעו. נמשך הוא להביט או להרהר במה שאינו שגרתי ובפרט במה שהוא מפתה וייצרי. ואף על פי שאם יתבונן במחשבתו בתוצאת הבטה זו, יבין שעתיד הוא להינזק ממנה, משום שהראיה וההרהור יוצרים גירוי

כאשר מגיעה שעה בה מידת הדין מתוחה ומתעורר חרון אף כנגד העם בגלל חטאים, הרי אדם שאינו לבוש בציצית נמצא בסיכון גבוה

מדוע אנו סובלים מקשיים נפשיים, ואיך ניתן להתגבר עליהם? "איני מבין למה הרב שלחכם אלי, הלא ה' יתברך עושה עמי רק טוב ולא אירע לי דבר רע מימי..."

ההוכחה הניצחת עבור הילד כי אהוב ורצוי הוא להוריו, היא אך ורק בהנהגה המוכיחה אהבה ודאגה לטובתו, תשומת לב כנה לשאלותיו, לחוויותיו וליצירותיו

המרוויח הגדול הוא האדם המסיר טינה מלבו וממשיך לחיות חיים שמחים ושלווים. שהרי כמה אומלל הוא האדם הנושא בלבו הררי טענות וטינות