טור אורח

ישראל לא נמצאת בדיוק בחברה טובה בכל הנוגע לשיטת בחירות. רק עוד ארבע מדינות בעולם אוחזות באותה שיטה של בחירות יחסיות-כלליות, בהן נבחרת ממשלה באמצעות מפלגות המשיגות קואליציית רוב בבית הנבחרים, לאחר שנציגיהן נבחרו בבחירות

הציבור החרדי נמצא כבר תקופה ארוכה תחת מתקפה אנטישמית וגזענות איומה. המצב הגיע עד כדי התערבות בוטה באורח חייו של הציבור החרדי. הזוי, לבטל הפרדה באירועים השייכים לציבור החרדי זה "הקש ששבר את גב הגמל

מלי גרין מספרת את סיפורו של איש עם הרבה חלומות, שלא התגשמו מעולם, בגלל החרדה המשתקת שהשתלטה על חייו והובילה אותו להכרה שאוטוטו הוא עובר לעולם האמת

סוגיית המגבונים הלחים והשלכתם לאסלה היא אחת הסוגיות המורכבות עמה אנו נאלצים להתמודד באיגודן, גוף המשרת 2.5 מליון תושבים הפרושים על פני 24 רשויות מקומיות המחוברות לשפד"ן. בכל יום מגיעות לא פחות מ-40 טונות של

אומרים שעמיר פרץ היה שר ביטחון טוב, למרות שלא הגיע מתוך מערכת הביטחון. בתור אדם שהגיע מבחוץ, הוא הצליח בחשיבה יוצאת מהקופסה לזהות את החיוניות של מערכת כיפת ברזל, ודחף לביצוע הפרויקט שהציל חיים רבים.

על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים… על נשים נגד נשים חרבה ההופעה. לא משווה בעוצמות ובמקרים, ויחד עם זה להיות בצום תשעה באב בבית משפט שנשים לא דתיות כופות את עצמן על ציבור שלם… כזו

השבוע נתקלנו בתופעה חדשה-ישנה שחוזרת על עצמה במספר מקומות בארץ ובערים השונות. בית המשפט פסק בניגוד להוראות חוק מפורשות וכה אמר: לא אאפשר אירוע שבו תהיה הפרדה בין גברים לנשים. אני שואל את בית המשפט:

החופש הגדול פוגש את בין הזמנים, ואת הרצון של נערינו וטפנו לכבוש את העולם, או לפחות את גן החיות, הלונה פארק, חופי הים ועוד כמה מסלולים. כלים של מנהלים מקצוענים יוכלו לאפשר לכם להנמיך את

חודשים רבים אנו עדים להסתה ולאמירות שנאה אשר אינם מתקבלות על הדעת נגד הציבור החרדי, דרך פוליטיקאים עד כפיה חילונית ממש לכפות על זמרים חרדים והציבור החרדי לקיים הופעה מעורבת ללא הפרדה. רבותי ! שכחתם

כשהייתי ילדה קטנה בערב תשעה באב אמא הסבירה לי שהיום אנחנו באבל על הבית של ה'. היא ביקשה ממני ומאחי לרדת למטה, לאסוף אבנים ולהניח אותן מתחת לכרית זכר לחורבן. אחי ואני בנעלי הבית רצנו

היום אנו בערב תשעה באב. לפני 1949 שנים חרב בית המקדש ועד היום, כזכר לחורבן, יהודים ממעטים בשמחה, נוהגים מנהגי אבלות ובתשעה באב צמים ואומרים קינות. התלמוד קובע שבית המקדש הראשון חרב מפני שהיו בזמנו

במסגרת ההפיכה השלטונית נגד נבחרי הציבור, מכרסמים בסמכויות הדמוקרטיות ומעבירים אותן לידי דיקטטורים קטנים כמו פקידי ממשלה ועירייה שיש להם קביעות לנצח. כמו כן הדיקטטורים הגדולים כשופטים עליונים שממונים בשיטת חבר מביא חבר ממש כמו

'עורך בקהילה' מרדכי וינשטוק חוזר לשנים הטובות בישיבה שמאירה את רחובות

"דמוקרטיה היא הטובה ביותר מבין שיטות הממשל שכולן גרועות", אמר צ'רצ'יל במשפט חכם ואלמותי, אבל בכלל לא בטוח שהוא התכוון לסוג הדמוקרטיה המופקרת הנהוגה כיום בישראל

ראש העיר עליזה בלוך. פלא בעיני, איך את כראש עיר דתייה אשת חינוך, אישרת מצעד שמבזה ערכי משפחה וטבע בריאת העולם? כמדומני, קודם הבחירות הגבת באופן נחרץ נגד מצעדי הבושה. זה ממש  לא משנה  את העובדה שלא

לא היו ימים טובים לחובבי הקרבות שבינינו – מימים אלו. ואם בזירה הפוליטית הארצית – העסק די רדום, הגיעו בעלי הכיפה הסרוגה והגשימו את חלומם של צמאי הדם. מהלומות, מאבקים וכיפופי ידיים. אולם בשונה מהקרבות

מדוע רק גאווה וצדקנות יעלו לשמאל כ-4 מנדטים בבחירות הקרובות או "משחק הכיסאות הקטלני" עובר שמאלה

ילד נפגע קרינה לא יכול לצאת לקיטנה, או לבלות בחוץ, ילד רגיש לקרינה לא יכול ללכת לסרטים ולהצגות, לא ללונה פארק ולא לפארק מים … ילד, שהקרינה נכפית עליו, פולשת לגופו ומכאיבה, לא נהנה בשום

כ- 70% מהאנשים מוותרים על זכותם לערער על היטל השבחה מהחשש להתעמת עם גוף ציבורי הנתפס כבלתי מנוצח. אפשר להפחית את החיוב בעשרות אחוזים ואף לבטלו. נדרשת ההשתדלות. יש לבדוק ולא לותר מראש

בעיני רוחי אני מדמיין את נתניהו יושב השבוע בלשכתו, רגליו שלובות על קצה שולחן העץ העבה, ותוך כדי שהוא צופה במסיבת העיתונאים של אהוד ברק הוא מזמזם את שירו של רמי קליינשטיין: "מתנות קטנות, מישהו

בזמן שאחרים נתקעו למשך שעות בפקקים, ישבתי לי בנחת לנתח במחשבתי את מה שקורה פה בארץ ישראל. לרגע אין ספק שמותו של הנער הוא מקרה טרגי שחובה על המדינה לחקור ולפרסם מה היה שם בדקות

אנחנו לא מחפשים רחמים. אנחנו רק רוצים שיפסיקו לרצוח את ילדנו! יש מאות אירועים בהם בני הנוער מהקהילה האתיופית חוששים לצאת מהבית! מזמן הכתובת הייתה על הקיר, אבל לאף אחד לא היה אכפת. ברור, למה

ההישג המשפטי משבוע שעבר אינו טריוויאלי

פרשנות משפטית יצירתית - האור בקצה המנהרה