ינון פלח וזכות השתיקה

ינון פלח
ינון פלח

נתניהו שבע קרבות בקדנציות האחרונות שלו. בעיקר מול הממשל האמריקאי והנשיא ברק אובמה. בינואר 2017, גם נתניהו ישחרר אנחת רווחה, עם מינויו של הנשיא או הנשיאה שיחליפו את אובמה.

הניסיון של נתניהו להתערב בפוליטיקה הפנימית של ארה"ב לפני כשנה, עורר עליו ביקורת הן מהצד הדמוקרטי והן מהצד הרפובליקני.

האמריקאים לא אוהבים שמנהיג של מדינה אחרת – גם אם הוא זוכה לאהדה בקרב אזרחי ארה"ב – יתערב בהליכים פנימיים. נתניהו ניסה אמנם למנוע את הסכים הגרעין של המעצמות עם איראן, אך בשורה התחתונה: ההסכם נחתם ונתניהו קיבל נקודות שליליות בדעת הקהל האמריקאית.

זו הסיבה שנתניהו שומר על זכות השתיקה בכל הקשור לפריימריז הסוערים המתנהלים בשבועות האחרונים בארה"ב. הוא לא מצדד במועמדתו של דונלד טראמפ. גם לא בזו של הילארי קלינטון. הוא לא מרבה לדבר בקול גם על יתר המועמדים. הוא אפילו לא בוחר בצד הרפובליקני האהוב עליו. הוא לא יחזור על משגי העבר. סיכויים לא רעים שהמועמד או המועמדת של המפלגה הדמוקרטית ינצח בבחירות הכלליות. בשביל מה לו לפתוח חזית כאשר אין בכוחו להשפיע על החלטת הבוחר האמריקאי.

יחד עם זאת, ביקורו של ג'ו ביידן בישראל הסב לנתניהו סוג של קורת רוח. ראשית, ביקורו של סגן הנשיא מוכיח שהממשל האמריקאי, על אף המתיחות השוררת בין שני המנהיגים, לא מחרים את ישראל.

שנית, ביידן נחת בעיצומו של גל טרור. לא רק זאת, הפיגוע ביפו תפס את ביידן במרחק של מאות מטרים מהזירה. בשעת הפיגוע ביידן נפגש עם הנשיא לשעבר שמעון פרס במרכז פרס לשלום הממוקם ביפו.

ביידן הוברח מהמקום ע"י כוחות הביטחון. מאוחר יותר התברר שהנרצח הוא תייר אמריקאי. נתניהו ידע לנצל את המומנטום היטב. אזרח אמריקאי שנרצח ע"י פלסטינים כאשר סגן הנשיא האמריקאי חווה את הפיגוע מקרוב, מהווה שירות הסברתי חשוב.

למחרת, כאשר הגיע ביידן לפגישה עם ראש הממשלה, נשא נתניהו בפניו נאום שכולו מסע הסברה ישראלי: "אדוני סגן הנשיא, ג'ו, אני שמח לקבל את פניך שוב בירושלים", אמר לו ראש הממשלה. "אתה כאן עם רעייתך ועם משפחתך הנפלאה. אני מקווה שאתה מרגיש בבית כאן בישראל, כיוון שעם ישראל רואה במשפחת ביידן חלק מהמשפחה שלנו, חלק "מהמשפוחה" שלנו. ואני רוצה להודות לך באופן אישי על ידידותנו האישית במשך למעלה מ-30 שנה. אנחנו מכירים אחד את השני זמן רב. עברנו הרבה קשיים, ויש בינינו קשר מתמשך המייצג את הקשר המתמשך בין שני עמינו.

"כפי שאתה יודע, 24 השעות האחרונות, כולל הבוקר, היו קשות מאוד לישראל. 12 אנשים נפצעו בחמישה פיגועי טרור, ואזרח אמריקני, טיילור פורס, נרצח. טיילור היה בוגר ווסט פוינט, חייל שלחם בעיראק ואפגניסטן, וסטודנט לתואר שני באוניברסיטת ונדרבילט. אני מבקש לשלוח את תנחומינו העמוקים למשפחתו ולאחל לפצועים החלמה מהירה, ואני יודע שאני מדבר גם בשמך כי אמרת את המילים הללו בדיוק.

"ג'ו, אני מעריך את הגינוי החד משמעי שהשמעת לטרור. דבר אינו מצדיק את הפיגועים הללו. למרבה הצער, הנשיא עבאס לא רק שמסרב לגנות את פיגועי הטרור הללו, אלא שתנועת הפתח שבהנהגתו היללה את רוצחו של האזרח האמריקני כשאהיד וגיבור פלסטיני.

"אני רואה בביקורך כאן הזדמנות עבורנו להמשיך ולהעמיק את השותפות הגדולה בינינו. דנו זה עתה בחלק מהאתגרים עמם אנו מתמודדים. הראשון הוא ההסתה הבלתי פוסקת בחברה הפלסטינית, שמהללת את רוצחיהם של חפים מפשע כגיבורים וקוראת למדינה הפלסטינית לא לחיות בשלום עם ישראל, אלא לבוא במקומה של ישראל. אנו עדים, למרבה הצער, לקריסתן של מדינות ברחבי המזרח התיכון, עלייתו של דאע"ש ולתוקפנות והטרור הבלתי פוסקים של איראן בסוריה, לבנון, עיראק, תימן, רמת הגולן, עזה ומקומות אחרים באזור וברחבי העולם".

לא בטוח שביידן יצא משוכנע שצריך לוותר על המשך התהליך המדיני. נתניהו עשה את מה שהיה צריך לעשות. ספקולנטים אמריקאים סבורים שבקונסטלציה מסוימת – במידה ויחולט על חקירה פלילית כנגד הילארי קלינטון בגין פרשת המיילים החסויים – ביידן עשוי להיות מוקפץ לראשות המפלגה ולמועמדה לתפקיד הנשיא הבא. מי שחושב שהמאבק יהיה בין קלינטון לטראמפ, עשוי למצוא את עצמו עם ג'ו ביידן.

נתניהו, שלוקח את הכל בחשבון, כיבד את האורח האמריקאי, כפי שמכבדים מועמד לתפקיד נשיא ארה"ב ולא כפי שמתייחסים לסגן נשיא בשנת כהונתו האחרונה.

עולה להתקפה

ישיבות סיעת הליכוד, שראש הממשלה מחויב להשתתף בהן כיו"ר המפלגה, לרוב משמימות. נתניהו מדקלם כמה מילים, לרוב מתוף דף שהוכן מבעוד מועד. לעיתים נתניהו מעדכן את חברי סיעתו במידע שאינו חדש לאיש מהנוכחים בחדר.

ובכל זאת, גם מהלימון הזה, משתדל נתניהו להפיק לימונדה. לפני כחודש, ביקש נתניהו להציג בפני חברי הסיעה סרטון המשרת את ההסברה הישראלית.

לפני שהוקרן הסרטון, הקדים נתניהו: "אני מבקש להציג היום לסיעה סרטון שאני מראה לשרי החוץ ולמדינאים אחרים. הסרטון הזה מראה מה מלמדים את הילדים והילדות בבתי הספר הפלסטינים. כשאתם מסתכלים על זה אתם רואים את ההבדל: בישראל אנחנו מלמדים את הילדים שלנו טכנולוגיה, סובלנות וקבלת האחר, ושם מלמדים אותם שהיהודים הם צאצאים של קופים וחזירים, שצריך לשחרר את "השטח הכבוש" שהוא עכו, יפו וחיפה, ושצריך להרוג את היהודים באשר הם. צריך לראות את זה כדי להבין מהו לב הסכסוך. לב הסכסוך הוא לא ההתנחלויות, הוא על עכו, חיפה ועל יפו. אבו מאזן לא יכול להתפשר כי הוא מפחד לבוא לשיחות בהן הוא יצטרך לוותר על חיפה, יפו ועכו. זהו לב הסכסוך ואני מציע לכל אלה שמדברים על 'מה מניע את הסכסוך הזה' לצפות בסרטון הזה, הוא יגיד להם יותר מכל דבר אחר מהי המהות של הסכסוך המתמשך בין הפלסטינים לביננו".

חברי הכנסת צפו בהנאה מרובה בסרטון. הוא לא חידש להם דבר ובכל זאת, סיפק להם הצצה למערך ההסברה הישראלי. נתניהו לא עשה זאת כד לצייד את חברי הכנסת בחומר הסברתי. הוא ביקש למנוע לזות שפתיים מאלו הקוראים תיגר על משרד החוץ שהוזנח לטענתם. במילים אחרות, הסרטון הזה לא היה מיועד לעיניהם של אורן חזן, נאווה בוקר, חיים כץ ויריב לוין. הוא כוון בעיקר לאוזניהם של אביגדור ליברמן ויאיר לפיד.

ספק רב אם נתניהו הציג את הסרטון הזה בפניו של ג'ו ביידן בפגישתם השבוע. יותר חשוב לו שליברמן ידע שיש סרטון הסברה עשוי היטב, מאשר שסגן נשיא ארה"ב יצפה בו.

הקרנת הסרטון היא חלק קטן ממאבק שמנהל נתניהו נגד שותפיו לשעבר – ליברמן, לפיד ולבני.

זו הסיבה, שביום שני השבוע, הקדיש נתניהו נאום ארוך ולא שגרתי מעל דוכן מליאת הכנסת, בניסיון לקעקע את טענותיהם של אנשי האופוזיציה על קריסת מערך החוץ הישראלי.

וכה היו דבריו: "שמעתי את הדוברים שהלינו על מצבו של משרד החוץ. הם אומרים שהוא מפוצל, שהוא מרוסק, שהוא מחולק לכמה משרדים. מי אומר את זה? חברים בישראל ביתנו, ביש עתיד ובמחנה הציוני. ובכן, אותי זה מפליא לשמוע את הטענות הללו מכם, משום שאתם הייתם שותפים מרכזיים בממשלות הקודמות בראשותי. הרי אז לא פציתם פה על המצב שאתם מקוננים עליו עכשיו, כי המצב שהיה אז במשרד החוץ זהה לחלוטין, לחלוטין, למצב היום".

נתניהו המשיך להלום: נושא ה-BDS, ח"כ נחמן שי, טופל במשרד לעניינים אסטרטגיים ונשאר במשרד לעניינים אסטרטגיים. המשרד לשיתוף פעולה אזורי היה משרד נפרד ונשאר משרד נפרד. אגב, עוד מימי שמעון פרס ואח"כ ציפי לבני, אתם ודאי זוכרים, המו"מ עם הפלסטינים היה נפרד ונשאר נפרד, קודם אצל ציפי לבני, שדרשה שכך יהיה ואח"כ אצל סילבן שלום. הדיאלוג האסטרטגי עם ארה"ב היה נפרד ונשאר נפרד, קודם אצל דן מרידור ואח"כ אצל יובל שטייניץ. משרד התפוצות היה נפרד ונשאר נפרד, קודם אצל יולי אדלשטיין ואח"כ אצל נפתלי בנט. משרד ההסברה היה נפרד ונשאר נפרד. ובכן, שום דבר לא השתנה. שום דבר. בזמן שאתם הייתם בממשלות הללו, לא שמעתי מכם אפילו הברה, לא מילה, הברה על הפירוט והפיצול הזה – להפך, תמכתם בזה, אפילו ביקשתם חלקים מזה.

"שום דבר לא השתנה זולת דבר אחד, העובדה שאתם היום באופוזיציה. מאז שאתם באופוזיציה, אתם מקוננים על ריסוקו כביכול של משרד החוץ שלא היה ולא נברא. אבל אתם אומרים, יש לכם עוד טענה, שמעתי גם אותה: "לפחות אז היה שר חוץ במשרה מלאה". אפשר להתווכח על זה, אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח: במשך קרוב לשנה אני הייתי שר החוץ, ועשיתי זאת לבקשתו המפורשת של אביגדור ליברמן, שלא רצה שאמנה מישהו אחר – וזה נעשה, הסידור הזה, בתמיכה מלאה של יאיר לפיד וציפי לבני כשותפים בכירים בממשלה, שמסבירים לנו היום שאסור שמצב כזה יהיה. אז אני מוכן לקבל הצעות לשיפורים, אני מוכן לקבל המלצות לתיקונים, אני גם מוכן לקבל ביקורת בונה. אבל דבר אחד, ידידיי, אינני מוכן לקבל, וזה הצביעות שלכם שזועקת לשמיים. כל אחד מבין את זה.

משרד החוץ עושה עבודה מצוינת, ואני חייב להגיד לכם שהוא פועל באינטנסיביות גדולה שלא הייתה בעבר, כי יותר ויותר מדינות מהדקות את הקשרים עם ישראל. אנחנו מקיימים קשרים, קשרים דיפלומטיים, צריך לדייק, עם 161 מדינות – דבר שלא היה בתולדות ישראל. יש גם מדינות רבות אחרות, אין כל כך הרבה מדינות בעולם, יש כ-200 מדינות, ואנחנו מקיימים יחסים דיפלומטיים עם 161 מדינות, אבל אין זה אומר שאיננו מקיימים יחסים אחרים עם עשרות רבות של מדינות נוספות. אני יכול לספור בעשר אצבעותיי את מספר המדינות שאינן מקיימות יחסים עם ישראל, ושאיננו מקיימים יחסים איתן: לא עם צפון קוריאה, לא עם איראן, גם לא עם מדינת דאעש, ולא עם מדינת החות'ים, זה נכון. אבל אנחנו מקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים ויחסים אחרים עם רוב רובן של מדינות העולם. מי שמבודד זה לא ישראל בקשריה עם הקהילייה הבינ"ל, אלא מדינות שאין להם קשרים עם ישראל, והמספר הזה הולך ומצטמצם כל הזמן".

מכאן המשיך נתניהו לשיעור ששילב בין עבר להווה. בין עליית האנטישמיות וגורמי האיסלם הקיצוני בעולם כולו לבין הקשרים החדשים עם מדינות שעד כה נמנעו מלקיים קשרים עם ישראל.

נתניהו אף ניצל את העובדה שמדינות המפרץ הערביות קבעו שחיזבאללה הוא ארגון טרור. חברי כנסת מהרשימה המשותפת יצאו חוצץ נגד ההחלטה הזו. אמירה שגרמה אפילו לחברי כנסת ממר"צ לצאת חוצץ כנגד חברי מפלגת בל"ד שהביעו הזדהות עם חיזבאללה.

כאשר הקואליציה משייטת בבטחה אל עוד מושב שעומד להסתיים, נתניהו יכול להרשות לעצמו לעמוד מעל הדוכן ולהלום בחברי האופוזיציה. השבוע זו הייתה ההצגה הטובה בעיר.

מבקשים שכר כפנחס

לעיתים, הדרמות האמיתיות מתחוללות דווקא בוועדות הכנסת ולא במליאה. ביום רביעי השבוע, התקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיון שעסק בנושא, שעל פניו נראה משמים. אך גם הוא הצליח להוציא מחברי הכנסת את כל האמוציות.

הדיון עסק בהצעת חוק העמקת גביית המיסים והגברת האכיפה. הצעת החוק מבקשת להסמיך את רשות המסים לדרוש מידע מגופים פיננסיים לגבי קבוצה של לקוחות בעלי מאפיינים משותפים, דרישה שתתבסס על סממנים תיאורטיים שעל פי הנטען אנשים אלו יוצרים "יסוד סביר להניח" שעברו על חוקי המס באופן שגורם לאובדן משמעותי של גביית מס. דרישת המידע יכולה להיות מופנית גם כלפי חשבונות פרטיים או עסקיים. הצעת החוק זוכה לביקורת רבה בדיונים שנערכו בוועדה.

היועץ המשפטי של הוועדה טען כי הצעת החוק מעוררת קשיים. "המשמעויות מרחיקות הלכת של קבלת מידע על קבוצת אנשים על בסיס חששות תיאורטיים – ההסדר המוצע מאפשר להפעיל סמכויות שלטוניות פולשניות ופוגעניות, כלפי קבוצות נרחבות של אנשים פרטיים, וכל זאת לא על בסיס חשדות קונקרטיים כלפי מי מחברי הקבוצה, אלא רק על יסוד העובדה שבכל חברי הקבוצה התקיימו מאפיינים כלכליים מסוימים, שהטיפולוגיות התיאורטיות של רשות המסים הגדירו אותם כ"חשודים". לקונספציה המוצעת יש השלכות מרחיקות לכת, במישורים שונים".

בפתח הדיון, חברי הכנסת בני בגין, אורי מקלב ומשה גפני התנגדו לקיום הדיון או לדון בסעיפי החוק. גפני טען כי הסעיף שהוחל לדון בו, כהצעת רשות המיסים הינו סעיף חדש ובשל כך, הסעיף עונה להגדרה שבתקנון הכנסת "נושא חדש" ועל כן חובה על יו"ר הוועדה לעצור את הדיון ולפנות לוועדת הכנסת שתכריע האם זה נושא חדש. סלומינסקי השיב לגפני, כי הוא יכול להמשיך את הדיון וכי הוא יפנה לוועדת הכנסת לפני ההצבעה. מקלב טען כי יש הנחייה של הנהלת הקואליציה לבטל את הדיון. סלומינסקי אמר כי לא ידוע לו על הנחייה כזו.

ח"כ בני בגין ניהול ויכוח עקרוני נוקב עם יו"ר הוועדה ניסן סלומיאנסקי על הפגיעה בפרטיות והפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בגין שאל את נציגי האוצר כמה אנשים עלולים לעלות בכל שאילתה? נציג משרד האוצר גיא גולדמן השיב כי הוא לא יודע.

בגין אמר: "נאמר לי כי מכל מדגם, יעלו רק כ-2-3% חשודים בלבד. הפגיעה אינה מידתית! יותר מידי אנשים תמימים יעלו ברשת ותפגע זכותם לפרטיות. מאוד מטריד אותי שהממשלה לא יודעת כמה אנשים יעלו במדגם. אנו צריכים לדעת מה מידת הפגיעה. בגין הוסיף: "אנו מתחילים לעסוק בפרטים, לפני הנושא היסודי של מידת הפגיעה באזרח. עפ"י חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כל אדם זכאי לצנעת הפרט. הפגיעה אנושה ובלתי סבירה. שמעתי מנציגי הממשלה יותר מפעם אחת, שהצעת החוק יכולה להניב 5 מיליארד שקלים לשנה.
סלומיאנסיקי השיב: "אני שמעתי 300 מיליון".

בגין השיב בתמיהה: "על 300 מיליון נפגע בפרטיות של האזרחים? האם הצר שווה בנזק המלך?

נציג האוצר השיב לבגין: "אם החשש יעמוד על פחות מ-100 אלף ש"ח המידע לא יועבר.

בגין ביקש מנציגי האוצר "אני מבקש לדעת מה תנובת המיסים השנתית המצופה מהמנגנון המוצע בחוק. הערכות שלכם מופרכות ולא סבירות. אני מקבל מספרים לא מבוססים. כך לא ניתן לחוקק חוקים. עם השב"כ אנו עובדים בפתיחות רבה יותר".

יו"ר הוועדה סלומיאנסקי אמר לח"כ בגין: "התלבטתי רבות בחוק. הבאתי לשינוי דרסטי שהוא לצנינים בעיני האוצר. יש פה נושא כבד של מאבק בהון השחור ובאים אלינו רשות המיסים ומבקשים לעשות לזה סוף. יש פגיעה מסוימת, התפקיד שלנו, הוא שהפגיעה תהיה מידתית ואני חושב שמצאנו את המידתיות כיון שנשים חסמים כאלו שרק אם תהיה הסתברות גבוהה להעלמות מס, המידע יועבר".

"לדעתי", אמר סלומינסקי, "התכלית חשובה יותר מהפגיעה המידתית. כל מאבק בהון השחור יש בו בהכרח פגיעה בפרטיות. המסר שעלול לצאת מפה, הוא שאנו שמים רגל למאבק בהון השחוק והציבור יחגוג. אם הממשלה תדרוש להיכנס לבתיהם של האזרחים, הייתי מתנגד".
נציגת איגוד הבנקים ונציג לשכת רואי החשבון השיבו לסלומינסקי: "זה בדיוק מה שמבוקש פה".

סלומינסקי הפטיר לעברם: "יום אחד עוד תצחקו על עצמכם. או שיתכן שאתם בעלי עניין, ולכן אתם טוענים את הטענה הזו".

בשלב מסוים, הדיון עבר לפסים אישיים. יו"ר הוועדה אמר לח"כ גפני: "האהבה מקלקלת את השורה, כך גם השנאה מקלקלת את השורה".

גפני השיב לסלומינסקי: "לשונאים שלי לא הייתי עושה את מה שאתה עושה לי. אמרת שאתה לא רוצה את החוק, לקחת אותו ממני, ואתה מקדם אותו אחוז אמוק. למה הצעת חוק שלי תקועה פה חצי שנה?"

סלומינסקי השיב לגפני: "יום אחד תצטרך לנמק לאומה מדוע החוק הזה פוגע אישית בך".

גפני השיב: "ביום שאני אסביר, כדאי שתיסע לאיי קיימן".

בשלב הזה גפני ביקש מסלומינסקי שוב ושוב: "תקיים כעת הצבעה. אתה יודע מה, תעשה הצבעה על שם החוק, אם יהיה לך רוב, אני לא אגיע לפה יותר. האוצר לא רצה שהחוק הזה ידון אצלי".

ח"כ יואב בן-צור אמר לגפני: "אצלך, החוק הזה כבר היה עובר".

גפני הפטיר לבן-צור: "הוא היה עובר לעולם הבא".

גפני קרא לסלומינסקי: "למה אתה רוצה להעביר את החוק הזה, תסביר!"

ח"כ מקלב אמר: "כולם יודעים למה כלה נכנסת לחופה וכולם יודעים שהחתן משלם על זה".

בתום הדיון, גפני שאל מתי הדיון הבא בהצעת החוק. סלומינסקי השיב כי הוא יקבע את הדיון לאחר שיידע מה תוצאות הישיבה שנקבעה למחר בין נציגי האוצר למספר חברי כנסת.

גפני השיב בכעס לסלומינסקי: "ביטלתי את הדיון מחר אין יותר התדיינות. אם קיימת היום דיון, פניך לא להסכמות. הפכת להיות פקיד של האוצר. עושים פה מעשה זימרי ומבקשים שכר כפנחס".

כך הסתיים דיון, אחד מיני רבים בוועדת החוקה של הכנסת. כפי שהבנתם, הסכמות אין. גם אידיליה בין נציגי יהדות התורה לנציג הבית היהודי השותפים לאותה קואליציה, לא מצאנו שם.

השארת תגובה