הקטל בכבישים: המיעוטים בישראל נפגעים יותר

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, קיימה היום שני דיונים במסגרת השימוע הציבורי לבלימת הקטל בכבישים • בשנת 2015 שלושים אחוזים מההרוגים היו מהמגזר הערבי • רוב הנפגעים החרדים: הולכי רגל

תאונת דרכים קטלנית בכפר יונה. צילום: חטיבת דובר המשטרה
תאונת דרכים קטלנית בכפר יונה. צילום: חטיבת דובר המשטרה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, קיימה היום שני דיונים במסגרת השימוע הציבורי לבלימת הקטל בכבישים. הדיונים עסקו בדרכים להפחתת מספר הנפגעים בקבוצות אוכלוסייה בהן הפגיעה היא הקשה ביותר, בהכשרת הנהגים בדגש על נהגים חדשים ונהגים מקצועיים ובחינוך לבטיחות בדרכים. היו"ר כבל חזר על מחויבותו לעשות הכל כדי לשנות את המציאות בדרכים והזכיר את דבריו כי "אם היה רמטכ"ל שהיה מעז לומר לראש הממשלה ושר הביטחון שהשנה יהיו 355 הרוגים הוא היה נדרש לשים את המפתחות בו במקום". הוא ציין כי לפי הנתונים שהוצגו לוועדה עולה שהפגיעה במיעוטים היא גבוהה הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה. גם באשר לנושא הכשרת הנהגים, על סוגיהם השונים, והחינוך לבטיחות בדרכים בבתי הספר עלתה תמונה קשה. באשר לכך אמר היו"ר כבל כי "יש כשל גדול מאוד והטיפול בנושא הוא בידנו. כל שלב בחינוך חייב לעבור שינוי מהותי ותהיה פה טלטלה. צריך לשים את הדגש במקומות בהם נגרם הנזק הגדול ביותר ובהם להשקיע".
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הציג נתונים לפיהם ב-2015 30% מההרוגים היו מהמגזר הערבי בעוד שחלקם באוכלוסייה עומד על 20% וחלקם מקרב הנהגים עומד על 16%. "אנחנו מזהים פחות ציות לחוק, אין הרתעה ויש בעיה בתשתיות", אמר. ח"כ אוסאמה סעדי הזמין בנושא דוח ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, ממנו עלו נתונים קשים נוספים לפיהם בגילאים 0 עד 4 מספר הנפגעים מהמגזר הערבי גבוה פי עשרה משיעורם באוכלוסייה. הוא ציין כי בשנת 2008 נעשתה הסברה באשר לתאונות חצר ושנה לאחר מכן מספר הנפגעים ירד לאפס, וקרא לחזור לבצע זאת.

באשר למגזר החרדי עלה כי עיקר הנפגעים הם הולכי רגל. מנהל אגף זהירות בדרכים במשרד, מקס אבירם, אמר כי המשרד לא מתקצב חינוך תעבורתי בחינוך החרדי העצמאי, שאותם הוא לא יכול לתקצב בשל העובדה שאינם לומדים לימודי ליב"ה. היו"ר כבל אמר בתגובה כי "פטור מליב"ה לא פוטר מלימודי זהירות בדרכים".

מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה, פרופ' קובי פלג, אמר כי טיפול בקבוצות בסיכון יכול להוריד בצורה משמעותית את מספר ההרוגים והנפגעים. הוא הסביר כי טיפול ממוקד ב-14 יישובים ערבים יכול לטפל ב-34% מהנפגעים בכל המדינה. דברים דומים אמר גם המיועד לתפקיד יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גיורא רום, שבתפקידו הקודם היה מנהל רשות התעופה האזרחית. הוא הסביר כי בתפקידו הקודם הוקצו המשאבים לטיפול בהתאם לתוחלת הנזק. לדבריו, הנזק שיכול להיגרם מתאונה במטוסים כבדים שונה לחלוטין ממטוסים זעירים, ולכן גם הטיפול צריך להיות שונה. "היינו מוכנים לספוג תאונה באולטרה-לייט אבל לא מוכנים לספוג תאונה בג'מבו או במטוס שתוחלת הנזק בו היא ברמה הלאומית", הסביר. לדבריו, "צריך לחלק את התחבורה לקבוצות משנה, לבדוק מה תוחלת הנזק ולפי זה להשקיע משאבים בטיפול.

באשר לנהגים המקצועיים אמר בהירי דואני כי בעוד כלי הרכב הכבדים מהווים רק 5% מצי הרכב הם מעורבים ב-30% מהתאונות ו-96 הרוגים אשתקד נהרגו בתאונות בהם היה מעורב רכב כבד. אילן גריידי, שבנו ירין בן ה-16 נהרג כשהיה רכוב על אופנוע, סיפר על עבודתו מאז ופעילותו במסגרת עמותת אור ירוק ואמר כי השקעה בחינוך בגילאי התיכון נושאת פרי. עמית ברגמן ממועדון האופנועים הישראלי אמר כי הכשרת הרוכבים היום היא שערורייתית וכי הרבה מאוד פעמים הנפגעים הם נהגים צעירים חסרי ניסיון. נילי קשת מוועד מורי החינוך התעבורתי הארצי אמרה כי מעמד המורים בחינוך התעבורתי הוא ארעי והם מפוטרים כל שנה. לדבריה, "אם יש מחדל במדינה זה המחדל של משרד החינוך בתיכון. כבר 13 שנה שאין תוכנית לימודים והמקצוע בקריסה טוטאלית". נציג משרד החינוך, אריאל לוי, אמר בתגובה כי החינוך מתחיל כבר מכיתה א' ומגיע ל-80% מהתלמידים. הוא הוסיף כי יש קיצוץ בתקציב שמעבירה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שירד מ-38 מיליון שקל ב-2008 ל-18 מיליון שקל השנה. עם זאת הוא ציין כי משרד החינוך משקיע קרוב ל-100 מיליון שקל בחינוך בכל הרצף הגילאי.

חזי עוז, שבנו יוגב נהרג כנוסע ברכב בו נהגה נהגת צעירה לפני 17 שנה, אמר כי אחרי בנו שירת בגולני ואחרי שחרורו מצה"ל הוא חשב שחלפה הסכנה בעיקר עם תום השירות בלבנון. "4 חודשים אחרי השחרור הוא נהרג בתאונה מטופשת כשנסע עם נהגת צעירה וחסרת מיומנות, ומאז חיינו השתנו לחלוטין", אמר. עו"ד יניב יעקב מעמותת אור ירוק אמר כי נהגים צעירים, בגילאי 15-24, היו מעורבים בשנה שעברה ב-90 תאונות דרכים קטלניות. לדבריו, "החינוך התעבורתי בדרך לפשיטת רגל ובגלל תקציב לא כולם זוכים לו".

יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש, אמר כי לנהוג על אוטובוס או משאית לא נחשב או מוכר כמקצוע. לדבריו, שורש הבעיה מתחיל בלימודי הנהיגה שלא השתנו כבר 50 שנה, בעוד שהרכבים והטכנולוגיה עברו שינוי משמעותי. יו"ר ארגון מורי הנהיגה, אבי גולן, אמר מנגד כי הלימוד בישראל הוא בין הטובים בעולם והרמה המקצועית יוצאת מהכלל, אך הסכים כי חסרה חונכות לנהגים ברכבים כבדים.

סמנכ"ל משרד התחבורה, אבנר פלור, אמר כי המשרד מצוי בעיצומה של רפורמה במבחני הנהיגה והוראת הנהיגה, ולהכניס יותר תכנים מעשיים לתוכנית הלימודים. הוא הוסיף כי בכוונת המשרד לתקן את התקנות הנוגעות לנהגי אוטובוסים ורכבים כבדים ולחייב אותם בהשתלמות ריענון אחת ל-5 שנים ובחונכות עם קבלת הרישיון.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי המצב חמור מאוד ותיקון הכשלים הוא לגמרי בידנו. "כל שלב בחינוך התעבורתי חייב לעבור שינוי מהותי וטלטלה. צריך להתחיל את הטיפול במקומות בהם נגרם הנזק הגדול ביותר, ולשם כך דרושה רשות לאומית לבטיחות בדרכים שתהיה חזקה, לצד משטרה חזקה וממוקדת שתדע לתת מענה לבעיות הקשות", אמר.

היו"ר כבל סיכם ואמר כי המצב חמור מאוד ותיקון הכשלים הוא לגמרי בידנו. "כל שלב בחינוך התעבורתי חייב לעבור שינוי מהותי וטלטלה. צריך להתחיל את הטיפול במקומות בהם נגרם הנזק הגדול ביותר, ולשם כך דרושה רשות לאומית לבטיחות בדרכים שתהיה חזקה, לצד משטרה חזקה וממוקדת שתדע לתת מענה לבעיות הקשות", אמר.

השארת תגובה