מאחרוני דור הנפילים • האדמו"ר מערלוי זצ"ל שלי

"הדבר החשוב בעולם, זה התפילה והלימוד של הילדים כל יום כל השנה במערת המכפלה. זה מה שמחזיק את העולם!" • הוראת האדמו"ר מערלוי זצ"ל לאיש חברון ברוך מרזל • "הוא בחן אותם, נתן לכל אחד ברכה, אבל לא שכח שאלו ילדים"

האדמור מערלוי בחברון (2)
האדמור מערלוי בחברון (2)
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

בימים הטובים, הקשר שלי עם האדמו"ר זצ"ל היה כמעט יום-יומי. האדמו"ר דאג לתושבי יש"ע, ובפרט לתושבי חברון. עם כל דבר ששמע, שהיה נוגע להתישבות, היה שולח את אחד הגבאים להתקשר ולהתעניין בשלומנו.

האדמו"ר נתן לנו את ההרגשה הקבועה של "עמו אנוכי בצרה". במשך שנים היה מגיע בעשרת ימי תשובה למערת המכפלה, ובאחד הביקורים זכיתי להפגיש אותו עם הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל במרכז גוטניק בחברון. כל ביקור כזה היה חגיגה מרגשת. אחרי תפילות במערת המכפלה, האדמו"ר זצ"ל היה עורך טיש שוקולד, והיה מעניק לנו, תושבי חברון, דברי חיזוק ועידוד. כל פעם היה אומר לי שבלי יושבי חברון, לא היינו יכולים להגיע למערת המכפלה כמה אהב את תושבי חברון את הרב הלל הורביץ את נועם ארנון את הרב לוינגר זצ"ל .

כשהייתי 3 שנים במעצר בית, האדמו"ר התעקש להגיע אלי לביקור ואח"כ לקחתי אותו לקבר ישי ורות ולבית העלמין העתיק בחברון, שם התפלל בקברות הצדיקים.

קשר מיוחד היה לאדמו"ר עם התלמוד תורה בשיטת זילברמן במערת המכפלה. כשהיו לי קשיים להחזיק את התלמוד תורה, האדמו"ר אמר לי שבשום אופן אסור לי לסגור אותו. הדבר החשוב בעולם, כך אמר, זה התפילה והלימוד של הילדים כל יום כל השנה במערת המכפלה. זה מה שמחזיק את העולם! וכדרכו של האדמו"ר זצ"ל, הוא לא הסתפק בהוראה שאמשיך להחזיק את הת"ת, הוא מיד פעל וביקש מאנשים שהכיר לתרום ולעזור.

כל שנה הייתי מביא אל האדמו"ר את התלמידים, והוא התיחס אליהם כאב רחום. הוא בחן אותם, נתן לכל אחד ברכה, אבל לא שכח שאלו ילדים, וכל אחד קיבל גם שוקולד.

האדמו"ר היה מגדולי הלוחמים על כל דבר שבקדושה, גם על ארץ ישראל. הוא ראה במלחמה זו את המשך דרכו של הסבא רבה – רבן של ישראל החתם סופר זצ"ל – הכל מתוך אהבת ישראל גדולה. הוא נלחם בחרוף נפש נגד הסכם חברון, נגד ההתנתקות, נגד הסכם וואי ונגד מסירת אבו דיס למחבלים. למרות שכל חייו היו מוקדשים ללימוד תורה בשקידה, לצורך מאבקים אלו על עניינים שראה בהם אסון וסכנה, הוא היה רץ לרב עובדיה יוסף זצ"ל, איתו היה לו קשר מיוחד, ולרב אלישיב זצ"ל, ולא היה נח ושקט עד שפעל את פעולתו. תמיד בחכמה גדולה מצא מסילות לאנשי ימין ולאנשי שמאל – כל אחד דיבר איתו בשפתו. אחרי כל ארוע בחברון ובסביבה, הייתי מקבל טלפונים מהגבאים. האדמו"ר שואל – הכל בסדר? אילו האדמור זצ"ל היה בקו הבריאות, ההסדר מול הרפורמים בכותל לא היה עובר בשקט, הקפאת הבניה והוצאת יהודים מבית שקנו בחברון היו זוכים גם הם לטיפול כדרכו בקודש. היום אנחנו יתומים, דור ענקים הלך, ומי יעמוד לצדנו בכל המלחמות על קדושת עם ישראל וארץ ישראל?

ברוך מרזל.

עוצמה יהודית.

חברון.

השארת תגובה