תרבותן • יובל למחלקת תרבות תורנית בעיריית ירושלים

הרב ישראל גליס
הרב ישראל גליס

השבוע השתתפתי במפגש השלישי של חברי "פורום כהלכה" במשך יום שלם דנו הרכזים מרחבי הארץ והפעילים שעוסקים בהחדרת ויצירת תרבות לפי רוח הציבור החרדי (מילון אבן שושן מציע לקרוא לאיש שעוסק בתרבות "תרבותן"). לקראת אחר הצהרים התכנס הציבור למפגש עם חבר הכנסת הרב משה גפני יו"ר ועדת הכספים. לפני שהוא התחיל לדבר, הופעתי בפני הציבור וסיפרתי להם שהשבוע מלאו חמישים שנה להקמת המחלקה לתרבות תורנית בעירית ירושלים על ידי אבי הרב יעקב גליס ז"ל, לאחר שטדי קולק החליט להפריד בין ה"חינוך" ל"תרבות". הוקמה אז יחידה של תרבות כללית, ואבי ז"ל שעבד בחינוך נקרא על ידי טדי קולק לפתוח את המחלקה שאחרי שנתיים הפכה לאגף לתרבות תורנית. היא היתה הראשונה מסוגה, עד שנפתחו ברחבי הארץ אחיות דומות.

בתחילת הדרך אנשים ציטטו את הפסוק "תרבות אנשים חטאים", בלי שום קשר למשמעות התורנית האמתית שלה. הייתי צעיר לימים ושאלתי את אבי ז"ל על התופעה של "תרבות תורנית". בתשובה הוא ציטט לי את פירוש הר"ש במסכת תמיד: "הנחת תרבות פרסיים שצנועים, ותפיסת מנהג רומיים שאינם צנועים". כלומר, המילה תרבות נמצאת בחז"ל בהקשרים חיוביים.

כך גם הגמרא בהוריות שמדברת על חכמים שראויים להוראה ותרבות יפה במתא מחסיא, ולא כאנשי פומפדיתא. ורש"י שם כותב: "מתיא מחסיא, הווי תלמידי חכמים, ראויים להוראה ותרבות יפה – היה בהם, אבל בפומפדיתא לא הוי תרבות מעליא כל כך".

ידועה גם האמרה שנאמרה לרבי מאיר: מה דינו של מי שיצא לתרבות רעה? עונה רבי מאיר: זה לעומת זה עשה אלוקים. כל מה שברא הקדוש ברוך הוא, ברא כנגדו: ברא הרים אז יש גבעות; יש ימים ויש נהרות, ברא צדיקים וברא רשעים, ברא גן עדן וברא גיהינום. ואני מוסיף: ברא תרבות חילונית וברא תרבות חרדית.

לפני שנים רבות זה היה נראה באמת משונה ותלוש. התרבות הייתה בשעות הערב, הנשים יצאו להרצאות והבעלים נשארו בבית, והבעל היה צריך להביא חברותא הביתה. הספרות שהיתה אז: ספרי דוד זריצקי ומאיר להמן, ולילדים היה את 'המודיע הצעיר', 'זרקור' ו'ילדותינו'.

האגף לתרבות תורנית, היה עושה פעילות בעיקר בבוא החגים: סוכות – תחרות הסוכה הנאה, או בחנוכה – הדלקת נרות מרכזית בשכונות. האגף גם עשה שבתות תרבות במרכז ירושלים, לשם הגיעו המונים, כשהאירוע היה על טהרת שמירת השבת.

היום זה דור אחר. אנשים מחפשים סגנון תרבות אחר.

במגזין החורף של "שיח תרבות", כותבת למשל ריקי גלבשטיין מנהלת מתנ"ס אשדוד על התרבות החרדית בת ימינו:

"אגפי תרבות חרדים, מתנ"סים, תוכניות, מופעים והצגות, אמנים ואומנויות בתחומי המוזיקה, הספרות התיאטרון וסרטי החברה החרדית – מעשירים את הרפרטואר שלהם משנה לשנה ועוד היד נטויה.
התרבות הפכה לכלי קהילתי, חברתי וגם שיווקי. התרבות והאמנות צברו תאוצה במחוזותינו, עד שלפעמים נראה כי זו הדרך היחידה להביא קהל או לבוא אל תודעת הקהל. עיתונים, שבועונים, קופות חולים, ארגוני צדקה, ארגוני נשים וכל מי שחפץ לקדם אינטרס כלשהו – נושא את דגל התרבות ככלי מאחד, מאגד ומזמין.

"התרבות איננה מה שהיתה לפני שני עשורים. התרבות החרדית היא שינוי הדורש הסתגלות בכל המישורים: שינוי בתפיסה הן של קובעי המדיניות, והן של הנציגות החרדית, וכן מוסדות לתרבות ואומנות שצריכים להתאים, להנגיש ולהכיר בתרבות חרדית".

גם בהיבט הרוחני ישנו שינוי תפיסה שדורש התייעצות עם רבנים וחכמים ומחנכים או מחנכות. ברמה הפיזית, הציבור החרדי עדיין מפגר בהקצאת מבנים לפעילות תרבות. ברמה התקציבית נוצר ביקוש רב ברחבי הארץ, ועדיין השלטונות המוכרים לא סופרים אותנו. "מה, גם לכם יש תרבות?"

אז בשביל זה הוקם הפורום של "תרבות כהלכה", והשבוע הופיע בפניו הרב משה גפני, האיש שעומד בעוז מול עטיני השלטון להסביר להם שגם לנו יש צרכים תרבותיים. הוא הבטיח והוא גם יקיים, שיתוף פעולה למען הציבור. אחריו הופיע שר הפנים הרב אריה דרעי, שבכובעו השני הוא גם שר לעניני הפריפריה ופיתוח הגליל והנגב. וכידוע, לציבור החרדי יש הרבה צרכים גם במקומות האלו, והוא אכן הבטיח להיות לעזר במקומות האלו.

עכשיו רק צריך לפעול חכם ולהתארגן. ואכן חברו לפורום הזה רכזות חרדיות מכל הארץ שמובילה אותם גב' יהודית לוברבוים מבית שמש יחד עם חברת אימג' הפקות, ועל כולם התקווה לקבל סיוע ממשרד התרבות, שם יש לנו נציג נאמן, יועץ המשרד הרב ישראל חשין.

מעתה הכל מושלם ואפשר לצאת לדרך. וההצלחה של מינוף הפרום והעשייה שלו, עוד תירשם בקרדיטים לכל העושים, המבטיחים והמקיימים.

השארת תגובה