על אף הבירוקרטיה: עלייה במספר העסקים הקטנים

בימים אלה מתפרסמת דו"ח מצב העסקים הקטנים והבינוניים לשנת 2015, התייעלויות רבות לצד הבשורות הפחות טובות, איך ישפיעו הנתונים על העסק שלכם? • הדו"ח המלא והסבר מפורט – בפנים

הרב ישראל מאיר לאו בקביעת מזוזה לסניף מעו"ף בבני ברק | צילום: משה גולדשטיין
הרב ישראל מאיר לאו בקביעת מזוזה לסניף מעו"ף בבני ברק | צילום: משה גולדשטיין
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה מפרסמת הבוקר את הדו"ח השנתי השלישי והמקיף על מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. הדו"ח כולל סקירות, מחקרים, ניתוחים, סיכום הפעילות של הסוכנות ומטרתה לספק לבכירי ממשל, קובעי מדיניות, ומקבלי החלטות בממשלה ובמשק, תמונת מצב מהימנה המשקפת את החסמים, האתגרים והבעיות השונות, עימם נאלצים להתמודד היזמים, בעלי העסקים הקטנים בישראל, המהווים כ – 99% מכלל בעלי העסקים בארץ.

בין הנתונים החיוביים: עלייה בכמות העסקים הקטנים והבינוניים בישראל ובכמות המועסקים בהם. גידול בתוצר של העסקים הקטנים והבינוניים ובפריון בהם בשיעור גדול מזה של הגידול בעסקים הגדולים. כמות גבוהה של משרות חדשות (נטו, לאחר קיזוז המשרות שירדו) שתרמו עסקים קטנים חדשים למשק. במהלך 2014 ירדה הריבית הבנקאית לעסקים קטנים ובינוניים. בשנים האחרונות יש עליה קטנה, אך עקבית, בשיעור הנשים העצמאיות.

בין הנתונים השליליים: עומס ביורוקרטי ורגולטורי על עסקים קטנים ובינוניים ופיגור בטיוב רגולציה לעומת ארצות מפותחות אחרות. דינמיות עסקית נמוכה, יחסית למדינות מפותחות אחרות. פערים מגדריים גבוהים בבעלות וניהול עסקים. פערים גדולים בין רשויות מקומיות ברמת הידידותיות שלהם לעסקים. רמה נמוכה של שיתוף פעולה בין הגופים הציבוריים בהנגשת שירותים דיגיטליים למגזר העסקי.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה התמקדה השנה בקידום מערך השטח החדש של סניפי "מעוף" המסייעים ליזמים ולעסקים קטנים ובינוניים, מערך אותו היא מפעילה בפריסה ארצית. כמו כן, הסוכנות מפעילה, בשיתוף עם החשכ"ל, את הקרן להלוואות בערבות מדינה, מפעילה קרנות מימון נוספות לעסקים קטנים, מקדמת מרכזי עסקים ויוזמת תכניות סיוע שונות לעסקים.

ממצאי סקר על מצב העסקים בישראל

מממצאי סקר אשראי עולה שמרבית העסקים הקטנים מנהלים את החשבונות שלהם בבנק אחד, וכחמישית מהעסקים לא מפרידים בין חשבון הבנק הפרטי לחשבון הבנק העסקי, ממצא שמאפיין יותר עסקים זעירים ועצמאיים. ממצא זה רומז על כוח רב שיש לבנקים על העסקים הקטנים. הסוכנות ביצעה, זו השנה השלישית ברציפות, סקר תקופתי בכדי למפות את הסוגיות שעמן העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מתמודדים וכן ביצעה, בפעם הראשונה, סקר אשראי לעסקים. החסמים העיקריים שציינו בעלי העסקים בסקר הם מציאת לקוחות ותחרות, שהם חסמים עסקיים, אולם בנוסף להם נמצאו גם חסמים של גישה למימון, עלויות ייצור גבוהות, גיוס מועסקים מקצועיים ועומס ביורוקרטי. עוד עולה מהסקר, שפחות משלושים אחוז מהעסקים הזעירים שוקלים להכניס מוצרים חדשים, לעומת כ-35% בעסקים הקטנים והבינוניים. כרבע מהעסקים עוסקים בקבלנות משנה, כ-9% מייצאים וכ-4.5% עוסקים בזכיינות. כשישית מהעסקים מתחרים על מכרזים ציבוריים ושביעות הרצון מהמכרזים הממשלתיים גבוהה בקרב העסקים משביעות הרצון מהמכרזים של הרשויות המקומיות.

כמו כן, נמצא שרוב העסקים פועלים במסגרת האשראי השוטפת שהבנקים מעמידים להם ולא חושבים שיש להם צורך, או לא פנו בשנה האחרונה לקבלת אשראי לטווח ארוך. זאת למרות שמסגרת אשראי שוטפת מסוכנת יותר לעסקים מאשר אשראי לטווח ארוך מכיוון שהבנק יכול לשנותה בכל עת.

סקירה סטטיסטית של מצב העסקים במגזר העסקי בישראל

• מספר העסקים הזעירים המעסיקים 4-1 מועסקים עומד על 177,447 עסקים המהווים 35% מהעסקים במגזר העסקי, והם מעסיקים 290,899 מועסקים (כ-11% מהמועסקים במגזר העסקי). מחזורם של עסקים אלו עמד על כ-134.6 מיליארדי ש"ח (כ-16% מהמחזור במגזר העסקי).

• בישראל ישנם גם 254,377 עצמאים שמחזורם העסקי עומד על כ-58.5 מיליארדי ש"ח (כ-7% מהמחזור במגזר העסקי).

• בחינת נתוני הערך המוסף מעלה כי תרומתם של העסקים הזעירים והעצמאים (4-0 מועסקים) לתוצר העסקי מתקרבת ל-20% מהתוצר העסקי במשק ועומדת על כ-100 מיליארדי ש"ח. פריון העבודה בקבוצת עסקים זו עומד על 171,759 ש"ח למועסק.

• מספר העסקים הקטנים המעסיקים 19-5 מועסקים עומד על 54,848 עסקים המהווים כ-10% מהעסקים במגזר העסקי, והם מעסיקים 478,675 מועסקים (כ-18% מהמגזר העסקי). מחזורם של עסקים אלו עמד על כ-213 מיליארדי ש"ח (כ-25% מהמחזור במגזר העסקי), ותרומתם מהווה כ-13% מהתוצר ועומדת על כ-68,867 מיליוני ש"ח. פריון העבודה בעסקים הקטנים הללו הנו הנמוך ביותר מכל הקבוצות ועומד על 157,967 ש"ח למועסק.

• מספר העסקים הבינוניים המעסיקים 99-20 מועסקים עומד על 14,885 עסקים המהווים כ-3% מהמגזר העסקי, והם מעסיקים 575,225 מועסקים (כ-21% ממגזר זה). מחזורם של עסקים אלו עומד על 224.9 מיליארדי ש"ח (כ-27% מהמחזור במגזר העסקי). תרומתם מהווה כ-19% מהתוצר ועומדת על כ-98,239 מיליוני ש"ח. פריון העבודה בעסקים הבינוניים עומד על 179,998 ש"ח.

• לשם השוואה, מספר העסקים הגדולים במגזר העסקי המעסיקים 100 מועסקים ומעלה עומד על 2,667 עסקים, המהווים קרוב לחצי אחוז בלבד מהמגזר העסקי, אך הם מעסיקים 1,091,360 מועסקים (כ-29% מהמועסקים במגזר זה). מחזורם של העסקים הגדולים במשק (מעל 100 עובדים) עומד על כ-206.3 מיליארדי ש"ח (כ-25% מהמחזור במגזר העסקי). תרומתם מהווה כ-48% מהתוצר העסקי ועומדת על כ-247,048 מיליוני ש"ח. פריון העבודה בגופים הגדולים הוא הגבוה ביותר ועומד על 235,356 ש"ח.

• מרבית המועסקים ב-OECD ובישראל מרוכזים בעסקים שבהם 9-0 מועסקים ובעסקים שבהם למעלה מ-250 מועסקים. ואולם בעוד במדינות ה-OECD עסקים קטנים ובינוניים בגודל של עד 250 מועסקים תורמים כ-58% מהתוצר העסקי, בישראל התרומה לתוצר העסקי בעסקים בגודל זהה עומדת על 62.3%. מבחינת התרומה לתעסוקה, אף שמספר המועסקים בעסקים הקטנים החדשים מהווה רק כ-12% מכלל המשרות במשק, הרי תרומתם של העסקים הקטנים והבינוניים הצעירים לתוספת משרות חדשות בין שנת 2014 לשנת 2015 הייתה 71,528 משרות נטו חדשות (עובדים שנקלטו פחות עובדים שעזבו), והן מהוות 78% מכלל הגידול נטו במספר המשרות החדשות במשק.

דינמיות עסקית

בחלק זה של הדו"ח ביצענו ניתוח נתונים מהלמ"ס על לידות ומוות של עסקים וכן ערכנו השוואה של נתונים אלו לנתונים של ארצות מפותחות אחרות (תוך שימוש בנתונים סטטיסטיים מה-OECD). מהממצאים עולה שבשנים האחרונות מספר העסקים שנפתחים בישראל עולה על מספר העסקים שנסגרים, וכמות העסקים גדלה באופן עקבי. מבחינת הדינמיקה של העסקים (התנודתיות), קיימת תנודתיות גבוהה בהרבה בקרב עסקים קטנים וזעירים לעומת עסקים גדולים. לדוגמה, מתוך כלל העסקים בישראל בשנת 2012, נמצא ש-13% מהמעסיקים הקטנים והזעירים התחילו או הפסיקו לפעול באותה שנה לעומת פחות מאחוז מהעסקים הגדולים. אולם השוואה בין-לאומית שעשינו, בהסתמך על נתוני ה-OECD, מראה כי הדינמיקה העסקית בישראל נמוכה יחסית למדינות מפותחות אחרות.

חסמים והזדמנויות לפיתוח עסקי

חלק זה של הדו"ח מבוסס על שני סקרי עסקים שביצעה הסוכנות ב-2015. מבחינת קשיים וחסמים, מציאת לקוחות ותחרות הן שני החסמים העיקריים שציינו עסקים קטנים ובינוניים לפיתוח עסק (46% מהתשובות). תחומים אלו הם ליבת הפעילות העסקית ומרכז התחרות בין העסקים, ולכן צפויים להתקיים בסביבה עסקית בריאה. אולם עסקים ציינו גם את התחומים גישה למימון (11%), עלויות ייצור או עבודה (10%) וזמינות כוח עבודה או ניהול מיומן כחסמים, והם מהווים מגבלות שפוגעות ביעילות העסקית, ורצוי שהמדינה תטפל בהם כדי לשפר את המגזר העסקי. כרבע מהעסקים (26%) ענו בסקר כי שקלו לסגור את העסק לצמיתות בשנת 2014. יצוין שעסקים בינוניים באופן מובהק שקלו זאת פחות מעסקים קטנים וזעירים.

מעט יותר מרבע מהעסקים (27.6%) שקלו הכנסת שירותים או מוצרים חדשים לעסק, ושיעור זה דומה בין עסקים בינוניים לעסקים קטנים. כמו כן 14% מהעסקים פנו לשירותי ייעוץ. מבין תחומי הייעוץ, התחומים שאליהם פנו העסקים במידה הרבה ביותר הם ייעוץ בתחום הכלכלי, השיווקי והארגוני/תפעולי. 9% מהעסקים בסקר דיווחו כי הם עוסקים ביצוא. אחוז העסקים העוסקים בזכיינות בישראל עומד על כ-4.5%, וכרבע מהעסקים דיווחו כי הם עוסקים בקבלנות משנה.

כשישית מהעסקים הקטנים והבינוניים ענו שהשתתפו במכרז רכש של גוף ציבורי במהלך השנה שקדמה לסקר (2014). כשני שלישים מהעסקים הקטנים והבינוניים שהשתתפו במכרזים, זכו בלפחות מכרז אחד, ולא נמצא הפרש משמעותי בין קבוצות הגודל של העסקים הניגשים למכרזים.

מימון

הפרק על המימון לעסקים קטנים ובינוניים מבוסס על שני סקרי עסקים שביצעה הסוכנות בשנת 2015 בקרב עסקים והן על ממצאי פרויקט השוואתי משותף לסוכנות ול-OECD המתבסס על נתוני בנק ישראל וניתוח דוחות המגזר הפיננסי בישראל. ממצאים עיקריים מהפרק הם כי המגזר הבנקאי מממן כמחצית מהאשראי העסקי בישראל, אולם בעסקים קטנים ובינוניים האשראי הבנקאי מהווה את רוב רובו של האשראי כי אין כמעט אשראי חוץ-בנקאי שמגיע למגזר זה. בחמש השנים האחרונות יש עלייה בהיקף האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים במקביל לירידה באשראי לעסקים גדולים. כמו כן בשנת 2014 הגיע שיעור האשראי לעסקים קטנים ובינוניים למעל 47% מכלל האשראי הבנקאי במשק, לראשונה זה שבע שנים. לעומת האשראי הבנקאי האשראי מחברות כרטיסי האשראי עומד על 1% בלבד מכלל האשראי לעסקים קטנים ובינוניים.

היקף ההלוואות שהעמידה הקרן בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים גדל בכל שנה. הוא גדל פי כ-11.3 בין השנים2014-2007, ונכון לשנת 2015 סך ההלוואות מסתכם בכ-6.5 מיליארד ש"ח.

ממוצע ימי האשראי לספקים של העסקים שנסקרו עמד על 72 ימים, ואילו ממוצע ימי האשראי ללקוחות היה 63 ימים. ממוצע ימי האשראי (של ספקים ולקוחות) עולה עם העלייה בגודל העסקים. ככל הנראה, לעסקים קטנים יש פחות יכולת לדחות אשראי לספקים שלהם, ויכול להיות שגם יכולתם לתת אשראי ללקוחות קטנה יותר.

נכון לשנת 2014, הריבית העסקית לעסקים קטנים כפולה מהריבית העסקית לעסקים גדולים, אולם יצוין כי הפערים בתנאי המימון בין עסקים קטנים ובינוניים לעסקים גדולים הצטמצמו באופן רציף החל משנת 2012.

מבחינת ההתנהלות הפיננסית, סקר שערכה הסוכנות העלה כי 42.8% מהעסקים פנו לקבל הלוואה לטווח ארוך, אולם כשליש מהעסקים שפנו, לא קיבלו את ההלוואה כפי שביקשו.

רבע מהעסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים ציינו שיש להם בעיות בתזרים המזומנים, וכעשרה אחוזים מהעסקים הזעירים והקטנים (19-1) ציינו שיש להם בעיה של מקורות מימון להרחבת הפעילות העסקית.

מגדר

זו הפעם הראשונה שהסוכנות עורכת, בשיתוף ובעיבוד של המדע"ר בלמ"ס, ניתוחים של נתונים על כלל העצמאים והשכירים במשק בדגש על מגדר. בפרק על המגדר מוצגים הממצאים של ניתוחים אלו, ובנוסף להם גם ממצאים של סקר משלים שערכה הסוכנות בקרב עסקים בישראל. העוסקות העצמאיות מהוות רק כחמישית (21.8%) מכלל העצמאים בארץ, אולם ניתן להבחין במגמת עלייה עקבית של 0.5% לשנה בשיעור העצמאיות מכלל העצמאים לאורך השנים 2012-2010. מבין הענפים הכלכליים אחוז העצמאיות נמוך ביותר בענף תעשייה ובענף חרושת ואספקת חשמל וגבוה ביותר בענפים חינוך, שירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד. ישנו גם פער בהכנסה בין עצמאיות לעצמאים. אף על פי שבשנים 2012-2010 חלה עלייה בהכנסת נשים עצמאיות, בממוצע הן המשיכו להרוויח כ-60% בלבד מהגברים.

מסקר שערכה הסוכנות עולה כי בעוד 31% מהעסקים נמצאים בבעלות נשים (בלעדית או משותפת עם גבר), 22% בלבד הן מנהלות עסקים (בלעדית או במשותף עם גבר). כמו כן עולה כי גם בבעלות וגם בניהול בתחום תעשייה ומלאכה יש יותר גברים בעלים ומנהלים מנשים באופן מובהק לעומת תחומים האחרים.

מבדיקה שעשתה הסוכנות עם הלמ"ס על מועסקים בעסקים לפי מגדר, עולה כי ככל שעסקים ותיקים יותר או גדולים יותר, גדל שיעור הנשים המועסקות בהם. ייתכן כי הדבר נובע מדינמיות נמוכה יותר בעסקים אלו ומנטייה של נשים לעבוד בסביבות שבהן הסיכון נמוך יותר.

רגולציה

רגולציה בשלטון המקומי: בשנת 2015 בנתה ופרסמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בפעם הראשונה, מדד ידידותיות לעסקים בהיבטי רגולציה של 50 הרשויות המקומיות שבהן יש מספר רב ביותר של עסקים טעוני רישוי ומדד זה מוצג בפרק נפרד בדו"ח. המדד כולל שלושה מרכיבים: (1) שביעות רצון של העסקים מהתנהלות הרשות (הנבחנת על ידי ביצוע סקר בקרב עסקים בכל רשות), (2) נגישות המידע על אודות דרישות הרשות ועל אופני התשלום באינטרנט ו-(3) מדד ארנונה עסקית המחושב לעומת הממוצע בארץ ולעומת הארנונה למגורים באותו יישוב. הממצאים מראים כי באופן עקבי בכל הרשויות עסקים מעניקים את הציונים הגבוהים ביותר לרשות המקומית שלהם בפרמטר התשלומים ואת הציונים הנמוכים ביותר בפרמטר קידום העסקים על ידי הרשות. קיים קשר מובהק וחיובי בין הציון הסופי אשר ניתן בסקר לרשות לבין המדרג הסוציו-אקונומי של הרשות (כפי שמופיע בנתוני למ"ס). במילים אחרות, עסקים ברשויות בעלות אוכלוסייה חזקה יותר שבעי רצון במידה רבה יותר מתפקוד הרשויות. בחינה של תוצאות הדירוג הסופי הכולל של כלל הרשויות, המשקלל את שלושת המדדים, מראה כי שש מתוך שבע המדורגות הראשונות הן מועצות אזוריות. לעומתן, שלוש הערים הגדולות מצויות כולן במחצית הנמוכה של הדירוג (תל אביב נמצאת במחצית), בעיקר לאור ציונים נמוכים במרכיב הארנונה.

רגולציה בשלטון המרכזי: ביולי 2015 ערכה הסוכנות, בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי ובהשתתפות משלחת מומחים משוודיה, דנמרק ובריטניה, סדנה ודיונים בנושא טיוב רגולציה ו"מבחן עסקים קטנים". על פי הממצאים אשר עלו בסדנה, במדינות הנבחנות, הערכה של השפעות הרגולציה (RIA) היא חלק אינטגרלי מהליך החקיקה החדשה ושינוי החקיקה הקיימת. בד בבד, התהליך מלווה באופן תמידי בשיתוף ובעירוב אקטיבי של הציבור כגורם מבקר וכמקור מידע. ההמלצות המרכזיות של המומחים מוצגות בפרק על טיוב הרגולציה והן כללו הקצאה והכשרה של כוח אדם מתמחה לתחום, פיתוח מתודולוגיה מוסכמת והקמת יחידה אשר תטמיע אותה במשרדי הממשלה. כמו כן הן מבקשות לוודא כי נשמרת לאורך התהליך שקיפות של תוכן ומתודולוגיה.

ממשלה דיגיטלית

בספטמבר 2014 ערכה הסוכנות, בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי ובהשתתפות מומחים משוודיה, פינלנד וצרפת ונציגי ממשלה מישראל, סדנה בנושא פיתוח שירותים וכלים של ממשלה דיגיטלית למגזר העסקי בישראל. בסדנה הוצגו העקרונות לממשלה דיגיטלית המסוכמים בפרק מיוחד בדו"ח. הממצא העיקרי שעלה מהסדנה לגבי ישראל קובע כי קיים חוסר שיתוף פעולה בין הגופים הציבוריים השונים המפתחים כלים דיגיטליים, ועקב כך נוצרה מערכת ממשלתית של "איים" דיגיטליים אשר אינה מאפשרת ניצול מלא של כלים למתן שירותים ומידע דיגיטליים לאזרח. ממצא נוסף אשר עלה הוא שיעור נמוך של שימוש במסחר דיגיטלי (E-commerce) בקרב עסקים.