ביהמ"ש העליון יכריע בעניין מורשעי הולילנד

שופט העליון נעם סולברג צפוי לקבל היום החלטה סופית, בבקשות עיכוב ביצוע גזר דינם של אהוד אולמרט, אורי לופוליאנסקי ושאר המורשעים בפרשה עד לדיון בערעורם

אהוד אולמרט. ר"ע ירושלים ורה"מ לשעבר
אהוד אולמרט. ר"ע ירושלים ורה"מ לשעבר
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג צפוי לפרסם היום (שני) את החלטתו, בבקשות עיכוב הביצוע של גזרי הדין שהגישו המורשעים בתיק הולילנד, ולהחליט בין היתר אם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט וראש העיר ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי יכלאו באופן מיידי ובטרם הוכרע דינם בערעור שהגישו במקביל לעליון. השניים ביקשו גם, לדחות את תשלום הקנסות הגבוהים שהוטלו עליהם בפסק הדין של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן, עד לאחר תוצאות הערעור שיידון בפני בית המשפט.

ביום חמישי האחרון, התקיים דיון ארוך בבקשת המורשעים, ובהם יזמי פרויקט הולילנד הלל צ'רני ואביגדור קלנר שהורשעו במתן שוחד, מהנדס עיריית ירושלים לשעבר אורי שטרית, ה'מאכער' ויד ימינו של עד המדינה שמואל דכנר מאיר רבין, דני דנקנר שהורשע במתן שוחד, חבר מועצת העיר ירושלים לשעבר אלי שמחיוף וכן אולמרט ולופוליאנסקי, שניהם ראשי העיר לשעבר. על כולם נגזרו עונשי מאסר כבדים ביותר, הנעים בין שלוש לשבע שנות מאסר, לצד קנסות כספיים. הפרקליטות טוענת, כי בעונשים מסוג זה לא נהוג לעכב ביצוע ובפרט לנוכח הסיכויים הקלושים של המורשעים לזכות בערעור- לעתה ולפיכך, עמדתה היא שאין לדחות את כניסתם לכלא. עמדה זו מתייחסת גם לאורי לופוליאנסקי, החולה במחלה קשה. לטענת המדינה, בבתי הכלא יש אסירים חולים רבים ודין לופוליאנסקי לא צריך להיות שונה מהם והשב"ס ערוך לתת לו בכלא טיפול רפואי הולם .

בדיון, הציגו סנגורי המורשעים את נימוקי הערעור, בניסיון להוכיח כי סיכוייו להתקבל גבוהים ועל כן יש הצדקה לדחות את כניסתם לכלא, כדי למנוע את המצב שבו המורשעים ישבו בסופו של דבר בכלא לחינם. מרבית הטיעונים, התייחסו לכך שהכרעת הדין של השופט רוזן התבססה רבות על עדות עד המדינה שמואל דכנר המנוח, בלא שניתנה לחלק מהסנגורים הזכות לחקור אותו בחקירה נגדית. השופט סולברג רמז בהערתו בקשר לכך, כי למקרא פסק הדין, "רואים שבית המשפט היה ער למגבלות מסוימות של עד המדינה ודאג לחיזוקים, כל אימת שנדרש להסתמך על עדותו של עד המדינה". סולברג אף הוסיף ברמיזה, כי הכרעת הדין מתבססת גם על התרשמות מהעדים, כך למשל מ'צחוקה של שולה זקן ומעדותו המתפתלת של יוסי אולמרט' – סוגיה שבית המשפט העליון נוטה שלא להתערב בה.

הפרקליטות, הציגה פסיקה שלפיה במקרה של היקף וחומרת העבירות כדוגמת הנידונות בתיק הולילנד, נהוג שלא לעכב את ביצוע העונש. מאידך, בחרה להתעלם מהעובדה כי במקרה של אנשי ציבור שהורשעו בעבר בבית המשפט המחוזי, נהג בית המשפט העליון לעכב את העונש עד לתום ההליכים. כך למשל, היה בתיקים של אריה דרעי, שלמה בניזרי ומשה קצב. מנגד, אברהם הירשזון נהג באורח חריג בעניין, כשבחר לערער, בלא לבקש את עיכוב ביצוע העונש ואת הליך הערעור ניהל למעשה בזמן כליאתו.

השארת תגובה