"הוויכוח הפנים פלשתיני – כולו על כסף"

אל"מ (במיל.) ד"ר משה אלעד, אחד המומחים המרכזיים בישראל לנושא הפלשתיני, מנסה לשרטט את הקו שמנחה את יו"ר הרשות אבו מאזן אחרי מבצע צוק איתן ■ בראיון ל'כל הזמן' הוא מדבר על זהות היורש הפלשתיני, על ניסיונה של מצרים להתחזק בזירה הפנים ערבית, ועל קטאר שהפכה לגורם המשפיע ביותר בעולם הערבי

אל"מ במיל' משה אלעד
אל"מ במיל' משה אלעד

בעוד יושב ראש הרשות הפלשתינית נשמע השבוע רלוונטי מתמיד, כשבמשפט אחד הצליח לריב עם ארה"ב, ישראל וארגון הטרור חמאס, יש מי שמסתכל כבר על היורש. למרות שנשיא הפלשתיני הבלתי נלאה, ממשיך גם קרוב לגיל 80 לפעול ולהבעיר את השטח, לא מעט אנשים מנסים להעיף מבט אל היום שאחרי, שאמנם עוד לא קרוב, אבל גם לא רחוק מדי. גם בחמאס וגם באש"ף יש לא מעט אנשים שמחכים ליום הזה.

אחד המומחים המרכזיים בארץ לנושא הפלשתיני הוא אל"מ (במיל.) ד"ר משה אלעד, שמשלב לא רק ידע אקדמי נרחב, אלא גם ניסיון של שנים רבות בשטח. אלעד שירת 30 שנים בצה"ל, ובין היתר שימש כמושל ג'נין, בית לחם, צור שבדרום לבנון, וכראש מנגנון התיאום הביטחוני עם הרשות הפלשתיני ביהודה ושומרון בתקופת הסכמי אוסלו. מאחוריו גם שליחות הסברתית שמחברת אותו היטב לנושא המדיני.

ברקע השיחה שלנו, הפרסומים השבוע לפיהם נשיא מצרים א-סיסי הציע לאבו מאזן הצעה לפיה ייתן לפלשתינים שטחים בהיקף של 1,600 קמ"ר בסיני, ויאפשר להם לממש את זכות השיבה לשם, תוך שהוא מגדיל את שטח רצועת עזה, הגדול ממילא, פי 5.

אבו מאזן סירב להצעה, ואלעד מסביר מדוע: "הפלשתינים לא לקחו את ההצעה הזו ברצינות, משום שהמאבק המאבק שלהם הוא על שטחים, ובתוך זה על טריטוריה מסויימת ועל מדינת ישראל כמובן. הרי, כל המורשת הפלשתינית בנויה על כך שזה השטח שהובטח ב-1917 לערבים, על פי תוכנית החלוקה. הפלשתינים טוענים שהם קופחו, לאחר שבשנות ה-20 של המאה הקודמת, קיבלו 3 טריטוריות ערביות עצמאות – מצרים, סעודיה ועיראק. זאת חלק מהבטחה שקיבלו הערבים ב-1925. בשנות ה-40 בוצע סבב שני של מימוש ההבטחה וניתנה עצמאות לירדן, לבנון וסוריה. הפלשתינים טוענים שהם קופחו. אל מול הטענות שמעולם לא היה עם פלשתיני, הם טוענים שפלשתינים ישבו בארץ ישראל ולכן הם צריכים לקבל בה מדינה. לכן, אם אכן הציע נשיא מצרים את ההצעה, היא אינה רלוונטית, משום שהם מחפשים את הטריטוריה שאותה הם רוצים ולא טריטוריה אחרת".

אגב כך, מזכיר אלעד, כי עזה בכלל לא הייתה במקור בתוכניות של הפלשתינים. "ההגדרה של הטריטוריה שהם מבקשים – זו מדינת ישראל של היום פלוס הגדה המערבית. רצועת עזה לא הייתה בכלל בתוכנית, אלא נוספה אחרי שערביי הדרום ברחו לשם למחנות פליטים".

מה מעסיק כרגע את הפלשתינים, אחרי מבצע 'צוק איתן'?

"הסיפור המרכזי כרגע הוא ההפרדה בין חמאס לאבו מאזן. אבו מאזן הוא השחקן העיקרי אבל עושה תפקיד משני. הוא רוצה לראות האם חמאס יסכים לקבל עובדה אחת שעד לרגע זה הוא לא מסכים לה – שאבו מאזן יוביל בעזה. מחודש יוני 2007 אש"ף לא קיים בעזה. הייתה הפיכה, הארגון נזרק מהרצועה, וחמאס שולט בה. עד לרגע זה כל השיחות של אבו מאזן ומשעל, היו למעשה כדי לבחון עד היכן חמאס מוכן להגיע בנושא השליטה בעזה".

יש לציין כי השבוע הזהיר אבו מאזן, כי יפרק את השותפות עם חמאס, אם לא יפסיק להתנהל מאחורי גבו. הוא גם האשים את חמאס שבשל פזיזותו, דחה הצעות רבות להפסקת אש, ובשל כך נהרגו מאות בני אדם. הוא ציין עוד כי כל סיוע שמועבר לעזה, מגיע לידי החמאס ולא לאזרחים, והוא נמכר בשוק השחור לכל המרבה במחיר – כך שהעולם חושב שהוא מסייע לפלשתינים בעזה, ובעצם הכיס נכנס לחמאס. בארגון הטרור זעמו על היו"ר, וטענו כי הדברים שלו חסרי שחר, וכי הוא פוגע באופן מכוון באינטרסים של העם הפלשתיני.

יש סיכוי אמיתי שחמאס יוותר?

"כרגע השיחות נסובות סביב אפשרות של שילוב של אנשי אש"ף ואנשי חמאס בשלטון, כמו שהיה במשך שלושת החודשים האחרונים, וכך הם יוכלו לצאת לעולם המערבי ולומר שהשלטון המשותף מחזיק מעמד. זאת כי אמריקה וגם המדינות התורמות התנו מתן תמיכה כלכלית לשיקום עזה, בתנאי שאבו מאזן שנתפס על ידיהם כגוף מסודר, כמדינה בדרך, יהיה הקובע בכל הנוגע לשיקום עזה. אלא שמדובר בסכום של 7 מיליארד דולרים וחמאס אינו מוכן לוותר על חלקו בשלל. בעצם כל הוויכוח כעת הוא כלכלי".

ואיפה ישראל עומדת בכל עניין?

"ישראל יושבת בצד וצופה בהתכתשות הקשה. הפרוטוקולים בשיחות בין חמאס ופתח' קשים מאוד. אבו מאזן אמר באחת השיחות לחאלד משעל בנוכחות אמיר קטאר: 'אתה רצית לעשות הפיכה בגדה המערבית'. הוא שאל: 'מאיפה אתה יודע', ואבו מאזן גילה שראש השב"כ ביקר אצלו וסיפר לו הכל. על התכנון, ההוראות, העברת הכסף והנשק. הכל.

"חאלד משעל שאל את אבו מאזן: 'אתה מאמין לראש השב"כ ולא לי?', ונענה בחיוב. חמאס כרגע, די מבודד ומנוד. יש היערכות חדשה, כפי שראינו בסוף צוק איתן, של מדינות שלכאורה נגד טרור, ובצד הזה נמצאות ישראל, מצרים, סעודיה, ירדן, מרוקו ועוד מדינות מתונות. בצד השני מצויות מדינות תומכות טרור כמו איראן וחמאס, שמקוטלגות יחד עם ארגוני טרור כמו אל קעידה ודאד"ש. מדובר בהיערכות חדשה, שהיא מהותית מאוד מבחינת ישראל. יכולה להיווצר כאן קואליציה בינלאומית של אמריקה, אירופה והערבים נגד הטרור, אבל בירושלים ישלמו על זה מחיר. זה כבר קרה בעבר".

 

אבו מאזן באו"ם
אבו מאזן באו"ם

 

המנהיג הבא

 

אחת השאלות שמעסיקות מאוד את הציבור הפלשתיני, כאמור, היא הדור הבא של המנהיגות. יו"ר הרשות הפלשתינית אינו צעיר, ולמעשה גילו עונה על הגדרת קשיש. בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על אפשרות שיעזוב את השלטון , אבל ד"ר אלעד, מעריך שלא נראה את יו"ר הרשות מפנה את הבמה בקרוב.

אבו מאזן יפרוש לדעתך בטווח הזמן הנראה לעין?

"עד כה הוא לא הודיע שהוא פורש, אבל אין ספק שגילו מתקדם. הוא גם לא יודיע על פרישה,  כל עוד מתקיימים תהליכים, והדבר החשוב ביותר הוא שאבו מאזן מעוניין להיזכר בהיסטוריה כנשיא הפלשתיני הראשון. בשביל זה הוא נשאר עד היום ונלחם על התפקיד הזה, למרות מצבו הבריאותי.

ואם וכאשר יבוא היום, יש יורש מיועד?

"באחרונה עלה שמו של ראש המודיעין הפלשתיני מאג'ד אל-פרג', ואכן הסממנים מעידים שזה הכיוון. הוא נצא בכל הצמתים המרכזיות, ומופיע בכל השיחות החשובות. הוא משתף אותו בכל העניינים החשובים ביותר, ושולח אותו כשליחו למקומות רבים. עניין חשוב נוסף הוא שאל-פרג' מקובל גם על הצד הישראלי וגם על האמריקנים. כולם מחבבים אותו, שכן הוא עשה עבורם שירות מודיעיני משמעותי מאוד, שסייע להסגיר מחבל שפעל בלוב והיה מבוקש בשל שורה של פיגועים קשים.

"אין ספק שבמסדרונות הממשל הפלשתיני, מדברים על ראש המודיעין אל-פרג' כמנהיג הבא, ויש אפילו כבר כתבות שרומזות על כך. צריך לזכור שהמועמדים הטבעיים – השלישיה שהייתה אמורה להחליף את אבו מאזן נמצאת במקום אחר: מוחמד דחלאן, אסור לו להתקרב לאזור הגדה, ג'יבריל רג'וב משמש יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ומרואן ברגותי בבית הכלא. אבו מאזן בן 80 עוד מעט, ואלמלא היה מקווה להיות הנשיא שיפתח את ישיבת הפרלמנט הראשונה של מדינת פלשתין, כבר מזמן היה פורש. ברגע שזה יקרה, לא תהיה לו בעיה לפרוש ולהמליץ על יורש.

לדעתך אל-פרג' אכן יביא את השינוי?

"אבו מאזן לא מוותר, אבל מוכן ללכת כברת דרך נוספת, אם ידע שהוא מגיע בסופו של דבר למדינה פלשתינית. כרגע הוא ממשיך בגישה הבלתי מתפשרת. בניגוד, ליאסר ערפאת שהיה מהפכן, אבו מאזן אינו כזה, אבל הוא גם לא דמות של המאה העשרים ואחת. אל פרג' מביא איתו משהו רענן. הציפיה של כל הצדדים הוא שאיש של המאה העשרים ואחת, ילך לפשרות ויבין שאין דרך אחרת. את אבו מאזן כבר יהיה קשה לשנות".

 

חאלד משעל ואבו מאזן צילום: חמאס
חאלד משעל ואבו מאזן צילום: חמאס

 

"זבוב, עם הרבה כוח"

 

בימים בהם מצרים מנסה לקבע מחדש את מעמדה כגורם משמעותי באזור – מעמד שהלך והתדרדר בשתי ההפיכות שהיו במדינה, מעניין מאוד לשמוע את דעתו של אלעד בנושא.

"מצרים איבדה הרבה מההגמוניה שלה. היא הייתה פעם המובילה בעולם הערבי. בתקופתו של מובארק הייתה לה איזושהי הילה של מנהיגה, שלאט לאט זה נמוגה. לתקופת מה סוריה נחשבה מובילה, וניסו להעביר את ההילה הזו לטורקיה. מה שמנסה א-סיסי לעשות כרגע, במקביל למאבק הקשה שיש לו להאכיל 90 מיליון פיות, הוא ליצור מציאות חדשה. כך הוא נלחם בטרור בדיוק כפי שדרש ממנו המערב, והפתיע את כולם בסיני.

"הפעילות שלו גם מועילה לישראל. מה שלא עשה מובראק בשלושים שנים, עשה א-סיסי בשנתיים. מנגד, הוא מתקשה לשוב אל הקונצנזוס של העולם הערבי ואנחנו רואים את זה בעת הזאת. כרגע השחקנית הראשית בעולם הערבי היא קטאר. יש לה זמן וכסף, ואת רשת אל ג'זירה שהיא כלי אדיר. לא סתם מגיעים לקטאר גם אבו מאזן וגם חמאס. בינתיים היא זו שמזרימה כספים. מצרים נתפסת כשונאת חמאס, כמי שמסמנת אותו כאחראי לטרור, ולכן מבחינת אנשי הארגון א-סיסי לא יכול לשמש כמתווך הוגן".

מה האינטרס של קטאר בכל הסיפור? למה היא הרימה ראש דווקא השנה?

"קטאר מחפשת לקבל את התהילה שלה. האמיר רוצה להיראות טוב, דווקא בעיני המוסלמים. ארגוני הטרור לא פגעו באף אחת מהנסיכויות – לא בקטאר, לא בדובאי ולא בבחריין. קטאר שולחת כסף לארגונים הללו שבעצם הופך אותה חסינה. קטאר היא אולי זבוב, אבל כזה עם המון כוח, והיא כל הזמן מנסה להראות לעולם שהיא שולטת בעניינים".

השארת תגובה